קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס"ח-2008 [מס' כ/195; "דברי הכנסת", חוב' ט"ו, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס"ח-2008, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת חוקה, חוק ומשפט מתכבד אני להביא בפניכם את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס"ח-2008, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. זו הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת צבי הנדל. לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, התיישנות מתחילה עם ביצוע העבירה. הסעיף קובע מדרג להתיישנות עבירות לפי חומרתן, כך שאין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצוע עבירה מסוג פשע שדינה מיתה או מאסר עולם 20 שנה; בפשע אחר – עשר שנים; בעוון – חמש שנים; בחטא – שנה אחת. בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, ובעבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם – אין התיישנות. חברים, המדרג הוא מאוד חשוב, וחיוני שתקשיבו. כעת מוצע לקבוע שבעבירות רצח, ניסיון לרצח וקשר שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש ממשלה בעת ביצוע העבירה, לא תהא התיישנות. בבסיס הצעת החוק עומדת התפיסה שעניינה של החברה בהעמדה לדין בעבירות הקשורות ברצח ראש ממשלה רב מעניינה בהעמדה לדין בעבירה אחרת שנמנו, בין היתר משום שעבירות כאמור המבוצעות כלפי ראש ממשלה מהוות סכנה של ממש לדמוקרטיה, ויש בהן לא רק עבירה על האיסור החמור ביותר בדין הפלילי – רצח - אלא גם שלילה של האפשרות של הציבור לבחור את מנהיגו ולקבל הכרעות בצורה דמוקרטית. על-פי המוצע, הצעת החוק תחול על עבירות שביום תחילתה של הצעת החוק טרם התיישנו לפי הדין שחל עליהן ערב המועד האמור. זוהי הצעת החוק. להצעת החוק מצורפת הסתייגותם של חברי הכנסת הנדל ולוי, שלפיה הצעת החוק תחיל את עצמה רטרואקטיבית - שימו לב - גם על עבירות הקשורות ברצח ראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, גם על עבירות שהתיישנו זה מכבר. ההתיישנות בגין עבירת הרצח היא 20 שנה, ובגין עבירות ניסיון לרצח וקשר - עשר שנים. משמעות הדבר היא שהחלת הצעת החוק על עבירות ניסיון לרצח וקשר, ככל שהן מתייחסות לרצח יצחק רבין, היא רטרואקטיבית, שכן תקופת ההתיישנות כבר חלפה לגביהן לפני מעט יותר משנתיים. לאחר כמה דיונים בנושא זה, ועדת החוקה קיבלה את עמדות הגופים המקצועיים שסברו שאין מקום להחיל את הצעת החוק רטרואקטיבית. בין היתר, הוועדה עמדה על כך שחקיקה רטרואקטיבית איננה מקובלת. דרך המלך היא שניתן להאריך תקופות התיישנות, אולם בתנאי שתקופת ההתיישנות הקודמת טרם פקעה. זאת ועוד, לא נמצא תקדים בחקיקה להארכת תקופת התיישנות עבירות לאחר שכבר פקעה תקופת ההתיישנות. כך, למשל, תיקוני חקיקה שנעשו בעבר שהאריכו תקופות התיישנות בעבירות מין החילו עצמם רק על עבירות שטרם התיישנו. בוועדה נטען שהארכת תקופת ההתיישנות בחלוף התיישנות עלולה לפגוע בחשוד בכמה מובנים - אנחנו מדברים על חשודים לא ברצח, אלא למשל בסיוע או בקשירת קשר - לרבות פגיעה באינטרס ציפיות, שכן ציפה כי בתום התקופה הקבועה בחוק לא יהא נתון