הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת עמירה דותן זבולון אורלב קולט אביטל זאב אלקין מנחם בן-ששון זהבה גלאון יצחק גלנטי צחי הנגבי שי חרמש דוד טל אסתרינה טרטמן אורית נוקד עתניאל שנלר רונית תירוש דוד אזולאי פ/2134/17 הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - בעלי עסקים באזור תעשיה ארז), התשס"ז-2007 תיקון סעיף 1 1. בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-20051 (להלן- החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) מתן פיצוי לבעלי נכסים באזור התעשיה ארז שלא יפחת מערך כינון הנכסים באזור הייחוס." תיקון סעיף 51 2. בסעיף 51 לחוק העיקרי, אחרי "בשטח מפונה" יבוא "או בעל עסק באזור התעשיה ארז,". תיקון סעיף 52 3. בסעיף 52, סעיף קטן (ב), פסקה(2)(ג) לחוק העיקרי, אחרי "חייו בשטח מפונה" יבוא "ולבעל עסק באזור תעשיה ארז". תיקון סעיף 53 4. בסעיף 53, סעיף קטן (ב) אחרי "חייו בשטח מפונה" יבוא "ולבעל עסק באזור תעשיה ארז". תיקון סעיף 62 5. בסעיף 62 לחוק העיקרי - (1) בהגדרת "התקופה הקובעת" אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) לגבי עסק שנרשם לפי חוק מע"מ לפני שנת 2000 ושיעור הצמיחה בהכנסותיו היה 20% או יותר- ממוצע השנתיים האחרונות, לפי בחירת הזכאי." (2) בהגדרת "סניף שהיה פעיל ביום הקובע", בפסקה (3) אחרי המילים "באופן שהכנסותיו" יבוא "או הרווח התפעולי" ובסופה יבוא "לשם קביעת הפגיעה הניכרת תסתמך ועדת הזכאות רק על הדוחות המבוקרים לתקופה הקובעת." לענין סעיף זה, "פגיעה ניכרת" – ירידה צפויה בשיעור של 5% בהכנסות או ברווח של העסק כתוצאה מהפסקת הפעילות של הסניף." תיקון סימן ח' בפרק ה' 6. בפרק ה', בסימן ח', בכותרת, במקום "התיישבותית ושל מגורים" יבוא "התיישבותית, של מגורים ושל אזור התעשיה ארז". תיקון סעיף 85 7. בסעיף 85 לחוק העיקרי- (1) בכותרת השוליים, במקום "התיישבותית ומגורים" יבוא " התיישבותית, מגורים ואזור התעשיה ארז". (2) בסעיף קטן (א) יבוא - ""בעל עסק" ו"עסק" – כהגדרתם בסעיף 62;". (3) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא - "(2א) לבקשת בעלי עסקים באזור התעשיה ארז, המעוניינים להעתיק את פעילותו של אזור תעשיה ארז אל מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, להתקשר בהסכם עם בעלי העסקים, לענין העתקת אזור תעשיה ארז כאמור;". (4) בסעיף קטן (ג), אחרי "או חלקם," יבוא "או לבעל העסק באזור תעשיה ארז,". (5) בסעיף קטן (ו), אחרי "לענין העתקת" יבוא "עסק באזור התעשיה ארז,". (6) בסעיף קטן (ח), אחרי "למוסד ציבור," יבוא "או לעסק באזור התעשיה ארז," ואחרי "המתיישב" יבוא "או בעל העסק באזור התעשיה ארז," תיקון לתוספת השלישית 8. בחוק העיקרי בתוספת השלישית - (1) בסעיף 4, בסופו יבוא "או, שומה פרטנית שתיערך בידי השמאי הממשלתי הראשי בהתאם לכללי שמאות מקובלים, לבקשת הזכאי ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא ראיות ומסמכים, לרבות שמאות מטעמו." (2) בסעיף 8, במקום "השכר הממוצע" יבוא "שכר מינימום" - כהגדרתו בחוק שכר מינימום- התשמ"ז-19872. (3) בסעיף 12, בפסקה 2 המילים "אך לא יותר מ-0.2" - ימחקו. תחולה 9. הוראות סעיפים 1, 51, 52, 53, 62, ו-85 לחוק העיקרי וסעיפים 4, 8, ו-12 לתוספת השלישית לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, יחולו על כל מי שתבע ועניינו נדון בוועדת הזכאות או בוועדה המיוחדת, בין אם ניתנה החלטה סופית ובין אם ניתנה החלטה אחרת בעניינו. דברי