קטע מדברי הכנסת

אני קוראת לחבר הכנסת סילבן שלום להגיש את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז-2007. סילבן שלום (הליכוד): תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה קודם כול להודות לשר האוצר, שגילה נדיבות לב של מנצחים והפעיל את שיקול דעתו בעניין, אף שלדעתי יהיו כאן יותר מ-50 קולות. בכל מקרה הסכמת הממשלה מתגברת על אותו מכשול אפשרי, מה גם שאין הדעת סובלת שהצעת חוק אחת יכולה לעבור בלי 50 קולות והצעת חוק אחרת אינה יכולה. אבל אני רוצה להודות לשר האוצר, שבאמת גילה נדיבות בעניין הזה. אני שמח להביא היום לקריאה ראשונה את הצעת החוק של כל חברי כנסת ישראל: 93 מחברי הכנסת חתומים על הצעת החוק הזאת, כך שאני מביא את דבר הכנסת כולה, לתמיכה גורפת מקיר לקיר – וגם של הממשלה, היום – בהצעת החוק הזאת. במחקר שפרסם בנק ישראל לפני חודשים אחדים, ציינה מנהלת מחלקת המחקר, ד"ר קרנית פלוג, כי הצמיחה במשק מאז שנת 2003 נובעת משני מרכיבים בסיסיים: שני-שלישים מהצמיחה במשק נובעים מסיבות חיצוניות כגון הצמיחה הכללית, במשק העולמי, הפסקת האינתיפאדה ובניית גדר ההפרדה, והשליש הנותר נובע מסיבות פנימיות, בעיקר הרפורמה במס שיזמתי בשנת 2002, אשר נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2003. הרפורמה הביאה לשינוי דרמטי, שבא לידי ביטוי בהפחתת שיעורי המס ל-49%, ובכלל זה מס בריאות וביטוח לאומי, ובהחלת מס על ההון. נציג הוועדה כאן, באולם המליאה, הוא חבר הכנסת אביגדור יצחקי, וזאת ההזדמנות להודות גם לו, כיושב-ראש הקואליציה שליווה את ההצעה הזאת עוד מראשיתה ונתן לה גיבוי ותמיכה לאורך כל הדרך. אין ספק שכמומחה למסים הוא מבין את הצורך להביא בשורה בתחום המס לחלשים במדינת ישראל. מיסוי הבורסה והפחתת שיעורי מס ההכנסה היו צעדים מוצלחים ונכונים שנועדו לעודד צמיחה ותעסוקה במשק. כיום, גברתי היושבת-ראש, אין חולק על כך שצעדים אלה אומנם הניבו תוצאות מרשימות והניחו את הבסיס לצמיחה שאנו רואים היום. אולם זה זמן רב אני מסתובב בהרגשה שהמהלך הזה לא היה שלם, שכן 50% מציבור השכירים במדינת ישראל, וחלק קטן מהעצמאים, אינם מגיעים לסף המס ולכן לא נהנו מהטבות והקלות אלה. אומנם אז, כשעשינו את הרפורמה הגדולה, נתנו הקלה בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות גם לשכבות החלשות, אבל זאת היתה הטבה קטנה יחסית. כאן בא לידי ביצוע המהלך המשלים, שייתן את הדחיפה לשכבות החלשות ולזוגות הצעירים בתחילת דרכם ויסייע לאלה שמוכנים לעבוד למחייתם. במקום דמי אבטלה אנחנו נותנים דמי עבודה. יהיה מושג חדש בשיח הישראלי – מס הכנסה שלילי זה לא מושג ברור עד הסוף – דמי עבודה; אלה שעובדים ייהנו מתוספת אם הכנסתם נמוכה. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2003, וכעבור חודשים אחדים לא יכולתי להמשיך בתפקיד שר האוצר, ולצערי הרב לא יכולתי להגיש הצעות חוק בתחום זה. כאשר עברנו אל ספסלי האופוזיציה, כינסתי את ועדת-רבינוביץ המיתולוגית מחדש, ולאחר יותר משלושה חודשים הגענו להסכמה על הרפורמה החדשה – או המודל המוצע. המודל המוצע הוא פשוט; מודל לא מסובך, לא מורכב, שקובע שכל עובד יקבל את הסכום ממעסיקו, קרי: אם הוא מקבל בין 3,500 ל-5,000 ש"ח, שזה הסף שממנו והלאה משלמים מס הכנסה, על ההפרש הוא יקבל 30% מגודל ההפרש. הוא לא יצטרך למלא טפסים, הוא לא יצטרך לרוץ למשרד האוצר, אלא יקבל את הסכום ממעסיקו. איך? המעסיק מעביר כל חודש את ניכויי מס הכנסה לאוצר מהעובדים שמגיעים לסף המס. הוא לוקח מהם את תשלום מס הכנסה, ומעכשיו הוא יעביר לאוצר את סכום הניכויים פחות הסכום שהוא ייתן – כזיכוי – לעובדים שהכנסתם נמוכה, ובא לציון גואל. מייד עולה החשש שיהיו העלמות והמעסיקים ייקחו את הסכומים האלה לכיסם. אברהם רביץ (יהדות התורה): אבל יש מפעלים שבהם כולם יחד נמצאים מתחת לסף – "המשקם" למשל. סילבן שלום (הליכוד): ב"המשקם" אין עובדים שמקבלים שכר מינימום, אלא עובדים שמשתכרים פחות משכר המינימום. אלה עובדים שבכלל לא מגיעים לרמת שכר מינימום. זה ראוי לטיפול אחר. אבל אתה יודע מה? טוב שאתה מעלה את זה. לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית נטפל גם בזה. אתה היית יושב-ראש ועדת הכספים, ואתה מכיר את הנושא. נעסוק גם בו. אבל המטרה היא לעשות את הנדרש באופן מהיר, מיידי וקל לביצוע. אומרים שיהיו העלמות. רוב השכירים עובדים במקומות עבודה מסודרים: עובדי המדינה ברור שיקבלו, העובדים בחברות ממשלתיות – חברת החשמל, התעשייה האווירית והתעשייה הצבאית – ברור שיקבלו; עובדי אוניברסיטאות, בתי-חולים, בנקים, חברות ביטוח, ואפילו גופים פרטיים גדולים כמו חברות הסלולר, "תנובה", "שטראוס-עלית" ואחרים, בתי-הזיקוק – לכולם רואי-חשבון משלהם, והם יעבירו. אולי בעסקים קטנים מאוד – כאן השוטר הטוב ביותר יהיה העובד עצמו, כי מרגע שהחוק יעבור, כל עובד ידע שעל שכר מינימום, של 3,585 ש"ח, הוא אמור לקבל תוספת של 450 ש"ח, ולכן הוא יהיה השוטר; הוא זה שידרוש