עוד למורא הדין. אולם במיוחד הודגש כי הארכת תקופת ההתיישנות כמבוקש על-ידי חברי הכנסת לוי והנדל עלולה לפגוע ביכולתו של החשוד להתגונן. קיים חשש כי בחלוף הזמן תאבדנה ראיות או שיעומעם זיכרונם של עדים. צריך להוסיף על כך עוד הנחה משפטית שלפיה כל עוד תקופת ההתיישנות לא תמה, יודע החשוד מה לפניו, ולכן הוא שומר על הראיות שבידו. מכאן שהארכת תקופת ההתיישנות בתוך התקופה לא נתפסת כפגיעה בזכות המוקנית לו ויש להתייחס אליה כך. אבקש להדגיש כי הכרה באפשרות לפגיעה בראיות מחייבת התייחסות לאפשרות לפגיעה ביכולת להתגונן. פגיעה כאמור יכולה להוות בנסיבות מסוימות פגיעה בזכות להליך הוגן. בנסיבות מתאימות פגיעה מהותית בזכות זו תעלה גם כדי פגיעה בכבוד האדם. במקרה כזה, יש מקום לבחון את הפגיעה הנוצרת כתוצאה מהחלת הצעת החוק באופן רטרואקטיבי אפילו בהתאם למבחני פסקת ההגבלה המוכרת לכולנו. אפקט נוסף שיש לו משמעות היא השפעת הרוחב. לא אחת אנחנו עומדים בפני סוגיות שנראות לנו חמורות ביום התרחשותן, קשות לקבל, כמו רצח, או עבירות אלימות חמורות מאוד. לא מן הנמנע שאם היום נחוקק חוק שיש בו אפקט של התיישנות בטענה שמקרה של רצח ראש ממשלה הוא מקרה מיוחד במינו והשפעה רטרואקטיבית מותרת, ותחיקה רטרואקטיבית מותרת, נצטרך לעמוד פעם אחר פעם בפני טענה שכמקרה החדש הזה העומד לפנינו עוד לא היה, ויגידו לנו חברים שיש מקום לחקיקה רטרואקטיבית. ולכן, בגלל השפעות הרוחב, בגלל הסוגיה שלא עשינו מעולם כמעשה הזה, בגלל העובדה שיש כאן פגיעה מהותית בזכות של אדם, בגלל השאלה הנושקת לכבוד האדם, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ולדחות את הסתייגותם של חברי חברי הכנסת לוי והנדל. תודה. היו"ר אמנון כהן: לחוק הזה שני מסתייגים. חבר הכנסת צבי הנדל וחבר הכנסת יצחק לוי. רוצים לנמק? אדוני חבר הכנסת צבי הנדל, בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חשבתי שבגיל שלי כבר הכול ראיתי בחיים. מסתבר שלא הכול, תמיד יש הפתעות. לא אסביר הפעם. אני רוצה להסביר את ההסתייגות שלי. סוד גלוי הוא שהסוגיה של רצח ראש הממשלה קורעת את העם, ואם עצם הרצח לא קרע מספיק, אז לפחות אחת לשנה, במשך שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, יש מי שידאג שהקרע יהיה עמוק ולא יתאחה לעולם. יש משני הצדדים של המתרס הפוליטי, גם מהצד הימני וגם מהצד השמאלי, מין אמונות שכמעט גובלות לפעמים במיסטיקה, שעדיין לא הכול מוצה. לאחרונה, לפני שנה או שנתיים, כשהתחלתי עם החוק הזה, שמעתי את זה גם ממשפחת הנרצח עצמו, מבתו באחד מהראיונות שלה לתקשורת, שהיא לא בטוחה שעניין הבדיקה מוצה עד תום. תשאל אנשים בשמאל, יסבירו לך שיש בימין כאלה שהסיתו והדיחו, ונתנו הכשר וכו', ולא הרוצח בלבד אשם. תשאל אנשים מהימין, יגידו לך שאין להם ספק שהיתה פה קונספירציה כי רצו להבאיש את ריחו של הימין, ויש להם הוכחות - תלי תלים של הוכחות - למה היה "סרק, סרק", ולמה לא היה, וכו' וכו'. אני חושב שעם כל הכבוד לדבריו המלומדים של יושב-ראש הוועדה, רצח ראש ממשלה זה לא עוד דבר. בדיוק כשם שידע המחוקק בזמנו להתעלות על עצמו ולחוקק בנושאים מאוד מאוד כאובים שלגביהם לא תהיה התיישנות, נראה בעיני