קטע מדברי הכנסת

DOC 18,262 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק הכנסת (תיקון - צמצום מספר החברים בוועדות הכנסת הקבועות), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/133).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להמשך סדר-היום: הצעת חוק הכנסת (תיקון – צמצום מספר החברים בוועדות הכנסת הקבועות), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת גדעון סער ואורי אריאל - קריאה ראשונה. חבר הכנסת סער, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השרים, אני מבקש להביא לקריאה ראשונה הצעת חוק אשר בכוחה - כמובן לא לבד, עם צעדים נוספים שצריכים להינקט - לחולל שינוי משמעותי לטובה בהתנהלות הבית. אדוני היושב-ראש, זו הצעה משותפת לחברי הכנסת אורי אריאל, יושב-ראש סיעת האיחוד הלאומי – מפד"ל, ולי. הרעיון המרכזי שעומד מאחוריה הוא צמצום מספר החברים בוועדות הכנסת. הטעם לכך, אדוני היושב-ראש, הוא פשוט. בכנסת יש ועדות רבות - יש כאלה שטוענים רבות מדי: 12 ועדות סטטוטוריות, ועליהן נוספות ארבע ועדות לא סטטוטוריות. לעתים יש גם ועדות חקירה פרלמנטריות וועדות אחרות, אבל זה הבסיס. הצעת החוק מתייחסת לוועדות הכנסת שהן ועדות סטטוטוריות. עם זאת, הפרלמנט הישראלי הוא מן הפרלמנטים הקטנים בעולם מבחינת מספר החברים, וכאשר אנחנו בוחנים את מספר החברים בוועדה ואת מספר הוועדות, התוצאה מבחינת השתתפות החברים בוועדות היא בלתי סבירה. כמובן, תמיד ההשתתפות רבה יותר בסיעות קואליציוניות, כי אז אותם חברים שהם חברי ממשלה וראשי ועדות ויושבת-ראש הכנסת או יושב-ראש הכנסת אינם באים בחשבון כחברים בוועדות, ועל כן הלחץ על החברים שהם חברי כנסת ללא תפקיד מהתפקידים הללו גדול יותר, ומספר החברויות שלהם בוועדות גדול יותר. היו"ר אמנון כהן: אולי צריך לצמצם גם את מספר הוועדות. גדעון סער (הליכוד): יש בהחלט רעיון כזה. אני חושב, אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, שזה לא רעיון כל כך מעשי. אני עדיין זוכר את הניסיון של יושב-ראש הכנסת הקודם. היו"ר אמנון כהן: אבל מהכנסת הבאה. גדעון סער (הליכוד): אני מעריך שזה לא מעשי, לא מהכנסת הבאה ולא בכלל. אבל כמובן, אם יש חברים שחושבים שאפשר לעשות את זה, הם יכולים לקדם את הרעיון. גם את ההצעה שאני מציע עכשיו אני מציע להחיל מהכנסת הבאה. אינני מציע להחיל אותה מעכשיו. בסך הכול, צריך לדעת שהכנסת שלנו עובדת עם שינוי קל, זאת אומרת: נוספו ועדות לא סטטוטוריות. נוספו שתי ועדות סטטוטוריות מאז שנות ראשית המדינה, והן ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה לקידום מעמד האשה. מעבר לכך, כל עשר הוועדות הן ועדות "ישנות", מבחינה היסטורית. על כן, הרפורמה הנדרשת באופן הברור ביותר, אם אנחנו רוצים להחזיר משמעות כלשהי למושג חבר ועדה ואם אנחנו רוצים ליצוק בזה תוכן, ולא רק לרוץ מוועדה לוועדה, וחבר שלא היה נוכח בדיון מצביע והוא בדרך כלל לא יודע על מה הוא מצביע, כי הוא לא נכח בדיון - - - דב חנין (חד"ש): אם הוא לא נכח בדיון - - - גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת חנין, תרשה לי לומר את דברי. אחרי שאסיים את עשר הדקות אהיה מוכן לענות על שאלות או על קריאות. אבל זו דרכו של הפרלמנט הזה, זו דרכה של הכנסת, אנחנו מכירים את זה. איננו ממציאים שום דבר, זו האמת לאמיתה. כל אחד שהוא חבר רציני וחרוץ בכנסת הזאת חייב להעיד שאין שום יכולת מעשית להיות חבר פעיל ביותר משתי ועדות. פשוט אין אפשרות כזאת. למרות זאת יש חברי כנסת שהם חברים בארבע ועדות, ולעתים אפילו ביותר. חברי הכנסת, אני מודע לזה שבמפלגות הקטנות חרדים מהחוק וחוששים שהחוק יפגע בהם יותר מאשר במפלגות אחרות. אין ספק שהכנסת שלנו היא מן הפרלמנטים בעולם שנותנים את המשקל הרב ביותר לעקרון הייצוגיות. זה נובע גם משיטת הבחירות שלנו. אבל המשקל הזה לא יכול להיות מוחלט, זאת אומרת, מלבד עקרון הייצוגיות יש עוד כמה עקרונות: יש יעילות, יש אפקטיביות, יש דיונים שיש בהם משתתפים. אנחנו עדים - והציבור ער לכך - לדיונים שמשתתפים בהם חברי ועדה במספר מצומצם מאוד. זה מוסיף כבוד לכנסת בציבור? הפגיעה הזאת תהיה מינימלית, אבל כדי להסיר חלק מהקושי, שוחחתי על כך עם חבר הכנסת אריאל ואנחנו נציע לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית לשנות את מספר החברים בוועדות שהן ועדות גדולות גם היום - ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים. פנו אלי נציגי שתי סיעות, ונבוא בדברים עם נציגי הסיעות שמעוניינות בכך כדי לראות אם ניתן לגשר על הפער. לדעתי, ניתן לגשר על הפערים. כלומר, מי שיגיד לי שלא צריך שום שינוי, צריך להשאיר את המצב הקיים - ועדת המדע והטכנולוגיה צריכה להיות בת 15 חברים - אז אגיד לו: בסדר, אנחנו לא מסכימים ונכריע בהצבעה. מי שיבוא עם דבר רציני - אני שואף להגיע להבנות. היו"ר אמנון כהן: הבאתם בחשבון את הסיעות הקטנות? גדעון סער (הליכוד): בוודאי. לכן אמרתי כמה דברים - 1. יש לנו נכונות להכניס שינויים בהצעת החוק, ועל אחד מהם יותר מרמזתי עכשיו, דהיינו, שהוועדות הגדולות, שלוש הוועדות שהן הכי משמעותיות – ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט – יהיו בהן יותר חברים מהמספר הנקוב עתה בהצעת החוק. 2. אנחנו מוכנים לקיים הידברות. הבטחתי זאת לחבר הכנסת פרוש, והיום גם לחברים בסיעת מרצ, כדי לנסות להגיע להבנות. אם יבואו ויגידו: איננו מוכנים לשום שינוי, אז יהיה שינוי. יהיה שינוי כי חייב להיות שינוי. כל מי שנמצא פה מבין את זה; אגב, גם יושבת-ראש הכנסת, לא מזמן, בט"ו בשבט, כאשר ציינו יום-הולדת לכנסת. אגב, אנחנו הגשנו את הצעת החוק לפני כן, אבל גם יושבת-ראש הכנסת, שבכל זאת מחויבת בראייה יותר רחבה לתדמיתה של הכנסת, אחד הדברים שהיא ציינה הוא הדבר הזה. ועל כן, אני מציע לקחת את הדברים האלה – גם את הזעקות, ואפשר תמיד לחלוק, זו לא המהפכה הצרפתית; זו רפורמה מידתית, סבירה. יכול להיות שצריך לתקן אותה, אבל המצב הקיים, שבשמונה ועדות יש 15 חברים, בשלוש ועדות יש 17 חברים ויש ועדה אחת שיש בה 25 חברים – רבותי, המצב הזה לא יכול להיוותר בעינו, כי המשמעות של המצב הזה היא שהמושג חברות