זאת. יש הרבה מאוד דברים שאפשר להכין בין שתי ההצבעות. אמרתי שזה לא התנ"ך. אני מאמין שצריך להעביר את הרפורמות כך שיהיו ישימות, כך שיהיה אפשר להעביר אותן. כך היה עם רפורמת בן-בסט: כאשר לא היה אפשר להעביר אותה, כי היא לא היתה ישימה, הקמתי ועדה חדשה, והיא חוקקה חוק חדש – רפורמת מס הכנסה ישימה. גברתי היושבת-ראש, בתקציב לשנת 2006 ולשנת 2007 ההכנסה ממיסוי ההון היא 3.5 מיליארדי ש"ח – יש מאין – שאפשר לעשות בהם המון למען שכבות האוכלוסייה החלשות. לחשוב שעד לפני ארבע שנים בלבד לא היה מס על ההון, וכולם צעקו: רק מס על עבודה. אני זוכר שאמרו לי שזה לא ישים מבחינה טכנית. לכן – כשרוצים ועושים, הדבר קורה. אני מאמין שזה הכיוון הנכון. באנגליה זה עבד והוכיח את עצמו. זה הוציא המון המון משפחות ממעגל העוני. אני חושב שגם כאן השפעתו הצפויה של מס ההכנסה השלילי – במונח החדש: דמי העבודה – על התעסוקה תהיה חיובית, ונמצא כי השפעתן של תוכניות אלטרנטיביות להקטנת העוני, כמו הבטחת הכנסה, על התעסוקה הן שליליות. ממחקר שנעשה בבנק ישראל עולה כי צפוי שהפעלת תוכנית דומה במשק הישראלי תפחית במידה ניכרת את העוני בקרב משפחות עובדות ותשמור על היעדים הפיסקליים שקבעה הממשלה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חשוב להדגיש כי מנגנון מס הכנסה שלילי אינו מבטל את הצורך במערכת רווחה לאנשים שאינם יכולים לכלכל את צורכיהם בעצמם, כמו קשישים, מובטלים, נכים ומוגבלים. ההטבה המוצעת בחוק זה מיועדת ליחיד נשוי או ליחיד שהוא הורה לילד אחד, קרי: נשואים או אמהות חד-הוריות. לפי הצעת הממשלה מדובר רק במי שיש להם ילדים; אני חשבתי שגם זוגות נשואים בתחילת דרכם, שעדיין אין להם ילדים, צריכים לקבל את ההטבה הזאת, ולדעתי זה מה שצריך לעשות. אני חוזר ומודה מאוד לשר האוצר, שקבע כי הממשלה תומכת בהצעה, דבר שמייתר את הצורך ברוב של 50 מחברי הכנסת, אף שאני מאמין שיהיה כאן רוב של יותר מ-50 מחברי הכנסת, ומבחינתנו זה כמובן ייתן גיבוי ותמיכה גם לחקיקה בהמשך. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, לנציב מס הכנסה לשעבר רואה-החשבון יאיר רבינוביץ, לנציבת מס הכנסה לשעבר חברת הוועדה טלי ירון-אלדר, לסגני הנציב גרי אגרון ואודי ברזילי, שגם כתב את הנוסח הסופי של הצעת החוק, לעורך-הדין ד"ר משה דרוקר, מומחה למסים – חייבים לציין כאן גם את המנוח ד"ר אבי אלטר, שלצערנו חלה ושלח נציג מטעמו בזמן מחלתו, שליווה את החוק הזה עד סופו, אבל היום הוא איננו אתנו. אנחנו כמובן משתתפים בצער המשפחה. גם פרופסור אפרים צדקה, ונציגת הביטוח הלאומי, שהיתה שותפה לעניין – כולם יחד הביאו הצעה שלדעתי היא נכונה, ישימה וניתנת להפעלה במהירות ובמיידיות. אני מקווה ומבקש שכל חברי הכנסת יתגייסו לתמוך בהצעה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יואל חסון. אברהם רביץ (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, שר האוצר וידידי סילבן שלום, אני אדבר על הצעת החוק הנוכחית, על התוכנית של מס הכנסה שלילי ועל כך שכבר תקופה ארוכה אני יודע שהפתרונות האלה אומנם קיימים במערכות שונות במדינות שונות, ובהצלחה רבה – אבל דיברתי כל הזמן עם עצמי. שר האוצר אברהם הירשזון: לפחות דיברת עם אדם חכם. אברהם רביץ (יהדות התורה): אני חושב שהבאת ההצעה הזאת היא יום גדול לנו; כפי שקודם כולנו חגגנו את היום הגדול של הפתרון שהצלחנו כולנו יחד להעניק לחולי פוליו – גם זה מהלך של הממשלה עם הפנים אל העם ובתחושות אמיתיות ונכונות כיצד יש לעשות את הדברים. אבל אני רוצה להגיד לך, אדוני שר האוצר: אני ממשיך לחשוב, אבל עדיין אין לי עם מי לדבר. יש לי פגישה אתך השבוע, ואני חושב ששם אדבר לראשונה, כדי שלא לומר "אבל". לא אומר "אבל"; החוק הוא טוב, הוא במקומו. אם צריך לעשות מקצה שיפורים, זה ייעשה בוועדות השונות, בפרט שיש לנו שני חוקים יחד, ונוכל להתמודד אתם. אבל יש בקרב מחנה ישראל אנשים שלא יגיעו לסף החוק הזה, ואתה יודע זאת. אלה שאינם עובדים, מסיבה זו או אחרת, ואלה שעובדים אבל לא מגיעים לסף של 1,750 ש"ח לחודש. במקורות שלנו יש הרבה מלים חלופיות, וכל מלה בשפה העברית מבטאת משהו אחר. למשל, יש הבדל גדול בין עני, לדלפון, לדל, ועוד כמה וכמה הגדרות כאלה. הייתי אומר שיש כאן מלחמה בעוני, ועוני הוא המצב הטוב ביותר מכל ההגדרות האחרות – של דל ושל דלפון. עזמי בשארה (בל"ד): יש גם מרושש, ועוד. אברהם רביץ (יהדות התורה): אנחנו מוצאים את התמונות של המחטטים באשפה. הם לא שייכים לקטגוריה הזאת. לכן, באותה הזדמנות באמת חגיגית, לתת פתרון אוניברסלי, פתרון אמיתי וגדול לחלק הגדול ביותר של החברה בישראל, שיש בו שני אלמנטים – א. זה בא לעזור להם; ב. זה בא לצמצם את הפער בין העוני ובין העושר. אלה שני דברים שלא תמיד הולכים יחד, ובמקרה הזה, הפתרון שאתה מציע עומד במבחן של שני הנושאים האלה גם יחד. אבל אל לנו, אסור לנו, לא נצא ידי חובתנו כלפי החברה בישראל, אם לא נוכל או לצרף לחוק הזה מהלך אחר, או מייד לחשוב על