קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הממשלה (תיקון - דיווח על הסכמים בעל-פה), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1803/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר פינס-פז) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנו עוברים להצעת חוק פ/1803 של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח על הסכמים בעל פה), התשס"ז-2007, גם בהצעה זו תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שאני חושב שתוסיף לשקיפות בבית המחוקקים. אנו מודעים לכך שיש חוק שאומר שהסכמים בכתב, לפני תקציב ולפני הרכבת קואליציה, הממשלה חייבת להניח על שולחן הכנסת 24 שעות טרם הדיון. זה בסדר גמור וזה מקובל ואיני חושב שיש על כך מחלוקת בבית, נשאלת השאלה, מה קורה עם הסכמים בעל-פה, ויש הסכמים בעל-פה למכביר, והדבר הזה נותר ברמת הלקונה. מיכאל איתן (הליכוד): יש פרשנות של היועץ המשפטי לממשלה שזה כולל הסכמים. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): יש פרשנות של היועץ המשפטי של הממשלה והנחיות שלו ויש גם פסיקה של בית-המשפט בהקשר הזה. בית המשפט בשבתו כבג"ץ קבע שעקרון השקיפות מחייב דיווח גם על הסכמים שבעל-פה והיועץ המשפטי לממשלה הנחה שצריך למסור דיווח על הסכמים שבעל-פה לא בדרך שנהוגה לגבי הסכמים בכתב, קרי לא בדרך של הגשה מראש 24 שעות מראש כהודעה כתובה לכנסת, אלא בטרם הצבעה בכנסת יקום ראש הממשלה, יקום שר האוצר - יקום השר המתאם בין הממשלה לכנסת ויודיע את פרטי ההסכמות שבעל-פה לחברי הכנסת בטרם הצבעה. אגב, הדבר הזה גם מקובל, זה נוהג שמתקיים. בדרך כלל לפני אישור תקציב עולה שר אוצר למליאה ומדווח לה על ההסכמים שבעל-פה שהוא קיים מול סיעות הבית. אלה דברים מקובלים. לכן כשאני חשבתי שראוי לקבע בחקיקה מסודרת בחוק-יסוד: הממשלה ובחוק-יסוד: הכנסת כללים מקובלים, שיש עליהם הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שיש עליהם פסיקה של בית-המשפט העליון, חשבתי שאך טבעי הוא שוועדת השרים לענייני חקיקה תתמוך בהצעת החוק, וראו זה פלא, ועדת השרים לחקיקה התנגדה להצעת החוק הזאת אף שמשרד המשפטים תמך בה בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. כלומר, רק השרים עצמם, הדרג הפוליטי החליט שהוא לא רוצה לכבול ידיו בדברים האלה, רוצה להשאיר את הדברים מעורפלים, מטושטשים, ולהשאיר לעצמו את חופש הפעולה שלא למסור לכנסת דיווח מלא בטרם הצבעה על הרכב קואליציוני, הרכבת ממשלה והצבעה על תקציב המדינה. הצעת החוק שלי לא מדברת על כל דבר, היא מדברת על הדברים המרכזיים, היסודיים שעליהם בנויה הדמוקרטיה, והממשלה לא רוצה, פשוט לא להאמין, למרות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, למרות פסיקת בג"ץ בתחום הזה. לכן מצאתי לנכון לערער על החלטת הממשלה. אני חושב שהפוליטיקה הישראלית לא סובלת מעודף אמון ציבורי ולא יזיק לה שתהיה יותר פתוחה, יותר שקופה בתהליכים שלה בפני הציבור בישראל וכלפינו כמי שמייצגים את הציבור בישראל בבית הזה. לכן הגשתי ערעור. אני גם הגשתי ערעור להנהלת הקואליציה. אני מאוד מקווה שההחלטה הזאת תשונה. זה יוסיף כבוד לבית הזה ויוסיף לו אמינות – מצרך חסר בימים אלה. אם כך יהיה, אני מניח שלא יהיה קשה לגייס לדבר הזה רוב. אם לא, זה יהיה מבחן גדול של הכנסת, ואביא את הצעת החוק הזאת להצבעה בכל מקרה, אם הממשלה תתמוך בה ואם לא. אני נותן שבוע לעניין הזה, לכן נימקתי את הצעת החוק היום. ההצבעה תתקיים בשבוע הבא. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. תשובה והצבעה כאמור במועד אחר.