הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אריה אלדד פ/1858/17 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקוני חקיקה) התשס"ז-2006 תיקון סעיף 14 1. בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 14(ג), אחרי "העלתה הביקורת חשש למעשה פלילי" יבוא "או חשש למעשה העשוי להוות עבירה משמעתית". תיקון סעיף 21א 2. בסעיף 21א(ג) לחוק העיקרי, אחרי "ידון הצוות בדרכים לתיקון הליקויים" יבוא "תוך 60 ימים מיום המצאת הדו"ח לגוף המבוקר" ובמקום "סמוך" יבוא "תוך 15 ימים". תיקון סעיף 21ב 3. (1) בסעיף 21ב(א) לחוק המקורי, במקום "סמוך לאחר קבלתן" יבוא "תוך 90 ימים מיום המצאת הדו"ח לגוף המבוקר". (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) המבקר רשאי לקבוע קווים מנחים לדיווח על תיקון ליקויים, לרבות המועדים והפרטים שיכללו בו. (ה) קבע המבקר, כי גוף מבוקר לא קיים את חובותיו לפי סעיף 21א או 21ב לעיל או כי לא התייחס לתיקון הליקויים בצורה הולמת, יודיע על כך לראש הגוף המבוקר הנוגע בדבר, לוועדה ובמקרים שימצא זאת לנכון, גם לוועדת הכספים של הכנסת. ראש הגוף המבוקר יודיע למבקר ולוועדה תוך 60 ימים מיום שהודיע לו המבקר על קביעתו, על ההליכים המשמעתיים שנקט בהם באותו עניין. נמסרה הודעה כאמור גם לוועדת הכספים, תביא ועדת הכספים את קביעת המבקר, בעת הדיון בתקציבו של הגוף המבוקר, במניין שיקוליה. יו"ר ועדת הכספים יודיע למבקר ולוועדה על החלטות ועדת הכספים בעקבות קביעת המבקר." דברי הסבר סעיף 14(ג) לעיתים קרובות, ממצאי הביקורת מעלים חשש לעבירה משמעתית. כמדיניות, במקרים הראויים, הועבר העניין ליועץ המשפטי לממשלה, אף שהדבר אינו מצוין בסעיף 14(ג), זאת להבדיל מסעיף 43(ג) לחוק, בנוגע לנציב תלונות הציבור. מוצע לעגן בחוק את העברת החששות לעבירות משמעת, שמועלים במהלך הביקורת, ליועץ המשפטי לממשלה. סעיף 21 א(ג) ולסעיף 21ב(א) לעניין המועדים- לא נקבע לוח זמנים מחייב לדיווח על תיקון הליקויים. המועד שנקבע "סמוך לאחר קבלת ההחלטות" אינו מוגדר ומאפשר פרשנויות שונות. יש מקום לקבוע מועד מוגדר לדיווח על קבלת ההחלטות בדבר התיקון. מוצע לקבוע מועד קשיח, שיוגדר בימים ממועד המצאת הדו"ח לגוף המבוקר. סעיף 21ב(ד) מהות הדיווח והמעקב – סעיף 21ב(ג) מאפשר, אמנם , למבקר לדרוש דיווחים נוספים. עם זאת, מוצע להוסיף למבקר המדינה סמכות לקבוע "קווים מנחים" לדיווחים של הגופים המבוקרים, בהם ניתן יהיה להתייחס, למשל, לסוגים שונים של גופים מבוקרים, כגון רשויות מקומיות או חברות ממשלתיות, למועדי התיקון, לרמת הפירוט הנדרשת, לקצב פעילות הצוות לתיקון ליקויים, לתהליכי התקנת תקנות והוראות מינהל ונוהל, להליכים שננקטו, להקמת צוותים בין משרדיים לתיקון ליקויים מערכתיים וכיו"ב. סעיף 21ב(ה) קיימים מצבים בהם גוף מבוקר לא מקיים את חובתו לתיקון ליקויים או שהוא עושה את תיקון הליקויים פלסתר, אף אם עמד בחובה הפורמאלית לדווח על תיקון ליקויים. מוצע לקבוע כי התייחסות שאינה הולמת לחובת תיקון הליקויים תהא עבירת משמעת. מוצע כי מבקר המדינה יהיה מוסמך לקבוע, כי הגוף המבוקר לא קיים את חובותיו כנדרש. ראש הגוף המבוקר יהיה חייב לנקוט בהליכים משמעתיים לגבי מחדל זה ולהודיע למבקר ולוועדה תוך זמן קצוב על הצעדים המשמעתיים שנקטו. לעיתים ראוי להביא בחשבון, בתקצוב העתידי של הגוף המבוקר, את אי תיקון הליקויים. בנוסף לנקיטת צעדים משמעתיים כאמור לעיל, מוצע כי מבקר המדינה יודיע לוועדת הכספים של הכנסת, במקרים בהם ימצא זאת לנכון, כי קבע שגוף מבוקר לא קיים את חובותיו כנדרש וכי ראוי, לדעתו, שוועדת הכספים של הכנסת, תביא זאת, במסגרת דיוני התקציב השנתי של הגוף המבוקר, במניין שיקוליה. במקרים המתאימים הדבר יבוא לידי ביטוי בתקציב הגוף המבוקר. מוצע לקבוע, כי ועדת הכספים תדווח על החלטותיה למבקר המדינה ולוועדה. -------------- הוגשה ליו"ר הכנסת ולסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בכסלו התשס"ז – 18.12.06