קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/278).] (קריאה ראשונה) היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק מטעם הממשלה השר משולם נהרי. אדוני, בבקשה. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בפרק ח' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989, הוסמך שר האוצר לקבוע הטבות מס לנישומים שהם צדדים להסכם בדבר סיוע למושבים ולקיבוצים. מכוח חוק זה הותקנו תקנות שקבעו הטבות במס בקשר להסדרי הסיוע לחקלאים. סעיף 45 לחוק קובע, כי תחולתו של פרק ח' האמור והתקנות שהותקנו מכוחו תהיה בשנות המס 1987–2006. סעיף 33 לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992, קובע כי ההוראות לגבי הטבות המס לפי חוק ההסדרים מ-1989 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על המגזר החקלאי המשפחתי, עד תום שנת המס 2006. כיוון שטרם הסתיימו ההסדרים עם המגזר החקלאי לעניין הסדר חובות הקיבוצים והמושבים, מוצע להאריך את תוקף סעיף 45 לחוק ההסדרים מ-1989 וסעיף 33 לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי. לאחר הארכת תוקפם של החוקים האמורים, ניתן יהיה להתקין מכוחם תקנות שיקבעו את הטבות המס הנדרשות לצורך סיום ההסדר עם המגזר החקלאי. התיקון המוצע נעשה גם לאור החלטת ממשלה מס' 4321 מיום 26 באוקטובר 2005, שבה הוחלט לתקן את תקנות ההסדרים, כך שעל מימוש אחזקות במגזר החקלאי שישמש במישרין לכיסוי התחייבויותיו של אותו מגזר יינתן פטור מלא ממס רווח הון בשנים 2006, 2007, 2008 ו-2009 ופטור חלקי בשנות המס 2010 ו-2011, והכול בתנאים שייקבעו. התיקון הותנה בגיבוש הסכם בין המטה לביצוע הסדר הקיבוצים והמינהלה להסדרים במגזר החקלאי ובין הבנקים הנושים. הסכם כאמור נחתם ב-14 במאי 2006. כיוון שתוקפם של החוקים הנזכרים פג ביום 31 בדצמבר 2006, מוצע להאריך את תוקפם החל מיום 1 בינואר 2007 ועד לתום שנת המס 2011, שבה, לפי התכנון המוצע, יפוג תוקפן של ההקלות במס לצורך סיוע לקיבוצים ולמושבים. אבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. היו"ר גדעון סער: מדוע חוק שעוסק במגזר החקלאי צריך להיות מועבר לוועדת הכספים ולא לוועדת הכלכלה? השר משולם נהרי: חוק ההסדרים. היו"ר גדעון סער: חוק ההסדרים כבר עבר ל"מוד" חדש - - - חיים אורון (מרצ): אני אגיד מעל הדוכן. היו"ר גדעון סער: בסדר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נמצא. חבר הכנסת אורי אריאל - לא נמצא. חבר הכנסת יואל חסון - אינו נמצא. חבר הכנסת אריה אלדד נוכח. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, הצעת החוק ראויה, ואנחנו נצטרף אליה ונתמוך בה. אני מבקש לנצל את העיסוק בחקלאים ובחקלאות ולדבר שלוש דקות על החקלאים של גוש-קטיף. היתה חקלאות פורחת בגוש-קטיף. מאות משפחות התפרנסו שם מחקלאות. החקלאות הזאת נהרסה, האנשים גורשו מבתיהם, החממות שלהם הוחרבו. מכל התקוות והחלומות וההבטחות, שהחממות האלה והתשתית הזאת ישמשו לפרנסתם של חקלאים פלסטינים, לא יצא שום דבר. אבל אותם אנשים – והרי ראש הממשלה הקודם וראש הממשלה הנוכחי הבטיחו שיש פתרון לכל מתיישב - ברובם היום חסרי עבודה, בלא התחלת תכנון של יישובי הקבע שלהם. מתוך מאות המשפחות שעסקו בחקלאות והכניסו עשרות מיליוני דולרים בשנה