קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת זיקנה),
התשס"ז- 2006
[הצעת חוק פ/2030/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, שהשר הרצוג צריך להשיב עליה. אנחנו קוראים לו. גברתי חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת זיקנה).
השר הרצוג יגיע מייד. אולי תרצי להתחיל. בבקשה, גברתי.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נועדה לתקן עוול נורא שנעשה לפלח באוכלוסיית האלמנות. יש במדינת ישראל אלמנות שמקבלות קצבת תלויים, שלא כמו אלמנות אחרות, שמקבלות קצבת שאירים. מה שעושה את ההבדל - - -
היו"ר קולט אביטל:
חברי הכנסת בני אלון ואזולאי, נא לשבת. חבר הכנסת נסים זאב, אתה פונה לנו עורף. נא לשבת. חבר הכנסת סער, זה חל גם עליך. נא לשבת.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
מה שעושה את ההבדל הוא נסיבות מותם של בני-הזוג של אותן נשים. נשים שבן-זוגן הלך לעולמו בצורה טבעית או בתאונה מקבלות קצבת שאירים. לעומת זאת נשים שבן-זוגן נהרג בתאונת עבודה מקבלות קצבת תלויים. יש היום שוני במהות וגם בהגדרה החוקית. מדוע השוני? השוני נובע ממקור המימון. אשה שבעלה נהרג בעבודה – מקום העבודה בדרך כלל ביטח אותו, מימן את התשלומים והעביר את הכספים, והביטוח הלאומי משופה על הכספים האלה.
נכון קבע המחוקק שלא יהיה כפל קצבאות מאותו מקור. פה יש סוגיה של עוול שנעשה לאותן נשים – ואין הרבה נשים כאלה. הנשים האלה כל חייהן עובדות ומשלמות ביטוח לאומי בעצמן. הן איבדו את בעליהן, והכסף שהן מקבלות כקצבת תלויים מקורו בכלל בכספי הביטוח ובתשלומים של מקום העבודה ושל הבעל. כל חייהן הן עבדו, ואז הגיעו לגיל פרישה – וראה זה פלא, מדינת ישראל אומרת: אז מה אם עבדת? אז מה אם שילמת ביטוח לאומי כל החיים בזכות עצמך? מכיוון שאת מקבלת כסף כי בעלך נהרג במקום עבודתו – ונכון שמקום עבודתו משפה את המדינה – תקבלי רק חצי מקצבת הזיקנה.
עצם העובדה שהמחוקק כבר תיקן בשנת 2004, ומצא שאומנם יש מקום לשלם לאלמנות האלה חצי מהקצבה, זה כבר אומר שקיימת כאן בעיה. מדוע לעשוק אותן מהמחצית הזאת? מאיזו סיבה? גבירותי ורבותי, זאת ההזדמנות שלנו לתקן עוול. אני לא מכירה סיעה אחת בבית הזה שלא מנופפת במערכות הבחירות את דגל העשייה למען הקשישים, למען האלמנות ושאר עשיות הומניות. די לדיבורים – הגיע הזמן לעשות.
רק כדי לסבר את האוזן אומר שאין מדובר בהצעת חוק תקציבית. היום, על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, יש 1,592 נשים בקטגוריה של גמלאיות שמקבלות קצבת תלויים. לצערי הרב, משנה לשנה מספרן הולך ופוחת, כי הן מתבגרות והולכות לעולמן. תודה לאל, גם נושא הבטיחות והגהות במקומות העבודה הקטין כבר לפני שנים רבות את מספר התאונות במקומות עבודה במידה ניכרת.
חצי מקצבת הזיקנה הוא 712,000 שקלים בממוצע בין הסכום העליון והסכום התחתון, ולפיכך כל עלות החקיקה הזאת הוא מיליון ו-324,000 שקלים בשנה. זאת אינה הצעת חוק תקציבית. כל המהות של הצעת החוק הזאת היא תיקון טעות שגורמת עוול נורא בחברה הישראלית ופוגעת באוכלוסייה חלשה שאין לה כוח להגן על זכויותיה. לכן אני מבקשת מחברי חברי הכנסת – אני נותנת הזדמנות לכל סיעות הבית לתקן את העוול ולתמוך בחקיקה.
