קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/271)] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, בקריאה ראשונה. אני מזמין את שר הפנים רוני בר-און להציג את הצעת החוק. שר הפנים רוני בר-און: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם, במקום השר לביטחון פנים שביקש ממני לעשות כן, את הצעת חוק סדר הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006. עניינה תיקון קל במסגרת הוראת שעה לחוק סדר הדין הפלילי. בסוף חודש זה, ב-31 בדצמבר 2006, עתיד להיכנס לתוקף תיקון מס' 49 לחוק סדר הדין הפלילי. תיקון זה, שאנחנו רואים בו תיקון חשוב בתחום זכויות האדם קובע, שבית-המשפט לא יהיה רשאי להטיל עונש מאסר על נאשם שאיננו מיוצג. כדי לאפשר את מינוי הסניגור לצורך ההליך, קובע החוק כי אם סבר התובע שקיימת אפשרות שבסוף ההליך הוא יבקש מבית-המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, עליו למסור על כך הודעה מוקדמת לבית-המשפט עוד במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט. לאחר שנמסרה הודעת תובע כאמור, ובהמשך לה, ימנה בית-המשפט לנאשם סניגור, אם איננו מיוצג בכוחות עצמו. התיקון בדבר מועד מסירת הודעת התובע משנה במעט את המצב הקיים היום, שלפיו ההודעה של התובע נמסרת לבית-המשפט בתחילת הדיון, כלומר, במעמד הקראת כתב האישום. אלא שבמעמד הקראת כתב האישום, אם הנאשם בא בלי סניגור, יכולה להיות בעיה טכנית של מינוי הסניגור, ולפעמים צריך לדחות את המשפט. על-פי התיקון יידרש התובע למסור הודעה כזאת לפני תחילת המשפט על מנת שלא תארע התקלה שתיארתי קודם. התיקון הזה מחייב שינוי בנוהלי עבודה ובהיערכות התביעה בנוגע לגיבוש עמדות לעניין העונש, בשלב הכנת התיק. בשל פערי הזמן הניכרים שבין המועד שבו מוכן כתב האישום והוא מוגש לבית-המשפט ובין המועד שבו מתחיל המשפט בתהליך הקראת כתב האישום לנאשם, מחייב התיקון כי בחינת מכלול נסיבות התיק והנאשם תיעשה בעצם בשני מועדים. הראשון, במועד הכנת כתב האישום, והשני, בתחילת המשפט. לפעמים זה פרק זמן של חודשים לא מעטים - למרבית הצער, זה לא צריך להיות כך, אבל זאת המציאות - לצורך בחינה חוזרת, כי יכול להיות שישתנו הנסיבות, בין שאלה נסיבות העבירה, לא עבירה ספציפית, ובין שאלה נסיבות הנאשם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רק לאחרונה היה תיקון חוק, מה היה התיקון? שר הפנים רוני בר-און: זה בדיוק התיקון הזה, שבמקום להחיל אותו מ-31 בדצמבר, אנחנו מבקשים לדחות את התחילה, כי מערכת התביעה הכללית לא הצליחה להיערך לעניין מבחינת כוח-האדם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): עד מתי דוחים? שר הפנים רוני בר-און: אני לא יודע, שנייה, אסתכל בהצעת החוק. לתקופה של שנה כהוראת שעה. הכפילות הזאת מחייבת, כמו שאמרתי בהסבר לחבר הכנסת הנדל, תקני כוח-אדם, כי מנגנון הבדיקה והבקרה הוא מנגנון כפול. היערכות מיוחדת של התביעה דורשת הקצאה של כוח-אדם כדי שלא ליצור פיגורים רבים. אשר על כן מוצע, כהוראת שעה, למשך שנה אחת נוספת, לאפשר לתובע למסור את ההודעה במועד תחילת