הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי פ/1931/17 הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודאה), התשס"ז-2007 תיקון סעיף 12 1. בפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 19711, בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך הודאתו אלא אם כן נמצא לה סיוע בראיה אחרת בחומר הראיות." דברי הסבר הודאת שווא היא כמו פצע פתוח ברקמה המשפטית החיה. פירושה הוא, שגם ראיה שארוזה באופן מושך (הודאה ושיחזור, למשל), עשויה להיות מוצר פגום מן היסוד. ומצד שני, הכלים להבחין בין הודאה טובה להודאת שווא הם מורכבים ולא תמיד יעילים. המניע הציבורי להרשעה ע"ס הודאה נובע מהחשש לזכות נאשם שהודה, ושלמרות שאין ראיות נגדו, כולנו משוכנעים שאכן ביצע את הפשע המיוחס לו. הסיבות להודאות שווא, הן בפשעים קלים והן בחמורים שבהם, רבות מספור; הן מהרצון לרצות את החוקרים והן מפאת שייכות לקבוצה שחשה עצמה חסרת אונים מול הממסד או בגלל הפעלת לחץ פיסי או נפשי של החוקרים על החשוד. בפסקי דין שנפסקו לאורך השנים כי יש לדרוש "דבר מה נוסף" שיתמוך בהודאה, אך אין הגדרה, לא בפסיקה ולא בחוק, לגבי מהותו ומשקלו הנדרש של "דבר מה נוסף". בהקשר זה יש לציין שהחוק בארה"ב ובאנגליה דורש "ראיה נוספת" או "הוכחה מסייעת". חלק מן החסמים מפני הרשעות שווא מצויים במשפט המהותי של דיני העונשין ושל דיני הראיות. כך, הכללים הקשורים לחקירת חשודים, כמו איסור הפעלת לחץ פסול, אזהרה, זכות השתיקה, זכות ההיוועצות (המוגבלת מאוד במשפט הישראלי), תיעוד חקירות ועוד. כך, הכללים הקשורים לקבלתן של הודאות במשפט ולמשקלן, ומהם דרישת החיזוק ועקרונות "משפט הזוטא" בדבר קבילות ההודאה. אולם כללים אלה אינם מספיקים, והראיה שמדי כמה חודשים אנו נתקלים במקרה חדש של הודאה המתבררת כהודאת שווא. מטרת הצעת החוק היא לתקן את המצב הקיים, ולמנוע הידרדרות של מערכת החקירה והמשפט, באמצעות הפחתה במעמד ההודאה והפניית מרכזיות הדיון לראיות מוצקות חיצוניות למערך ההודאות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי הכנסת (פ/1780). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בטבת התשס"ז – 8.1.07