הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אמנון כהן פ/2011/17 הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון ), התשס"ז -2007 תיקון סעיף 2 1. בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה – 20051 (להלן - "החוק העיקרי") בסעיף 2(א) בהגדרת "היום הקובע" בסופו יבוא- "או י"א במנחם אב התשס"ה (15 באוגוסט 2005), לפי בחירת הזכאי." תיקון סעיף 16 2. בחוק העיקרי, בסעיף 16, אחרי סעיף קטן (א), יבוא- "(א1) הועדה תקבע סכום נוסף על הפיצוי, לכיסוי ההוצאות המשפטיות, והאחרות, לרבות שכר טירחת עו"ד והוצאות שמאות, שנשא בהן הזכאי לצורך הגשת התביעה והטיפול בה, לסכומים אלו יתווסף מע"מ; הוראות סעיף זה יחולו גם על הועדה המיוחדת לפי סעיף 137". תיקון סעיף 32 3. בסעיף 32 לחוק העיקרי, בהגדרה "בעל זכות בבית מגורים", אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) לענין סעיף זה, ייחשב כבעל זכות בבית מגורים גם מי שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים בפסקה מפסקאות (1) או (2), אך הוא לא חתם על החוזה, ובלבד שהוכיח, להנחת דעתה של ועדת זכאות, כי הזכויות בבית המגורים היו למעשה שלו, ביום הקובע, והוא גר בבית המגורים בקביעות, לרבות ביום הקובע, מכוח זכויותיו הוא". תיקון סעיף 46 4. בחוק העיקרי, במקום סעיף 46 יבוא: "מענק אישי בשל וותק 46. ישראלי שמתקיים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א)(2) זכאי למענק בסכום של 10,000 שקלים חדשים לכל שנה מהשנים שלפני היום הקובע שבהן מרכז חייו היה בשטח מפונה. לגבי חלק משנה כאמור יהיה זכאי לחלק יחסי מהסכום האמור; סכום המענק כאמור בסעיף זה לא יפחת מ – 15,000 שקלים חדשים". תיקון סעיף 47 5. בחוק העיקרי, בסעיף 47, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) נרשם זכאי להעתקה קהילתית לפי סעיף 85 לחוק זה, ובמסגרת העתקה קהילתית זו עזב את מקום מגוריו הזמני לצורך מעבר לבית החדש וזאת בתוך 18 חודש מהמועד שבו יכול היה לראשונה לקבל, באופן סביר, היתר בניה לבנית ביתו החדש – יהיה זכאי למענק מיוחד בסך 20,000 דולר ללא קשר לזכות למענק לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב)". תיקון סעיף 62 6. בסעיף 62 לחוק העיקרי, בהגדרה "התקופה הקובעת", אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) במקרים שעקב נסיבות מיוחדות יש הצדק סביר בקביעת תקופה אחרת – שנה או מספר שנים רצופות, לרבות חלקי שנים, מבין השנים 1999 ועד 2004; (6) לגבי עסק שרווחיו הושפעו בצורה מהותית ביותר מהמצב הביטחוני שחל באזור, גם לפני שנת 1999, יקבע פיצוי לפי ערכו הכלכלי כ"עסק חי" בהתאם למבחנים שתקבע ועדת הזכאות באישור הועדה המיוחדת". תיקון סעיף 81 7. בסעיף 81(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם, היקף הסיוע למוסד הציבור ייקבע תוך התחשבות במגמת ההתפתחות של המוסד ובצפי ההתפתחות שלו, ובאופן שיאפשר השגת אותה מגמה. מוסד ציבור יהיה זכאי לתקציב מיוחד להסתגלות, וזאת במשך תקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום הפינוי". תיקון סעיף 84 8. בסעיף 84 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א) אחרי "למעט בשל עסק של השכרת מקרקעין" יבוא "שבנייתו מומנה על ידי המדינה או על ידי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית."; (2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: "(ח) המינהלה תדאג למימון המשך פעילותה עד לשנתיים לאחר שכל חברי האגודה המעוניינים בכך יגיעו לפתרון הקבע בהתאם לתכנית ההעתקה הקהילתית." תיקון סעיף 85 9. בסעיף 85 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א) במקום ההגדרה "מתיישבים" יבוא: "מתיישבים" - חברים בקבוצה המונה זכאים לפיצוי לפי חוק זה שמרכז חייהם ביום הקובע היה בישוב מפונה או שביום הקובע היו חברי אגודה שיתופית קהילתית שפעלה באזור מפונה ובלבד שמספר חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי לא יפחת מ – 20, אלא באישור הועדה המיוחדת; לענין זה יראו בני זוג וכן הורה וילדים עד גיל 18 כזכאי אחד."; (2) בסעיף קטן (ב)(1) ו – (2) אחרי "במסגרת קהילתית אחת" יבוא "או יותר"; (3) בסעיף קטן (ד), אחרי פסקה (3) יבוא: (4) אפשרות לכל מי שזכאי לפיצוי לפי סימן א' או ב' וכן לכל