בוועדה של הכנסת הוא מושג חלול ואין לו תוכן אמיתי. יש תופעה של תת-השתתפות בישיבות של ועדות הכנסת, והדבר פוגע פגיעה ממשית בתהליך החקיקה ופוגע פגיעה ממשית בתדמית הכנסת בציבור. ולכן, כדי להגיע למצב שבו באמת תהיה כתובת אמיתית – גם בסיעות – בכל ועדה וועדה, אנחנו צריכים לעשות את הרפורמה הזאת. אנחנו הצענו שלא לעשות את זה מעכשיו לעכשיו - לא לעשות את זה באופן שתהיה מחר פגיעה במישהו, אלא לעשות את זה מהכנסת השמונה-עשרה, ואז אנחנו יכולים לשבת בשום שכל ולהגיע למודל הנכון ביותר, על יסוד ניתוח אמיתי של הצרכים בבית. כפי שמצוין בסדר-היום, אנחנו לא נקיים את ההצבעה היום אלא במועד אחר. אני מניח שנקיים אותה בשבוע הבא, אבל אני סמוך ובטוח שבסופו של התהליך נגיע להצעת חוק - גם כך היא מגובה על-ידי רוב, כך היה בקריאה טרומית וכך היה בוועדת הכנסת – שרוב מאוד מאוד מכריע של חברי הכנסת יוכל להיות שלם אתה; אנחנו עושים משהו כדי להכניס שינויים הכרחיים, לא קיצוניים, נבונים, שישפרו את תפקוד הבית הזה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שיזמנו, חבר הכנסת גדעון סער ואנוכי, היא הכרח המציאות שבה אנחנו חיים, גם הסיעות הקטנות, גם הסיעות הגדולות, ואין מחלוקת. אני משוכנע שאין מחלוקת שצריך להיות שינוי בעניין הזה, וכפי שציין קודמי, מדובר על שינוי שיחול מהכנסת הבאה. החוק הזה כולו בעד, אין בו שום דבר נגד אף אחד. אכן, יש בו פגיעה מסוימת במה שקיים היום, זוהי המשמעות של שינוי, אבל השינוי הזה ייעשה מתוך הסכמה והבנה, לפי דעתי. לפי הערכתי, בעזרת השם נצליח להגיע למצב שבוועדות החשובות יותר יהיה ייצוג לסיעות השונות ולדעות השונות. אין כוונה לקפח אף אחד ואין כוונה לסתום פיות; יש כוונה לעשות את הכנסת שלנו יותר יעילה, יותר טובה ויותר ידידותית לסביבה. אני קורא לכל המפלגות לשתף פעולה מתוך הידברות – מה שחבר הכנסת סער ואני ודאי מקווים לו, וכך נפעל, גם אם זה ייקח קצת יותר זמן. אין הרבה זמן, אני רוצה להזהיר, כי בעוד שנה תהיינה בחירות, אבל זה עדיין מספיק כדי שנידבר עם הסיעות, נגיע להבנה, ובעזרת השם נעביר את החוק הזה בשבועות או בחודשים הקרובים. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. נרשמו כמה דוברים. מי שיימצא באולם המליאה, אקרא בשמו. בבקשה, חבר הכנסת מאיר פרוש. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סיים את דבריו חבר הכנסת אריאל ואמר: אין הרבה זמן, מכיוון שבעוד שנה יהיו בחירות – וחבל שהוא עזב. הוא גם אמר שאין פה כוונה לסתום פיות, אבל אני עדיין לא משוחרר מהמחזה של הבאת הנושא לוועדת הכנסת, ושם בוודאי העסק לא פעל כאילו רק בשנה הבאה יהיו בחירות. מי שהיה נוכח בחדר, יכול היה לראות שגם אם מבקשים שהות של יום או של כמה ימים - גם את זה לא יכולנו לקבל. אם בזה הכוונה לחברות ולהידברות, אז אני לא יודע למה התכוון חבר הכנסת אריאל. כבר אמרתי את זה לחבר הכנסת סער פעם-פעמיים. אני לא רואה מצב שסיעה כמו יהדות התורה – ודרך אגב, אני חושב שבמדינת ישראל טבעי שכך יהיה, כי כולנו מקובצים, זה קיבוץ גלויות פה, במדינת