קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - תקצוב מגמות תורניות), התשס"ז–2006 [הצעת חוק מס' פ/1820/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו גבאי) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקצוב מגמות תורניות), התשס"ז–2006, של חבר הכנסת אליהו גבאי - בבקשה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כולנו יודעים מה החשיבות של החינוך לדור העתיד. החינוך הוא הכלי לצמצום הפערים בחברה הישראלית. החינוך הוא עתיד המדינה ועתיד התפתחותה הכלכלית והמדעית. לצערנו, תפקודה של שרת החינוך מגמתי ותואם את עמדותיה הפוליטיות, ולא תואם את מגוון הדעות הקיים בחברה הישראלית, כגון הצעות להחזרת "הקו הירוק" למפה, ללמוד על הנרטיב הפלסטיני, וכן הקיצוץ בשירות הלאומי ובמכינות הקדם-צבאיות והקיצוץ בתקציב הישיבות התיכוניות והאולפניות. לצערי, המגמה הזאת של הקיצוץ בישיבות התיכוניות ובאולפניות התחילה מזמן, אבל מה? זה בא בהתחלה כהצעה שלא היתה אמורה לקצץ בתקציב של החינוך התורני, האולפניות והישיבות מכיוון שחלק מהלימודים התורניים בישיבות התיכוניות ובאולפניות, אמור להיות מכוסה על-ידי משרד הדתות, ואז זה נקרא "תגבור מדעי היהדות". תגבור מדעי היהדות התקיים בישיבות, בבתי-הספר, באולפניות ובכיתות התורניות, ותוספת השעות כוסתה על-ידי תקציב שבא ממשרד הדתות. כל זה היה עד שנת תשס"ג. תקציב זה ניתן דרך משרד הדתות כתמיכה. בשנת 2002 נדרש היועץ המשפטי לממשלה לסוגיית כפל התמיכות במשרדי הממשלה. נבדק גם נושא התקצוב הנוסף של המוסדות התורניים. מסקנתו של היועץ המשפטי היתה שאין בתחום תקצוב המוסדות הדתיים תמיכה כפולה וכי התקציב הייחודי למוסדות הדתיים צריך להימשך. עם זאת, היועץ המשפטי קבע כי התקציב הנוסף יועבר לטיפול משרד החינוך במקום למשרד הדתות. כמו כן, היועץ המשפטי קבע כי השתתפות המדינה בפעילות המוסדות התורניים תיהפך מתמיכה לתקציב. חשוב להדגיש כי היועץ רשם בחוות דעתו כי איחוד התקנות בכלל אינו בא לפגוע בתקציב התמיכה הכולל או בגופים הנתמכים. בפועל, כבר באותה שנה קוצץ אותו תקציב הנקרא מאז "תקצוב מדעי היהדות" בעשרות מיליונים ולאחר מכן קוצץ שוב ושוב. בעבר, בשנת 2002 הוא היה 286 מיליון; עד 2007 הוא קוצץ ל-150 מיליון. בכל פעם שקוצץ תקציב הפעולות של משרד החינוך בכמה אחוזים, קוצץ התקציב התורני בעשרות אחוזים. לדוגמה, בשנים שקוצצו 12% בערך בתקציב האמנות והספורט, תקציב התגבור התורני במדעי היהדות קוצץ ביותר מ-60%. מה באתי לומר כאן? כדי למנוע את המגמה הזאת, יש במשרד החינוך הבדל בין מסלולי תקציב. יש כיתות תורניות, שבהן העול של הלימוד התורני על ההורים כל הזמן הולך וגדל. הציבור הדתי נושא על כתפו עול גדול מאוד של החינוך התורני בישיבות, באולפניות ובכיתות התורניות, ותקציבו של משרד החינוך הלך והצטמצם במגמה - בתקצוב ובהקלת העול. במשרד החינוך יש מגמות הנקראות טכנולוגיות. מגמות טכנולוגיות מתוקצבות יותר מאשר כיתות עיוניות, כגון מגמה של כיתות נגרות, מסגרות, מוזיקה ומחשבים. כל המגמות האלה מתוקצבות יותר מהחינוך העיוני. הצעת החוק הזאת באה להקל על ההורים בזה שיוכר החינוך התורני כמגמה טכנולוגית, באותה צורת תקצוב. כלומר, במקום שתיקרא כיתה עיונית, תיקרא המגמה "מגמה