קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התובע הכללי, התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/1919/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בנימין אלון) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים, חברי הכנסת, להצעת חוק פ/1919, הצעת חוק התובע הכללי, התשס"ז-2007, של חבר הכנסת בנימין אלון. ישיב לו, בשם שר המשפטים, השר יעקב אדרי. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, אדוני השר, הצעת החוק הזאת שלי בפירוש איננה עניין מפלגתי, ואף הנושא איננו חדש. אינני זוכר – ועד כמה שראיתי הוא לא הועלה כהצעת חוק, אבל הנושא הועלה גם בפני ועדות שונות. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – אני אולי אפתח בזה שאני מצטער ששר המשפטים לא נמצא כאן, ובאותה הזדמנות אני מאחל לו, כי עוד לא הזדמן לי מעל לבמה, הצלחה רבה. הוא נמצא בצומת מאוד רגיש, אני חושב – היסטורי – של מערך היחסים בין הרשויות במדינת ישראל. הוא נמצא בצומת מאוד חשוב של הבלמים והאיזונים שבין הרשויות השונות, ואני חושב שכל הכנסת צריכה לסייע לו. כי הוא, בסופו של דבר, נציג של הרשות המבצעת, ויש לו תפקיד מאוד מאוד משמעותי ורגיש. אני חשבתי שבהצעת החוק הזאת אני גם אשפר את מעמדו של שר המשפטים, לאו דווקא זה. היועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל הוא יצירה שנוצרה בתוקף נסיבות ובשל אישים חזקים שיצרו אותה, כמו חיים כהן, כמו אחר כך אהרן ברק, בזמנו של מנחם בגין כראש הממשלה. והיצירה שנוצרה היא יצירה שאין לה שום דבר דומה או דומה לדומה בשום אומה ולשון ובשום מדינה. אני ביקשתי מעובדי הממ"מ – מרכז המידע והמחקר של הכנסת, וזאת ההזדמנות להודות להם על העבודה הנפלאה שהם עושים, לכל חבר כנסת שמבקש – והם נתנו לי סקירה משווה של סמכויות ייעוץ, ייצוג ותביעה כללית של היועץ המשפטי לממשלה במדינות רבות. לא אלאה אתכם, רבותי חברי הכנסת, אבל הכוח שצובר היועץ המשפטי לממשלה הוא ללא שום דוגמה, ואני רואה בכך הפרה של הכללים המרכזיים שהוא עצמו אמור להיות אמון עליהם כעורך-הדין של הציבור כולו, שהם לדאוג למערכת בלמים ואיזונים. לא יכול להיות שאותו אדם – שהוא גם יועץ משפטי של כל שר ושר, בעצם, אף-על-פי שלמשרד יש יועץ משפטי, והוא גם יושב בישיבות הממשלה, ומטבע הדברים חייב גם להסתחבק קצת, כמו שאומרים בלשוננו, עם השרים – הוא גם זה שיגיש כתב אישום נגד שר, גם נגד השר שלו. מטבע הדברים, בכל מערכת אחרת היינו מרימים גבה על זה שאמור להגיש כתב אישום נגד זה שממונה עליו. היינו אומרים: צריך כאן התערבות כלשהי כדי ליצור מערכת יותר אובייקטיבית, יותר נקייה. אתם יודעים שכאשר עוסקים בסוגיה של אובייקטיביות, לא חושדים בשום אדם. כשאצלנו בהלכה מדברים על כך שאחים פסולים לעדות, הדוגמה היא משה ואהרן, שהם אחים, ואף אחד לא חושד, לא במשה ולא באהרן. אבל הנורמה צריכה להיות נורמה. דווקא בתפקיד הרגיש הזה – חבר הכנסת גפני, אני אודה לך, סליחה, בנושא הזה דווקא הייתי מאוד שמח אם היתה לי אוזן קשובה. דווקא בנושא רגיש זה של היועץ המשפטי לממשלה, הכוח שבידיו – למשל, חוות דעת מחייבת, לא חוות דעת של עורך-דין שאני יכול לחלוק עליה, חוות דעת מחייבת; ייצוגיות מחייבת, אם שר או מנכ"ל משרד רוצים להופיע, הם אינם יכולים. יש איזו זרוע, תמנון, אם אפשר לקרוא לזה כך, של יועץ משפטי לממשלה, שתחתיו כל היועצים המשפטיים בכל המשרדים, והרבה פעמים מדיניותו של שר אינה יכולה להתבצע, ויש גם חוות דעת משפטיות אחרות. אבל בכל הדברים האלה אני אינני נוגע. בהצעת החוק הזאת, אינני בא לצמצם את כוחו של היועץ המשפטי לממשלה בתחום חוות הדעת המחייבת - זה נושא