למדינת ישראל דרך ייצוא תוצרת חקלאית – וחקלאי גוש-קטיף הצטיינו בכמה תחומים: בחקלאות אורגנית, במצעים מנותקים, בייצוא תוצרת אורגנית לחוץ-לארץ, בייצוא גרניום, וכיוצא באלה תחומים שהם התמחו בהם – אין מתוך מאות המשפחות האלה היום, שנה וחצי אחרי הגירוש, אפילו עשר משפחות שהצליחו לחזור לחקלאות. הסכומים שחוק פינוי-פיצוי מעניק למשפחות האלה אינם מספיקים אפילו לכדי מחצית ההשקעה הדרושה להם היום אם הם רוצים להקים דונם, פר דונם, מה שהיה להם קודם. והממשלה מתמהמהת בתיקוני החקיקה הדרושים כדי לעזור לאנשים האלה. אני מנתק את כל הדיון בנושא הזה משאלת הכדאיות הכללית של תוכנית ההתנתקות – ודעתי עליה ודאי מוכרת - אבל למדינת ישראל יש חוב אמיתי לשקם את האנשים הללו, שגורשו מבתיהם, שנעקרו מפרנסתם, ושהובטח להם שישוקמו. אנחנו עוסקים היום בתיקון אחד מהחוקים שראוי לתקנם בנושא החקלאות. ראוי שהמדינה תתקן גם את העיוותים הקשים שעיוותה לגבי חקלאי גוש-קטיף, ותפתור את הבעיה של האנשים האלה שרוצים להמשיך לעבוד, להתפרנס בכבוד כחקלאים, להמשיך לתרום למדינה, וגם לחיות כאנשים עצמאים המפרנסים את משפחתם, ולא כנזקקי סעד. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי - אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב נוכח. בבקשה, אדוני. אחריו - חבר הכנסת מוחמד ברכה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צריך להבין - מדובר פה בהרבה כסף, בהרבה אדמות, באדמות מדינה, מינהל מקרקעי ישראל, של מושבים, קיבוצניקים, דיור ציבורי, ורוצים בעצם להוון את הזכויות של החוכרים השונים מהמינהל, והשאלה היא איך אנחנו בעצם מבצעים היוון, רכישה של זכויות חדשות. ומי ששילם דמי חכירה תקופתיים, עכשיו רוצה לעשות היוון. אני אומר לך - אני יודע, כי גם לי יש קרקע מינהל, ויש שתי - - - חיים אורון (מרצ): אתה מדבר על חוק אחר, רק שתדע. נסים זאב (ש"ס): לא, לא. זה אותו חוק, אני קראתי פחות או יותר. חיים אורון (מרצ): אני אומר לך באחריות מלאה. נסים זאב (ש"ס): על מה מדובר? אז תסביר. על מה אנחנו מדברים? חיים אורון (מרצ): החוק הזה מתייחס למקרה שבו מושב או קיבוץ מכר קרקע. אם הוא משתמש בפדיון הקרקע הזאת להחזר חוב בבנק בגין הסדר חובות המושבים והקיבוצים – חוב שהוא צבר בעבר – על החלק הזה שהוא מחזיר לבנק, הוא פטור ממס. נסים זאב (ש"ס): פטור ממס. חיים אורון (מרצ): על החלק שהוא מחזיר חוב לבנק. לא שייך להיוון, לא שייך לשום דבר אחר. נסים זאב (ש"ס): אני מבין. אני מבין, אבל הנושא הזה הרבה יותר רחב. נכון שספציפית - - - חיים אורון (מרצ): לא. פה זה לא. נסים זאב (ש"ס): בסדר. אני מדבר באופן כללי על מה אנחנו מדברים. אתה מדבר ספציפית רק - - - חיים אורון (מרצ): כתוב בחוק, חוק ההסדרים. נסים זאב (ש"ס): בסדר, אבל אנחנו מדברים עכשיו על כל התוכנית של קרקעות מדינה ואדמות מדינה שנמצאות בחכירה על-ידי אותם מושבים וקיבוצים. מדובר פה בעלויות של מיליארדים – אני לא מגזים. ויכול להיות שעל החלק הקטן הזה אתה מדבר, מה שרוצים להחזיר - שזה גם כן הרבה כסף, גם מדובר בסכומי עתק – יש מקום לפטור אותם ממסים. אבל אני רוצה לומר – אתה מסתכל רק על הצד של החזר החוב. מה קורה עם היתרה? הלוא ברגע שאתה לוקח את הקרקע ועושה היוון, אתה בסופו של דבר משנה את ייעודי