הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
רן כהן
שלי יחימוביץ
פ/2031/17
הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - הבטחת תשלום שכר עובדים), התשס"ז-2007
הוספת סעיף 29ג
1.
בחוק יסודות התקציב,התשמ"ה-19851 אחרי סעיף 29ב, יבוא:
"29ג
(א) עובד ברשות מקומית או במועצה דתית (להלן - הגוף המעביד) שניתן לזכותו פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך (להלן – העובד הזוכה) שלפיהם חייב הגוף המעביד לשלם שכר לאותו עובד- זכאי לבקש מהמוסד לביטוח לאומי תשלום חודשי לפי הוראות סעיף זה ביום מתן פסק הדין;
לענין סעיף זה -
"המוסד לביטוח לאומי" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19952 (להלן-המוסד לביטוח לאומי);
"תושב ישראל" – מי שהוא תושב לענין חוק הביטוח הלאומי, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור;
"תשלום חודשי" – תשלום בגובה שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, תשמ"ז-19873 או שיעור התשלום שנקבע בפסק הדין - לפי הנמוך.
(ב) בקשת העובד הזוכה לתשלום תוגש למוסד לביטוח לאומי בדרך ששר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר המשפטים קבע בתקנות.
(ג) נתקיימו בעובד הזוכה הוראות סעיף זה והתקנות לפיו – ישלם המוסד לביטוח לאומי לעובד הזוכה את השיעורים המגיעים לו לפי סעיף זה; התשלום ישולם לעובד הזוכה במשך התקופה הקבועה בפסק הדין כל עוד מוטלת חובה על הגוף המעביד.
(ד) נודע למוסד לביטוח לאומי על ביטול פסק הדין או על שינויו, יבטל את התשלום לעובד הזוכה או ישנה את שיעורו, הכל לפי פסק הדין ויודיע על כך מיד לעובד הזוכה.
(ה) העובד הזוכה חייב, לפי בקשת המוסד לביטוח לאומי, לתת לו בעל פה או בכתב כל מידע לענין זכויותיו לפי חוק זה שיש לו או שיגיע אליו, לרבות מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם.
(ו) שר העבודה והרווחה באישור ועדת העבודה והרווחה יקבע בתקנות הוראות לענין זכותו של העובד הזוכה לגבות הפרשים, הוראות בענין ניכוי סכומים שנתקבלו מאת החייב.
(ז)
(1) המוסד לביטוח לאומי יגבה מן הגוף המעביד כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לעובד הזוכה לפי פסק הדין, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל;
(2) פסק הדין יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967, כאילו ניתן לזכות המוסד לביטוח לאומי;
(3) היה המוסד חב לגוף המעביד סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לעובד הזוכה; הגוף המעביד רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה.
(ח) אוצר המדינה יקציב למוסד לביטוח לאומי את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לעובד הזוכה; ואולם, שר האוצר רשאי להורות על קיזוז הכספים ששולמו כאמור מתקציבו של הגוף המעביד לאותה שנת כספים או לשנת הכספים הבאה או מתקציב מענק או כל תשלום אחר המגיע לגוף המעביד.
(ט) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להתקין תקנות בנוגע לביצועו של חוק זה.
דברי הסבר
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חמורה מאין כמוה – עובדים שכירים בשירות הציבורי הממלאים את תפקידם נאמנה אולם לא מקבלים תשלום עבור עבודתם, בשל קשיים תקציביים אליהם נקלע הגוף המעסיק אותם. במקרים מסוימים הלנת השכר מגיעה לחודשים ארוכים ואף שנים, נושא שגרם כבר למספר שביתות כלליות במשק ולדיונים פוליטיים רבים.
תופעה זו אינה מתרחשת בקרב עובדי מדינה, המקבלים את שכרם ישירות מן המדינה, ולא במגזר הפרטי, החשוף לתביעות בגין הלנת שכר, אלא בקרב עובדי המגזר הציבורי שאינם עובדי מדינה, כגון עובדי רשויות מקומיות, מועצות דתיות ועוד.
מצב כזה לא רק שאינו חוקי ואינו סביר, הוא אף נוגד כל אמת מוסר ומנהל תקין. המחוקק לא יכול להישאר אדיש למצב בו אזרחים עובדים ואינם מקבלים את שכרם. ההסתדרות, שרים וועדות הכנסת השונות לא היוו בעבר משענת מספקת עבור העובדים, המשלמים את מחיר תכניות הבראה, מאבקים פוליטיים וניהול כושל.
על כן מוצע להבטיח בחוק יסודות התקציב, כי המדינה תהיה חייבת לשלם באופן מיידי שכר מינימום לעובדים שאינם מקבלים את שכרם, והיא תהיה רשאית לקזז את הסכום או להתחשבן בכל דרך אחרת עם הרשות או התאגיד על מנת להשיב את הכספים שלא על חשבון שכר העובדים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' בשבט התשס"ז – 29.1.07