קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/270).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006 בקריאה ראשונה. אני מזמין את סגן שר הביטחון אפרים סנה להציג את הצעת החוק.
סגן שר הביטחון אפרים סנה:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5). להלן דברי הסבר קצרים. סעיף 29ב(א) לחוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986, מטיל מגבלות על קריאה של חייל לשירות מילואים לצורך תעסוקה מבצעית אם מלאו לו 41 שנים והוא שירת יותר מעשר שנים ביחידה קרבית.
בעקבות המאורעות הביטחוניים שפרצו בשנת 2000 נחקק בדצמבר 2001, כהוראת שעה לשנה, חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין), תיקון לחוק, והוא מאפשר לקרוא לשירות קצינים יוצאי צבא גם אם מלאו להם 41 שנים, אם הרמטכ"ל מצא לנכון לעשות זאת.
בשל המצב מאריכים בכל שנה את הוראת השעה הזאת בשנה נוספת, וגם הפעם הזאת אני נאלץ לבקש את אישור הכנסת להאריך את הוראת השעה הזאת, עד 31 בדצמבר 2007. מובן שבכך אנחנו גם מאריכים את מתן התגמול הראוי לקצינים שגויסו, והם יקבלו את הפיצוי המתאים.
כאמור, הוראת השעה הזאת נדרשת בשל המצב. אנחנו מדברים על הארכה בשנה. אם ישתפר מצבנו הביטחוני אשמח שלא לשוב ולבקש מהכנסת להאריך את הוראת השעה הזאת, אבל אם לא, חוששני שאצטרך לבוא ולבקש את אישורכם להארכה נוספת. כרגע מדובר בהארכה עד 31 בדצמבר 2007. אני מבקש מהכנסת להבין את המצב ולאשר את הצעתנו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לסגן שר הביטחון, חבר הכנסת אפרים סנה. אני מזמין את ראשון הדוברים, עזמי בשארה. הוא אינו נוכח. חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח. חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, שמעתי את דבריו של סגן שר הביטחון, שהתחייב מעל הדוכן הזה לפני דקה, שאם ישתפר מצבנו הביטחוני הוא לא יבוא לבקש להאריך את הצו. אני מסכים אתו שבעת הזאת הצו ראוי ונכון לתמוך בו. אבל גם שמחתי מאוד לשמוע מראש הממשלה היום, ממש לפני שיצא לחוץ-לארץ, שאין לנו שום מידע מודיעיני שהולכת להיות מלחמה, שמה שאמרו או לא אמרו גורמי הביטחון אתמול על ההיערכות הסורית, הוא ממש לא נכון. אין לנו עדות שהולכת להיות מלחמה.
אם מפיו היינו חיים באמת היינו יכולים לפרק את הצבא. אם היינו חיים - לצערנו אני אומר את הדברים - מהערכות המודיעין, גם אז לא היינו מסוגלים להתכונן כהלכה למלחמות. מישהו בבית הזה זוכר כמה מהמלחמות שלנו בעבר נצפו על-ידי מערכת המודיעין שלנו? נדמה לי שמעט מאוד. גם ההתלקחות האחרונה בקיץ, אומנם היו הערכות שיהיה ניסיון לחטוף חיילים, אבל לא היתה הערכת מודיעין שהונחה על שולחננו, שהולכת להיות מלחמה בקיץ, משום שמלחמות באזור הזה הן הרבה פעמים לא תולדה של מחשבה ארוכת טווח מוצהרת מראש עם קווים אדומים ותנאים והכרזת מלחמה בחצוצרות ותותחים, אלא מהלכים שתחילתם סמויה מהעין, והרבה פחות דרמטית ממה שהיו הכרזות המלחמה של תחילת המאה ה-20.
