קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 [מס' כ/210; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, חבר הכנסת גלעד ארדן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, יציג את הצעת החוק. קריאה: יש הסתייגויות? היו"ר אמנון כהן: לא חשובות, לדיבור. ראובן ריבלין (הליכוד): "דיבור" אלה ההסתייגויות הכי - - - קריאה: - - - גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. להצעת החוק, שאת פרטיה אציג מייד, חשיבות צרכנית עליונה, מאחר שרכישת רכב, ובכלל זה רכב משומש, היא פעמים רבות העסקה המשמעותית ביותר מבחינת ההיקף הכספי שלה שאדם עושה בחייו; למעט, כמובן, רכישת דירה. בנוסף, לפי נתונים שהוצגו לוועדת הכלכלה של הכנסת, בשנת 2007, שהיתה שנת שיא במכירת כלי רכב חדשים, נמכרו כ-190,000 כלי רכב חדשים. באותה שנה ממש נקנו כ-600,000 כלי רכב משומשים, יותר מפי-שלושה – עובדה המעידה על כך שקיים צורך אמיתי בהסדרת שוק כלי הרכב המשומשים. מטרתה של הצעת החוק, שאותה יזמתי עם חבר הכנסת אמנון כהן, שגם הוא כיהן בעבר כיושב-ראש הוועדה, היא לתת למי שרוכש רכב משומש את הכלים לקבל מידע על הרכב שרכש או שבכוונתו לרכוש ולעשות את העסקה הכדאית ביותר עבורו. הצעת החוק עוסקת, כפי שניתן להבין משמה, בשני נושאים מרכזיים: זכאות למידע וגילוי נאות. בנוגע לנושא הראשון – בהתאם להצעת החוק, מי שרכש רכב משומש יהיה זכאי לקבל מכל מוסך שבו תוקן או טופל הרכב כל מידע על אודות תיקונים או טיפולים שבוצעו ברכב וכל מידע אחר שיש בו כדי להעיד על מצב הרכב ותקינותו. בנוסף יהיה זכאי הרוכש לקבל מכל מבטח שביטח את הרכב מידע על סכום תגמולי הביטוח ששולמו בעד הרכב ופירוט סוג הנזק או ירידת הערך שבשלהם שולמו. דהיינו, מי שרכש רכב משומש יהיה זכאי לקבל מידע כאמור לא רק מהמוסך האחרון שטיפל ברכב או מהמבטח האחרון שביטח אותו, אלא מכל המוסכים שהרכב המשומש תוקן או טופל בהם ומכל המבטחים שביטחו אותו. כך יוכל מי שרכש את הרכב המשומש, או מי מטעמו, לעקוב אחר התיקונים והטיפולים שבוצעו ברכב, וכן לזהות רמאויות, אם היו כאלה, מצדו של המוכר. חשוב להדגיש בהקשר זה, כי גם מי שקיבל ייפוי כוח מבעל הרכב המשומש יהיה זכאי למידע לפי הצעת החוק, ובכלל זה מי שמעוניין ברכישת הרכב וקיבל ייפוי כוח. ואולם, מאחר שאין צורך לכתוב זאת במפורש בחוק, הצעת החוק אינה מתייחסת לעניין זה. בנוסף, כדי שהמידע שיעמוד לרשות מי שרכש רכב יהיה בעל ערך, וכדי להתמודד עם מצב שבו כדי להימנע ממתן המידע לפי החוק מוסכים או מבטחים לא ישמרו מידע שיש בידיהם על הרכב, קובעת הצעת החוק במפורש, כי מיום כניסתו של החוק לתוקף יהיה על מוסכים ומבטחים לשמור אצלם את המידע האמור למשך שבע שנים. כמו כן, כדי שמוסך או מבטח המספק את המידע לא יישא בעלויות מסירת המידע שלפי הצעת החוק הוא מחויב למסור, מוצע לקבוע כי מוסך או מבטח יהיה רשאי לגבות תשלום בעד ההוצאות הכרוכות במסירת המידע כאמור. עם זאת, מאחר שבכל זאת מדובר בסוג של "לקוח שבוי", שכן אין לרוכש הרכב המשומש מקורות מידע אחרים, למעט המוסך המסוים שבו תוקן או טופל הרכב והמבטח המסוים שביטח אותו, שמהם הוא יכול לקבל מידע על הרכב, עלתה בוועדה השאלה אם אין צורך לקבוע מחיר מרבי שמי שחייב לספק את המידע בהתאם להצעת החוק יהיה רשאי לגבות עבור מסירתו, שכן אחרת, מוסך או מבטח עלולים לסכל את האפשרות לקבל מידע באמצעות מחיר גבוה שידרשו עבור המידע. הוועדה החליטה שאין הצדקה לקבוע מחיר כבר בשלב זה, עוד בטרם התברר אם אכן המוסכים והמבטחים מנצלים את העובדה שהם רשאים לגבות תשלום כאמור. ואולם, הוועדה החליטה כך, בין היתר, בהסתמך על כך שנציגי הממשלה הצהירו בוועדה שאם אכן יתברר שמוסכים או מבטחים המוסרים את המידע אינם גובים רק עבור ההוצאות אלא סכומים גבוהים יותר, יעשו השר הממונה על ביצוע החוק ושר האוצר שימוש בסמכותם לפי סעיף 6 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ויכריזו