לדיון בפני עצמו - ובתחום הייצוגיות הבלעדית. אני בא להפריד את מערכת התביעה ממערך הייעוץ המשפטי. היועץ המשפטי לממשלה לא אמור להיות בעל-הבית של הפרקליטות, והשיניים האלה שניתנו לו מיותרות לחלוטין. כשעסקו בכך בכמה מקומות, אמרו שצריך לחזק את מוסד היועץ המשפטי. זה שהוא יכול גם לייעץ לממשלה וגם לתבוע כל שר באופן אישי – זה נותן לו כוח. זה כוח פסול, זה כוח משחית, זה כוח מיותר וזה כוח לא הגיוני. לא הגיוני שיועץ משפטי, שהוא חלק מהרשות המבצעת, והוא אמור להיות עורך-דין של הציבור כולו, יהיה אחראי למדיניות התביעה של מערך הפרקליטות. למשל בנושא שהיה קרוב ללבי, ההתנתקות, הפרקליטות הגישה סדרה שלמה של המלצות, לדעתי מאוד פגומות, ששינו את חוק המעצרים ביחס לקטינים וביחס לאחרים. אבל לא משנה, לא יכול להיות שזה שרוצה להגשים את מדיניות הממשלה כיועץ משפטי לממשלה, וכך הוא עושה, גם יהיה האיש שיאמר, אם בנוגע לערבים ואם בנוגע ליהודים: עכשיו תעצרו ככה, או תקיימו את חוק המעצרים בצורה כזאת, וזאת מדיניות הפרקליטות. אלה שני מערכים שלמען הניקיון והטוהר צריכים להיות נפרדים. שר המשפטים אמור להיות חזק יותר, כי כרגע אין שום כוח לשר המשפטים. אתם יודעים שבארצות-הברית הנשיא ממנה את השר, אם ג'ון אשקרופט ואם בוב קנדי, הזכור לכולם, והוא גם התובע וגם היועץ המשפטי. שם הצורה היא שונה. באנגליה יש לורד צ'נסלור, שהוא חבר בקבינט, והוא היועץ המשפטי עם כל הסמכויות, אבל לא כאלה סמכויות. באף אחד מהמקומות אין הריכוזיות הזאת, השילוב הזה של מערך התביעה הכללי ושל הייעוץ המשפטי. בלי להיכנס לפרטים של משפטו של השר רמון, שם הדברים באו לדעתי לידי הגזמה והקצנה, אני חושב שהאירוע הזה של יועץ משפטי שמגיש כתב אישום נגד שר המשפטים שלו - באופן טבעי, כשאנשים עובדים יחד ויש חיכוך ביניהם, גם אם שניהם ישרים וכשרים, לא יכול להיות שאותו יועץ הוא שמחליט אם להגיש כתב אישום, הוא שעורך את השימוע והוא שנכנס לסוגיות המשפטיות הפליליות הטהורות. ולכן צריכה להיות הפרדה בין הרשויות האלה. נאה דורש נאה מקיים. כמה פעמים בית-המשפט העליון והיועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם דרשו איזונים ובלמים ודרשו הפרדת רשויות ודרשו מאתנו לסייג את כוחנו. זאת הדרישה שאני חושב שאנחנו צריכים לדרוש בחוק הזה. מאז העליתי את הצעת החוק הזאת, היא הועלתה בוועדת השרים לחקיקה, והבנתי ששם בשורה התחתונה התנגדו לה. אבל שם העלה שר המשפטים הצעה שונה מעט שמתייחסת לחלק מכוונותי בחוק הזה - שיהיה תובע מיוחד לאישי ציבור. כלומר, במקרים שיש חשדות כלפי אישי הציבור, אז בשל השיקולים שהעליתי ושיקולים אחרים תקום מערכת של תביעה מיוחדת. כמו שבארצות-הברית - מי שזוכר את קנת סטאר, התובע בעניין קלינטון, ובמדינות אחרות יש שופט חוקר, שזה די דומה. אינני רוצה לפסול את ההצעה הזאת. גם אינני רוצה להכביד על שר המשפטים, שאני יודע שנמצא בצומת רגיש מאוד ואני רוצה לחזק אותו, אף-על-פי שאני באופוזיציה. אני חושב שהוא צריך להיות חזק ולא לפחד, ואינני מעוניין להיות כרגע troublemaker. אני לא אסיר את ההצעה הזאת מסדר-היום ואבקש, אולי - נשמע את תשובת השר, אם באמת ועדת השרים מתנגדת, וגם מתוך הבנה שמה שהשר הציע ושוחחו אתו - הייתי יכול להסתפק במה שמקובל פה בבית, חבר הכנסת בן-ששון, כדי שהנושא יישמר - - - מנחם בן-ששון (קדימה): אני נגד החוק. