הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת משה גפני פ/2202/17 הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון - ביטול משאל עם), התשס"ז - 2007 ביטול סעיפים 3 ו-4 1. בחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-19991, סעיפים 3 ו- 4 - בטלים. דברי הסבר חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, מגביר את יכולת הפיקוח של הכנסת על החלטות הממשלה בנושא ויתור על שטחי רמת הגולן. סעיף 2 לחוק קובע כי החלטה כזו טעונה אישור של הכנסת, ואף דורש רוב מיוחד של רוב חברי הכנסת. סעיפים 3 ו-4 לחוק קובעים כי החלטה, לפיה המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח, טעונה אף אישור במשאל עם, שיערך לפי חוק-יסוד שיחקק לשם כך. דרישה נוספת זו אינה רצויה, בהיותה עוקפת את המוסדות הדמוקרטיים ונוגדת את שיטת השלטון המקובלת בארץ, לפיה הכרעות מתקבלות בידי המוסדות הנבחרים, ולא בידי הפרטים, להם נתונה היכולת להשפיע בבחירות הכלליות לכנסת. למוסדות השלטון היכולת לבחון את טובת העם והמדינה בכללותם, בעוד שלאזרחים עלולה להיות ראיה צרה יותר, שתוצאותיה יתבטאו בכך שסך תוצאות משאל העם לא יפעלו לטובת ציבור המשתתפים בו. כך למשל, לו היתה נשאלת במשאל עם השאלה האם לבטל את מס ההכנסה, סביר להניח כי מרבית האזרחים היו תומכים בכך, מבלי לחשוב על העובדה שבכך תתרוקן קופת המדינה. חסרון מרכזי נוסף במשאל העם מתבטא בכך שתוצאותיהן של בחירות רגילות מאפשרות פשרה ומשא ומתן בין הצדדים השונים, דבר שהינו חיוני במדינה כמו שלנו המורכבת ממגזרים שונים ומגוונים. משאל עם מציב אלה מול אלה את המנצחים והמנוצחים, ללא כל יכולת הידברות ופשרה. אמנם חוק-יסוד: משאל עם טרם נחקק, ועל כן אין היום חובה לקיים משאל עם במקרה בו מתחייבת הממשלה, באישור הכנסת, לוותר על שטח. עם זאת, לאור חשיבות הענין, מוצע לבטל את הסעיפים הקובעים את הצורך במשאל עם ולהותיר את ההכרעה בנושא בידי נבחרי הציבור. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באדר התשס"ז – 26.2.07