ישראל. הרי רוב העם היהודי לא היה בארץ-ישראל, ואחרי שקרה מה שקרה באנו לפה. אז באופן טבעי יש סיעה כזאת וסיעה כזאת, ויש מיעוט כזה ומיעוט כזה ומיעוט כזה, ובאופן טבעי הם צריכים להיות מיוצגים בכנסת, אם הם רוצים להיות מיוצגים. אני לא רואה מצב שסיעה כמו יהדות התורה לא תהיה מיוצגת. אני כבר לא מדבר על הוועדות הגדולות - כספים וחוץ וביטחון - אבל גם אם רוצים לדבר על ועדת החוקה, יכול להיות מצב שלא נקבל את זה באופן טבעי, על שישה חברים או על חמישה חברים - חלילה, אבל היו לנו שישה חברים. כאשר ירצו לדבר על חוקה, אדוני היושב-ראש, אז יהדות התורה לא תהיה מיוצגת כי מגיע לה ולא מכיוון שמישהו יעשה לה טובה ויוותר לה? לא נהיה מיוצגים בוועדת החינוך כאשר ירצו לדבר על תוכנית הליבה, ורק אם מישהו יעשה לנו טובה נהיה משקיפים שם? אני בכלל לא מבין את הגישה הזאת. לא ימצאו מצב שנציג של יהדות התורה לא היה באופן סיסטמטי; יכול לקרות פעם שיש איזו סיבה שהוא לא בא, אבל נציג של יהדות התורה שלא יהיה נוכח בישיבה – אם זה בוועדת חוץ וביטחון, אם זה בוועדת הכספים, בחוקה, בחינוך, בוועדת הכנסת או בוועדת רווחה - תמיד יש לנו ייצוג ואנחנו נמצאים שם. מדוע הגישה הזאת לסיעה כמו יהדות התורה? יכול להיות שיש עוד סיעות שיש להן סיבות מדוע הן דווקא רוצות להיות מיוצגות. אם רוצים לצמצם – אולי אפשר לצמצם; מפלגות שרוצות לוותר – שיוותרו. מדוע לקחת בכוח את החברויות האלה? אני אומר שוב לחבר הכנסת סער: פעם היה נראה שהליכוד מחובר באופן טבעי למפלגות החרדיות. לצערי – וזה לא מהיום, זה התחיל כאשר נתניהו היה שר האוצר - יותר ויותר דברים נעשים על-ידי סיעת הליכוד רק כדי להוכיח עד כמה הוא מנותק ולא אכפת לו מה קורה עם הציבור החרדי. לקחת חוק כזה, שאני לא חושב שהיה באג'נדה של סיעת הליכוד, להיאבק ולעשות מזה משהו מקודש, שאפילו לא היה זמן לחכות יום - הרי הציבור שלנו יודע מזה, הציבור שלנו קורא - - - היו"ר אמנון כהן: אורי אריאל לא מסיעת הליכוד. מאיר פרוש (יהדות התורה): אני לא דיברתי עם אורי אריאל, וכשדיברתי עם אורי אריאל – הנוסח היה לגמרי שונה. הליכוד עושה יותר ויותר דברים כדי להוכיח שבאמת אין שום חיבור טבעי בין הציבור החרדי לליכוד - - - גדעון סער (הליכוד): אין שום יסוד למה שאתה אומר. מאיר פרוש (יהדות התורה): אה, אין שום יסוד? גדעון סער (הליכוד): שום יסוד. מאיר פרוש (יהדות התורה): אני אומר לך רק משפט אחד. כאשר נתניהו הוביל את התוכנית הכלכלית, אמרתי לו: - - גדעון סער (הליכוד): מה זה קשור. מאיר פרוש (יהדות התורה): - - איך אתה יוצא עם תוכנית כלכלית כזאת - - גדעון סער (הליכוד): מה זה קשור. מאיר פרוש (יהדות התורה): - - ולא חושב מה אתה עושה לאלה שהלכו אתך יד ביד שנים. תחשוב לרגע - - גדעון סער (הליכוד): - - - לא שווה שאני אשיב. מאיר פרוש (יהדות התורה): - - איך אתה עושה דבר כזה בלי לבוא ולדבר עם חברים שהלכו אתך, ובאופן טבעי אתם רוצים לקרוא להם שותפים שלכם. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת פרוש, סיימת את זמנך. מאיר פרוש (יהדות התורה): הרי בסופו של דבר, אם נהיה פעם שותפים – תיתנו לנו את החלק שלכם. העיקר שאנחנו נהיה אתכם. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שהדיון שמתנהל כרגע מצביע על ליקוי מהותי בעבודתה של הכנסת. אנחנו מקיימים דיון בחוק חשוב, חוק שתהיה לו משמעות רבה בעבודה הפרלמנטרית, אבל לא נקיים הצבעה היום אלא במועד אחר, ויצביעו חברי כנסת שאין להם מושג מהם הנימוקים שהושמעו כאן. היו"ר אמנון כהן: הם קוראים פרוטוקולים. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני מציע – ואני מתכוון לפנות בעניין הזה אל נשיאות הכנסת – שבנושא כזה יתקיים דיון נוסף לפני שתתקיים הצבעה במליאת הכנסת. אני עומד על זכותי לדבר בפני חברי הכנסת לפני ההצבעה, כיוון שאני חושב שחברי הכנסת צריכים לפחות להיות ערים לנימוקים בעד החוק הזה ונגדו לפני שהם מצביעים. חבר הכנסת סער הוא באמת פרלמנטר בעל זכויות, ולא רק פרלמנטר בעל זכויות, אלא הוא גם מאלה שדואגים לעתידה של המערכת הפרלמנטרית. אני אומר את הדברים באופן לחלוטין לא ציני. אני מאמין במה שאני אומר. ובכל זאת, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, אני חושב שחבר הכנסת סער גורם בהצעת החוק הזאת נזק קשה למערכת הפרלמנטרית בישראל. הצעת החוק הזאת תגרום לכך שבחלק גדול מוועדות הכנסת לא יהיה ייצוג לסיעות הקטנות. אני מוכן לעבור על המספרים אחד לאחד ולהראות לכם איך, אם תתקבל הצעת החוק הזאת - וגם אם חבר הכנסת סער ילך קצת לקראתנו - בחלק גדול מוועדות הכנסת לא יהיה ייצוג לסיעות הקטנות: לא לסיעות החרדיות, לא לסיעות שנתמכות על-ידי האוכלוסייה הערבית, לא לסיעות אידיאולוגיות משמאל ומימין. חבר הכנסת סער הזכיר את המהפכה הצרפתית. אני רוצה לומר שבמובן אחד החוק הזה בהחלט מזכיר את המהפכה הצרפתית - במובן שלילי דווקא, כי אני בעד המהפכה הצרפתית. במהפכה הצרפתית היה פרק של גיליוטינה - - - גדעון סער (הליכוד): אמרתי שאין לזה אותו משקל היסטורי כמו של המהפכה הצרפתית. דב חנין (חד"ש): כן, אין לזה אותו משקל חיובי כמו של המהפכה הצרפתית, אבל יש בזה אותו אפקט של גיליוטינה שתקצץ את ייצוגן של הסיעות הקטנות בוועדות הכנסת וכך תפגע מאוד קשה בעבודת הכנסת. אדוני היושב-ראש, מה תהיה התוצאה? התוצאה בפועל תהיה שאנחנו נדחק אל מחוץ לחיים הפרלמנטריים שלנו קבוצות מיעוט בחברה הישראלית, קבוצות שכבר היום יש להן לפעמים היסוסים, יש להן התלבטות אם הדמוקרטיה הזאת בכלל נותנת להן משהו, אם הן משיגות משהו בדמוקרטיה הזאת. אנחנו נדחק אותן בצעד גס החוצה ונגיד להן: הבית הזה אינו ביתכן, הוועדות כאן אינן הוועדות שלכן. אתם מוזמנים להופיע לפני המליאה – לפעמים לפני מליאה ריקה, למרבה הצער, אדוני היושב-ראש – אבל בוועדות, היכן שמתבצעת העבודה השוטפת של הכנסת, שם במקרה הטוב תהיו אורחים. זו הצעה רעה מאוד. אין בה שום צורך ואין בה שום טעם מבחינת הצורך הפרלמנטרי האמיתי. אדוני היושב-ראש, אני כופר לחלוטין בהנחה שחברי הכנסת לא מגיעים לוועדות כיוון שהם עסוקים בוועדות אחרות. אני מציע שנבדוק לפני שמביאים לשולחן הכנסת את הטענה הזאת. אני