קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - ביקורת שיפוטית על חקיקה) [הצעת חוק מס' פ/1975/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על חקיקה), של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת טרטמן, בבקשה, נא להציג את החוק. תשובה והצבעה במועד אחר. עד עשר דקות, גברתי. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אורחים, המצב היום בישראל, באופן לא ברור, מאפשר התנהלות של פסילת חוקים שנחקקים בבית-המחוקקים באופן דמוקרטי. זה תמוה. הרי הבית הזה הוא הבית שהוא היחיד ברמה ארצית - אני לא מדברת מוניציפלית - שנבחר באופן דמוקרטי על-ידי זכות בחירה של כל אזרחי ישראל. הבית הזה הוא הבית היחיד שנבחריו מייצגים את כל הרבדים ואת כל האזרחים במדינה, על דעותיהם, עמדותיהם, דתם, אמונתם. אין אף בית רשמי אחר של מדינת ישראל שנבחר בבחירות שמשקפות באופן דמוקרטי וראוי את העם. אנו לא מוצאים את זה ברשות המבצעת, שהיא תוצאה של הבחירות האלה - ממשלת ישראל ומשרדי הממשלה - אבל היא תוצאה של הסכמים קואליציוניים; אנו ודאי לא רואים את זה ברשות השופטת, וקודמי לדוכן דיבר על תהליכים של בחירת שופטים. הבחירה שם אינה בחירה; היא ראויה כשלעצמה אולי, אך אינה משקפת את ציבור אזרחי מדינת ישראל, כי היא לא נעשית בבחירה דמוקרטית. אז איך יעלה על הדעת שבמדינת ישראל של שנות האלפיים בית-המחוקקים, שזה התפקיד שלו, שהוא הגורם היחיד שהוא דמוקרטי ומחוקק חוקים - קיימת אינסטנציה שאינה נבחרת בבחירה שמייצגת את כל העם ופוסלת את חוקיו? הדבר הזה תמוה ומצריך תיקון. לכן מוצע החוק הזה. החוק הזה נועד לעשות שלושה דברים חשובים: הוא נועד לאפשר הקפדה על משטר ראוי – בדרך של הפרדה בין הרשויות. רק במדינות אפלות אנחנו מוצאים ערבוב שבו המחוקק הוא גם השופט וגם המוציא לפועל. כל מדינה מתוקנת שואפת לסדר, ולפיכך יש מקום לבצע הפרדה מוחלטת. הרשות המחוקקת תחוקק, הרשות המבצעת תבצע והרשות השופטת תשפוט, על בסיס פירוש החוקים שיחוקקו המחוקקים. זאת המטרה של החוק – לעשות סדר. קצת. הדבר השני – מתן ביטוי אמיתי לדמוקרטיה בישראל. כמו שאמרתי קודם, רק בבית הזה הבחירה היא דמוקרטית נטו. רק בבית הזה – הבית שבו נחקקים החוקים – יש ייצוג משמעותי לכל אזרחי ישראל. לא יכול להיות שמיעוט שלא נבחר באופן שמייצג את כל ציבור האזרחים יבטל חוקים של הבית שנבחר באופן דמוקרטי. אבשלום וילן (מרצ): - - - אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): המטרה השלישית היא לכבד, לחזק ולשמר את מעמד בית-המשפט העליון – ואנחנו חייבים להיעזר בדעתם המקצועית של שופטי בית-המשפט העליון. מתוך מגמה לשלב את שלושת הדברים האלה הוצע החוק שאני מדברת עליו. החוק אומר: אם מצא בית-המשפט העליון שבכנסת ישראל נחקק חוק שסותר חוק שמגן על זכויות האדם – וזה דבר אפשרי, הוא יכול להיות; כי כחברת הכנסת אני מודה שאני אינני עורכת-דין ואינני משפטנית; אני באה עם כוונות שמייצגות את האזרחים, אומנם זה עובר תהליכים כאלה או אחרים, אבל יכול להיות שדעה מלומדת של אנשי מקצוע תאיר את עיני והם יגידו לי: גברתי, החוק שלך הוא לא לגמרי בסדר. אני מקבלת את זה. אני מקבלת חוות דעת. אבל פסילה או ביטול של חוק חייבים להיעשות רק בבית שבו חוקקו את החוק. לפיכך, הצעת החוק שאני מדברת עליה, שאני מגישה ומציעה, היא כדלקמן: היה ומצא בית-המשפט העליון שחוק שנחקק במדינת ישראל סותר חוק-יסוד אחר – יפנה ליושב-ראש הכנסת, יציג את עמדתו המלומדת, ינמק אותה ויביע את דעתו. יושב-ראש הכנסת חייב להעלות את זה – הכנסת תעלה את החוק הזה לדיון חוזר במליאה. המליאה, להזכירכם, היא המקום היחיד שיש בו ביטוי דמוקרטי לכל אזרחי ישראל. החוק הזה יועלה לדיון נוסף, תוך הצגת עמדתם של שופטי בית-המשפט העליון. הנושא יועלה להצבעה חוזרת במליאה, בבית הדמוקרטי, ויצטרך לעבור בהסכמה של 61 מחברי הכנסת. באופן כזה אנחנו שומרים גם על סדר תקין, גם על כבוד הדמוקרטיה וזכותה בבית הזה, וודאי וודאי שאנחנו שומרים על זכות בתי-המשפט ועל כבוד - - אבשלום וילן (מרצ): - - - של הרוב - - - אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): - - בית-המשפט העליון. הדעה המקצועית בבית הזה, עם ביטוי משמעותי של רוב במליאה – 61 הם רוב בבית הזה – עם ביטוי דמוקרטי, ואני מקווה שבדרך הזאת אנחנו אולי לא נוכל לגרש את כל החושך שצריך לגרש, אבל לפחות נביא מעט אור. תודה רבה. אבשלום וילן (מרצ): לא רק - - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): - - - היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחברת הכנסת אסתרינה טרטמן. תשובה והצבעה במועד אחר.