הסבר הצעת חוק זו באה לתת מענה למצב בו העסקים שפונו מאזור התעשייה ארז עקב חוק יישום תכנית ההתנתקות,התשס"ה-2005, לא הצליחו עד עצם היום הזה, בחלוף למעלה משנה מיום הפינוי – להקים עצמם מחדש. תוצאה קשה זו נובעת בין היתר מצורת פרשנות מצמצמת של מנהלת סל"ע, בשל מורכבות התביעות בגין עסקים, אשר לא נצפו בעת שנעשה הליך החקיקה עובר לפינוי ומניסוח שאינו בהיר במידה מספקת של סעיפי החוק. מטרת החוק כפי שפורשה בבג"צ המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח'3 :"הפעלת העיקרון בדבר מתן פיצוי נאות והוגן בנסיבות הפינוי על פי החוק משמעותה היא שיש להעניק לישראלי המפונה מהשטח המפונה אותו סכום בכסף אשר יאפשר לו לבנות מחוץ לשטח המפונה את ביתו, את עסקיו ואת שאר מערכות יחסיו שנפגעו בשל הפינוי..." על אף האמור, בפועל, מרביתם המכריע של העסקים המפונים לא הצליחו להשתקם מחדש לאחר הפינוי. לא למותר לציין כי גם מבחינה כלכלית ציבורית, יש אינטרס בהקמת העסקים מחדש על מנת להתמודד עם בעיות האבטלה הקונקרטיות שנוצרו עקב הפינוי בקרב המפונים. כפי שעולה מהדיווחים של מנהלת סל"ע לוועדות הכנסת השונות, ישנו קושי בחוק, אשר מוביל לכך שהעסקים המפונים לא מפוצים בצורה מלאה בגין קניינם. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד ועם מטרת החוק כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף המטרות ובפסיקת בג"ץ. התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו באים בנוסף לתיקונים המוצעים בהצעת חוק שהוגשה ע"י אורי אריאל ואביגדור יצחקי ואחרים (65 ח"כ) בנושא הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקונים שונים), התשס"ז– 2006 (פ/1644). הסבר לסעיף 1 : בעלי הנכסים באזור התעשייה ארז פעלו במסגרת של תוכנית בניין עיר (תב"ע) שאפשרה להם 80% תכסית ו-210% בנייה. באזורי התעשייה בתחומי מדינת ישראל, כולל באזור הייחוס לחוק, התב"ע קובעת 40% תכסית ורק כ-150% בנייה. אי מתן ערכי כינון לבעלי הנכסים לא מאפשר להם להקים מחדש את עסקם כפי שהיה בא.ת. ארז. על כן מוצע להבהיר כי לאור המטרה – הקמה מחדש של העסקים בישראל, הבסיס לפיצוי יהיה ערך כינון באזור הייחוס. הסבר לסעיפים 2-4: עובדים במפעלים שפעלו בא.ת. ארז מקבלים גמול הסתגלות בגין הפיטורים שלהם מעסקים באזור (בנוסף לזכאותם לפיצויים על פי חוק ממקורות פנימיים של העסק שבו הם עבדו). לעומת זאת, בעלי עסקים (בעיקר הלא מאוגדים) שמהרווח התפעולי שלהם נוכתה הכנסתם כ"שכירים אצל עצמם" לכאורה, אינם זכאים לגמולי הסתגלות כמו עובדיהם. מדובר באנשים שעסקו בתעשיות מסורתיות שהפעילות באזור התעשייה ארז היה מקור פרנסתם והכנסתם הייתה נמוכה ויש לאפשר להם תקופת הסתגלות כמו לעובדים אחרים בארז. הסבר לסעיף 5(1): באזור התעשיה ארז החלו לפעול עסקים חדשים בראשית שנות ה-2000, כאשר הפעילות באזור התעשייה הייתה בשיאה. בשנות הפעילות הראשונות עסקים אלו צברו, מטבע הדברים הפסדים ניכרים. ואולם, על פי כל מדד כלכלי ניתן היה לראות כי קצב הצמיחה שלהם היה גבוה והיה מניב להם רווחים ניכרים בעתיד, לולא התרחשה הפסקת הפעילות כתוצאה מההתנתקות. לגבי עסקים אלו חישוב הממוצע ה-4 שנתי של הרווח התפעולי גורם עוול מיוחד. מוצע כי במקרים כאלו יובא בחשבון הרווח התפעולי של השנתיים האחרונות וזה יאפשר לעסקים בצמיחה להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שנגדע עקב ההתנתקות. הסבר לסעיף 5(2): על מנת שעסק שהפעיל סניף או שלוחה בארז יהא זכאי לפיצוי לפי השווי הפיננסי, עליו להראות לועדת הזכאות כי עקב הפסקת פעילות הסניף בארז, הוא ייפגע פגיעה ניכרת או בהכנסותיו או ברווח התפעולי. פגיעה ניכרת תיחשב ירידה צפויה בשיעור של 5% בהכנסות או ברווח של העסק כתוצאה מהפסקת הפעילות של הסניף. ועדת הזכאות תוכל להסתמך רק על פעילותו של העסק בעבר והיא תצטרך לצפות פני עתיד ולהעריך אם סגירת השלוחה או הסניף תיפגע בעסק. ועדת הזכאות לא תוכל להסתמך בהחלטתה על דוחות מבוקרים או מאזני בוחן לשנים 2004-2005 ואילך, אלא רק על הדוחות המבוקרים של שנות הפעילות באיזור, שהרי חלק מן העסקים בעלי הסניפים הצליחו למצוא להם חלופות ביבוא או בפעילות כלכלית חלופית. גישה כזו תמנע את האפליה הקשה בין בעלי הסניפים שהגיעו לאזור התעשייה ארז בעקבות היצע כוח האדם לבין כל בעלי העסקים האחרים שפעלו באזור. הגישה המוצעת לא תאפשר לבעלי סניפים שהגיעו לאזור המפונה בעקבות הביקושים של המתיישבים לקבל פיצוי במסגרת זו. יש לזכור שהערכת ועדת הזכאות רק מעבירה את העסק את עצם מחסום הזכאות. תיקון זה יגרום לעסקים שהפעילו שלוחה בארז להיכנס לגדרו של החוק. הסבר לסעיפים 6 ו-7 : חרף כך שאיזור התעשיה ארז מוגדר כ"יישוב מפונה" בסעיף 2 לחוק, פרשנותה המצמצמת של מנהלת סל"ע קבעה כי איזור התעשיה אינו זכאי להיכלל במסגרת הסכמי העתקה. כתוצאה מכך, מאמצי העסקים המפונים להעתיק את עסקיהם ולהקים איזור תעשיה חלופי בתחומי ישראל- לא נשאו פרי. אין חולק כי הקמת איזור תעשיה חלופי לאזור התעשייה מחסום ארז שפונה, תוביל להקמת מפעלים ועסקים ותוספת מקומות עבודה נחוצים. הסבר לסעיף 8(1): כיום, העסקים המפונים מפוצים בהתאם לעלות מתואמת של מבנים. בפועל נוצר עיוות חמור שכן, עלויות אלה, אינן מאפשרות הקמה מחדש של המבנים והמפעלים שהיו באזור התעשייה ארז. בהתאם למטרת החוק לאפשר לבעלי העסקים בא.ת. ארז להקים מחדש את עסקיהם ולאור העיוות החמור שנוצר בסוגיית המבנים, מוצע להחיל את סעיף 37 לחוק על בעלי הנכסים באזור התעשייה. הסבר לסעיף 8(2): באזור התעשייה ארז פעלו בעיקר עסקים תלויי כוח עבודה פלסטיני מיומן וזול, בענפי טקסטיל, תפירה, עץ, רהיטים, נגרות, מתכת בסיסית,מוסכים וכד'. לעומת זאת, בשכר הממוצע במשק נכללים גם נתוני השכר של עובדי היי-טק, חברת החשמל, עובדי בנקים, מונופולים, תאגידי ענק וכדומה וכן גם שכרם של מנהלים בכירים. לא ייתכן שמהרווח התפעולי הנמוך של בעלי העסקים בארז שפעלו בתנאי שוק של עסקים מתחומי התעשיות המסורתיות תופחת עלות השכר הממוצע במשק כאמור, בתוספת של 30%. מוצע כי בתחשיב הפיצוי לעסקים בא.ת. ארז יופחת שכר נורמטיבי בגובה שכר המינימום בלבד במקום שכר ממוצע. הפחתה כזו מתאימה לאופי הפעילות שהייתה באזור. הגדרות החוק המקורי פוגעות בעיקר בבעלי עסקים קטנים שחלקם אינם מאוגדים. הסבר לסעיף 8(3): על פי החוק הקיים, שיעור הצמיחה של עסק מוגבל ל 20%. הגבלת שיעור הצמיחה ל- 20% בממוצע פוגע בעסקים שהצליחו להגיע לצמיחה מהירה יותר. לכן יש לבטל את ההגבלה על שיעור הצמיחה. הסבר לסעיף 9 : מכיוון שמרבית בעלי העסקים באזור התעשייה ארז כבר נמצאים בשלבים שונים של טיפול בועדות הזכאות, וחלק מהם אף קיבלו החלטות סופיות הרי תיקונים שלא יחולו עליהם יהיו משום "ברכה לבטלה". רבים מבין בעלי העסקים כבר נכנעו וקיבלו פיצוי בחסר שהוועדות אישרו להם וזאת בשל הפרשנות הדווקנית והמצמצמת שהן החילו על החוק המקורי, שהובילה לכך שרבים מבין בעלי העסקים לא הצליחו להשתקם לאחר הפינוי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בשבט התשס"ז – 12.2.07