מהלך כזה. יש לי מחשבות בנושא זה, וגם אחרים צריכים לתת על כך את דעתם, בפרט משרדך. כבוגר משרד הרווחה, אני אומר ששם שברנו את הראש על כל הסקציות של העוני; כמו שבעושר יש סקציות, גם בעוני יש. בהזדמנות הזאת, כשמיישרים את גבם של עניי ישראל, אנחנו חייבים לעשות כן, במידת האפשר, ובהתאמה, גם לחלקים אחרים בעם, שהם הדלפונים והדלים ביותר בקרב מחננו. עלינו לשמור על צלם אלוקים שיש לכל אדם, באשר הוא, גם אם הוא עני מרוד. אני מכיר אותך ואת לבבך. אני יודע שאתה יודע לחוש את הזולת, ואני בטוח שגם לעניין הזה ייעשה צעד חשוב. אני מודה לך מאוד, וגם לך, סילבן שלום. סילבן שלום (הליכוד): תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. אחריו - חברת הכנסת סופה לנדבר. יואל חסון (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אדוני שר האוצר, אדוני השר כבל, חברי חברי הכנסת, ביקשתי לדבר על החוק הזה כי אני חושב שדווקא בשבועות האחרונים, כשהאווירה היא אווירת נכאים ויש כאלה שמוצאים את כל הסיבות לבקר את הממשלה ואת התנהלות המדינה, ולתת הרגשה ששום דבר לא מתקדם ושום דבר לא הולך קדימה, דווקא הרפורמה ששר האוצר הציג עכשיו - ואני יודע שהוא עובד עליה חודשים ארוכים, מאז כניסתו לתפקיד - מוכיחה יותר מכול שזאת ממשלה שהולכת קדימה, ברפורמות אמיתיות ומשמעותיות ובאומץ רב מאוד. זאת ממשלה שיודעת לקחת את השינויים החיוביים שקורים בכלכלה הישראלית ולנתב אותם לכיוון הנכון והחיובי, שבסופו של דבר יהפוך את העבודה במדינת ישראל לכדאית, יעודד אנשים לצאת לעבודה וירחיק אנשים, עד כמה שאפשר, מקו העוני. וזאת הדרך לעשות את זה. אלה רפורמות משמעותיות, ולדעתי, ברגע שהן יעברו – ואני מקווה שבעזרת השם הן יעברו בכנסת – הן ייתנו משמעות אחרת לקדנציה הזאת של הממשלה ושל הכנסת, של שרי הממשלה, של ראש הממשלה ושלנו, חברי הכנסת, כי הן יצליחו לגעת ביום-יום של אזרחי מדינת ישראל. כל אחת מהמשפחות בישראל תרגיש את השינוי הזה באופן משמעותי. יצירת מצב שבו תיווצר בתא משפחתי אפשרות שזוגות צעירים יצאו לעבוד – לא רק אחד מהם, אלא שניהם יצאו לעבודה – תגדיל במידה ניכרת את ההכנסות שלהם; מס ההכנסה השלילי יגדיל גם הוא את ההכנסה שלהם במידה ניכרת, וגם הוא יעודד יציאה לעבודה. לא הידבקות לקצבאות, אלא יציאה לעבודה. נוסף על כך, פנסיה חובה, שבעיני היא דבר רב-משמעות בכל מה שקשור להרגשה שאנחנו אמורים לתת למבוגרים בחברה שלנו, לאזרחים הוותיקים – הביטחון הכלכלי הזה, גם לאחר היציאה לפנסיה והפסקת העבודה. וכן שאר הרפורמות האלה, ששר האוצר וראש הממשלה מובילים בנושא של הורדת המס במדינת ישראל – כל אלה, כמו שאמרתי, חברי חברי הכנסת, הם יותר מהוכחה – ושווים יותר ממלים רבות שנאמרו כאן ועוד ייאמרו בדיונים רבים בעתיד – שזאת ממשלה שיש לה אומץ להוביל רפורמות כלכליות משמעותיות. היא מובילה כאן כיוון כלכלי נכון לחברה הישראלית, וכדאי שנמשיך בכיוון הזה ונמשיך אתו קדימה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך, אדוני. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת מוחמד ברכה. אני מבקשת להודיע שרשימת הדוברים סגורה. אחרונת הדוברים היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני קודם כול רוצה לברך אותך; אני חושבת שהחוק טוב, מצוין, והוא אחד הצעדים שיוכלו לתקן את העוול שקיים בחברה הישראלית. גם לי יש הצעת חוק כזאת, הצעת חוק בנושא פנסיה חובה, שעברה בקריאה טרומית בחודש נובמבר. לצערי, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות החליט לטרפד את החקיקה בהכנה לקריאה ראשונה ותקע אותה. אבל עיני לא צרה, אני חושבת שאתה עושה מעשה טוב. כולנו פועלים לשפר את המצב. עם זאת, אני רוצה להביא לתשומת לבך שהחוק הזה הוא רק צעד אחד לקראת פנסיה חובה, כי לא נכללת בו אוכלוסייה שלמה – עולים חדשים. אתה בדיוק יודע ומבין, ואני מכירה - פעלנו יחד בוועדות שונות, גם בוועדת הכספים – את הרגישות שלך לדבר. אני רוצה להבהיר ולספר לך שהאוכלוסייה הזאת – הרי מי יהיה כלול בחוק הזה? רק אנשים שאחרי 20 שנה יהיה להם חיסכון. אנחנו צריכים להיות רגישים, משום שהאנשים האלה מקבלים רק קצבת זיקנה. אנשים מגיעים למדינת ישראל ואין להם 20 שנה לאסוף את הכספים. כאשר מדינת ישראל עברה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, היא החליטה שהיא לא מתחשבת באוכלוסייה שמגיעה למדינת ישראל. יש מדינות שמהן אפשר לגרור את הפנסיה, כלומר, להגיע למדינה עם סכום הכסף שנאסף שם, אבל מחבר המדינות אי-אפשר לגרור שום דבר. יש רק אוכלוסייה של 3,000 שמקבלים 100 דולר לחודש בשגרירות רוסיה כתוספת לקצבת הזיקנה. הרי כולנו יודעים שקצבת הזיקנה שהם מקבלים לא מספיקה להם. אם נעשה חשבון, לחיים לא נשאר שום דבר, ואם האדם גם שוכר דירה וצריך להוסיף על מה שהמדינה נותנת לו בעבור שכירות, נשארים לו בקושי 20-15 שקלים ליום. רבותי, עם זה אי-אפשר ללכת למכולת. כיושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור אספתי היום את כל העמותות שצריכות לתת מזון לאותם נזקקים, מתוכם 300,000 קשישים שאין להם עם מה לחגוג את החג. אין להתפלא, הרי הם צריכים את הכסף לתרופות ולהוצאות שונות. לכן, אדוני השר, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, עלינו לחשוב על פנסיה לאותם עולים שמגיעים למדינת ישראל. יש לי כמה הצעות ואני מבקשת ממך, כיוון שאתה רגיש לעניין וכיוון שלא מגיע לאנשים שמגיעים למדינת ישראל להיות עניים במדינה הזאת, צריך לחשוב, עם התיקון שהחוק שלך מביא לחברה הישראלית, על עוד כמה דברים שייתנו אפשרות לא רק לאלה שבעוד 20 שנה יהיו מסוגלים להוסיף לקצבת הזיקנה שלהם, אלא גם לאלה שהיום יוצאים לפנסיה, אלה שעבדו כל החיים ויוצאים עניים. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, אדוני שר האוצר, אדוני השר כבל, רבותי חברי הכנסת, המגמה שמסתמנת בהצעת החוק היא מגמה חיובית, אבל בכל זאת יש לי כל מיני תהיות והשגות שאני חושב שיש לברר אותן בהמשך החקיקה בוועדות לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית. אני מחייב כמובן, ויש לי הצעת חוק עם חברי לסיעה, כל הקשור לחוק פנסיה חובה. אני חושב שזה אחד החוקים והעקרונות החשובים מבחינה חברתית שיש לחזק על מנת להבטיח חיים בכבוד לאנשים בערוב ימיהם או לאחר שלא יוכלו לעבוד. אשר להצעה המוצעת ובהמשך לדבריהם של שני חברי, גם חברת הכנסת לנדבר וגם חבר הכנסת רביץ – היום מי שמגיע לגיל פנסיה, אדוני השר, מקבל קצבת זיקנה, ובנוסף מקבל גם הבטחת הכנסה. בעצם עכשיו המדינה תיקח ממנו לאורך שנים תשלומים בגין פנסיה חובה ותשלם לו את אותו כסף אחרי שיגיע לגיל 67 במקום הבטחת הכנסה. בעצם זה לשחרר את המדינה מחובה שהיא מקיימת היום. במקום שהמדינה תשלם את זה מתקציבה - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): בגיל פנסיה אין הבטחת הכנסה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מדבר על המצב הקיים. במצב הקיים מי שאין לו פנסיה מקבל הבטחת הכנסה וקצבת זיקנה. על-פי ההצעה המוצעת, מדי חודש ינכו ממנו 200 שקלים שילכו להבטחת הפנסיה בגיל 67 ואז הוא יקבל קצבת זיקנה ויקבל פנסיה, אבל כמובן שהוא לא יקבל הבטחת הכנסה. בעצם זה להחליף את המנגנון הקיים שיש בו אחריות של המדינה להבטחת הכנסה ולהטיל על אותו אזרח שלא מגיע לסף מס ולשלם לו את זה אחרי גיל 67. אני חושב שזה דבר לא הוגן. אני חושב שיש מקום לשקול שבמקום שהמדינה תגבה ממנו, במיוחד אלה שלא מגיעים לסף המס, שהמדינה תראה את עצמה כמעסיק לכל דבר ועניין, או שהיא תהיה במקומו ותשלם את הכסף הזה במקומו, בלי ללכת לניכויים ישירים מכיס האזרח, במיוחד אלה שלא מגיעים לסף המס. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא כל הקשור למס הכנסה שלילי. אני חושב שצריך לדאוג שמס הכנסה שלילי לא יהפוך לנתיב מילוט שישחרר מעסיקים מתשלום שכר מינימום. אני מאוד מעריך את ההודעה של השר על כך שהוא מקציב 250 מיליון כדי ליישם את חוקי העבודה, במיוחד חוק שכר מינימום. זה דבר חיובי כשלעצמו, אבל מתעוררות כל מיני שאלות, כמו אם מס ההכנסה השלילי ילך ישירות לאזרח - - שר האוצר אברהם הירשזון: ישירות לאזרח - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - אז זה יהיה קשור במנגנון נוסף שיחייב להירשם או ללכת לביטוח לאומי וכדומה. אני חושב שהצעתו של חבר הכנסת סילבן שלום באשר לאחריות המעסיק צריכה להיות מותאמת להצעת האוצר, כדי שהאחריות תהיה אחריות של המדינה ופחות אחריות של המעסיק בכל מה שקשור למס הכנסה שלילי. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אקדים ואומר שאנחנו נתמוך בהצעת החוק ומקווים שהיא תעבור שינויים רבים בוועדות. אך יש לנו ביקורת קשה מאוד על הקונטקסט שבו באה הצעת החוק הזאת. לא צריך רק לקרוא את מה שכתוב בהצעה, אלא צריך לראות את הקונטקסט של המדיניות הכלכלית-החברתית שבתוכו נולד החוק ובו הוא משתלב כיום. מס הכנסה שלילי, כדאי שידעו כל האזרחים, אם ננתח אותו נכון, מחזיר לכיסו של אזרח בעל משפחה או להכנסתה של המשפחה פחות כסף ממה שקוצץ בקצבאות הילדים. כלומר, המדינה תחבה את ידה לכיסו הימני של האזרח, נטלה 700 שקלים לחודש, ועכשיו באים בלארג'יות, עם כותרת ענק "עידוד התעסוקה", "מס הכנסה שלילי" ומלים נשגבות אחרות, ומחזירים לו 300. בסופו של דבר, מצבו של האזרח עם החוק הזה עדיין גרוע מכפי שהיה לפני התוכנית להבראה כלכלית. בסופו של דבר הממשלה אינה מחזירה את הכסף שקיצצה לעובדים. גם את הכסף שמוחזר היא לא מחזירה לכלל האזרחים, אלא רק לאזרחים שיכולים לעבוד ויש להם מקום עבודה. זו הערה אחת, וכדאי שהיא תובא בחשבון, כי לדבר על תפנית במדיניות הכלכלית-החברתית כאשר עדיין הקצבאות החברתיות הן פחות מכפי שהיו, וגם לאחר התיקון מצב המשפחות גרוע מכפי שהיה – זה לא נקרא לשפר את המצב, אלא רק לעשות אותו קצת פחות גרוע. זו ההערה הראשונה שלי. ההערה השנייה – כותרת הענק של "עידוד התעסוקה" מטעה. יכול להיות שהחוק – ובלי להיכנס עכשיו לוויכוחים רבים בזמן קצר, יש לי הרבה מה להגיד – יעודד אנשים לצאת לעבודה, אבל הם יתעודדו, יצאו, יחפשו ויחפשו, ובמקומות רבים בארץ הם לא ימצאו עבודה. אם לא מעודדים יצירת מקומות עבודה במקומות הרלוונטיים ובתחומי התעסוקה הרלוונטיים, החוק הזה יישאר – איך אומרים – זה כמו לנסות להפיח אש בעפר - - - היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הוא פשוט לא יביא את התוצאה שכולנו רוצים בה – שתהיה אפשרות לאנשים לעבוד, ובעיקר לנשים. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד השר, אני רוצה לפנות אליו: אם אתה רוצה לעודד אנשים לעבוד, אני אומר לך – אתה צריך לפנות למקומות שבהם מצב התעסוקה הוא הכי חמור ולהתחיל שם. אתה לא יכול לפנות ככה סתם, באוויר. תתחיל שם. והבעיה הכי חמורה בתחום התעסוקה היא בציבור הערבי, ובעיקר בקרב הנשים הערביות. אין בשבילן מקומות תעסוקה. אתה יודע – גם אני הגשתי לך תוכנית, ואני מבקש שתעיין בה, שתקרא אותה – שאם אתה רוצה באמת לעודד תעסוקה, צריך קודם כול ליצור מקומות תעסוקה קרובים ליישובים שאחוזי התעסוקה בהם נמוכים, אחרת מה שעשית יישאר כותרת. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): ובכל זאת, במצב הכלכלי-החברתי שאנחנו נמצאים בו, האלטרנטיבה למה שאתה מציע היא גרועה יותר – מה שנתניהו עשה. גם בלי זה, הלוואי שלנו, בכנסת, היתה אלטרנטיבה – יותר סוציאליסטית, עם יותר צדק חברתי – ואז היינו מתנגדים לחוק ותומכים בהצעה טובה יותר. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת חיים כץ. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, לדעתי החוק הזה מכוון להחליף את חוק שכר מינימום, ובעצם לתת פתרון ומענה לשכר מינימום – שהמעסיקים, התעשיינים והקבלנים למיניהם ודאי אינם מוכנים לעמוד בו, כי הוא עלול אולי להביא למצב של קריסה במקומות מסוימים, אם מאלצים תעשייה לשלם שכר מינימום, ואז סוגרים את התעשייה, בסופו של דבר, ומחפשים חלופות. הממשלה הזאת בעצם באה לתת פתרונות ומענה לבעיות המוכרות של התעסוקה והעוני במדינת ישראל, וכמה שינויים משמעותיים שהממשלה החליטה להנהיג כדי להביא לצמצום הפערים החברתיים לטובת עובדים ששכרם אינו מגיע לשכר המינימום, והמטרה היא לתת מענה לבעיית העוני. כפי ששמעתי מהשר, רוצים לתת אולי דמי עבודה, ולא דמי אבטלה. מישהו פה אמר, אולי אחריך, אדוני השר, אולי גם חבר הכנסת סילבן שלום; אני רוצה לומר שאלה לא דמי עבודה - דמי עבודה, בעצם המעביד הוא שצריך לשלם דמי עבודה. יש פה אולי השלמת הכנסה לעובדים שבעצם לא מגיעים לשכר המינימום. בעצם רוצים לתת מענק לעובדים בעלי שכר נמוך, מתחת לסף ההכנסה החייבת במס, לתת תמריץ לעובדים שיש להם ילד, שני ילדים או יותר, והכול תלוי במספר הילדים, וכך לתת קצת יותר. יש גם העניין של פנסיה חובה לעובדים. כל כך זעקו על פנסיה חובה, הנה, סוף-סוף, הנושא הזה יבוא על פתרונו. אבל אני חושב שהממשלה, בצדק בעצם, רוצה להעביר את האחריות לזה מעליה. זאת אומרת, אם חובה להפריש לפנסיה, לא יכול להיות שבסופו של דבר הנטל יהיה על הממשלה, לעת זיקנה או בגיל הפרישה. הדבר המיוחד שראיתי פה הוא נושא הצהרונים; הרבה זעקו שבעצם לא משתלם לצאת לעבודה. אם אני צריך לשלם על מעון, על צהרון, את כל מה שאני משתכר, למה לי לצאת לעבודה? ואכן, רבים העדיפו להישאר בבית ולקבל את הזכויות שמגיעות להם, למשל הנחה בארנונה ופטור מכל מיני מסים ואגרות, או הנחות באגרות ובמסים, מאשר לצאת לעבודה. אבל, אדוני השר, אני חייב לומר שהחשש שנצטרך להיערך למעקב אחר רמאים, אם עובדים ואם מעבידים. זה דבר שיתפתח, כי בסופו של דבר יש פה, הייתי אומר, ערוץ לניצול איזו חולשה בין עובד למעביד. מעביד יבוא לעובד ויאמר לו: במקום שנכתוב 4,000 ש"ח, נכתוב, נגיד, 3,000, ואתה תקבל ממני 3,500. מדוע שהמעביד לא יסכים לזה – או העובד? הרי שניהם בעצם נהנים מאותה רמאות, הייתי אומר, ולכן - - - אביגדור יצחקי (קדימה): זה לא נכון, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אתה יכול להגיע למצב כזה. כן. אביגדור יצחקי (קדימה): לא, אתה לא יכול. נסים זאב (ש"ס): למה? אביגדור יצחקי (קדימה): אגיד לך למה. בסופו של דבר אצל מעסיק זה לא נחשב הוצאה לצורכי מס. כידוע, המס על החברות הוא 50% בערך, זאת אומרת שאני צריך להגיע לתחכום סופר-מיוחד של לתת לעובד ככה, ולתת ככה, כי אז הוא לא יקבל את זה כהוצאה, ולכן אף מעסיק לא יעשה את זה ואין חשש כזה. נסים זאב (ש"ס): אז מדוע צריך מאות מיליוני שקלים כדי להקים – הייתי אומר – מערכת שיטור ומעקב אחר רמאים? הלוא יש חשש מרמאים, ואנחנו משקיעים פה הון תועפות – גם השר עצמו אמר, במו אוזני שמעתי זאת מפיו. אביגדור יצחקי (קדימה): אין אפשרות כזאת - - - נסים זאב (ש"ס): טוב, יכול להיות שאין אפשרות. הלוואי שנגיע למצב הזה. אביגדור יצחקי (קדימה): היא גם לא כדאית. חיים כץ (הליכוד): תשובת המחץ. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לסיים במשפט אחד, אדוני השר. עדיין כאילו מדובר במצב אידיאלי, שכולם עובדים, ואולי יש כאלה שרק מתחמקים מעבודה ועכשיו אנחנו רק מדרבנים אותם לעבוד. יש הרבה אנשים שלא מוצאים עבודה, ומכריחים אותם, בעצם, לעבוד במקום לא מתאים לתחום התעסוקה שהם עבדו בו עד היום הזה, למשל רופאים ואנשי מקצוע אחרים, שלא יכולים לעבוד במשק רגיל, ולכן עדיין אנחנו לא יכולים לתת להם פתרון. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה, חבר הכנסת זאב. חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה. חיים כץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, אני אוהב את דרך העבודה שלך, אני אוהב את השקט שלך, איך שאתה מוביל את העניינים, אבל עובדים עלינו. עמדת על הדוכן ונתת רשימה של רפורמות. התחלת במס הכנסה שלילי ועברת לפנסיית חובה, ועברת לזקיפת מיסוי על רכב - עובדים עלינו ואתה יודע שעובדים עלינו. זה כמו בשירי "הגשש". הסברתי לחבר הכנסת מוחמד ברכה והוא למד את זה מהר, ישבתי אתו כמה דקות והסברתי לו על פנסיית החובה. זה נראה מצחיק שאני אצביע נגד פנסיית חובה, אני רוצה פנסיית חובה, אבל אני רוצה פנסיית חובה משולבת, שאת החלק של העובד תשלם הממשלה. למי אין פנסיה? לאנשים שעובדים ב-low-tech, לאנשים שמרוויחים 4,000 שקל, ומהם אתה הולך לקחת 200 שקל נטו? זה בין כה וכה פטור ממס, ואתה הולך לחסוך להם לעת זיקנה, לגיל 67, שמדינת ישראל תשלם את חלק העובד והמעסיק ישלם את חלק המעסיק, תהיה מעין פנסיה תקציבית צוברת כזו, ואז אתה יודע שאתה מבטיח לעובד הזה פנסיה. אם הוא ישלם את חלקו, אתה עובד עליו פעמיים. פתאום הממשלה רצה לתת לעובדים. אז אני אומר לך שאני אצביע נגד החוק הזה, כי החוק הזה הוא עבודה בעיניים, ואתה יודע שזו עבודה בעיניים. אתה מבין בפנסיה, אתה יודע שזו עבודה בעיניים, ואני מקווה שבכנסת לא יצביעו. בוועדת הכספים הצביעו על הפנסיה בשתיים בלילה, אחר כך עשו תיקונים. גם פה אני חושב שזה צעד חפוז שבא לפגוע בהרבה מאוד אנשים. אני רוצה לדבר קצת על המיסוי, דיברת על כל כך הרבה רפורמות ויש לנו כמה שניות לגעת בכל רפורמה כזאת. בירכת את כל אלה שהצביעו בעד, וזו בסך הכול קריאה ראשונה, נהוג שעושים את זה אחרי קריאה שנייה ושלישית. לנושא הרכב, אחזקת רכב זה הכסף הכי זול למעסיק. אין על זה רכיבים פנסיוניים, אין על זה מחיר שעות נוספות, מקובל שהרבה מאוד עובדים במדינת ישראל מקבלים אחזקת רכב של כ-3,000 שקל בחודש ברוטו, כסף זול למעסיק. בנוסף העובד מקבל טסט וביטוח, ואם הוא מקבל רכב, הוא משלם זקיפת מס של 1,300 ש"ח בחודש. זאת אומרת, כל עובד שמקבל רכב מהעבודה משלם על זה סדר גודל של 5,000 ש"ח. זה לא מה שאתם מספרים, שהוא משלם 1,300 שקל. על רכב שהוא מקבל עליו אחזקת רכב הוא מקבל גם רכיבים פנסיוניים 5%, גם 150 שקל נטו. גם את זה אתם לוקחים לו. אני לא יודע מאיפה אתה לוקח את החשבון הזה, אבל אתה בקיא בחשבון הזה, ואם אתה בקיא בחשבון הזה, ואתה עומד על הבמה ואומר את מה שאתה אומר, אתה עובד עלינו. פה היתה עבודה בעיניים, לכן אני אצביע בעד מס הכנסה שלילי, אבל אצביע נגד פנסיית חובה, כי זה פנסיה של עבודה בעיניים. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. חבר הכנסת יצחק זיו, בבקשה. יצחק זיו (גיל): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, קודם כול אני מברך - כשהגעתי היום שמעתי שעברה הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו. זה היה מראה מרהיב לראות 83 חברי כנסת מצביעים בעד. אני חושב שהגענו להישג בלתי רגיל, ותודה לכולם. פנסיה היא הכנסה חודשית המשולמת לאחר פרישה מהעבודה עקב הגעה לגיל הפרישה, או עקב נכות, במשך כל חיי הגמלאי. העובד צובר את הזכות לפנסיה במהלך שנות עבודתו בהפרשות משכרו, כולל הפרשות המעביד, הפטורות ממס, כמובן. בשוק הפנסיה מקובל מבנה בעל שלושה רבדים. הרובד הראשון הוא קצבת הזיקנה האוניברסלית הניתנת מטעם המוסד לביטוח לאומי. הרובד השני הוא הביטוח הפנסיוני, לרבות קרנות פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים, ביטוח חיים וקופות גמל. הרובד השלישי הוא חיסכון עצמי, חסכונות פרטיים, נכסים וכדומה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי 53% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, כ-2.1 מיליוני בני אדם, מבוטחים לפחות באחד מארבעת סוגי תוכניות הפנסיה. מכיוון שלשיעור ניכר מהאוכלוסייה אין ביטוח פנסיוני מלבד הרובד הראשון, התנהל בשנים האחרונות דיון ציבורי על הצורך בחוק פנסיית חובה. בכנסת החמש-עשרה הוגשו כמה הצעות חוק פרטיות בנושא פנסיית חובה, אולם אלה טרם הגיעו לכלל מימוש. בשנת 2004 קיבלו 272,000 קשישים בישראל פנסיה שוטפת ממקום עבודתם או מקופת פנסיה הקשורה לעבודה, והם כ-37.2% מכלל הקשישים. 