שגם סוגיה של רצח ראש ממשלה - לא צריכה להיות לגביה התיישנות. על מה הוויכוח? החוק מוסכם גם על הממשלה ותמכו בו. הוויכוח התעורר בסוגיה אחת מצומצמת, אבל מאוד מהותית בעיני, שכמעט בגללה הבאתי את החוק לשולחן - הרטרואקטיביות, האם זה חל רטרואקטיבית או לא? באו אנשי משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, ואמרו שהסוגיה מספיק חמורה, והם מסכימים שזה יחול רטרואקטיבית. אלא מה? יש בעיה. חלק מהאנשים שלגביהם אני רוצה שזה יחול - ההתיישנות כבר נכנסה לתוקף. למשל, לגבי רוצח ההתיישנות היא 20 שנה, היא עוד לא חלפה, אז זה יחול רטרואקטיבית, אף-על-פי שאני לא יודע למה צריך, כי הרוצח בכלא. לא עליו אני מדבר. לגבי סיוע לרצח, או תמיכה, דברים מהסוג הזה, ההתיישנות נדמה לי היא עשר שנים. הרצח בוצע כבר לפני יותר מעשר שנים, ואז, אם אני לא מחיל את זה רטרואקטיבית, היה אם יתברר שיש מישהו שצריך להישפט, הוא יוכל לטעון מה שאמר היושב-ראש - שזה עבר והתיישן כבר לפני שנתיים, ואי-אפשר ללכת לאחור. אני טענתי, שהיה אם יתברר בסוגיה הזאת משהו חדש שאנחנו לא יודעים, כנראה אלה דברים מסובכים ולא פשוטים, כי אם אחרי 12 שנה מגלים משהו, ודאי זה מאוד חמור, ואני לא רוצה שבגלל התירוץ שזה התיישן אי-אפשר לדון בזה. החוק הזה לא בא לטפל בעתיד. אני מאמין באמונה שלמה - ואני מתפלל שאני לא טיפש, ואמונתי היא לא לריק – שלא יהיה עוד רצח ראש ממשלה בארץ הזאת. אני מאוד מקווה. כדי לכסות את הרצח הקיים אני רוצה שאם יתברר שמצאו משהו שראוי להעמיד מישהו לדין בסוגיה הזאת, הוא סייע לרצח או העלים ראיות - אני לא רוצה שהתירוץ הזה שהיה חוק התיישנות יעמוד לו. לכן, נראה לי שאם בעזרת השם תפילתי תתקבל ולא יהיו עוד רציחות של ראש ממשלה בארץ, אם לא נסדר את זה - זה מרוקן את החוק מתוכן. התפלאתי על דבריו של היושב-ראש. אני הבנתי בוועדה שהוא רוצה שמהוועדה תצא חקיקה שמקובלת גם על הפרקליטות, אבל כאן בדיון במליאה הוא יעזור לנו להעביר את ההסתייגות, כי היא נראית סבירה בעיניו. לכן, קצת התפלאתי. אני מאוד מבקש מהאנשים שישבו והקשיבו – שזה קצת קשה כי אני לא ראיתי הרבה מקשיבים - שיתמכו בהסתייגויות. תודה. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת יצחק לוי, האם גם אתה רוצה לנמק? בבקשה, אדוני. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, לפני שלושה שבועות היה רצח נורא בישיבת "מרכז הרב". כולנו זוכרים את רציחת שמונת התלמידים. כמה ימים אחרי השבעה פורסם שרבנים ותלמידים ישבו והתייעצו אם לקחת את החוק לידיים או לא. היתה הודעה כזאת בתקשורת, ומיד הוויכוח גלש לימי יצחק רבין: אלה אותם רבנים, גם אז רבנים באו והסיתו, גם אז רבנים באו ואמרו. אני מזכיר את זה מכיוון שהעניין הזה לא יורד מסדר-היום. הטראומה הלאומית כל כך גדולה, שהוא לא יורד מסדר-היום. הוא לא - בהקשר הזה, הוא לא יורד בהקשר השחרורים של הרוצח, בהקשר הברית-מילה של בנו ובהקשרים אחרים. גם פה בכנסת נעשתה חקיקה יוצאת דופן לגבי רוצח ראש הממשלה, שהיא גם חקיקה תקדימית שלא היתה לגבי נתינת חנינה ודברים אחרים. לכן, אני הצטרפתי להסתייגות של חבר הכנסת הנדל. אני חושב שכל החוק שלו מכוון רק להסתייגות. אם