עיונית" ותתוקצב כמו המגמות הטכנולוגיות. לכן, התגבור של התקציב התורני יגיע ממשרד החינוך בהתאם לתוספת השעות שיקבלו הכיתות התורניות. הנה, אנחנו יודעים את ההישגים הנפלאים של החינוך התורני בקצונה, בהתנדבות, בשירות הלאומי. מן הראוי שהמגמות התורניות האלה יתוקצבו על-ידי משרד החינוך, מכיוון שההצלחה הרבה מעידה שעל משרד החינוך לתקצב ולממן ולא להטיל על ההורים את העלות של מימון השעות התורניות הנוספות. בשנים האחרונות התנער משרד החינוך מן האחריות לקיומו של החינוך הציוני התורני במערכת הממלכתית-דתית. יהיה צורך בקביעת תקנות וחוקים שישוו את תקציב החינוך התורני לתקציב הטכנולוגי על סוגיו. במערכת החינוך התורנית הציונית מושקעות שעות רבות, חלקן הגדול על חשבון הורי התלמידים, במגמות התורניות על תחומיהן, נוסף על התחומים הממלכתיים. התקציב של משרד החינוך אינו הולם את הצרכים של היום. אין שום סיבה שמעמדו של החינוך התורני יהיה נחות מהמגמות של החינוך הטכנולוגי, דוגמת אלקטרוניקה, מכונאות רכב, ספרות ועיצוב. לכן הצעת חוק זאת באה להעלות את התקציב של משרד החינוך מתקציב של כיתה עיונית לתקציב של כיתה טכנולוגית, כפי שיקבע משרד החינוך. אני פונה אל כל חברי הכנסת להכיר בחשיבות העניין. לכן, טוב יעשו משרד החינוך ומדינת ישראל אם יכירו בחינוך התורני כחינוך ערכי שחשוב לא פחות מהחינוך הטכנולוגי. חשוב שמדינת ישראל, שנקראת מדינה יהודית ועל סמך זה כאן נקבע הבית לעם היהודי, תכיר גם בחינוך התורני כחיוני, שחשוב שיהיה בכל בית-ספר, ולא יטילו את זה על ההורים. כל מגמה, כל בית-ספר, לא משנה אם הוא ממלכתי או ממלכתי-דתי, ירצה לפתוח מגמות תורניות, הן יוכרו כמגמות תגבור, כמגמות טכנולוגיות, ויתוקצבו כמו שמתוקצבות המגמות הטכנולוגיות. לא טוב שכל פעם שרוצים להיעזר מטילים את העול על ההורים. הם לא מסוגלים לשאת בעול של החינוך התורני, ובפרט בימים אלה, כשהקיצוצים באולפניות ובישיבות התיכוניות ובכלל בחינוך התורני הולכים וגוברים. אני רוצה לפנות אל חברי חברי הכנסת ואל ממשלת ישראל להכיר בחשיבות החינוך התורני כחינוך ערכי, חינוך חיוני למדינת ישראל, כי זה קובע את דמותה של מדינת ישראל. החינוך התורני קובע את עתיד ילדינו. ללא ערכים יהודיים, תורניים, הם יצאו ללא זיקה ליהדות, וזה יפגע בעתיד הזהות והערבות ההדדית. לכן, אני פונה אל חברי להצביע בעד החוק הזה שבא להקל ולהכיר בחשיבותו של החינוך התורני העיוני כמו החינוך הטכנולוגי, וזה מה שנחוץ לנו בימים אלה, כשיש התרחקות מהערכים, ובימים אלה, כשאנחנו רואים שהחינוך התורני העיוני, המגמה של ההתנדבות ליחידות העילית, ההתנדבות לשירות הלאומי - עלינו לקחת את זה כדוגמה ולעודד, ולא ולהטיל את זה על המשפחות שלא מסוגלות להעמיס על עצמן את התשלום ואת ההוצאות הרבות של החינוך העיוני בישיבות, באולפניות ובכל כיתה ובית-ספר שירצה לפתח מגמות תורניות. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לחבר הכנסת אליהו גבאי. ישיב השר משולם נהרי, בשם שם האוצר. בבקשה, כבוד השר. חברי הכנסת, אשמח מאוד אם יהיה קצת שקט באולם. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהצעת החוק מוצע לתקצב את המגמות התורניות במוסדות מוכרים שאינם רשמיים, במה שנקרא החטיבות העליונות, כפי שמקצים תקציב למגמות הטכנולוגיות בחינוך העל-יסודי. הממשלה מתנגדת, אבל כדי שלא תבין לא נכון, אם אתה שואל, אני בעד להפוך את כל בתי-הספר לבתי-ספר תורניים, ולתגבר ככל האפשר את בתי-הספר בשיעורי תורה. אני חושב שכל הנושא של תגבור לימודי יהדות, שעבר ממשרד הדתות דאז למשרד החינוך - שהיה מיועד לקבוצה מסוימת, למי שמקיימים את רוב שעות היום כשעות תורניות, וזה עבר למשרד החינוך, הוא באמת בעיה. שם זה הלך לכולם, ובסופו של דבר אותם מוסדות נפגעו פגיעה אנושה. נכון להיום, אין הבדל בתקצוב הבסיסי של החטיבה העליונה בין סוגים של בתי-ספר, ובתי-ספר דתיים, חילוניים, יהודיים או ערביים - כולם מקבלים את אותו תקציב בסיסי. ההבדל בין בתי-הספר בחטיבות העליונות הוא בנתיב הטכנולוגי, כמו שאמר המציע, ובנתיב הטכנולוגי התקציב הוא ב-50% יותר מאשר במגמות העיוניות. למשל, אם במגמה העיונית עלות תלמיד היא כ-10,000 שקלים, הרי במגמה הטכנולוגית היא כ-15,000 שקלים. אבל במערכת יש כ-260,000 תלמידים בחטיבה העליונה במגמות העיוניות, ולא ברור אילו בתי-ספר מוגדרים כבתי-ספר תורניים. אני לא יודע אם יש במשרד החינוך חלוקה כזאת של בתי-ספר תורניים. יכול להיות שבאמת צריך להגדיר את בתי-הספר התורניים ולקבוע קריטריון איזה בית-ספר יכול להיקרא בית-ספר תורני, ואולי באמת צריך לתגבר אותו ביותר שעות בלימודי יהדות. היו"ר עתניאל שנלר: חברי הכנסת, אני לא רוצה לקרוא בשמות של חברי הכנסת, אבל אי-אפשר לשמוע את השר. השר משולם נהרי: אבל, קשה לאמוד את עלותה של ההצעה הזאת כאשר אין הגדרה כזאת במשרד החינוך. לכן, הממשלה מתנגדת, גם מאחר שההצעה לא בשלה - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - השר משולם נהרי: - - אבל אני בעד. אני אומר תמיד שבנושא של תגבור לימודי יהדות אתה צודק במאה אחוזים, אדוני המציע. זה שהיה תקציב של כ-260 מיליון ש"ח במשרד הדתות, אם אני לא טועה, והתקציב הזה עבר למשרד החינוך כדי - וזאת היתה הסיבה וכך גם נאמר וכך היה בסיכום - שאותם 260 מיליון יהיו - במקום שהמוסדות יקבלו גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הדתות, כל התקציב יהיה במקום אחד ויקבלו אותו ממשרד אחד, אבל זה עדיין מיועד לאותם בתי-ספר שמתמודדים עם הבעיה הקשה, שמשקיעים המון בלימודים ובשעות תורניות. זה לא בית-ספר שפתאום עכשיו מצא חן בעיניו לקבל עוד שעה או שעתיים ויקרא לזה לימודי יהדות, ובשעות הבוקר ישוחחו ביניהם הילדים, והחוויות והחלומות שחלמו זה יהיה יהדות. לא, זה נועד לאותם בתי-ספר שבאמת מקיימים. אבל מאחר שההצעה לא בשלה, הממשלה מתנגדת, ואני מבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר משולם נהרי. אנחנו עוברים להצבעה. לפני כן - חבר הכנסת גבאי, בבקשה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תראו, רבותי, כפי שמשרד החינוך מכיר בערך של החינוך הטכנולוגי, איך זה יכול להיות שבמדינה יהודית לא מכירים בערך של החינוך התורני? מה, החינוך התורני פחות חשוב מהחינוך למסגרות ולנגרות? החינוך ליהדות פחות חשוב מחינוך אחר למוזיקה? מדוע לא נעזור לתקצב גם את זה? האם למשרד החינוך אין ערבות, אחריות לחינוך היהודי? יש לו אחריות לחינוך לנגרות ולחינוך הטכנולוגי, והחינוך ליהדות - הוא פטור מזה? אני רואה