הקרקע. הרי אנחנו יודעים שאין שום אינטרס לאותם גורמים להשאיר את הקרקע בחקלאות - - היו"ר גדעון סער: סדרנים, אפשר לפזר את ההפגנה הזאת בצד שמאל? נסים זאב (ש"ס): - - ושהאדמה תמשיך להיות אדמה חקלאית. ג'ומס, אתה ודאי מכיר את העניין הרבה יותר טוב ממני, ואני אומר לך – אם באמת היו רוצים להשאיר את הקרקע לחקלאות, לא היה להם שום אינטרס היום לעשות את ההיוון הזה ולשלם כל כך הרבה כסף. הלוא זאת לא המטרה, רק לגמור עם החובות. יש עניין היום להשביח את הקרקעות האלה, ואותן קרקעות שהיו חקלאיות, בסופו של דבר הן יעברו להיות אזורי מגורים. ואז אני שואל אותך, גו'מס – ותגיד לי ביושר – האם בסופו של דבר אנחנו נראה אותם משלמים את המס כפי שצריכים לשלם? אני אומר לך שלא. ואני רוצה לומר לך דבר נוסף, בקטן יותר. כולנו באנו בזעקה לטובת אותם מסכנים בדיור הציבורי. אתה יודע מה קורה היום בדיור הציבורי, אתה יודע באמת מה קורה. רצינו לעזור למסכנים שנמצאים באותן דירות במשך 20 ו-30 שנה, ואנחנו יודעים שבאים המשפחות, הילדים – הם רוכשים את הבתים, והאינטרס הופך להיות לבני המשפחה. אבל מה? אין עיני צרה בזה, אבל היום הממשלה לא נותנת את הפתרונות בשטח. אין דיור חלופי, ולכן, כשאנחנו באים ומדברים על תוכנית נ"ר – אין תקציב לתוכנית נ"ר, כי הממשלה באה והבטיחה - - - היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת זאב. נסים זאב (ש"ס): אני כבר מסיים. הממשלה הבטיחה ואמרה: הכספים האלה, אנחנו נעביר אותם לצורך רכישת דירות לאותם זכאים. זה לא נעשה, זה לא מתבצע. אותו דבר כאן. המדינה תשתחרר מאותן קרקעות. לאן ילכו הכספים האלה בסופו של דבר? היו"ר גדעון סער: תודה רבה. אני מבקש מהדוברים לנסות לעמוד במסגרת הזמנים. נסים זאב (ש"ס): השתדלתי. היו"ר גדעון סער: השעון התחיל בערך דקה אחרי שהתחלת לדבר, רק שתדע. נסים זאב (ש"ס): - - - היו"ר גדעון סער: לא. אתה לא דיברת שלוש דקות, דיברת ארבע דקות וחצי לפחות, אבל לא חשוב. חבר הכנסת מוחמד ברכה יהיה הדובר הבא, אחריו - חבר הכנסת חיים אורון, ואחריהם - חברי הכנסת מגלי והבה ואבשלום וילן. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, הצעת החוק שמובאת בשם הממשלה אינה אומרת כלום לחקלאי הערבי במדינת ישראל, ואני כמובן לא מתנגד שייתנו הקלות גם למשק משפחתי וגם למשק רחב יותר – במיוחד הקלות במס – אבל אני באמת רוצה לזעוק את זעקתם של החקלאים הערבים, ומה שנותר מהם. דווקא בימים האלה, אחרי הגשמים הברוכים וההצפה של עמק בית-נטופה, אלבטוף, אנחנו עדים לשאלה שעומדת בפנינו כל שנה. כל הדיבורים על מערכות ניקוז שיאפשרו גישה לקרקע בזמן אמת – הדיבורים האלה היו באוויר, ודווקא אזור כזה, שיכול להניב חקלאות פורייה, נשאר לפעמים במשך חודשים מקום שאי-אפשר לדרוך בו, ואני מקווה שיהיה אפשר לעשות משהו כבר עכשיו ומייד. חיים אורון (מרצ): יש תוכנית שעוד אני חתום עליה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני יודע, אני זוכר. בשנת 2000. יש הבעיה ההפוכה, כמובן, של מחסור במכסות מים לחקלאים ערבים בעת הצורך. המספרים המאושרים לחקלאים ערבים - אם זה באזור תמרה ואעבלין ואם זה באזור המשלוש - נמוכים בהרבה מהממוצע הקיים במדינת ישראל. אנחנו יודעים שעם קום המדינה, הרוב המכריע של האזרחים הערבים עסקו