הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת: דני נוה פ/1964/17 הצעת חוק הצעת חוק העונשין (תיקון - תשלום פיצויים שנפסקו לטובת קטין שניזוק מעבירה), התשס"ז-2007 הוספת סעיף 77 (א1) בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 אחרי סעיף קטן (א) יבוא: 1. "סעיף (א1) היה האדם לטובתו נפסקו פיצויים לפי סעיף זה קטין, ישולם לו הסכום שנפסק מקופת המדינה תוך 30 יום ממועד גזר הדין; חויב אדם לשלם פיצויים לקטין שניזוק על ידי העבירה, ישלמם לקופת המדינה". דברי הסבר על פי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 מוסמך בית המשפט, לאחר שקבע כי הנאשם ביצע את המיוחס לו, לחייב את העבריין לפצות את נפגע העבירה בגין הנזק שגרם לו. הפיצוי מוגבל בסכום מקסימלי הקבוע בחוק. אמנם מדובר לעיתים קרובות בפיצוי סמלי בהשוואה לגובה הנזק שנגרם לנפגע (גם סכום של עשרות אלפי שקלים הוא סכום זעום בהשוואה לנזק שנגרם לילדה שנאנסה יום יום משך שנים). אולם, לפיצוי זה חשיבות גדולה מעין כמוה, שכן הוא מסייע לעתים קרובות לנפגע לממן טיפול נפשי או רפואי ארוך טווח הנדרש לו בעקבות הפגיעה בו. אלא שהמציאות מלמדת כי זכאות לחוד וזכייה לחוד. שכן, מסתבר, כי גם לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, ולאחר שהנאשם בפגיעה בהם הורשע ונגזר עונשו, ניצבים ילדים נפגעי עבירה בפני הליך בירוקרטי ארוך ומתיש, בבואם לקבל את סכום הפיצויים לו הם זכאים. משמעות הדבר היא כי משך כל אותה תקופה, שהיא ממילא מאוחרת למועד הפגיעה (נוכח אורכו של הליך החקירה וההליך המשפטי בעניין), הקטין עלול לעמוד בפני שוקת שבורה ללא יכולת לממן טיפול פסיכולוגי (או טיפול רפואי שאינו ממומן על ידי קופות החולים, כגון טיפולי שיניים או טיפולים קוסמטיים), טיפול אשר נדרש בעקבות הפגיעה שפגע בו העבריין. כל זאת, כאמור, משך תקופה ארוכה ביותר העולה, במקרה הטוב, כדי חודשים ארוכים, ובמקרה הרע, למעלה משנה ואף שנים אחדות. אמנם המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות, היא אשר פועלת לגביית סכום הפיצוי שנפסק לנפגע, אולם, כאמור, המדובר בהליך מסורבל וממושך, אשר הנפגע העיקרי ממנו אינו אלא נפגע העבירה. הדבר נובע בעיקר משלל משוכות בירוקרטיות בהליך גביית הפיצוי, שלמעשה, ושלא בצדק, אינו שונה ואינו מובדל מהליך גבייה של כל קנס אחר לטובת המדינה המוטל על עובר חוק. נפגעי עבירה רבים, וודאי ילדים, אינם בעלי יכולת כלכלית המאפשרת להם לממן טיפול נפשי, על אף נחיצותו, ועל כן קבלת הפיצויים או אי קבלתם וכן מועד קבלתם הם לעתים קרובות ההבדל בין פניה לקבלת טיפול נפשי ואי יכולת לפנות כאמור. מוצע, לפיכך, הסדר אשר יאפשר לנפגעי עבירה לקבל את כספי הפיצויים שפסק להם בית המשפט בסמוך לסיום המשפט. וזאת, מבלי שייאלצו להמתין חודשים ארוכים ולעתים שנים עד אשר יזכו לקבל את הסכום מידיו של העבריין. הסדר כזה יתאפשר אם המדינה היא זו שתעביר את כספי הפיצויים לנפגע העבירה, מייד עם פסיקתם, והיא זו, אשר תפנה, מצוידת במשאבי זמן וכסף, להיפרע מהעבריין. באופן זה, אורכו של הליך הגבייה ומשוכותיו הבירוקרטיות לא יפגעו בנפגע העבירה, בשעה שהוא נתון במצוקה נפשית ופיזית קשה, ולעתים גם בקשיים כלכליים. רק פתרון כזה יאפשר לנפגעי עבירה להיפרע ממזיקם באופן מהיר יחסית, ולהתחיל מהר ככל הניתן בהליך שיקומם הפיזי ו/או הנפשי. ההסדר המוצע מתחייב, בראש ובראשונה, מבחינה מוסרית, אך גם מבחינה חברתית. רצוי לה, לחברה, כי חבריה ישובו בהקדם ובעזרת הטיפול הנפשי ו/או הרפואי הנדרש להם, לפעילות יומיומית מלאה ובריאה. אף מבחינה כלכלית לא ייגרם הפסד למדינה, אשר תוכל לגבות את הסכום ששילמה מהחייב- העבריין המורשע, מה גם שהמדינה ממילא היא שמנהלת את הגבייה גם כיום. הצעת חוק זו נוסחה ביוזמת ובסיוע המועצה לשלום הילד. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בטבת התשס"ז-15.1.07