את משרד החינוך אחראי לחינוך של מדינת ישראל. זה הבית של העם היהודי, וכפי שהוא אחראי לחינוך הטכנולוגי הוא יכול להיות אחראי גם לחינוך ליהדות. לכן, הוא יכול לתת לזה שיעור של תקצוב כדי להקל על ההורים, כדי שהורה ששולח את ילדיו לחינוך תורני לא יעשה חשבון כי הוא לא יכול לשאת בעול. הוכח שהחינוך התורני היהודי - לאן מגיעים הילדים? הם מתגייסים ליחידות הקרביות, לשירות הלאומי, לעיירות הפיתוח, לשכונות המצוקה, להיאחזויות. אתם רוצים לוותר על החינוך האיכותי הזה, על החינוך הערכי הזה? אז מה, רק אם זה חינוך טכנולוגי זה חשוב? מדוע לא יקבע משרד החינוך מגמה שכל בית-ספר ממלכתי וממלכתי-דתי וכל בית-ספר מקיף שירצה לתת את המגמה התורנית - להפוך את זה למגמה ולקבל תקצוב גבוה משל כיתה עיונית? מדוע החינוך התורני צריך להיות רק על חשבון ההורים? מדוע החינוך התורני צריך להיות עול קשה על ההורים, בפרט כאשר אלה משפחות ברוכות ילדים? בזה מדינת ישראל תיבחן - אם היא רוצה את החינוך התורני או שהיא רוצה לשים אותו בצד; אם היא רוצה חינוך למדינה יהודית או שהיא רוצה לבעוט בזה. היא לא יכולה להפוך את החינוך התורני לפרטי על חשבון המשפחות, וכל מגמה אחרת היא כן מממנת. אני קורא לחברי חברי הכנסת לתמוך בחוק הזה. אני מוכן לבוא בדברים עם שר האוצר ועם שרת החינוך כדי למצוא דרך לעשות את זה בשלבים. האם לזה התכוונת, השר משולם נהרי? האם משרד החינוך מוכן לשלבים - לבוא לקראת זה? השר משולם נהרי: צריך לשבת אתם - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני באתי בדברים עם השרה. היא לא רצתה להכיר בזה כמגמה ולהעלות את התקציב, אלא אדרבה, היא עשתה הפוך – הלכו וקיצצו יותר ויותר את החינוך התורני. השר משולם נהרי: לא. לימודי היהדות - - - הקיצוץ שהיה - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הקיצוץ הזה הלך והחמיר. זה מראה על רשעות ואכזריות כלפי הציונות הדתית, בכלל כלפי היהדות. השר משולם נהרי: - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אלה מגמות פוליטיות כאן בתוך המסגרת. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת גבאי, אתה רוצה לבקש מהממשלה - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לכן, אני מבקש מחברי להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים, להתעלות מעל המסגרת הסיעתית והכיתתית וכל המסגרות ולתמוך. כל מי שיקר לו החינוך היהודי, החינוך התורני – לתמוך בו ולהצביע היום ולהתעלם - - היו"ר עתניאל שנלר: אם הוא יבקש - - - את ההצבעה, הממשלה תסכים? השרה רוחמה אברהם-בלילא: - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - מהמגמה שהשרה מובילה כשרה פוליטית לכל דבר. אנא מכם, אני מבקש את תמיכתכם להביא את זה להצבעה. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נחכה שחבר הכנסת גבאי יגיע למקומו. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – 8 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקצוב מגמות תורניות), התשס"ז–2006, נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 19, נגד – 52, נמנעים – 8. אני קובע כי הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקצוב מגמות תורניות), התשס"ז–2006, לא עברה.