בחקלאות, אבל אחרי גלים-גלים של הפקעת קרקעות ועקב העובדה שהחקלאות המסורתית לא השתלמה, הלכו והתרבו האנשים שנטשו או שנאלצו לנטוש את החקלאות. למעשה, ייתכן שמה שנשאר לא עובר את ה-1% או את ה-1.5%. אני חושב שחשוב שמשרד החקלאות ייתן את הדעת דווקא על אותם מקומות שנשארה בהם חקלאות. זה לא משרד החקלאות של היהודים אלא משרד החקלאות של מדינת ישראל. אני מצפה שגם בכל הקשור לשיווק התנובה – אם זה תותים, פירות, אבוקדו או פרחים - משרד החקלאות ייכנס בעובי הקורה, גם בנושא של מכסות המים וגם בנושא של הניקוז בבית-נטופה. תודה רבה, אדוני. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, באופן די מפתיע, אני רוצה לתמוך בדברי שלושה מקודמי. ראשית, אני תומך בהצעת החוק. היא עברה לוועדת הכספים, ואם תסתכל בדברי ההסבר, אדוני היושב-ראש, החוק הזה מאושר לצערי בכל פעם, כל שנה או כל שנתיים. לארבע שנים פלוס שתיים - משום שעכשיו מוצעת בעצם התחלת דירוג לקראת הסוף. לכן יש מסלול יורד. לכן המסלול היורד מוארך יותר, בהנחה שבאמת ב-2011 או ב-2012 כל ההסדרים יצטרכו להסתיים. היו"ר גדעון סער: כמי שבקיא בנושא הזה, תוכל להבהיר למליאה מדוע ההסדרים לא הסתיימו עד היום? חיים אורון (מרצ): ההסדרים לא הסתיימו עד היום משום שמדובר בהסדרים מאוד מורכבים. צריך גם להבין מה פירוש "ההסדרים לא הסתיימו עד היום". אתן שתי דוגמאות שאני מכיר. אם במושב מסוים - ולא אציין עכשיו את שמו - ההרחבה התעכבה עד עכשיו ומראש ידעו שחלק מכספי ההרחבה הולך למימון החוב של המושב, רק כאשר תתבצע ההרחבה יהיה מקור שבאמצעותו אפשר יהיה לכסות את החוב. צריך לזכור את מה שכתוב כאן: החוב בדרך כלל עומד על 40% לבנקים ו-60% למדינה. מי שמבצע את החזרת החוב הזאת זוכה בפטור ממס, או קיבוץ שההסדר אתו לא הסתייע עד עכשיו ועכשיו לאורך שנים הוא מסתייע - יש כמה כאלה - ולכן צריך להשלים אותם. אני מודה שכשהתחילו בהסדר הזה לפני כמה שנים לא חשבו שזה ייקח כל כך הרבה שנים. אבל זה קרה. אם מותר לומר, וכבר עכשיו אני מזמין אותך: ב-25 בחודש מרס, כשהכנסת כבר בפגרה, יש יום עיון שבו ינסו לסכם את המהלך של ההסדרים במגזר החקלאי. זה מאורגן דווקא על-ידי מטה ההסדר, שהוא גוף משותף לממשלה, לתנועות ההתיישבותיות ולבנקים, מתוך ניסיון ללמוד מהניסיון הזה, שהוא סוג של 11 Chapter ענק, אולי הכי גדול שהיה בארץ, עם המון מסגרות. אבל תן לי חצי דקה נוספת כדי להתייחס לשתי נקודות נוספות שנאמרו כאן בהמשך. היו"ר גדעון סער: בבקשה. חיים אורון (מרצ): אתחיל מדבריו של חבר הכנסת ברכה בנושא בקעת בית-נטופה. האמינו לי, ואני דווקא שמח על הטון המאוד-נינוח שבו מתנהל הדיון הזה, אני לא מצליח להבין: אני מכיר את התוכניות. אמרתי בקריאת ביניים שעל חלקן אני אפילו חתום. אני לא מבין למה מדינת ישראל, על-פי אילו סדרי עדיפויות, על-פי איזו אטימות, לא פותרת בעיה של אזור – גם מצד החקלאים, גם מצד השימוש במים, גם מצד הניקוז של השטח, על-פי כל אמת מידה. אז תמיד מסבירים לנו שלא מצליחים להגיע להסכמה בין החקלאים ושהם רבים ביניהם. אני מכיר את התשובות האלה, ואני אומר לכם - אני אומר באופן שחצני מעל הדוכן: תנו לי ולברכה מנדט להגיע להסכמה בין כולם. שימו את הכסף כאן ואנחנו מתחייבים עד סוף החורף - - - מוחמד ברכה (חד"ש): סוף החודש. חיים