על שירות זה כשירות בר-פיקוח. אני מצהיר כאן, שבכוונת הוועדה לעקוב ולפקח אחר יישום הוראות הצעת החוק, ובכלל זה אחר הצורך בפיקוח על המחיר שגובים מוסכים ומבטחים עבור מסירת מידע כאמור, ואחר השימוש שיעשו או לא יעשו השרים בסמכותם לפקח על המחיר כפי שציינתי. כמו כן, כדי למנוע אפשרות מלחמוק מהחובה למסור מידע בהתאם להצעת החוק באמצעות "טרטור" של מבקש המידע, קובעת הצעת החוק כי השר הממונה על ביצוע החוק רשאי יהיה לקבוע, בין היתר, גם את דרכי מסירת המידע ואת המועדים למסירתו. על מנת להבהיר שמדובר במידע לגבי הרכב, וכי אין כוונה שמוסכים ומבטחים יספקו מידע שמסירתו נחשבת לכזו הפוגעת בפרטיות, קובעת הצעת החוק שאין בהוראות החוק כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, ובכלל זה, כמובן, מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. עד כאן לגבי החלק הראשון של הצעת החוק, שלגביו אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות ולהודות לאיגוד המוסכים בישראל על שיתוף הפעולה במסגרת הכנת הצעת החוק. בנוגע לנושא השני – הצעת החוק קובעת כי יהיה אסור למי שעיסוקו מכירת רכב משומש לעשות עסקה בעניין מכירת רכב משומש, אלא אם כן נחתם חוזה בינו לבין הצרכן – חבר הכנסת ריבלין, כעורך-דין ותיק אתה מבין שמדובר במהפכה, כי עד היום רק עסקה לרכישת מקרקעין חייבה מסמך בכתב, ומהיום סוחר רכב, ובכלל זה – תיכף אני ארחיב גם מי נחשב סוחר רכב - - - ראובן ריבלין (הליכוד): כתב העברה, כתב העברת בעלות הוא מסמך בכתב? גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): עד היום אין שום חובה לעשות עסקה ברכב בכתב. היא תקפה גם אם זה בעל-פה. ראובן ריבלין (הליכוד): אבל כתב העברת בעלות הוא לא מסמך בכתב? גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): מכירת רכב מעתה ואילך על-ידי סוחר רכב – ותיכף אני אגדיר מי זה סוחר רכב – אם לא נעשתה בכתב וכוללת את הפריטים שאני תיכף אכתוב שצריכים להיכלל באותו מסמך, ניתן לבטלה על-ידי טענה זו בלבד – שלא נעשתה על-פי דרישות החוק, אלא אם כן נחתם חוזה בינו לבין הצרכן, והסוחר מסר לצרכן, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד ממנו, טופס גילוי שעל הצרכן לאשר את קבלתו בחתימת ידו. חשוב לציין כי ההוראה המוצעת לא תחול רק על סוחרי רכב, אלא על כל מי שמוכר רכב משומש שהוא לא רשום כבעליו ברשיון הרכב. כלומר, קבענו חזקה שאם מכרת רכב וברישומים אתה לא רשום כבעליו, חזקה עליך שאתה סוחר רכב, אלא אם כן אתה מוכר רכב משומש של בן משפחה מדרגה ראשונה. צריך לזכור – והציבור לא יודע את זה – שהרישום של רכב במשרד הרישוי הוא רק דקלרטיבי. הוא בכלל לא מלמד שמי שרשום הוא באמת הבעלים. ולכן, אם מישהו מוכר לך רכב והוא לא דאג שאותו רכב יהיה רשום על שמו, מבחינת חוקי הצרכנות הוא בחזקת סוחר, וחלים עליו כל כללי הגילוי המוגברים, שעכשיו אפרט אותם. בטופס הגילוי יהיה על המוכר כאמור לפרט את שמו המלא, תעודת הזהות שלו ומענו. אם הוא תאגיד, גם את סוג התאגיד, מספרו ומענו המלא של התאגיד. כן יהיה עליו לגלות פרטים דומים בנוגע לבעל הרכב – כמו שהזכרתי, לא בהכרח הוא בעל הרכב. יהיה עליו לפרט גם את מספר הבעלים הקודמים של הרכב, וככל הידוע לו, בכתב, אם הבעלים הקודמים היה חברת ליסינג, את הפגיעות שנגרמו לרכב ככל הידוע לו, את מספר הקילומטרים שעבר הרכב ככל שהוא יודע ואת הסכום שישולם עבור הרכב. הצעת החוק אף קובעת כי בכל עסקה בעניין רכב משומש יגלה מוכר הרכב המשומש שזה עיסוקו, את העובדה שהוא מוכר או משווק כלי רכב דרך עיסוק. ההסדרים המוצעים בעניין זה בהצעת החוק, ובייחוד חובת המסירה של טופס הגילוי, נועדו להקל על רוכש רכב משומש שנמסרו לו פרטים כוזבים או מידע חסר על הרכב, לפעול בהתאם להוראות סעיפים 14 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי) ולבטל את החוזה. בנוסף, מאחר