מוכן להציע שבועיים של בדיקה – היכן נמצאים חברי הכנסת שאינם משתתפים בוועדות הכנסת. גדעון סער (הליכוד): אנשים חברים בארבע ובחמש ועדות. חבר הכנסת דב חנין, אני מכבד אותך. גם אני מכיר קצת את הכנסת. דב חנין (חד"ש): אני בטוח שאתה מכיר. גדעון סער (הליכוד): אנשים חברים בארבע ובחמש ועדות והם לא מגיעים. מה חדש? בכל שבוע יש כתבה בעיתונות - - - דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת סער, ידידי הטוב, אני אומר לך שאם אתה תבדוק תמצא שאותם חברים שהם חברים בארבע או בחמש ועדות לא מגיעים לאף אחת מהן. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת חנין, סיימת את זמנך. את הדברים האלה אפשר לבדוק. הרי החוק הזה לא יעבור מחר בקריאה שנייה ושלישית. יש עוד זמן, וגם עד סוף המושב זה לא יעבור. יש לנו כל הזמן לבדוק. שמעתי גם את המציע אומר שהוא רוצה להידבר, ואולי יש נוסחה אחרת לשלב את הדברים. תסיים בכמה משפטים. דב חנין (חד"ש): אני רוצה להביא עוד נימוק אחד, אדוני היושב-ראש. הגישה לנו יושבת-ראש הכנסת חבילה שלמה של רפורמות בעבודת הכנסת - דרך אגב, הצעות מאוד מעניינות. היו"ר אמנון כהן: גם הנושא הזה יבוא לידי ביטוי. דב חנין (חד"ש): נכון. אלה הצעות מאוד מעניינות. אחד הכיוונים המרכזיים בחבילה שהגישה יושבת-ראש הכנסת, וזה כיוון מאוד מעניין, הוא להעביר חלק גדול מעבודת המליאה לוועדות; להפוך את הוועדות למיני-מליאה. ודאי שבמצב כזה, כאשר הוועדות הן מיני-מליאה, אנחנו נרצה שבוועדות יהיה ייצוג מקסימלי. אבל אנחנו מתקדמים בכיוון אחד כאילו לא קיימים בכלל כיוונים אחרים, כאילו לא קיימות הצעות אחרות. לכן ההצעה שלי היא לא לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, אלא להמתין ולראות חבילה כוללת של הצעות רפורמה בעבודת הכנסת; לראות את התמונה הכוללת, ובתוך התמונה הכוללת הזאת בהחלט יכול להיות שנעשה שינוי במספר החברים בכמה ועדות. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מודה שאני לא מבין את ההצעה. אני בעד רפורמות, ואני חושב שיש כמה ועדות שבהן ניתן להקטין את מספר החברים, אבל אם חברי הכנסת גדעון סער ואורי אריאל היו באים בידיים נקיות, קודם כול הם היו צריכים לשבת עם נציגי הסיעות הקטנות, שהן הנפגעות העיקריות ממהלך כזה, ולבדוק אתן את הנוסחאות. גדעון סער (הליכוד): אני גם כופר באקסיומה שהן הנפגעות העיקריות. אבשלום וילן (מרצ): אתה כופר, אבל אני מוכן להוכיח לך את זה. על כל פנים, אם אתה בא בידיים נקיות, המינימום המתבקש הוא שתשב קודם עם נציגיהן, תשמע - מה גם שאמרת שאתה רוצה להעביר את ההחלטה בקונסנזוס. הרי מי כמוך יודע שעבודת הפרלמנט נעשית בהבנות ולא בהנחתות. אני יודע שהיה דיון סוער בוועדת הכנסת על הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית רק לפני שבוע-שבועיים. גדעון סער (הליכוד): מי שנקט שם סגנון ברוטלי זה נציגי הסיעות הקטנות - - - אבשלום וילן (מרצ): הוא אשר אמרתי. גדעון סער (הליכוד): מסגנון ברוטלי אני בדרך כלל לא מפחד. אבשלום וילן (מרצ): אם הם מרגישים שלא נדברים אתם – מתוקף