הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת יצחק אהרונוביץ רוברט אילטוב ישראל חסון אסתרינה טרטמן סופה לנדבר פ/2013/17 הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (תיקון - מעמד להורי חייל), התשס"ז-2007 הגדרות 1. בחוק זה – "הורה" – הורה ביולוגי; "הליך מדורג" – הליך בן 5 שנים, לבחינת מרכז חייו של ההורה ומידת קרבתו לחייל, הכל בתנאים שקבע השר קודם להתאזרחות הורה של חייל. "חוק האזרחות" – חוק האזרחות, התשי"ב–19521; "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19522; "חייל" – מי שמשרת שירות סדיר, ובלבד שנקרא לשירות כאמור לתקופה שאינה קצרה מ-18 חודשים ושירת שירות סדיר של 12 חודשים לפחות, ואשר נמצא בישראל מכח חוק השבות, התש"י–19503. "שירות סדיר" – שירות סדיר לגבר כאמור בסעיף 15, בפסקאות (1) עד (2) לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו–19864, (להלן – חוק שירות בטחון), או שירות סדיר לאישה כאמור בסעיף 16(1) לחוק שירות בטחון; "השר" – שר הפנים. מעמד להורה של חייל בתקופת ההליך המדורג 2. השר רשאי להעניק להוריו של חייל אשרה ורשיון לישיבת ארעי לתקופה של שנה אחת, אשר ניתנת להארכות נוספות על ידי השר לתקופה כוללת שלא תעלה על ארבע שנים; חלפה התקופה הכוללת האמורה, רשאי השר להעניק להוריו של חייל אשרה ורשיון לישיבת קבע. פקיעת ההליך המדורג 3. השר רשאי שלא להעניק ושלא להאריך את מתן האשרות והרשיונות כאמור בסעיף 2, להוריו של חייל אם נוכח, כי מרכז חייו של ההורה אינו בישראל או כי הקשר בינו ובין החייל אינו קשר יציב והדוק, או אם לא השלים החייל את השירות הסדיר שנקבע לו; לעניין זה, יראו חייל כמי שהשלים את השירות הסדיר גם אם שוחרר קודם לסיום התקופה אליה נקרא באחד ממקרים אלה – (1) שוחרר מכח צו לפי סעיף 36 לחוק שירות בטחון ובלבד שהשחרור לא נבע מהרשעה בדין או מאי התאמה; (2) שחרור מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו כמשמעם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]5 (להלן – חוק הנכים), או בשל חבלה שאירעה בתקופת שירותו ואשר חל לגביה חוק הנכים, ובתנאי שלא נגרמה כתוצאה מהתנהגות רעה וחמורה מצדו של החייל, כמשמעה בסעיף 9 לחוק הנכים. (3) האמור לעיל כפוף לכך שמרכז החיים של ההורה ושל החייל הם בישראל, כי מוסיף להתקיים ביניהם קשר, כי אין מניעה פלילית או ביטחונית, וכן כי הענקת המעמד, בין על פי חוק הכניסה לישראל ובין בהתאזרחות, אינה סותרת את תקנת הציבור בישראל. התאזרחות ההורה 4. הורה של חייל אשר השלים את ההליך המדורג, כאמור בסעיף 2, יהא רשאי להתאזרח בישראל ויהא פטור מהתנאים להתאזרחות הקבועים בסעיפים 5(א)(5) ו- 5(א)(6) לחוק האזרחות. זכות אישית 5. זכויותיו ומעמדו של הורה מכוח חוק זה אישיים ואין בהם כדי להקנות זכות כלשהיא לאדם אחר מלבדו, תהא קרבתו של ההורה אשר תהא, בכל עת שהיא. הגשת בקשות 6. חייל אשר שוחרר משירות סדיר משנת 2000 ואילך ולא הגיש בקשה בזמן שירותו בצבא, בשל המדיניות שנהגה עד כה בנושא זה, רשאי להגיש בקשה למתן מעמד להוריו על פי הוראות חוק זה; כן יטופלו, בהתאם לחוק זה, גם בקשות שהוגשו על ידי מי שהשתחרר משירות סדיר, אם הבקשות הוגשו בזמן השירות בצה"ל. דברי הסבר בצה"ל משרתים חיילים שהגיעו לישראל ללא הוריהם. על פי החלטת ממשלה מס' 2660, ניתן להעניק מעמד בישראל להורה אחד בלבד של חייל בודד או חיילת בודדה. המדובר במעמד של תושב ארעי, ובהתקיים תנאים אחדים רשאי אותו הורה לשדרג את מעמדו למעמד של תושב קבע ואף לאזרח. הבעיה נוגעת לחיילים שלהם שני הורים בחו"ל שכן במקרים אלה, חייב זוג ההורים להיפרד, הלכה למעשה, כדי שאחד מבני הזוג יוכל להתאחד עם בנו או בתו החיילים. זוהי תוצאה בלתי הומאנית בעליל אשר מביאה לקריעה מיותרת של משפחות. אם בחרו ההורים שלא להיפרד, לא יוכלו לקבל בצוותא מעמד בישראל, ובנם החייל יוותר בודד בישראל. על מנת לפתור את הבעיה ההומניטארית, מוצע לאפשר התאזרחות של שני ההורים של חיילים (הורים ביולוגיים בלבד), מבלי להתנות זאת בהיות החיילים בודדים. עד לקבלת האזרחות ייקבע מעמדם של ההורים בישראל בתהליך מדורג, שבו ייבחנו מרכז החיים של ההורים ומידת הקשר שלהם לבנם החייל. הזכות להמשך התהליך ולהתאזרחות תוקנה רק להורים שמרכז חייהם בישראל ושיש קשר רגשי ממשי בינם ובין ילדם, וכן אם בנם החייל השלים את שירותו הצבאי. אם במהלך תקופת המבחן יתברר כי תנאים אלה אינם מתקיימים, לא תושלם ההתאזרחות וניתן יהיה לשלול גם את מעמד התושבות שהוקנה להם. עוד יודגש, כי המדובר בחיילים שהגיעו לישראל מכוח חוק השבות בלבד וכי מדובר רק בהורים ביולוגיים של החייל. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון רובינשטיין (פ/593) ועל ידי חברי הכנסת מרינה סולודקין וגנדי ריגר (פ/3696) – הצעה זו הוסרה מסדר יומה ביום ח' באב התשס"ב (17 ביולי 2002); הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2209); הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת מרינה סולודקין (פ/358) ועל ידי חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3204); הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע עשרה על ידי חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/1250/17). ------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בשבט התשס"ז – 22.1.07