עם זאת, משום ששר העבודה והרווחה פנה אלי – ואני מכבדת את השר יצחק הרצוג, ואני בטוחה שנוכל להגיע לקידום החקיקה הזאת בדרך של שיתוף פעולה והבנה, כי אין לי ספק שגם הוא רוצה לדאוג לאוכלוסייה הזאת, אני מביעה את הסכמתי לכך שכל קידום החקיקה ייעשה בשיתוף פעולה עם משרד העבודה והרווחה ועם השר הרצוג. תודה רבה לכם.
היו"ר קולט אביטל:
שתי שאלות, גברתי. את רוצה הצבעה אישית?
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני מוותרת על ההצבעה האישית.
היו"ר קולט אביטל:
את מוותרת. תפקידו - שר הרווחה והשירותים החברתיים. תודה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
- - -
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
נקדם את החוק בשיתוף פעולה עם המשרד בתוך פרק זמן סביר. כשאנחנו יושבים אני מציגה את הקייס בשיתוף פעולה עם המשרד ועם היועץ המשפטי, בתוך פרק זמן סביר לחלוטין.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
גברתי היושבת-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, החוק הזה מעורר קשיים לא פשוטים, מכיוון שמצד אחד נטענת הטענה שהעלתה חברת הכנסת טרטמן – אף שאנחנו חלוקים על העובדות – אפילו לשיטתה מדובר ב-12 מיליון שקלים, ולא ב-1.7 מיליון – וגם על מספר הזכאים.
עם זאת, חברת הכנסת טרטמן מעלה נושא מאוד נקודתי. הבעיה בחוק המוצע היא שיש לו השלכות רוחב אדירות, של סוגיית כפל קצבאות, ולשיטת המוסד לביטוח לאומי – לשיטתנו – זה עלול להגיע גם להיקף של 770 מיליון שקלים. על זה היה לנו ויכוח קולני הבוקר, ועם כל ההערכה שיש לי לחברת הכנסת טרטמן ולפועלה, אני לא מוכן למחוק את הטענה ולהגיד שהכול בסדר.
יתירה מכך, היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי העלה פה את טענת השוויון, ואני, כיושב-ראש המועצה של הביטוח הלאומי, חייב להתייחס לכך, כי אם אתה נותן כפל קצבאות לפלח אוכלוסייה מסוים אתה עלול ליצור בכך כדור שלג. כל מי שמבין במאזנים של המוסד לביטוח לאומי ובחשבונות האקטואריים שלו מבין את הסיכון שבכך.
הצעתי לחברתי חברת הכנסת טרטמן לאפשר לנו לקיים דיון, שכבר יזמתי, כי הנושא הזה עולה גם בנגזרות אחרות, והדיון הזה יתקיים בתקופה הקרובה.
הצעתי לחברת הכנסת טרטמן לאפשר עוד מועד, אבל היות שהיא ביקשה להעלות את זה היום, הסכמנו שהצעת החוק הזאת תועבר בקריאה טרומית ולא תקודם, אלא בתיאום. בנוסף, כפי שהיא ציינה, היא תיפגש לדיון מקיף עם היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי, כיוון שהיא טענה לאסמכתאות מסוימות מהעבר בנושא הזה.
תפיסת עולמי בגדול היא שאם אין פה השלכות רוחב, כפי שנטען, ואם באמת זו נגזרת מאוד קטנה, בוודאי אנחנו לא רוצים להיות האנשים הרעים בסוגיה הזאת, אבל אני חייב להביא בחשבון את ההערות של הגורמים המקצועיים. אי-אפשר להתעלם מהן, כי בסופו של דבר מדובר בעלויות עצומות מבחינת המוסד לביטוח לאומי.
אשר על כן אני מבקש, כפי שנאמר, להעביר את הצעת החוק כפי שהוצעה בקריאה טרומית ולהביא אותה אחר כך לוועדת הכנסת שתכריע אם היא עוברת לוועדת הכספים או לוועדת העבודה והרווחה וכו'. תודה רבה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
למה לא לוועדת העבודה והרווחה?
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. הצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת זיקנה), של חברי הכנסת טרטמן, אמנון כהן, רן כהן וקבוצת חברי הכנסת.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי ( תיקון – קצבת תלויים וקצבת זיקנה), התשס"ז–2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, אני קובעת שהצעת החוק של חברת הכנסת טרטמן, רן כהן, אמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת עברה והיא תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם טיפול.