רוצה לומר, שמדינת ישראל צריכה לחיות בכל רגע נתון כאילו יש לנו מלחמה עם סוריה בקרוב מאוד וצפויה לנו מלחמה עם אירן, הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, וארגוני הטרור, גם בעזה, גם ביהודה ושומרון וגם בלבנון, זוממים עלינו רע ומתכננים מלחמה. כי אם לא נחשוב כך ונצא מאותה נקודת הנחה שגויה שראש הממשלה הצהיר עליה היום, שאין לנו מודיעין שסוריה מתכננת מלחמה, שוב נמצא עצמנו מופתעים, משום שהכישלון בקיץ האחרון מעודד את כל הגורמים הקיצוניים ואת כל הגורמים שקודם חששו מאתנו. הוא שידר חולשה, יש יותר ויותר גורמים במדינות ערב ובארגוני הטרור, שמביאים בחשבון שוב את הסיכוי שכביכול נקבר במלחמת יום הכיפורים, שאפשר יהיה להפתיע אותנו ולהכריע אותנו במהלומה אחת.
לכן - המלצה לראש הממשלה, גם אם יש לו הערכת מצב של גורמי המודיעין שאומרת שאין להם מודיעין חיובי שאכן סוריה מתכוונת למהלך התקפי בקיץ הקרב, לעשות כל צעד מצעדיו, לנצל כל דקה, לנצל כל שקל המוקצב למערכת הביטחון, ולהתכונן כך שנהיה מוכנים גם למלחמה עם סוריה בקיץ הקרוב. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל איתן - אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חברי הכנסת, נא לשים לב לשעון.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני סגן שר הביטחון, ניהול מערכת המילואים של צה"ל באמצעות הוראות שעה היא מתכונת שזכתה לביקורת רבה - אם אני לא טועה גם פעם מפיך - פעמים רבות בבית הזה. אני לא חושב שכל כך מסובך ליצור מתכונת שאיננה הוראת שעה שתיתן תשובה גם למצבים משתנים.
מה שמוצג פה הפעם בא בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ולפני שנה – בעקבות האינתיפאדה השנייה וכו' וכו' - וזו מתכונת לא נכונה לניהול העניין. אבל אני לא רוצה להתייחס לנושא הזה. אני דווקא רוצה להתייחס לנושא שהתייחס אליו חבר הכנסת אלדד. אני לא מלין על דבריו של ראש הממשלה. מבחינה מסוימת אני אפילו שמח עליהם. למה אני שמח עליהם? כי אני יודע שלפני שבועיים, שלושה שבועות הסתובבו פה אנשים ואמרו, יש מלחמה בקיץ הבא. אני חושב, חבר הכנסת אלדד, שתפקידו של ראש הממשלה הוא להכין את כל מה שדרוש להכין למלחמה הבאה, אבל קודם כול לעשות הכול כדי למנוע אותה. סיבוב שהוא הכנה לסיבוב הבא הוא סוג של אפוקליפסה שיש מי שמציג אותה כמצב טבעי.
אבל, אדוני סגן שר הביטחון, מה שקרה אתמול מאוד מאוד מעורר סימני שאלה. לא העובדה ששני גורמי הערכה מציגים עמדה שונה, זה דווקא טוב, אלא שצה"ל מדבר בשלושה קולות.
אביגדור יצחקי (קדימה):
תמיד כל דבר מתחלק שם לשלוש.
חיים אורון (מרצ):
למה? היה מאוד מכובד בעיני שיבוא אדם נוסף מצה"ל ויאמר: הערכת המצב שלנו היא א', יש בתוכנו כאלה שחושבים ב' ואפילו יש כאלה בתוכנו שחושבים ג'. מפיקוד אחד אתה שומע אמירות. זה לא מקרי. אתה גם יודע מה מסתתר מאחורי כל אמירה, מאיפה היא נובעת ולמה היא נובעת. מה, הערכות המצב הופכות להיות חלק מהקמפיין או לתקציב מדינה או למותר ואסור בעשה ואל תעשה, או בחימום האווירה? מה זה? אני חושב שהמתכונת הזאת היא עוד ביטוי ל"בעת הזאת אין מלך בישראל". איזו תחושה שהכול אפשרי.
לכן, אדוני סגן השר, ההצעה שמובאת פה כהארכת הוראת שעה – אגב, למה עד סוף 2007? אתם כבר בטוחים שב-2008 לא נצטרך את זה? על-פי ההתנהלות הקיימת אני מאוד מאוד חושש שכן.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת שלי יחימוביץ - איננה באולם. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם רביץ - אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק בא להסיר מגבלה מקריאתו של חייל לשירות מילואים לצורך תעסוקה מבצעית גם אם מלאו לו 41 שנה. אני רק לא מבין למה זה בהוראת שעה. אנחנו בעצם באים ומשנים את החוק, קובעים קביעות שאנחנו יודעים מלכתחילה שאנחנו לא יכולים לעמוד בהן, וכל שנה הכנסת חוזרת ודנה. צריך סגן שר הביטחון להתייצב ולהסביר מדוע צריך להאריך את התוקף.