אורון (מרצ): אני לארג' יותר: אני מתחייב עד סוף החודש להביא הסדר כזה שישתמשו בכסף. הבעיה היא שאין כסף, ואף אחד לא מאמין שיהיה כסף. לכן כל אחד מושך למקום שהוא מושך. והערה אחרונה, שקצת דומה לנושא של בקעת בית-נטופה, בנושא החקלאים מגוש-קטיף. בעיני זה מתחבר. אני לא מחבר אותך לקטע הזה. היתה דעתי על ההתיישבות בגוש-קטיף - התנגדתי לה מהיום הראשון. ניסיתי לעשות כל מה שיכולתי כדי שהמשבר של המתיישבים כולם בגוש-קטיף, והחקלאים בכללם, יהיה קטן ככל האפשר. גם כאן אני לא מצליח להבין, ויוצא לי להיפגש מדי שבוע עם חקלאים מגוש-קטיף. אגב, הם לא כל כך רבים. היו 400 חלקות, מתוכן 200 פחות או יותר - בפועל היו נניח 120. אני לא רוצה לנקוב עכשיו במספר של מי שימשיכו בחקלאות. אבל מי שרוצים להמשיך בחקלאות – למה זה כל כך לא מסתדר? אין קרקע, אין מים, אין הסדרים ואין מקומות. המדינה הזאת היא בניוון שרירים. הדבר היחיד שאני יכול לומר לך, אריה: היא לא רק כלפי המתנחלים, היא כלפי כל דבר - לא מצליחים להזיז שום דבר. לקשור זנב של - - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): על זה הדיון הקודם. חיים אורון (מרצ): ניוון שרירים מוחלט. האמינו לי. אני מצטט, אדוני השר, פקיד בכיר מאוד: פעם זה היועץ המשפטי, אחר כך זה חוק חובת המכרזים, אחר כך זה החשב שלא משתף פעולה, אחר כך זה החוקים שלא נותנים. ולא מצליחים. האנשים הכי טובים – אני מכיר אותם; לא אגיד כאן שמות – לא מצליחים. למה? ואז חבר הכנסת סער ישאל מעל הדוכן: למה הסדרי החובות של המגזר החקלאי נמשכים כבר מ-1989 בחלק מהמקרים, או מ-1990 כשמדובר בסקטור הציבורי. לא רק. אני לא אומר שרק – בין השאר גם מהסיבות האלה. השר משולם נהרי: אפשר היה לשאול את זה גם בקדנציה הקודמת. חיים אורון (מרצ): שאלתי. היו"ר גדעון סער: ברגע זה מביאים הצעת חוק, כשבסופו של דבר הצעת החוק המקורית היתה עד סוף 2006. חיים אורון (מרצ): הצעת החוק הזאת היתה עד - אני חושב שזאת הארכה רביעית. היו"ר גדעון סער: ההארכה היתה עד סוף 2006. כרגע מוצע להאריך את זה בחמש שנים. אז צריך לשאול ומקבלים תשובה. השר משולם נהרי: - - - משה גפני (יהדות התורה): למה זה בחוק ההסדרים? חיים אורון (מרצ): - - - מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להתחבר לדברי חברי חבר הכנסת אורון, בייחוד בנוגע לפרויקט הזה של בית-נטופה. בוא נתחבר. חיים אורון (מרצ): נצרף גם אותך, שלישי. מגלי והבה (קדימה): אני רוצה לומר לך, שזה בסך הכול שווה בדיקה, ואולי נדע לכל הפחות איך לפתור ולעזור לחקלאים. הרי מי כמוך יודע שהיום מצב החקלאות - פעם היינו נוסעים ורואים את כל הארץ חלקת חקלאות מטופחת. היום נכון שעברו לחקלאות מודרנית ואיכותית, אבל אנחנו עדיין יודעים כמה צריך להשקיע כדי לתת לאותם חקלאים. באותה נשימה, אני רוצה לברך את חקלאי המשולש, שיש להם הישגים נפלאים, וגם את חקלאי הצפון - אזור גוש-חלב והאזורים האלה - שעדיין שומרים על חקלאות מפותחת וצריך לסייע להם. הצעת החוק אכן ראויה, על מנת להקל. הלוואי שיגיע היום שבו לא יצטרכו להחזיר חובות אלא לטפל בהכנסות בלבד. אבל, כשאנחנו מדברים על חקלאות ועל סיוע לחקלאים, צריך לעזור לכל חקלאי באשר הוא, בלי הבדל בין חקלאים יהודים לבין חקלאים ערבים. צריך להרים את הכפפה בנושאים