שההסדר המוצע בהצעת החוק בנוגע לחובת הגילוי במכירת רכב משומש דומה במהותו להסדר בנוגע לחובת הגילוי הכללית הקבועה בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, קובעת הצעת החוק כי על מי שיפר את חובת הגילוי בהתאם להצעת החוק יוטל קנס השווה לזה הקבוע בחוק הגנת הצרכן בנוגע למי שמפר את חובת הגילוי הכללית. כלומר, קנס השווה היום ל-182,700 שקלים חדשים. לבסוף, וכדי ליצור הסדר שלם ככל שניתן, מוצע לקבוע גם – זו מהפכה נוספת – שרשות הרישוי תציין ברשיון הרכב את מספר הקילומטרים שעבר הרכב עד למועד ביצוע מבחן הכשירות השנתי, הטסט. מאחר שלוועדת הכלכלה נמסר שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים עובד בימים אלה על היישום הטכנולוגי של ההוראה האמורה, קובעת הצעת החוק שחובת ציון מספר הקילומטרים ברשיון הרכב תחול רק מ-1 בינואר 2010. קריאה: - - - גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): מ-1 בינואר 2010, כל מי שיביא את רכבו לטסט, מכון הרישוי יקליד את מספר הקילומטרים שהגעת אתו לטסט למחשבי משרד התחבורה, ויישלח אליך - - - ראובן ריבלין (הליכוד): והמבחן השנתי? אם יאפסו את השעון? גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): זה בדיוק נועד לדאוג לכך שכל שנה, בטופס של הטסט, יהיה מודפס הקילומטרז' שהגעת אתו לטסט הקודם. ואז זה יצמצם מאוד את האפשרות – מקסימום תוכל לזייף בתוך אותה שנה ולהפחית קצת, אבל - - - היו"ר אמנון כהן: הוא לא יזייף אף פעם. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): בסדר. אני חושב שזה ירתיע גם, בכלל. להצעת החוק הוגשה הסתייגות אחת ויחידה, דווקא על-ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים. בהסתייגות שהגיש מבקש שר התחבורה כי השר הממונה על ביצוע החוק יהיה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ולא שר התחבורה והבטיחות בדרכים, כפי שקבעה הוועדה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, כפי שהצהירו נציגיו בוועדה, מתנגד לכך. אין לי כוונה לנסות ולפתור את המחלוקת בין משרדי הממשלה, אבל אני לא יכול להימנע מלהביע את תמיהתי על כך שהצעת החוק נמצאת בדיונים בוועדה כתשעה חודשים – התקיימו בה, דומני, או שבעה או שמונה דיונים – ועדיין לא הצליחו משרדי הממשלה ליישב ביניהם את המחלוקת. מכל מקום, ולגופו של עניין, אני קורא לכם לדחות את ההסתייגות ולתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. כאמור, הוגשה הסתייגות של שר התחבורה, אבל אנחנו לא רואים ששר התחבורה נמצא עמנו. לכן אנחנו לא נצביע על ההסתייגות של שר התחבורה ונעבור להצבעה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 26 בעד סעיפים 1–9 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. היו"ר אמנון כהן: בעד - 18, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008, הוצבעה בקריאה שנייה, אושרה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. הצעת החוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 - אפשר להצביע בקריאה שלישית. הצבעה מס' 27 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008, נתקבל. היו"ר אמנון כהן: בעד - 20, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008, התקבלה בקריאה שלישית. ברשותך, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, אני מנצל את ההזדמנות, כשותף להצעת החוק, לברך קודם כול אותך, על כך שבאמת שתי היוזמות הוגשו כחוק חשוב לטובת הצרכנים. בגילוי נאות, אזרחי מדינת ישראל באמת יוכלו לקנות רכב מאנשים מורשים, כאשר יקבלו את כל הפרטים של אותם אנשים ולא יהיה כל אחד סוחר שיכול לנצל את טוב לבם או את תמימותם של הצרכנים. כמובן, אנחנו אומרים תודה רבה למנהלת ועדת הכלכלה לאה ורון, ליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה אתי בנדלר ולכל הצוות. זה חוק חשוב לטובת הצרכנים.