מלכתחילה, אני אומר לכם באחריות, כשזה בא לכנסת פעם ראשונה, לקצר גם בנושא של שירות המילואים וגם בנושא של מי שמלאו 41 שנים, ידענו מראש שמדינת ישראל כרגע לא ערוכה למצב הזה. המצב הביטחוני ששורר במדינה, כולנו יודעים שהוא לא ישתנה במהרה, ולכן אין צורך כל שנה לבוא ולהסביר.
ואני רק רוצה לומר מילים מספר על "חמאר-די-נג'אד", שכל פעם הוא עומד ומאיים ומצהיר הצהרות - "חמאר-די-נג'אד". "חמאר" זה חמור. אז הוא עומד וכולם מתרגשים מאותו החמור שהוא נוער. מה לעשות? שלוש משמרות יש בכל לילה. משמרת ראשונה חמור נוער, וזה מתפקידו כל לילה לנעור, וזה מה שהוא עושה. הוא נוער. ואנחנו נבהלים. למה? ממה צריך להיבהל?
יש פסוק שכולנו יודעים אותו: "כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו. אהלי אדום וישמעאלים, מואב והגרים, גבל ועמון ועמלק, פלשת" - זה הפלישתים – "עם ישבי צור" - אלה ה"חיזבאללה" – "גם אשור" - זה אירן. רבותי, פסוק מפורש אומר: יש לנו פלסטין מצד אחד, יש לנו אשור ואירן צד שני, וצד שלישי יושבי צור, ששם היום ה"חיזבאללה" מארגן הפגנה כדי להפיל את המשטר של סניורה, כדי להשתלט על לבנון וכדי להפוך את לבנון למדינה טרוריסטית.
אבל אנחנו צריכים לדעת שעלינו האחריות לנהוג מאוד מאוד בזהירות. אני אומר את המשפט שאמר חבר הכנסת לפני, רן כהן - ג'ומס, סליחה. הוא אמר שיש גרסאות סותרות והצהרות סותרות וזה לא עושה טוב. בכותרת ראשית: קצין בכיר בירושלים אומר שאסד נערך לעימות עם ישראל. בעמוד השני - קצין שני בצפון: אין לנו מידע על כוונות התקפיות. אני לא מבין למה צריך את הכותרת הזאת. מה? בגלל שהקצין בירושלים הוא לא יכול להבין מה שהקצין בצפון מבין? למה יהיה צורך בסתירות כאלה, הצהרות מיותרות לחלוטין. וגם סגן שר הביטחון יודע שכל הצהרה, לפעמים, זאת עילה כאילו אנחנו מתגרים באויב, וכדאי לחסוך את המלים המיותרות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, אחרון הדוברים.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי שר התקשורת, השר לקליטת עלייה, כנסת נכבדה, אינני רוצה לפקוד את סגן שר הביטחון על כל חטאי ממשלות ישראל בשנים האחרונות, אבל עמד פה, בצדק, חבר הכנסת אורון, על הקושי שבניהול הסוגיה הזאת באמצעות הוראת שעה. כלומר, אותו חוק שנחקק כהוראת שעה בדצמבר 2001, במהלך האינתיפאדה, כדי לאפשר את הפריצה מההגבלות שקבועות בחוק שירות ביטחון על גיוס קצינים מגיל מסוים, אם זה הופך למנהג של קבע, שכל שנה מאריכים את זה בשנה, אז למה לא לשנות את החוק? זאת אומרת, יש לממשלה כוח, יש לה רוב. יכול להיות שחלק מהאופוזיציה ישתכנע או ישתכנע לא להתנגד. כאשר מביאים ומביאים הוראת שעה שמסתיימת בסוף דצמבר 2006, מביאים ברגע האחרון הצעה להאריך את הוראת השעה, כאשר, בצדק, טוען חבר הכנסת אלדד שאין סיבה להניח שהמאורעות הביטחוניים או המשימות הביטחוניות בשנים הקרובות יהיו במגמת ירידה בתקופה הקרובה.