האלה. מצד שני, צריך לזכור דברים טובים שאכן נעשו. יצא לי להסתובב בתקופה האחרונה בצפון. אומנם, 75% פיצוי לחקלאים של כל אזור הצפון זה הישג, אבל אני מקווה שגם נגיע לפצות אותם – אני מדבר על תקופת המלחמה. לא היה תקדים לכך שבשלושה שבועות אנשים אכן יכלו לפנות והיתה כתובת שטיפלה בהחזרים למי שנפגעו. כשאנחנו מדברים על הנושא, היתה התייחסות והיה טיפול, וצריך לתת מחמאה לוועדת הכספים ולמשרד האוצר על כך שכספים שהגיעו ניתנו. אני רוצה להתייחס להטבות המס, ואני מקווה שכל מה שעובר עכשיו על נציבות מס ההכנסה לא יפגע באחד ההישגים החשובים בנושא הטבות המס ליישובי קו העימות, ובכך שהצלחתי להכניס לרשימת היישובים הזכאים שני יישובים שסבלו לאורך שנים: כסרא-סמיע ובית-ג'ן. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שבשבועיים הקרובים נוכל להביא אותם ולצאת עם בשורה גם לתושבי היישובים האלה. אני כמובן מברך על החוק. היו"ר גדעון סער: אותי זה מאוד ישמח. מגלי והבה (קדימה): בהחלט. כי אני זוכר את המאבק בנושא הזה. היו"ר גדעון סער: אני אפילו זוכר הסתייגות שלך בחוק ההסדרים ב-2005. מגלי והבה (קדימה): אני מאוד מודה לך. בתקווה שגם בעיות החקלאים ייפתרו. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת והבה. חבר הכנסת אבשלום וילן. אחריו - חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי הוא אחרון הדוברים. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדובר כאן בהסדרים שהתחילו בשנת 1989. שאלת למה הם לא מסתיימים; הסדר הקיבוצים, למשל, היה צריך להסתיים ב-2013, וכבר היום בהסדרים פרטניים הוא הוארך ל-2020 ול-2022. צריך לזכור דבר אחד: יש כאן חובות כבדים שמשלמים לאורך זמן. מה שהתיקון המוצע לחוק בא לאפשר, דבר בעייתי מאוד מבחינת החקלאים, שיהיה ברור: כאן מוכרים נכסים כדי לשלם את החובות למדינה ולבנקים, ועל כך מקבלים את הפטור ממס. יש שאלה גדולה מאוד. אותם מושבניקים וקיבוצניקים שנמצאים בלי פנסיה, כאשר הם מוכרים את הנכסים היצרניים שלהם או את הנכסים שלהם באגודות השיתופיות ומוסרים את זה למדינה ולבנקים - לרובם אין בדרך כלל גם פנסיה, והגיל הולך ועולה. יש כאן בעיה מאוד קשה ביחס לעתיד שלהם. חלק מהתשובה הוא ציר הזמן. המגזר החקלאי, למשל, ירד ברמת החיים שלו כמעט בשליש בהסדרים האלה. אין לכך תקדים בכלל. צריך להבין: ההסדרים האלה קיצצו את רמת החיים של חלק גדול מהקיבוצים ומהמושבים בשליש, והם נמשכים על פני 20 שנה. בעיות הפנסיה עדיין לא פתורות בחלק גדול מהמגזר, וכל המגזר החקלאי נמצא בשאלות מאוד לא פשוטות של כיוון וקיום. לכן, זהו הסדר שבעצם מאפשר כאן את המשך החזרת החובות. הוא מאפשר המשך קיום של החקלאים, לצוף מעל פני המים. אבל אין לי ספק שבעתיד נצטרך להיכנס לדיונים רציניים – מה הוא עתיד הכפר הישראלי, לרבות המגזר הערבי; כיצד ניתן להתקיים מחקלאות בתנאים של היום. צריך לזכור שאירופה כולה מסבסדת את החקלאות, ותראו איך כל העולם השלישי מתקומם נגד זה, ובצדק. אירופה מסבסדת ב-45%-40%. בוש נתן לחקלאים האמריקנים בעשר שנים 100 מיליארד דולר סובסידיות. ובעצם ישראל, יחד עם העולם השלישי, נמצאת בתחרות מול מערב-אירופה וארצות-הברית, וכבר התפוצצו ועידת קנקון וועידות אחרות עד אשר הגיעו לאיזה הסדר זמני. יש כאן בעיה מאוד לא פשוטה של יחסי מחירים עולמיים. אני חושב שכל מי שמבין קצת באקולוגיה ובשמירה על האופי הכפרי של המדינה - לא רק גוש בטון אחד - צריך להבין שמדובר כאן על דברים שהם להרבה מאוד זמן, ארוכי לכת, וצריך למצוא פתרונות הוגנים והגונים שגם ישמרו על המדינה הזאת ירוקה, גם ישמרו על החקלאות וגם יאפשרו לחקלאים קיום בכבוד. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת וילן. הדובר הבא הוא חבר הכנסת אחמד טיבי מסיעת רע"ם-תע"ל. הוא גם יחתום את הדיון. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני מודה לאדוני. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היות שבחקלאות עסקינן, אזכיר שבתקציב 2007 עמד תקציב משרד החקלאות על 886 מיליון ש"ח, בהשוואה ל-869 מיליון ש"ח ב-2006 - עלייה של כ-20 מיליון ש"ח. מתוכם, 99 מיליון ש"ח להסדר עם המגזר החקלאי, 50 מיליון ש"ח למה שקרוי חטיבת ההתיישבות. בדקנו ובדקנו בתקציב ולא מצאנו סעיף או סכומים המיועדים לחקלאות ביישובים הערביים, תחום שנפגע ונרמס, מוחלש, מוכה פעם אחר פעם על-ידי מדיניותה של הממשלה והתעלמותה מהחקלאים הערבים. הסעיף היחיד בתקציב משרד החקלאות שיש בו מעורבות כלשהי בחקלאות במגזר הערבי הוא סעיף 332707 – דרכים חקלאיות. הסעיף כולו עומד על 970,000 ש"ח. היו"ר גדעון סער: אדוני קורא אס-אם-אסים בזמן שהוא נושא דברים? חיים אורון (מרצ): הוא מקבל עדכונים לדוכן. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני שם לב לכך שדחיתי את השיחה החשובה הזאת כדי להמשיך בנאום על החקלאים ועל המצוקה - - - היו"ר גדעון סער: זה באמת ראוי להערכה. תודה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כי זה נושא חשוב - נושא החקלאים. דווקא הייתי בסעיף שאומר שהדרכים החקלאיות זה 0.1% - - - היו"ר גדעון סער: אפשר לקבוע שיש לך חלוקת קשב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): חלוקת קשב קוראים לזה. אדוני, אני מודה לך. אגב, אני מבקש שלא להתקשר אלי עכשיו כי אני באמצע הנאום. היו"ר גדעון סער: לא יותר פשוט לסגור? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כן, סגרתי. חיים אורון (מרצ): הוא קיבל טלפון בלי כפתור. אבשלום וילן (מרצ): - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אגב, רבותי, הסעיף שבתקציב הקודם – 332511 – שתקצב את החקלאות הערבית באמצעות השקעות בתשתיות, אינו מתוקצב בתקציב הנוכחי. אגב, אדוני, חלקו של משרד החקלאות בשיקום הצפון הוא 98 מיליון ש"ח. גם כאן לא מסומן ולא צבוע חלקה של החקלאות ביישובים הערביים. ולכן חוזר על עצמו אותו תקליט שחוק, חוזרת אותה מדיניות סיסטמטית של התעלמות מהיישובים הערביים, מהאינטרסים ומהזכויות של היישוב הערבי כאן, לרבות החקלאי הערבי, הכורע תחת נטל ההדרה וההתעלמות. תודה רבה, אדוני. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה היא על הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007, בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד - אין נמנעים - 4 ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 12), התשס"ז-2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, 14 הצביעו בעד, ארבעה נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.