המשפט, כפי שנהוג היום. התיקון עצמו לא פוגע בהוראה העיקרית של החוק והיא חובת מינוי הסניגור לאחר שניתנה הודעת תובע כאמור, ואיסור הטלת עונש מאסר על נאשם שלא היה מיוצג בהליך. שתי ההוראות החשובות האלה, שהן המהותיות, אכן תיכנסנה לתוקף, ללא כל שינוי, ביום 31 בדצמבר. אחרי כל ההרצאה הזאת שכתבו לי במשרד לביטחון פנים, אני אגיד לכם בדיוק מה העניין. החוק בגדול מדבר על כך שנאשם שמבקשים להטיל עליו עונש מאסר, אסור לשפוט אותו אם הוא לא היה מיוצג מתחילה ועד סוף. החוק הזה, שהוא תכלית מאוד ראויה, שונה בכל מיני פאזות, פעם העמידו אותו בדרך, פעם התובע אמר, אני אבקש לטעון למאסר, ומינו את הסניגור מאותו רגע, אף שחלק מהמשפט התנהל בלי סניגור וכבר נגרמו נזקים. באו ואמרו, אתה תודיע כאשר אתה מגיש את כתב האישום, שאז בית-המשפט ייערך – סליחה, לפני תחילת המשפט - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בכל שלב. שר הפנים רוני בר-און: התהליכים במשפט הפלילי הם כאלה - מגישים כתב אישום, אחר כך, אחרי פרק זמן, מזמינים את הנאשם לישיבת ההקראה, מקריאים לו את כתב האישום, שואלים אותו, מודה, לא מודה. זו התחלת המשפט הפלילי. במועד הזה רוצה המחוקק להגיע למצב שהנאשם יהיה מיוצג, בין שהוא שוכר לעצמו סניגור ובין שהממשלה, בית-המשפט או הסניגוריה הציבורית ממנים לו סניגור על חשבון הציבור. בסדר העניינים הרגיל הוא היה בא לבית-המשפט לבד, לא מינה לו סניגור, ואם היה אומר התובע, בדעתי לדרוש פה עונש מאסר בפועל, היו צריכים לדחות תהליך בשביל למנות לו סניגור ולהיפגש עוד הפעם. אומרים היום, אדוני התובע, תודיע לנאשם ולבית-המשפט שבסוף ההליך אתה מבקש לבקש מאסר בפועל ואנחנו נמהר ונמנה לו עורך-דין כדי שהתהליך לא יהיה כפול. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה מודע להצעת החוק האחרונה שהתקבלה בעניין הזה? שר הפנים רוני בר-און: על זה אנחנו מדברים, אנחנו רק מבקשים לדחות בהוראת שעה את הצורך להודיע עוד לפני ההקראה. זאת ההוראה, על זה אנחנו מדברים. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה רוצה שיודיעו לפניה. שר הפנים רוני בר-און: אני מסביר לך, שהתביעה הכללית לא הצליחה להיערך מבחינת תקני כוח-אדם והיא לא תוכל לעמוד במטלה הזאת. לכן היא אומרת, את ההוראות של חובת מינוי סניגור ואיסור הטלת עונש מאסר על נאשם שלא היה מיוצג בהליך, שהן הוראות המהות, אנחנו מקיימים מ-31 בדצמבר השנה. רק את הצורך בהודעה מוקדמת, עד שלא נסתדר עם תקנים ועם כוח-אדם, אנחנו מבקשים בהוראת שעה לדחות בעוד שנה. זאת הבקשה. אני חושב שהתכלית ראויה וצריך להיות בזה קונסנזוס. אני אודה לכם אם תתמכו בחוק. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לכבוד השר. אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר פינס-פז – אינו נוכח; חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אני חושב שיש טעם לפגם בחוק שמוצג לפנינו היום. הכנסת חוקקה חוק והחוק הזה אומר באופן ברור, כי החל מ-1 בינואר 2007, כאשר מוגש כתב אישום, תתכבד התביעה ותודיע אם היא מתכוונת לשלוח את הנאשם למאסר או לא. אם היא מתכוונת לשלוח אותו למאסר, צריך יהיה למנות לו סניגור או שיהיה מיוצג בדרך אחרת. עכשיו מסתבר לנו, כמו תמיד, החוקים הם חוקים ורשויות המדינה לא נערכות לבצע את חוקיה של מדינת ישראל. אני חושב שזה דבר חמור ודבר שאי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום. ודאי שהכנסת לא צריכה להסכים לכך בדיעבד. לכן, רבותי חברי הכנסת, אני חושב שאין מקום לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני מציע לכם, חברי הכנסת, לא לתמוך בה ולהחזיר את הנושא לשולחנה של הממשלה כדי שהממשלה אכן תיערך, כמה בלתי צפוי, לבצע את חוקיה של מדינת ישראל שהתקבלו בכנסת. שר הפנים רוני בר-און: אנרכיה. דב חנין (חד"ש): זאת לא אנרכיה, זה ביצוע החוק, אתם מציעים לנו אנרכיה. אנחנו מחוקקים חוקים ואתם אומרים לנו שאתם לא נערכתם כראוי. אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני היושב-ראש, שאנחנו עוסקים במינוי סניגור, כדי לשאול את השאלה היותר כללית. מי באמת יכול להיות ומי ימנה סניגור לציבור הישראלי מפני חוסר אחריותה של הממשלה הנוכחית. אני מתכוון לדחייה הבוטה, הגסה, של היד שהושטה לשלום כמה וכמה פעמים בשבוע האחרון מדמשק, מצד נשיא סוריה, מצד שר החוץ הסורי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): פעם אחת שמחתי שאני יכול להסכים אתך, למה אתה מקלקל? דב חנין (חד"ש): זו היתה שמחה מוקדמת כנראה, חבר הכנסת הנדל. עמיתי חברי הכנסת, אומר לנו אתמול ראש הממשלה: אנחנו חייבים לדחות את יוזמת השלום הסורית מכיוון שאנחנו צריכים להתחשב בנשיא בוש. אני רוצה להזכיר לראש הממשלה, שהוא נבחר לכהונה במדינת ישראל, הוא אמור לשמור אמונים למדינת ישראל, הוא אמור לשרת את הציבור הישראלי, לייצג את האינטרס הישראלי, והוא לא נבחר כאן כאיזה קבלן ביצוע של האינטרסים של נשיא ארצות-הברית. התשובה הזאת היא תשובה מקוממת, היא תשובה מרגיזה והיא מעידה על אמת מאוד מאוד מדאיגה. ממשלת ישראל איננה פועלת להגנת האינטרס הישראלי, כי האינטרס הישראלי הוא בהחלט לפתוח מייד במשא-ומתן לשלום עם סוריה, כמו שהאינטרס הישראלי לפני חצי שנה היה לפתוח במשא-ומתן לשלום עם הפלסטינים. כאשר דוחים את המשא-ומתן לשלום עם סוריה, כאשר דוחים את היד המושטת לשלום עם סוריה, המשמעות היא סגירת הדרך לשלום ופתיחת הדרך להידרדרות צבאית ולסכנה של מלחמה נוספת. מי ישלם את המחיר בדם? הציבור הישראלי, הציבור הערבי במדינות השכנות. לכן הציבור הישראלי צריך סניגור, הציבור הישראלי צריך מי שיגן עליו מפני ממשלה ומפני ראש ממשלה ששכח את חובתו לציבור הישראלי, שכח את חובתו למדינת ישראל, שכח את חובת האמונים שלו והפקיר את כל אלה לטובת שירות האימפריה האמריקנית ונשיא ארצות-הברית. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב. אני רוצה להזכיר, יש נושא דיון - להתרכז בנושא הדיון ולשים לב לשעון. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק הערת ביניים, הדובר יכול לדבר על מה שהוא רוצה, גם על השמש והירח ו-11 הכוכבים בחלומו של יוסף, והיושב-ראש יכול לשמוע או לא לשמוע. אם זה לעניין או לא לעניין, זו רשות דיבור של שלוש דקות שניתנת לכל חבר כנסת. רצוי לדבר לעניין. אביגדור יצחקי (קדימה): אמרו שאף אחד מש"ס לא ידבר היום. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יצחקי, אני יודע שהיום יש לך מצב-רוח טוב, ושנינו יודעים למה, אבל שב בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה קרה? הוא נהיה סבא? נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הצעת החוק במקורה באה לעזור ולסייע ולתת הגנה לנאשם שצריך סניגור, והוא אפילו לא יודע לאיזה כיוון המהלך המשפטי יכול להוביל, אם למאסר בפועל או לא בפועל. ולכן, אם סבר התובע שקיימת אפשרות שאכן בית-המשפט יבקש מאסר בפועל על אותו נאשם, אם יורשע כמובן, צריך להודיע מראש וצריך לתת את ההזדמנות להעמיד לו סניגור בזמן. אני רוצה לומר שהרבה קודם לכן, לדעתי, צריך להעמיד את הסניגור לפני כתב האישום. קודם כול, אנחנו מכירים את התופעה שמגיעים לבית-המשפט ופתאום יש ראיות חדשות ומבקשים הארכת מעצר, ולכן לדעתי, עוד בשלב המוקדם יותר של החקירה והארכת מעצר – לא מאסר בפועל – צריך לתת לחשוד הזדמנות שיהיה לו סניגור שיוכל להוביל אותו למצב שהוא יכול להגן על עצמו מבעוד מועד, כי אם כבר מגישים כתב אישום וכבר יש כתב אישום בנוי, הרבה יותר קשה להתמודד אתו מאשר תוך כדי הבדיקה עם העצור בכל החשדות שמעלים כנגדו. דבר נוסף, אני יודע שיש מאות ואלפים שמועמדים להיות עורכי-דין ומבקשים לעשות את הסטאז'. הם רוצים להתנדב, וכל הבקשה היא בסך הכול עניין של הביטוח הרפואי שעל-פי חוק הרשויות. למשל, ברשות מקומית שיש בה לשכה משפטית יש מתנדבים רבים גם ברשויות המקומיות וגם מבחינת הממשלה, שהיא למעשה אחראית על הסניגוריה, יש מתנדבים רבים שרוצים לתת ולא קולטים אותם. אני חושב שזאת בעיה שצריך לתת את הדעת עליה, כי אפשר לתת סניגוריה מבעוד מועד ללא שום תקלות. זה עניין של מנגנון שצריך לבנות בצורה מסודרת וראויה. אני חושב שאותם החשודים ואותם הנאשמים צריכים לקבל את הסניגוריה מבעוד מועד ולא רק לאחר שהוגש כתב האישום. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זאב. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק לוי, ואחריו – חבר הכנסת צבי הנדל. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, אני מבין שלא אתה הוא זה שמביא את החוק הזה מיוזמתך, אתה רק שליח והכול בסדר, אבל צריך להבין מה קרה כאן. הכנסת קיבלה לפני חודשיים חוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בראשותו של חבר הכנסת מנחם בן-ששון. ישבו כל הגורמים שם – ישבה המשטרה, ישבה הפרקליטות, ישבו משרד המשפטים, דנו מה יקרה אם התובע לא יספיק, האם השופט יוכל להתערב או לא יוכל להתערב. ישבנו כמה ישיבות והחוק הזה חוקק. למען הגילוי הנאות אומר שזה החוק שלי מהקדנציה הקודמת שקיבל רציפות, והרציפות אושרה על-ידי הממשלה. אז מה הממשלה באה עכשיו ואומרת: לא, אנחנו מקפיאים את החוק לשנה? זה מה שכתוב. רן כהן (מרצ): בגלל חוסר התארגנות. שר הפנים רוני בר-און: - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה בדיוק מה שכתוב, בגלל חוסר התארגנות. הרי החוק הזה עבר בקריאה ראשונה כבר בכנסת הקודמת, אדוני. אני יודע שאתה מכיר טוב את הנושא, אבל גם אני מכיר את הנושא. החוק הזה עבר בקריאה ראשונה כבר בכנסת הקודמת. הממשלה אישרה רציפות. הממשלה באה אתנו, חוקקנו חוק שקול, ברור. הבאנו בחשבון כל מיני אפשרויות, אדוני השר. הבאנו בחשבון שהתובע יודע כבר בעת הגשת כתב האישום שהוא עומד לבקש מאסר. הבאנו בחשבון שהוא לא יודע בעת הגשת כתב האישום שהוא עומד לבקש מאסר, אלא רק באמצע המשפט. הבאנו בחשבון את כל האפשרויות. ישב חבר הכנסת בן-ששון, ניתח את הדברים בטוב טעם, ישבנו ועשינו חוק. אז עכשיו הממשלה באה ואומרת אחרי חודשיים שהממשלה חוקקה חוק, בואו נדחה אותו לשנה? אם כן, היו צריכים לבוא לוועדה, לפני שמדפיסים את הנוסח הכחול, ולומר: קשה לנו להתארגן. היינו עושים את זה יחד, היינו חושבים, אולי לא צריך שנה, אולי מספיק שלושה חודשים, אולי מספיק חודשיים, אולי יש הצדקה, אולי אין הצדקה. באיזו קלות באה הממשלה ואומרת: נדחה לשנה. אני רוצה להציע לכנסת לא לקבל את ההצעה הזאת ולשלוח את השר לביטחון פנים לוועדת החוקה. זה חוק חדש, שהתקבל רק עכשיו עם אנשי המשרד לביטחון פנים. אם לשר לביטחון פנים יש כרגע קושי באיוש כמה משרות בתביעה שלו, שיואיל וייגש לוועדת החוקה ויסביר לנו, למה לפני חודשיים הוא לא ביקש את הדבר הזה ולמה עכשיו הוא כן מבקש ומה הצורך שלו. שר הפנים רוני בר-און: אפשר לעשות את זה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בשביל מה? זה מכובד? תאמר לי אדוני השר, זה מכובד מצד השר ומצד הממשלה, שהממשלה תמכה בחוק לפני חודשיים ועכשיו היא באה ומבקשת לדחות אותו? זה לא מכובד. אפשר להפיל את זה בוועדת החוקה, אז מה הרווחת? שר הפנים רוני בר-און: אבל אם יש מקום לשיח הזה גם בין שתי הקריאות, השנייה והשלישית - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יש מקום לשיח. אבל כבר היה השיח. שר הפנים רוני בר-און: אז השאלה, האם הכנסת רוצה להתריס כלפי הממשלה? יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה זה עניין של התרסה? כל דבר זה התרסה? אולי הממשלה רוצה להתריס כלפי הכנסת על חוק שהתקבל בכנסת לפני חודשיים. אני מציע לחברי הכנסת לעמוד על כבודה של הכנסת ולא לקבל את החוק הזה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה, חבר הכנסת לוי. אני מזמין את חבר הכנסת צבי הנדל, אחריו - חבר הכנסת גדעון סער. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב בראש, שרים, חברות וחברי כנסת, אין לי ספק, אף שאני באופוזיציה, שאף אחד מהשרים לא ידע מה הולך לעלות היום. החלטה פקידותית, זה מקובל. אף אחד לא המציא את הגלגל. אין לזה שום הסבר חוץ מגחמה של נערי האוצר. זה היה בחוק ההסדרים והוציאו את זה משם מחוץ לחוק ההסדרים, כי בחוק ההסדרים דחו את זה. כן, זה היה בחוק ההסדרים. היה אמור להיות בחוק ההסדרים. מאחר שזה חשוב, כי זה בינואר, וזה עוד כמה ימים, הקדימו את זה והביאו את זה לפה למיטב ידיעתי. זה מה שאמרו לי. אם אני טועה, אני מתנצל. בכל