קטע מדברי הכנסת

DOC 5,055 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החמרת הענישה בגין פרסום מידע מטעה על אריזת מזון), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2127/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר פרוש) היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החמרת הענישה בגין פרסום מידע מטעה על אריזת מזון). כתוב פה: חבר הכנסת מאיר פרוש, והבנתי שזה גם חבר הכנסת גדעון סער. אני מבינה שמי שמנמק הוא חבר הכנסת – איפה חבר הכנסת מאיר פרוש? קריאה: הוא פה. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת פרוש, בבקשה. מאיר פרוש (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להציע תיקון חשוב בחוק הגנת הצרכן, ועניינו החמרת הענישה בגין פרסום מידע מטעה על אריזת מזון. פורסם לפני כשנה תחקיר תקשורתי: האם הערך הקלורי המצוין על גבי אריזת מוצרי המזון אכן משקף את ערכו הקלורי האמיתי, או שמא יצרני המזון מזייפים ומטעים את הצרכנים. אני חושב שזה נושא חשוב, אליבא דכל הדעות. והנה, הממצאים של התחקיר היו מאוד מביכים, מעיקים ועצובים. אכן, יצרני מזון מזייפים ומטעים את הצרכנים ללא בושה, תוך זלזול חמור בחוק, עלבון לאינטליגנציה של הקונים. ובכן, בכל שמונת סוגי הלחם שנבדקו נמצאו יותר קלוריות מהמצוין באריזות, ומדובר בשיעורים שהגיעו לעודף קלורי של כ-50%. ואם מישהו מפקפק אולי באמיתות התחקיר, עלי לציין שהוא נערך במעבדת מכון התקנים, גוף אמין לכל הדעות, ובשיתוף עם המועצה הישראלית לצרכנות. גברתי היושבת-ראש, זה דבר מזעזע כאשר המאפיות צוחקות על הצרכנים, מטעות אותם, מספקות מידע מטעה. יש לכך היבט מוסרי וגם פלילי. אל נשכח שהלקוחות משלמים בעבור לחם קל מחיר שהוא לעתים יותר מפי שניים ממחיר לחם רגיל. הם מוכנים לשלם והם גם משלמים בפועל, מתוך הנחה שמספר הקלוריות נמוך בהשוואה ללחם רגיל. אני לא רוצה להשתמש במלים קשות, אבל במקרה זה נדמה לי שזה בלתי נמנע: מדובר בהונאה של ציבור תמים שסומך על המודפס על גבי האריזות, ציבור שסומך על אמינות המלה המודפסת על גבי האריזות, משום שהוא זקוק לחישוב הקלוריות מסיבות בריאותיות. כלומר, ההטעיה וההונאה המכוונות מהוות גורם סיכון. עמיתי חברי הכנסת, ביום כ"ז באייר התשנ"ג, 18 במאי 1993, פורסמו תקנות בריאות הציבור (סימון תזונתי – מזון), הקובעות הוראות בדבר הצורך בסימון תזונתי על אריזות מזון. זה טוב, זה יפה, אבל אליה וקוץ בה. התקנות האלה אינן כוללות הוראות עונשין למי שעובר עבירה ומפרסם מידע מטעה. עמיתי חברי הכנסת, מוזר ככל שזה נשמע, זהו המצב. אין הוראות ענישה על הטעיה, הונאה מהסוג שציינתי באריזות מזון של היצרנים. זאת ועוד, סעיף 17(א)(4) בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, קובע שעל היצרן לסמן את כמות המצרך ואת פירוט חומרי היסוד שמהם הוא מורכב. סעיף 23 בחוק קובע את הסנקציה, כאשר העונש על העבירה לפי סעיף 17 לחוק הוא קל ביחס לעבירה של סעיפים אחרים. אם כן, התיקון שאני מתכבד להציע בא להסדיר את המצב הקיים ולהחמיר את העונשים על הפרת ההוראות בסעיף 17 לחוק לעניין סימון טובין ואריזתם. אני מבקש מחברי הבית לתמוך בהצעת התיקון הזאת לטובת הצרכנים, ללא הבדל. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה. השר כהן ישיב, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה. השר יצחק כהן: גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת הרב מאיר פרוש, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החמרת ענישה בגין פרסום מידע מטעה על אריזת מזון) מבקשת לקבוע כי על הפרת הוראות סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן לעניין סימון טובין תהיה רמת ענישה גבוהה יותר, כמו רמת ענישה על עבירות הטעיה. סעיף 23 לחוק הגנת הצרכן קובע ענישה פלילית על הפרת הוראות החוק, והסעיף מדורג לפי חומרת העבירה. המדרג הראשון קובע ענישה של מאסר או קנס פי-שבעה מהקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. במדרג זה מצויה עבירת ההטעיה. המדרג השלישי קובע ענישה של קנס פי-שלושה מזה הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. במדרג זה מופיעה עבירת הסימון. יוער כי סכום הקנס השיפוטי לפי סעיף 61(א)(2) הוא 26,100 שקלים, סכום לא פעוט. חבר הכנסת פרוש, אף שהצעת החוק שלך היא עם כוונות טובות, הממשלה בכל זאת מתנגדת. היו"ר דליה איציק: למה הממשלה מתנגדת? השר יצחק כהן: אסביר למה הממשלה מתנגדת, כפי שהיא גיבשה את דעתה בוועדת השרים לענייני חקיקה. הנימוקים הם כדלהלן: לא כל עבירה על הוראות סעיף 17 לחוק, קרי עבירת אי-סימון או סימון לקוי, מצדיקה רמת ענישה חמורה כמו רמת ענישה בעבירת הטעיה, מכיוון שלא כל אי-סימון מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. עם זאת, ככל שמדובר בסימון מטעה, כמו בדוגמה שהובאה בדברי ההסבר של הצעת החוק שלך, חבר הכנסת פרוש, שלפיה הערך הקלורי של מוצר מזון נמוך ממה שנמצא בבדיקה, אזי ממילא אם יוגש כתב אישום על מעשה זה, סעיף האישום יהיה סעיף ההטעיה ולא רק סעיף הסימון, ומטרת הצעת החוק תושג ממילא. כך שהדברים נמצאים בחוק הקיים, ועלול להיות מצב שלא כל עבירה, כפי שאמרתי, היא עבירה שמצדיקה ענישה בחומרה לפי סעיף 61(א)(2), ששם הקנס הוא באמת גבוה מאוד. נכון לעכשיו הממשלה מתנגדת. אבל אם תגיש את ההצעה ללא אותם סעיפים שמייתרים את הצעת החוק שלך, אולי בפעם הבאה היא לא תתנגד. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת פרוש, חבל לקבור את ההצעה, כי היא נראית על פני הדברים טובה. השר מציע לך כאן משהו. מאיר פרוש (יהדות התורה): בסדר. היו"ר דליה איציק: גברתי השרה, את מוכנה? השרה רוחמה אברהם-בלילא: לא. השר יצחק כהן: למה לא? השרה רוחמה אברהם-בלילא: כי היה דיון בוועדת השרים ואי-אפשר לשנות עמדות ברגע האחרון. היו"ר דליה איציק: הוא לא משנה עמדות. מותר לו למשוך. השר יצחק כהן: הוא ינטרל את הסעיפים שמייתרים את הצעת החוק שלו ויתאים אותה לחוק הקיים. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אתם מציעים להצביע בעד? השר יצחק כהן: לא, כרגע מצביעים נגד. יש הצעה שזה יחזור לוועדת שרים לענייני חקיקה. היו"ר דליה איציק: אנחנו רוצים לתת זמן לחשיבה שנייה. המציע מסכים? מאיר פרוש (יהדות התורה): כן. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני.