הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל איתן
פ/1974/17
הצעת חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון - אזורי עימות), התשס"ז-20077
תיקון סעיף 5ג
1.
בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-19521, במקום סעיף 5ג יבוא:
"תביעות באזור עימות
5ג.
(א) על אף האמור בכל דין, אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון.
(ב)
(1) שר הביטחון ימנה ועדה, אשר תוסמך לאשר, לפנים משורת הדין, בנסיבות מיוחדות, תשלום לפונה אשר סעיף קטן (א) חל עליו ולקבוע את שיעורו (בסעיף קטן זה – הועדה);
(2) חברי הועדה יהיו:
(1) עורך דין הכשיר להתמנות שופט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; שר הביטחון ימנה את יושב הראש בהתייעצות עם שר המשפטים;
(2) נציג משרד הביטחון;
(3) נציג משרד המשפטים ;
(3) שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע את תנאי הסף להגשת בקשה לוועדה, את אופן הגשת הבקשה, את סדרי עבודת הועדה וכן את אמות המידה לתשלום לפנים משורת הדין.
(ג) שר הביטחון רשאי להכריז על שטח כעל אזור עימות; הכריז השר כאמור, יקבע בהכרזה את גבולות אזור העימות ואת התקופה שלגביה חלה ההכרזה; הודעה על ההכרזה תפורסם ברשומות.
(ד) ניתנה הודעה בכתב לפי סעיף 5א(2) (בסעיף זה – הודעה בכתב) יחולו הוראות אלה:
(1) הכריז שר הביטחון על השטח שבו נגרם הנזק כעל אזור עימות - תובא ההכרזה לידיעת מי שהגיש את ההודעה בכתב בתוך 30 ימים מיום שהתקבלה במשרד הביטחון ההודעה בכתב;
(2) לא הכריז שר הביטחון על השטח שבו נגרם הנזק כעל אזור עימות – רשאי הוא, בתוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה בכתב, להכריז על השטח כעל אזור עימות; הכריז כאמור יביא את דבר ההכרזה לידיעת מי שהגיש ההודעה בכתב בתוך תקופת 90 הימים האמורה; הכריז שר הביטחון על השטח כאמור לאחר תום תקופת 90 הימים האמורה, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שירשמו, לקבל טענה שהנזק נושא ההודעה בכתב נגרם באזור עימות;
(3) אין באי הבאת ההכרזה על שטח כאזור עימות למי שנתן הודעה בכתב, כאמור בפסקאות (1) ו-(2), כדי לפגוע בתוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן (ג);
(4) שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים יקבע את אופן הבאת ההכרזה על שטח כאזור עימות למי שנתן הודעה בכתב.
(ה) בסעיף זה –
"אזור עימות" – אזור מחוץ לשטח מדינת ישראל ששר הביטחון הכריז לגביו כאמור בסעיף קטן (ג), שכוחות הביטחון פעלו או שהו באזור במסגרת העימות;
"המדינה" – לרבות רשות, גוף או אדם הפועלים מטעמה;
"עימות" – מצב דברים שבו מתרחשת פעולה מלחמתית בין כוחות הביטחון לבין גורמים סדירים או בלתי סדירים העוינים לישראל או מצב דברים שבו מתבצעות פעולות איבה של ארגון עוין לישראל.
דברי הסבר
ביום כ"א כסלו תשס"ז (12.12.2006), ביטל בית המשפט העליון, חוק דומה של הכנסת. נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, כתב פסק דין, שכל הקורא אותו אינו יכול שלא להבחין בכך שמדובר בתקשורת לקויה בין מה שהמחוקק כתב לבין מה שהשופט קרא.
מלאכת הפרשנות של החוק היא באחריות בלעדית של הרשות השופטת, אולם, אין בכך בכדי למנוע מהכנסת, אם היא סבורה שהפרשנות שנתן בית המשפט לדבר החוק שגויה, לחזור ולחוקק את החוק מתוך כוונה להחיותו ולקיימו. מלבד השופט ברק שנימק את החלטתו, שאר שמונת השופטים שישבו בהרכב לא הבהירו את הטעמים שבגינם הצטרפו לפסק דינו של השופט ברק, עובדה שמחזקת את הרושם, כי בית המשפט התעלם לחלוטין מעבודת החקיקה של הכנסת.
בית המשפט, בהינף קולמוס, ביטל דבר חקיקה שחברי כנסת אנשי אקדמיה ומשפטנים הקדישו לו ביחד מאות רבות של שעות עבודה, מבלי שטרח לשמוע את עמדת הכנסת, מבלי שקרא את הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה שהכינה את החוק לקריאה השנייה והשלישית ומבלי שהתעמת עם עמדותיה בפסק הדין. מדובר ברשלנות כבדה או בהתעלמות מכוונת ומבזה.
כוונת הוועדה, בחוקקה את התיקון לחוק הנזיקים האזרחיים, היתה כי איזור עימות הינו אזור שבוצעה בו פעילות מלחמתית וכי הכרזה על אזור עימות צריכה להיות מתוחמת בזמן ובמקום ומקושרת לפעילות מלחמתית ספציפית. על בית המשפט היה לפרש באופן זה את החוק. על פי פרשנות זו היה על בית המשפט לפסול את הכרזותיו הגורפות של שר הבטחון, את ההחלטה המנהלית, ולא את חקיקת הכנסת.
הצעת החוק מבקשת לתקן את הטעות שעשה בית המשפט בביטול החוק. ההצעה זהה לנוסח החוק שבוטל על ידי בית המשפט, למעט לעניין הגדרת "עימות". על פי ההצעה, יוגדר "עימות" כ"מצב דברים שבו מתרחשת פעולה מלחמתית בין כוחות הביטחון לבין גורמים סדירים או בלתי סדירים העוינים לישראל או מצב דברים שבו מתבצעות פעולות איבה של ארגון עוין לישראל", וזאת לעומת ההגדרה הקיימת לפיה "עימות" הוא "מצב דברים שבו מתרחש אירוע או מתרחשים אירועים בעלי אופי צבאי...".
כמו כן, בהתאם לתפיסה המוצגת כאן של אופן ההכרזה הראוי על איזור עימות, מוצע לבטל את החריגים המצויים בתוספת השניה. זאת, מתוך ההבנה כי חריגים אלו מיותרים – ההכרזה על איזור עימות, אשר צריכה להיות מתוחמת לפעולות מלחמתיות, אינה אמורה לחול על מקרים שכאלו ממילא. הכללת החריגים בנוסחו הסופי של החוק יסודה בטעות. חריגים אלו מקורם בהצעת החוק הממשלתית אשר ביקשה לקבוע כלל גורף אי אחריות המדינה בנזיקין. משנקבע על ידי הועדה כי הכרזת אזור עימות מחייבת מצב דברים שבו מתרחש ארוע מסוים בעל אופי צבאי, לא היה מקום להשאיר "חריגים" אלו, באשר המקרים האמורים בהם אינם נכנסים לגדר הכלל.
השינוי המוצע נעשה מתוך הודאה של יוזם הצעת החוק הנוכחית, שכיהן בזמן חקיקת החוק המקורי כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שלמרות שאין הבדל משמעותי בין הנוסחים, הנוסח החדש עדיף, מאחר והוא עושה שימוש במושג פעילות מלחמתית שכבר מופיע בחוק העיקרי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בטבת התשס"ז-15.1.07