מקרה, להערכתי מתוך שאני מעריך את השרים אני משוכנע שאין על זה באמת החלטה, אפילו לא בוועדת שרים לענייני חקיקה. אם כן, אז לבי לבי על מי שהחליט את זה. אין שום סיבה בעולם, צריך ללכת על העניין הזה ולו מהסיבה שזו דוגמה קלאסית של חקיקה שנעשתה בהסכמה ובעבודה משותפת וכו'. אני שומע עכשיו את הרב יצחק לוי שישב בוועדת החוקה, אני רואה את ההנהון של יושב-ראש ועדת החוקה. זה נעשה עכשיו, לא בקדנציה הקודמת, לא אצל מישהו אחר, זה לא מחטף. אני מציע, כיוון שלא כדאי שעל נושא כזה נריב עם הממשלה, והרי גם אין בזה רווח - נניח שנפיל את ההצעה ברוב; הממשלה הרי יכולה להביא את זה מחר עוד הפעם. ממשלה מותר לה, היא לא צריכה חצי שנה. אני מציע, תעשו שיעורי-בית, וכשאתם מביאים את זה לפה, תביאו כשאתם כבר משוכנעים שכנוע פנימי עמוק שאכן צריך לעשות את זה ושווה להיאבק. תודה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תתאמו את זה עם יושב-ראש - - - היו"ר מגלי והבה: תודה, חבר הכנסת הנדל, תודה על הזמן שהשארת. חבר הכנסת גדעון סער. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצטער שהנושא הזה הוא ברגע זה מבחינת הקואליציה לא עילה לבחון את הנושא, אלא עילה לגיוס חברים כדי להעביר את הנושא. הנושא עצמו הוא פשוט דבר לא מוצדק בצורה קיצונית. אני פונה גם לשר לביטחון פנים, שהוא משפטן מצוין במקצועו, וסניגור רוב שנות חייו. הוא מבין את המשמעות של הנושא הזה. לבוא לכנסת ולבקש דחייה של שנה בחוק שעבר פה לפני כמה שבועות, זה דבר כל כך לא הגון למלאכת החקיקה, כל כך לא בסדר. אני כבר לא נכנס לארגומנטציה של הצעת החוק. אתם יודעים מה? זה בושה לאינטליגנציה. אני קורא, ומספרים לי על פיגור ניכר בטיפול בעשרות אלפי תיקים. בכל מדינת ישראל אין 10,000 אסירים. נכון להיום, אם תבדקו בבתי-הסוהר, אין 10,000 אסירים. אז איך זה יכול לגרום לפיגור בעשרות אלפי תיקים שמתנהלים? הכנסת מחוקקת חוקים והממשלה שולטת בכנסת באמצעות רוב קואליציוני. היא יכולה לבוא ולהגיד: תראו, אני לא יכולה לקיים את החוק הזה כי עלותו גבוהה מדי. אגב, עלות החוק הזה היא שולית ביותר, ממש ממש מגוחכת. היא יכולה לבוא לוועדה ולשכנע אותה שהחוק לא ייכנס לתוקף מייד. אבל היום, אחרי שהחוק עבר, ועבר לא מזמן, לבוא ולבקש את דחיית היישום שלו בשביל ממש כסף קטן, אני חושב שזה יפגע פגיעה מאוד קשה במעמדה של הכנסת. השר לביטחון הפנים עצמו לא כפר בכך שהחוק טוב. הדרך לצאת מהסבך הזה היא פשוט מאוד שהממשלה תבקש בתום הדיון להשיב ולהצביע במועד אחר, וכך הדבר הזה לא יבוא לידי קונפליקט. אני בטוח שאם הממשלה תשקול את זה-על פי עמדה של אנשים שיש להם עמדה מקצועית כמו השר לביטחון הפנים, גם היא תחזור בה מהרעיון הזה. קריאה: נסכם את הדיון במועד אחר. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. אני מזמין את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו - חבר הכנסת מנחם בן-ששון, אחרון המתדיינים. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, השר לא יענה. יבוא השר לביטחון פנים, יסכם, ואז נצביע. הצבעה לא תהיה היום. היו"ר מגלי והבה: בסדר, נסיים את הדיון, לא תהיה הצבעה היום. בסדר, מקובל. גדעון סער (הליכוד): קודם - - - היו"ר מגלי והבה: לא. חבר הכנסת סער, קיבלו את הצעתך, הצבעה ודיון יהיו במועד אחר. זה אולי יחסוך לחבר הכנסת זחאלקה. שר הפנים רוני בר-און: לא, תסיים את הדיון, שלא נתחיל - - - היו"ר מגלי והבה: כן, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מברך על הסיכום שהושג כאן - - - היו"ר מגלי והבה: רק שנייה, חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת כחלון, חברי הכנסת, ההחלטה היא באמת - תשובת השר והצבעה במועד אחר. תנו לחבר הכנסת זחאלקה להגיד את דברו. בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מברך על הסיכום שהוצע כאן. קודם כול, מדובר בנושא כללי, לא בנושא של קואליציה-אופוזיציה, אלא בנושא של הליכי משפט. כולנו רוצים שהליכי המשפט יהיו מנוהלים בצורה מסודרת. עצם הגשת הצעה כזאת זמן קצר לאחר שהכנסת חוקקה חוק, לדעתי זה דבר לא בריא, ואפילו דבר מסוכן, כי כפי שדברים אחרים עברו ביחס בין ממשלה לכנסת, אם ייפרץ גם הסכר הזה, אז כל פעם נחוקק חוק, יביאו לנו תקנה - תמיד אפשר לדחות את יישומו של החוק. החוק הזה לא חוקק במסתור ולא חוקק בצורה שאף אחד לא ידע עליה, הוא לא חוקק בחשכה. הממשלה היתה שם, נציגי הממשלה היו שם, נציגי כל המשרדים היו בזמן חקיקת החוק. מה הם מתעוררים עכשיו? זה דבר בלתי אפשרי. לדעתי, הכנסת צריכה להתעקש על יישום החוק, ואפילו אם יש בעיות, הממשלה צריכה להתגבר עליהן כי אנחנו לא רוצים ליצור כאן תקדים. הדבר המסוכן הוא תקדים שבו הכנסת מחליטה על חוק, ואחר כך באה הממשלה ומבקשת דחיית יישום החוק. לדעתי, זה דבר שיפגע בסדר העבודה של הכנסת, שהיא ממילא חלשה, והממשלה מחלישה אותה שוב ושוב. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני מזמין את אחרון הדוברים, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר - תנחומים. חברי חברי הכנסת, אני שמח שהדיון זה נעשה לא באווירה מתלהמת של ניגוח, אלא באווירה עניינית, כמו שהחוק נעשה. אני רק רוצה לדווח לכנסת את מה שאני מתכוון לעשות לאחר סיום הדיון. אני מניח שלאחר דברי לא תהיה תשובה של השר. כוונתי לשוב לשר לביטחון הפנים כמו ששוחחתי אתו מתוך הבנה ומתוך שיתוף פעולה הן על חשיבות תחילתו של החוק, הן על החשיבות היציאה לדרך, והן על המשמעותיות התקציביות שסביר לעמוד בהן, ואני מקווה שאצליח להמשיך להבהיר ולשמוע מהשר, לבואו אתו לידי הידברות, כדי שחוק נאור שכזה יוכל לצאת לדרך. לכן, אני שמח על עמדת הממשלה שאיננה מתנגחת, ועל עמדת האופוזיציה שאיננה מתנגחת, על העמדה העניינית של הבית בצאתו להתמודד עם בעיה שהיא בעיית אמת של עצירים על מנת להעמיד להם את הסניגורים שהם צריכים להם. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת בן-ששון. כפי שאמרנו בתחילת הדברים, תשובת השר והצבעה במועד אחר. חברי הכנסת תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ח בכסלו התשס"ז, 19 בדצמבר 2006, בשעה 12:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 14:50.