139,000 מהם גברים, 133,000 מהם נשים. רוב הפנסיונרים מבוטחים בקרנות הוותיקות או במערכות פנסיה תקציבית, ורק 2,631 מקבלים פנסיה מ-13 הקרנות החדשות. תשלומי הפנסיה השנתיים בקרנות הוותיקות שבהסדר, שמונו להן מנהלים מיוחדים, גבוהים מהתגמולים. בשנים 2004 ו-2005 העבירה להם הממשלה סיוע של כ-2 מיליארדים. אני חושב שאלה מספרים שאולי האוצר יוכל להסביר אותם. פנסיה חובה אינה חסד או זכות, אלא כשמה, חובה. כל מדינה מתוקנת מחויבת כלפי אזרחיה שנאמנים למדינה, מגינים עליה, לעתים בגופם ובחייהם, ושומרים לה אמונים. כך שלקראת זיקנה המדינה מחזירה להם, ולו במעט, ולא זורקת את אזרחיה לקבץ נדבות. צמצום הפערים החברתיים ופנסיית חובה הם מן היסודות להקמת חברה בריאה במדינה. לאחר שנים של פגיעה בגמלאים בכל תחומי החיים, על-ידי פגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי, אנחנו, חברי הכנסת, הגיע הזמן שנתקן את העוולה הזאת ונתמוך בפנסיית החובה. לכן, חבר הכנסת חיים כץ, מאוד התפלאתי לשמוע שאתה נגד. קצת היה לי מוזר לשמוע. תודה. חיים כץ (הליכוד): לא, ראיתי שעובדים עלי. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. אחרונת הנואמים, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אחריה יעלה השר להשיב וניגש להצבעה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, ראשית אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת סילבן שלום, על הצעת החוק שלו, הצעת חוק מס הכנסה שלילי, ואני אף משוכנעת שאילולא הצעת החוק של חבר הכנסת שלום, הצעת החוק לא היתה מוגשת במהירות כזאת. מובן שלא אוכל להתנגד להצעת חוק שנועדה להיטיב עם מי שמשתכר בין 3,700 שקלים לבין 5,000 שקלים. מדובר באוכלוסייה עמלה שעובדת קשה לפרנסתה, ואם בא חבר הכנסת ובא האוצר ואומרים לי שהם הולכים לתת להם 300 שקלים, מי אני שאעמוד בפרץ ואתנגד לדבר הזה. בכל זאת, אני רוצה להוסיף כאן כמה הסתייגויות. אמרת, חבר הכנסת שלום, שהשוטר הטוב ביותר הוא העובד עצמו. אני חושבת שבשוק העבודה האפל שאנחנו חיים בו, לומר שהשוטר הטוב ביותר הוא העובד עצמו, זה בבחינת לעג לרש מבחינה מסוימת. הרי אנחנו יודעים שרוב העובדים בשכר נמוך הם מבוהלים, מפוחדים, אינם מודעים לזכויותיהם, וגם אם הם מודעים לזכויותיהם הם לא מעזים לתבוע אותן. הם בוודאי לא השוטרים הטובים ביותר לאכיפת חוקי העבודה שיגנו עליהם. מדובר בעובדה – בסריקה מקרית, במבצע של משרד התמ"ת לבדיקת מקומות עבודה, התברר ש-90% מכלל המעסיקים עוברים על חוקי העבודה ועל חוקי המגן. אז איך אפשר לצפות שהשוטר הטוב ביותר יהיה העובד עצמו? אני רוצה לספר לך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, שלא מכבר נחתם הסכם בין קופת-חולים כללית ובין ההסתדרות, ובמסגרתו הסכימה קופת-חולים כללית שנציגי ההסתדרות יעברו בסניפיה ויעשו בקרה על אופן תשלום השכר לעובדות ניקיון שמועסקות דרך חברות קבלנים, שקוראים להם "נותני שירותים", אבל מדובר במתווכי אדם. התברר שבכל המקרים, ללא יוצא מן הכלל, בכל החברות שהעסיקו עובדות ניקיון, יד נעלמה חתכה במזיד ובאופן שיטתי את מספר שעות העבודה שדווחו בפועל, ובאופן קבוע הן קיבלו שכר על פחות שעות מכפי שהגיע להן. גדעון סער (הליכוד): זה פלילי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): פלילי. נכון. פלילי, אבל קורה בקנה מידה המוני. מי לידנו יתקע שמעסיק שמקבל באמצעות מס הכנסה שלילי תוספת לשכר העבודה של עובד שלו, כ-300 שקלים, לא יחתוך על בסיס קבוע עוד כמה שעות, כי ממילא העובד שלו יעבור את שכר המינימום – הפעם על חשבון המדינה, ואז המעסיק יהיה פטור מהתשלום הזה? אביגדור יצחקי (קדימה): המעסיק חייב לשלם, זה לא קשור למס הכנסה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): כן, וכאן אנחנו מדברים על שכר שבין שכר המינימום ובין 5,000 שקלים. הצעת החוק הזאת, של חבר הכנסת שלום – לכן אני מעדיפה מהבחינה הזאת את הצעת האוצר, אדוני שר האוצר – מטילה את האחריות לביצוע החוק על המעסיק. היא יוצאת מנקודת ההנחה שהמעסיקים הם עם הגון. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חברת הכנסת יחימוביץ, אני מבקש לסיים. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אומנם מעסיקים רבים הם הגונים ביותר, ויש להם גם נציג הגון במיוחד, שצריך לציין אותו, יושב-ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אבל יש מעסיקים רבים שאינם הגונים, ומעשיהם הם מעשים בלתי הגונים בעליל, ואי-אפשר להשליך את כל יהבנו על כתפי אותם מעסיקים, מתוך איזו אמונה תמימה שהם יישמו את חוק מס הכנסה שלילי וייטיבו עם עובדיהם. אני אצביע בעד החוק הזה, חבר הכנסת שלום, אבל אני מקווה שהוא עוד יעבור שינויים רבים. אני שמחה שאמרת שאין מדובר בכזה ראה וקדש, והחוק הזה עוד יעבור שינויים רבים עד שייכנס לספר החוקים. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחברת הכנסת יחימוביץ. שר האוצר אברהם הירשזון, בבקשה. שר האוצר אברהם הירשזון: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שמעתי בהקשבה את דברי הדוברים, ואני רוצה להעיר כמה הערות. ראשית, שמעתי פה דברים חשובים מאוד, של הרבה מחברי הכנסת, ואני מציע שכאשר הדברים יגיעו לוועדות, הדברים האלה יישקלו בכובד ראש. יש דברים נכונים, יש דברים לא נכונים, ואני בהחלט מוכן להתווכח על הדברים. אני רוצה לומר, ראשית, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת החוק הזאת היתה מוגשת בזמן הזה בכל מקרה. מה שאת אומרת לא מבוסס על שום מידע אמיתי. אני מתפלא שחברת כנסת רצינית כמוך אומרת דברים בלי לבדוק אותם קודם, משום שברגע שהגעתי למשרד האוצר הבהרתי חד-משמעית שאני מתכוון לעשות את זה ולא להיכנע בנושא הזה. כך שאין לזה שום שחר. שנית, דיברו כאן על 300 שקלים שאנחנו מוסיפים. רבותי, אני חושב שאנחנו מוסיפים הרבה יותר. לפעמים אנחנו מגיעים גם עד 800 שקלים לחודש במשפחות מסוימות. כך שזאת תוספת מאוד מכובדת. חבר הכנסת זחאלקה, אתה רואה רק שחורות. הממשלה הזאת חרתה על דגלה שני דברים: האחד, להמשיך את הצמיחה. האחר, לצמצם את הפערים במדינת ישראל ולהוציא אנשים לעבודה. אנחנו יודעים היכן המרכזים החדשים – גם באוכלוסייה הערבית וגם באוכלוסייה הדתית. צריך לתת מענה ספציפי לאותן קבוצות אוכלוסייה כדי שיוכלו לצאת לעבוד; לא רק להצהיר שיוצאים לעבוד, אלא לצאת לעבוד. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני מוכן לעזור לך אם תעשה - - - שר האוצר אברהם הירשזון: תירגע. ולכן, הממשלה הזאת תעבוד על תוכניות מיוחדות, גם כיצד להוציא את האשה הערבייה לעבודה – היא צריכה שמקום העבודה יהיה סמוך ליישוב או אפילו ביישוב עצמו - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני השר, אתה יודע שהגשתי לך - - - שר האוצר אברהם הירשזון: עברתי על זה, ראיתי את זה, קיבלתי אותך בכבוד רב והתייחסתי ברצינות לכל מה שאמרת, ואמשיך להתייחס ברצינות למה שאתה אומר. אנחנו גם נקדם את הדברים. לכן, ברגיעה. רק ברגיעה. לחבר הכנסת חיים כץ אני מבקש לומר, אני מכיר את השיר, ואני מכיר את הפזמון, ואני מכיר את ה"עובדים עלינו" - - - חיים כץ (הליכוד): מאיפה אתה מכיר את זה? שר האוצר אברהם הירשזון: עוד מוועדת הכספים, וגם הייתי מנהל "הגשש החיוור". אבל אנחנו לא עובדים בעיניים על אף אחד. אתה יודע, יותר מהרבה חברי כנסת אחרים, שעוד בהיותי יושב-ראש ועדת הכספים ניסיתי להעביר את הצעת החוק בעניין פנסיה חובה לכל עובד. אתה יודע שהעברנו את זה גם בקריאה ראשונה. אבל זה לא נעשה, משום שלא יכולת לקחת מאנשים שמשתכרים ברמת המשכורות האלה, ואין להם פנסיה – לא יכולת לקחת מהם עוד כסף כדי שישלמו את חלקם בפנסיה. לכן עכשיו – בשילוב העובדה שאנחנו מוסיפים מס הכנסה שלילי, והבאנו בחשבון גם תוספת מסוימת לנושא הזה – רק עכשיו הממשלה נותנת באופן מעשי לכל עובד את האפשרות להשקיע חלק מהכסף הזה בפנסיה. ולכן, לא עובדים בעיניים על אף אחד, לא מתכוונים להונות אף אחד, לא מתכוונים לרמות אף אחד ולא מתכוונים לשקר לאף אחד. אני מקווה שכאשר תבדוק את זה לעומק תחזור בך – יש לך עוד זמן, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני תמיד אשמח לראות את זה. דבר נוסף, שווי שימוש ברכב. חבר הכנסת חיים כץ, אני מבין מה כואב לך, אבל אני חושב שזה עיוות שצריך לתקן, כבר מזמן היה צריך לתקן אותו. אם אחד נהנה, תשעה לא נהנים. אני בהחלט חושב שצריך לתקן את העיוות הזה. כאשר תבוא לוועדת הכספים, אני מקווה שתשתתף בדיונים שם – הרי זאת לא הצעת חוק שמובאת היום; היא מועברת לוועדת הכספים - תראה את הטבלאות ותעיר את ההערות שלך. אני בטוח שנשתדל להגיע לעמק השווה גם בנושא הזה. תודה רבה. אני מודה לכם. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לשר האוצר. ניגש להצבעות. אנחנו נצביע על שתי הצעות חוק ונקיים את ההצבעות לחוד. אקריא את הצעת החוק הראשונה, נצביע, ואחרי זה נעבור להצעת החוק השנייה. הצעת החוק הראשונה שנצביע עליה היא: הצעת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה). נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד 47, נגד - 1, נמנעים - אין. אני קובע שהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת יתום. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק השנייה. כידוע לכם, הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז-2007. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 49 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז-2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד - 49, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154) התקבלה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. סילבן שלום (הליכוד): רגע, חבר הכנסת משה גפני רוצה שתוסיף אותו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת משה גפני, היית באולם בעת ההצבעה? משה גפני (יהדות התורה): כן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני מבין שאתה בעד ואני מצרף אותך. סילבן שלום (הליכוד): תגיד 50 בעד. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אמרתי. 50 בעד לחבר הכנסת סילבן שלום, שביקש שאחזור על המספר.