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא, אז דווקא תקשיב, לא הקשבת. לא ניסית לשכנע. תיארתי לי שאתה - - - אני הייתי מבקש, אדוני היושב-ראש, כדי שלא להכביד על שר המשפטים בשלב הזה - ואני באמת מחזק את ידיו - שהנושא יועבר כהצעה לסדר-היום, כמו שמקובל, ויגיע לוועדת החוקה לדיון עקרוני ומהותי על הקשר בין התביעה הכללית ליועץ המשפטי. מנחם בן-ששון (קדימה): אחרי הפגרה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אחרי הפגרה, אין לי בעיה. ואז גם יהיה מעקב אחרי מימוש הצעתו של שר המשפטים לתובע מיוחד, ונוכל דרך הוועדה לעקוב אחרי העניין. היו"ר מגלי והבה: אני מזמין את השר יעקב אדרי, ושמענו גם את ההצעה של בנימין אלון. חבר הכנסת בן-ששון, אנחנו עכשיו בהצעת חוק והמגיש הציע מה שהציע. אנחנו נכבד את מה שהוא ביקש. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אלון מציע להפריד בין התביעה הפלילית, שבראשה יעמוד התובע הכללי, לבין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הממשלה מתנגדת להצעת החוק. מאז קום המדינה, ואף לפני כן, היועץ המשפטי לממשלה משמש ראש התביעה הכללית לצד תפקידו כיועץ משפטי לרשות המבצעת והוא מייצג את מדינת ישראל בכל הערכאות השיפוטיות. מדי פעם עלו הצעות להפריד בין התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה הכללית לבין יתר תפקידיו. נושא זה נדון בוועדה ציבורית שמינתה הממשלה בשנת 1997. בראש הוועדה עמד נשיא בית-המשפט העליון בדימוס, כבוד השופט מאיר שמגר, וחבריה היו פרופסור רות גביזון ושרי המשפטים לשעבר חיים צדוק ז"ל ודוד ליבאי ומשה נסים, ייבדלו לחיים ארוכים. הוועדה דנה בסוגיה והתייחסה בדין-וחשבון שהגישה גם לנימוקים שהועלו בדברי ההסבר להצעת החוק הנוכחית. המלצת הוועדה, על דעת כל חבריה, היתה שאין מקום לפצל את שני התפקידים, חבר כנסת אלון. היא לא קיבלה את הטענה שלפיה יש סתירה פנימית בין התפקידים השונים של היועץ. הוועדה מנתה לא פחות מעשרה טעמים לשלילת ההצעה בדבר חלוקת סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שמוצע בהצעת החוק שלפנינו. הוועדה סברה כי הפיצול ייצור כפילויות בלתי רצויות, ועמדה על כך שלא אחת נושאים מתחום המשפט הפלילי, האזרחי והמינהלי משולבים זה בזה. לא אחזור כאן על הטעמים לפרטיהם ואפנה את חברי המעוניינים בכך, חבר הכנסת אלון, לעיין בדוח הוועדה. לסיכום הדברים, נושא הפיצול נבחן, כאמור, בוועדה ציבורית מקצועית, והיא המליצה המלצה חד-משמעית לשלול את ההצעה. שאלות שונות הנוגעות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה נבחנו ועתידות להיבחן וכבר נערכו שינויים מסוימים, אך אינני רואה מקום לחלוק על המלצות ועדת-שמגר ועל הנימוקים שהיא הביאה. לפיכך, אני מציע לכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. היו"ר מגלי והבה: בבקשה, חבר הכנסת אלון. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה אדוני היושב-ראש. אנצל דקה מתוך החמש. כמו שאמרתי, אני מציע להפוך את זה להצעה לסדר-היום. אני רוצה לחזק את שר המשפטים. נדמה לי שהוא התחיל עם כוונות טובות, והייתי אומר בקול תרועה רמה, אבל גורמים רבים מדי בתקשורת, ולצערי, גם בחלקים מהבית הזה, מחלישים את כוחו ואת יכולתו, ואני מציע לו שלא לפחד מכל העולם להתרכז בנושאים שהוא יכול לעזור בהם. לכן, כדי שלא להכביד, אבקש שהצעה זאת תהפוך להצעה לסדר-היום. אני שולח לו מפה ברכה, שיהיה חזק ולא יפחד. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אלון. אנחנו עוברים להצבעה. כפי שהצעת, הצעת החוק הופכת להיות הצעה לסדר-היום. אנחנו מצביעים עליה כהצעה לסדר-היום. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 46 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 46, נגד – 5, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שההצעה לסדר-היום התקבלה, ונעביר את הצעת חוק התובע הכללי כהצעה לסדר-היום לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.