הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת:
עתניאל שנלר
מנחם בן-ששון
מיכאל נודלמן
שלמה ברזניץ
יצחק אהרונוביץ
רונית תירוש
שי חרמש
עמירה דותן
משה שרוני
אלחנן גלזר
יצחק גלנטי
אורית נוקד
רן כהן
גדעון סער
דב חנין
זהבה גלאון
שלי יחימוביץ
נאדיה חילו
מיכאל מלכיאור
שרה מרום שלו
לימור לבנת
מרינה סולודקין
יוסי ביילין
אבשלום וילן
חיים אורון
אבישי ברוורמן
מיכאל איתן
עמיחי אילון
יורם מרציאנו
משה כחלון
יצחק זיו
ליה שמטוב
קולט אביטל
סופה לנדבר
זאב אלקין
פ/1897/17
הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון - מועד איזון), התשס"ז-2007
תיקון סעיף 2
1.
בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-19731 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(ד) במקום המילים "בפסק דין גירושין" יבוא "בפסק דין להתרת נישואין".
תיקון סעיף 5
2.
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, במקום "פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג" יבוא "פקיעת הנישואין עקב התרת הנישואין או מותו של בן הזוג".
הוספת סעיף 5א
3.
אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
"הקדמת איזון המשאבים
5א.
(א) הוראות סעיף 5 יחולו גם במקרים אלה:
(1) נפתח הליך להתרת נישואין, הליך לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-19692 או הליך לפי חוק זה לרבות תביעה לאיזון משאבים וחלפו 9 חודשים מיום פתיחת ההליך;
(2) בני הזוג חיים בנפרד תקופה רצופה של 9 חודשים.
(ב) ניתן צו הרחקה לתקופה העולה על שישה חודשים כנגד בן הזוג של המבקש לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 19913, החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 20014, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, בדיון שנקבע במעמד שני הצדדים, רשאי בית המשפט או בית הדין, מנימוקים שיירשמו, להחיל את הוראות סעיף 5 גם בחלוף תקופה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א);
(ג) בית המשפט רשאי להתנות את מימוש פסק הדין לאיזון משאבים בתנאים הבאים:
(1) שהמבקש יפתח הליך להתרת הנישואין לא יאוחר משלושים יום לאחר מתן פסק הדין.
(2) מתנהל ההליך בבית דין - שהמבקש נתן או קיבל את הגט, או לחילופין היה נכון לקבל או לתת את הגט והדבר נמנע מחמת הצד שכנגד או מחמת שבית הדין מצא כי אין מקום ליתן פסק דין לגירושין."
תיקון סעיף 8
4.
בסעיף 8 לחוק העיקרי, ברישא, במקום המילים "פסק דין גירושין" יבוא "פסק דין להתרת הנישואין".
הוספת סעיף 12א
5.
בחוק העיקרי, אחרי הכותרת "פרק רביעי: הוראות שונות" יבוא:
"הגדרה
12א.
בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין."
דברי הסבר
חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, במתכונתו הנוכחית, מתנה את הסדר איזון המשאבים בפקיעת הנישואין בדרך של גירושין או עם מותו של אחד מבני הזוג. תנאי זה הופך את החוק הקיים לאות מתה, ובתי המשפט בדרך כלל אינם מפעילים את הסדר איזון המשאבים, מאחר ובני זוג מגיעים להסכמה בדבר חלוקת הרכוש (כמו גם בדבר יתר העניינים הנלווים לגירושין) לפני ביצוע הגט. הסכמים אלה מבטאים כביכול את רצונם החופשי של בני הזוג, אך למעשה משקפים הם את יחסי הכוח ביניהם, ומהווים כר נרחב להפעלת לחץ של הצד החזק מבחינה כלכלית כלפי הצד החלש מבחינה כלכלית. החוק הקיים מחשק עוד יותר את הצד החזק, בכך שהוא מאפשר לו לעכב את סעד חלוקת הרכוש מכוח החוק באמצעות עיכוב הגט. בדרך כלל הצד החזק כלכלית הוא האיש, שבידיו אף נתונה השליטה על הגט מכוח המשפט העברי. מכאן, שמנגנון איזון המשאבים בחוק הקיים מעניק לצד החזק כלכלית שהוא בדרך כלל האיש תמריץ נוסף לעכב את הגט, וכוח נוסף לסחוט ויתורים רכושיים מצד הצד החלש כלכלית שהוא בדרך כלל האשה כתנאי למתן הגט. בכך יוצר החוק עוול כלפי הנשים ומחלישן עוד יותר.
מנגנון זה חל על זוגות שנישאו לאחר ינואר 1974. על זוגות שנישאו קודם לכן חלה הלכת השיתוף, היוצרת שיתוף קנייני (או למצער "מעין קנייני") בנכסים, ולפיכך חלוקת הרכוש מכוחה ניתנת למימוש בכל רגע נתון, ללא כל קשר לגירושין. מכאן, שנשים שהסדר איזון המשאבים שבחוק הקיים חל עליהן מופלות לרעה ביחס לנשים שהלכת השיתוף חלה עליהן. על האופן שבו מלכד החוק את הנשים, על היותו אות מתה, ועל ניסיון שיפוטי (שלא צלח) להתגבר על כך, ראו בע"א 1915/91 יעקובי נ. יעקובי, פ"ד מט(3) 529, במיוחד בפסק-דינו של הנשיא (דאז) שמגר.
לנוכח מצב קשה זה, מוצע לאפשר לבתי-המשפט להקדים את הסדר איזון המשאבים ולהורות על חלוקת רכוש בדרך של איזון משאבים גם בין בני-זוג שמתקיים בהם אחד מהתנאים המפורטים בסעיף 5א להצעת החוק. בכל אחד ממצבים אלה יש כדי להעיד על כך שהנישואין אינם ניתנים עוד לשיקום, כלשונה של השופטת שטרסבג-כהן בעניין יעקובי הנ"ל. במצב כזה, אין כל הצדקה לעכב את חלוקת הרכוש, ולמנוע מן הצד שאין הרכוש המשותף רשום על שמו את האפשרות לפתוח בחיים נפרדים מתוך עצמאות כלכלית.
בנוסף להצעה המאפשרת להקדים את מועד האיזון, מוצע לדרוש מן הצד התובע את פירוק השיתוף להצהיר על נכונותו לשתף פעולה לסיום הנישואין. החוק במתכונתו הנוכחית מעניק כאמור תמריץ לעיכוב הגט. מוצע להפוך את היוצרות, ולנצל את סעד איזון המשאבים לקידום מתן הגט. בכך גם יימנע מצב שבו בני זוג שהתנתקו זה מזה מבחינה כלכלית לא יטרחו להסדיר את נושא הגט, ולמעשה יוסיפו להיות קשורים זה לזה בקשר של קידושין כדמו"י. מצב זה הינו בעייתי הן מבחינה חברתית והן מבחינה דתית של חומרת איסור "אשת איש".
הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/104/17), חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/276/17), חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/232/17) וחבר הכנסת מנחם בן ששון (פ/1352/17).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי כנסת (פ/925), חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/1831), חברת הכנסת נעמי בלומנטל (פ/1949), חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/1295), חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/3245) וחברי הכנסת רן כהן ואראלה גולן (פ/3965).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אליעזר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/3453).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בטבת התשס"ז – 1.1.07