מבחינת עבודת החקיקה הוראות שעה זה דבר מאוד מאוד לא נכון ורצוי שיהיה חריג. אם אני מאריך בפעם הרביעית או החמישית, זאת לא הוראת שעה, זאת הוראה קבועה. זאת הממשלה השלישית שמציעה להאריך, ויותר מפעם אחת.
לכן התלבטתי, אדוני יושב-ראש הקואליציה, והתחבטתי מה ההצבעה הנכונה במקרה כזה. אני הגעתי לכלל מסקנה שצריך להימנע, זאת אומרת, אני באופן אישי, כדי להביע בצורה הזאת לא רק את ההסתייגות מההכבדה על חיילי המילואים אלא מהדרך - - -
אביגדור יצחקי (קדימה):
זאת לא הכבדה.
גדעון סער (הליכוד):
טוב, אני מכיר את כל ההיבטים של הנושא הזה. אני גם יודע שבצד הסרת המגבלה גם יש אפשרות לתשלום חריג לשירות חריג. אבל עם זאת, כפי שאני אומר, אפשר ללכת למצב שבו הוראת השעה תהיה הוראה קבועה, עד שבאמת מערכת הביטחון תבוא ותגיד שהמצב המקורי, שהיה לפני 2001 - חזרנו למצב הזה, ועכשיו בואו ונקל. כל עוד לא, לא נכון לעשות את זה במסגרת של משטר של הוראות שעה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
אפשר תשובה?
היו"ר יצחק זיו:
אתה רוצה? בבקשה.
סגן שר הביטחון אפרים סנה:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות על ההבנה שיש בבית לצורך האובייקטיבי בהוראת השעה הזאת. גם אני הייתי מעדיף שתהיה איזו הוראת קבע ללא הצורך לחדש כל שנה. כי אם אני צריך לשאול את עצמי למה זה מתחדש כל שנה, אני חושב שאולי זה נובע מהאופטימיות היהודית הטבעית שאומרת שאולי בשנה הבאה נוכל לוותר על זה. אבל המציאות טופחת על פנינו ומדי שנה אנחנו נאלצים להידרש ולחדש.
אבל אני רואה צורך לענות פה על מה שאמרו חבר הכנסת אורון, חבר הכנסת זאב וגם חבר הכנסת הפרופסור אלדד. אני רוצה לעשות סדר בעניין הזה, כאילו צה"ל מתבטא בשלושה קולות על המצב בצפון ועל סיכויי המלחמה, ואני אעשה את זה בשיא הקיצור.
אין כרגע לאף אחד ידיעה פוזיטיבית שסוריה מתכוונת לתקוף את ישראל בקיץ 2007. עם זאת, קורים שני דברים שעליהם צריך לתת את הדעת. האחד, סוריה נמצאת בתהליך של התעצמות ובניית יכולות צבאיות נוספות. הדבר השני, יש במשטר בדמשק זרם שדוחף אותה יותר עמוק לזרועות אירן ומטיף גם לצעדים של הרפתקה. את זה צריך להביא בחשבון.
ומה המסקנה? המסקנה היא שאנחנו צריכים, מה שאנחנו עושים בעצם, לשפר את המוכנות, את ההתכוננות, מבלי להלך אימים בתאריך קונקרטי כזה או אחר של מלחמה בקיץ. זה ממש מיותר. וגם מה שאמר, לו בדקתם, נציג אמ"ן בישיבת הממשלה, הוא לא חרג מהתיאור ומהפרמטרים שמסרתי לכם בזה הרגע. זאת התמונה לאשורה ומה שאני אומר כרגע זה הדבר היחיד והמוסמך. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לסגן שר הביטחון, חבר הכנסת אפרים סנה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 17
נגד - 1
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
17 בעד, נגד אחד, נמנע אחד.
דוד אזולאי (ש"ס):
אפשר להוסיף את הקול שלי בעד?
היו"ר יצחק זיו:
נוסיף את חבר הכנסת דוד אזולאי ואת חבר הכנסת גלנטי להצבעה. ההצבעה נשארת כמו שהיא. החוק התקבל והוא יועבר לקריאה שנייה ושלישית לוועדת חוץ וביטחון.