תפקידך אתה מרכז את האופוזיציה, אבל לא ישבת עם נציגי הסיעות הקטנות באופוזיציה ולא דנת אתם בסוגיה. אז מה אתה מתפלא לאחר מכן שכשהם רואים שפתאום זה מגיע במהירות שיא הם קופצים בוועדת הכנסת? הרי יכולת למנוע את זה, זה בדיוק מה שאני טוען. אני חבר הרבה מאוד שנים בסיעה קטנה וכולנו מופיעים בישיבות הוועדות. אנחנו יושבים בשתיים-שלוש ועדות. אני אומר במלוא הצניעות שלפי הערכתי יש לנו קצת תרומה לעבודת הבית הזה. גדעון סער (הליכוד): אין ספק. אבשלום וילן (מרצ): אני מוכרח לציין לזכותכם, שבפעמים הקודמות, כשניהלתם את העניינים, הייתם יותר פתוחים. הפעם, עם סיעת קדימה, היה מאוד קשה להגיע להבנות במספרים הקיימים. היתה עקשנות בלתי מוסברת - טירונות מבחינת עבודת הבית - וזה גרם נזק. לקח כמעט שנה עד שיושרו ההדורים. אין לי ספק שאם תביאו לשינויים בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה - בוועדות היותר גדולות יהיו יותר ובוועדות אחרות פחות, זה בסדר, אבל צריך לחשוב איך גם הסיעות הקטנות באות לידי ביטוי. גדעון סער (הליכוד): זה מה שיהיה. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, השבח לאל שגמרנו את פרשת סגני השרים. אני חושב שלהוציא שניים, שלושה תפקידים, תפקיד סגני השרים מיותר לגמרי והוא פונקציה של כיבודים. אני אומר בעצב שאין שום קשר בין רמת האנשים שחברים בוועדות או מנהלים ועדות מתוקף הסכמים פוליטיים ותוצאות של בחירות לבין טיב עבודת הוועדה. ציינתי בדיון הקודם על הצעת האי-אמון, שחבר הכנסת ליצמן ניהל שש שנים את ועדת הכספים לשביעות רצון כולם והוא בכלל מהאופוזיציה, אבל עכשיו, כתוצאה מהסכמים פוליטיים, הולכים לעשות ניסויים פרלמנטריים שהלוואי שיצליחו, אבל הם מאוד בעייתיים. כלומר, מי שרוממות הפרלמנט בפיו צריך לחשוב איך הוא ממנה את האנשים המתאימים. חבר הכנסת סער, מדוע הפרלמנט נחלש כל כך? משום שהוא מתנהל אך ורק על בסיס החלטות פוליטיות. אין פה שום שיקול לקחת אנשים הגונים, דוגמת חבר הכנסת ליצמן, שהוא איש אופוזיציה, אבל הוא לויאלי והוגן ומנהל את הדיונים לתועלת כל המשתתפים – זה לא מודל שכדאי היה לאמץ אותו? האם רק השיקול של קואליציה-אופוזיציה צריך להנחות, גם אם מגיע אדם שלא היה מימיו בכנסת ומקבל תפקיד בלי שהוא מוכן אליו? אחרי כן מתפלאים שיש חריקות. האבסורד הכי גדול בבניין הזה – חבר הכנסת סער, תחשוב גם על זה – הוא חלוקת החדרים במשכן. עכשיו זה פחות בעיה. קריאה: יהיה חוק נורבגי וזה יחזור להיות בעיה. אבשלום וילן (מרצ): אנשים שמשרתים בכנסת 25 שנה היו צריכים להתחנן לחדר קטן, כאשר היו בני פחות מ-30, שהיו מסיעת שלטון, שהיו לה 15 שרים, ואז המקום ה-16 בסיעה מקבל את החדר הגדול. זה נקרא צדק? על זה היו מלחמות. טלו קורה מבין עיניכם. חבר הכנסת סער, אני חושב שאם אתה רוצה להעביר את זה, אני בטוח שבכשרון שלך אתה יכול לשבת עם נציגי הסיעות, להגיע לנוסחה מוסכמת ולהעביר את זה בהסכמה. היו"ר אמנון כהן: הוא אמר. אנחנו שמענו את המציעים אומרים שהם ישבו ויתאמו את הדברים. כפי שצוין, ההצבעה על הצעת החוק תתקיים במועד אחר.