מדובר באנשים ידועים שכבר נשפטו, אז כבר אין טעם. אם מדובר באנשים שנחקרו ולא נמצאה אשמה, אז הם נחקרו ולא נמצאה אשמה. במה מדובר? מכיוון שמאז גדליה בן-אחיקם לא נרצח ראש ממשלה בישראל, אלא יצחק רבין - וכולנו מקווים שזה לא יהיה עוד – הרי שהדבר הזה הוא כתם שרודף את החברה הישראלית ואת המדינה בישראל. ולכן, במקרים האלה יש לחרוג מכל המוסכמות של התיישנות ושל חנינה, ולבוא ולהגיד שלא משנה מתי, גם אם זה ייקח עוד שנה, עוד שנתיים או עוד חמש שנים, ויתברר שהיו שותפים נוספים או שהיה כך או אחרת - הרי שהאנשים האלה יובאו לדין. רבותי חברי הכנסת, אני חושב שזה לא נכון לעשות חקיקה מיוחדת לגבי רוצח ראש הממשלה, ולא לתמוך בחקיקה מיוחדת לגבי כל אלה שאולי שותפים לרצח. ההיגיון אומר, שאם אנחנו מקבלים את החוק הזה - צריך לקבל אותו ללא שום סייג של התיישנות, גם התיישנות רטרואקטיבית, או שלא מקבלים את החוק. אם לא מקבלים את החוק, אז אין חוק. נגמר העניין, לא צריך שום דבר מיוחד. חוץ מהרוצח אנו לא מחילים דין על אף אחד אחר. אם כן, ודאי שצריך לקבל את זה גם לגבי ההתיישנות הרטרואקטיבית. לכן, אני מציע לחברי הכנסת לתמוך בחוק ולתמוך בהסתייגות שלנו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, האם אתה רוצה להסביר את ההסתייגות? יש לך זכות אם אתה רוצה. מנחם בן-ששון (קדימה): לא. היו"ר אמנון כהן: אם כן, אנו עוברים להצבעות. מי שרוצה להצביע ולהשפיע, שישב. אנו עוברים להצבעה על שם החוק. לשם החוק אין הסתייגויות, גם לסעיף 1 אין הסתייגויות. אנחנו נצביע על שם החוק ועל סעיף 1 כהצעת הוועדה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1 – 35 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר אמנון כהן: בעד - 35, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע ששם החוק וסעיף 1 אושרו כהצעת הוועדה. אני רוצה לתקן את הצבעתו של חבר הכנסת אלי אפללו, שהצביע פעמיים - הצבעה כפולה. אני מבקש למחוק את ההצבעה של חבר הכנסת בן-ישראל. אנו ממשיכים את ההצבעה - סעיף 2. להצעה יש הסתייגות אחת של שני חברי כנסת, של חברי הכנסת צבי הנדל ויצחק לוי. אפשר להצביע על ההסתייגות. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 14 נגד – 22 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת צבי הנדל ויצחק לוי לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד - 14, נגד – 22, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 2 כהצעת הוועדה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 12 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 38 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר אמנון כהן: בעד - 38, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 2 אושר כהצעת הוועדה. אנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 35 נגד – אין נמנעים – אין חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס"ח-2008, נתקבל. היו"ר אמנון כהן: בעד - 35, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס"ח-2008, אושרה בקריאה שלישית ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.