מי שהיה זכאי לפיצוי כזה אילו היום הקובע היה ב – 15.2.05 להשתלב בהעתקה הקהילתית. מרבית המתיישבים המיועדים להעתקה לישוב קולט יהיו רשאים להגביל את ההעתקה רק לזכאים שהזכויות שלהם נובעות ממגורים ו/או מרכוש שהיה בישוב מסויים; (5) מי שהיה זכאי לפיצוי לפי סעיפים 36, 38 וכן בעל זכות למגרש שמרכז חייו ביום הקובע, או ביום 15.2.05 היה בישוב באזור מפונה, זכאי לקבל מגרש בישוב הקולט בשטח שלא יפחת מ – 400 מ"ר ואם היה בעל נחלה, מגרש או מגרשים, בשטח כולל שלא יפחת מ - 1,000 מ"ר; בתמורה לא ידרש הזכאי לשלם יותר מאשר את הסכום שקיבל, אם וככל שקיבל, לפי סעיף 5(ב) לתוספת השניה, מעבר לבסיס הפיצוי, או לפי סעיף 7(ב) לאותה תוספת, בגין מגרש. (6) זכאי שפסקה (1) חלה עליו ואשר אינו זכאי לפיצוי לפי סעיפים 36 או 38 ואינו בעל זכות למגרש, יהיה זכאי לקבל מגרש בתוך שלוש שנים מיום הפינוי, על בסיס ערכי הקרקע נכון ליום הקובע, בצירוף הצמדה לממד, וזאת בתנאים שהיו מקובלים במינהל מקרקעי ישראל לגבי מי שזכאי למגרש ו/או, לפי הענין, בן ממשיך, שהיה גר ביום הקובע בישוב הקולט, ואשר משך חייו בישוב הקולט היה כמשך הימים שבהם מרכז חייו של הזכאי היה באזור המפונה; (7) המינהלה תדאג למתן אפשרות לזכאי שפסקה (3) לעיל חלה עליו לקבלת הלוואה לטווח של 20 שנה לפחות, בריבית שלא תעלה על הריבית הנמוכה ביותר הניתנת באותו מועד למשכנתאות לזכאים לסיוע ממשלתי לדיור. ההלוואה תהיה בסכום הדרוש לצורך מימון רכישת המגרש וכן לבנית בית מגורים בשטח שלא יפחת מ – 92 מ"ר; (8) למי שיבחר שלא לממש זכות לרכישת מגרש ובניית בית לפי פסקה (4) לעיל, תדאג המינהלה לאפשרות לשכור דירה באתר הקולט לתקופה שלא תפחת מ – 20 שנה, וזאת במחירים שאינם עולים על 50% מהמענק שהיה מגיע לו לפי סעיף 45(א)(1) לחוק אילו היה זכאי למענק שכירות בגין תקופה זו. אם עלות השכירות תהיה גבוהה יותר, תישא המינהלה בהפרש, או תעמיד לרשות הזכאי מענק בגובה הנדרש; המינהלה תדאג כי בישוב הקולט תהיינה אפשרויות גם לפיתוח עתידי של הקהילה, וזאת בהתחשב בכמות המתיישבים שיעברו לישוב הקולט ובמאפיינים השונים של אותם מתיישבים". (4) אחרי סעיף 85 יבוא: "זכאות לעלות ההשקעה 85א גופים התיישבותיים ומיישבים שהשקיעו כספים באזור מפונה, בין ברכוש קבוע ובין בדרך אחרת, יהיו זכאים לקבל את העלות המתואמת של ההשקעה; לענין זה – "עלות מתואמת" כמשמעותה בתוספת השלישית". תיקון התוספת השלישית 10. בתוספת השלישית לחוק העיקרי - (1) בסעיף 11(ב)(2) במקום "לפי סעיף קטן זה" יבוא "לפי סעיף קטן (ב)"; (2) בסעיף 11(ב), אחרי פסקה (4) יבוא: (5) "הוספה לרווח התפעולי של סכומי פיצוי שהיו מגיעים לעסק ממס רכוש, בגין אירועים שארעו בתקופה הקובעת לקביעת הרווח התפעולי, בין אם נתבעו בפועל ובין אם לאו". דברי הסבר הצעת חוק זו מאגדת תיקונים שונים בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה – 2005 (להלן: "החוק"). סעיף 2(א) החוק מגדיר כ"יום הקובע" את מועד החלטת הממשלה בדבר תכנית ההתנתקות. הדבר נועד במקור כדי לא לעודד אנשים לעבור לישוב מפונה כדי לקבל טובות הנאה. בדיעבד הסתבר, כי לא נתגלתה תופעה של מעבר קבע לישובים כדי לקבל טובת הנאה. לעומת זאת, הרחקת היום הקובע למועד החלטת הממשלה יצרה עיוותים שונים, שפגעו בפיצוי ההוגן שהגיע לתושבים. מוצע לאפשר להם בחירה בין התאריך שנקבע בחוק המקורי ובין הפינוי בפועל. לסעיף 16 מטרת התיקון היא לפצות את הזכאי על הוצאות שנשא בהן לקבלת הפיצוי, בועדת הזכאות ובועדה המיוחדת. בפועל הסתבר, כי כמעט כל התושבים נזקקו ליעוץ משפטי וחלקם גם לסיוע מקצועי נוסף, כגון: חוות דעת שמאית. הפיצוי נועד להעמיד את הזכאי במצב בו היה אילו ההתנתקות לא היתה מתרחשת. אין להטיל עליו לשאת מכיסו בהוצאות הסבירות שהיו לו לצורך טיפול בקבלת הפיצוי שמגיע לו כדין. לסעיף 32 התברר שקיימים מקרים בהם מפונים רכשו זכויות בבתי מגורים, אך לא נרשמו בעצמם באופן פורמאלי כבעליהם, מסיבות שונות, והזכויות בבית המגורים נרשמו על שם אדם אחר. מוצע שועדת הזכאות תכיר בזכויות של מפונה בבית המגורים במקרה כאמור, ובלבד שהוכח, להנחת דעתה, שהזכויות אכן היו של המפונה והוא גר בפועל בבית המגורים, מכח זכויותיו, והעובדה שאדם אחר חתום על החוזה לא פגעה בזכויותיו. לסעיף 46 בהתאם למצב הקיים, זכאי אדם שמלאו לו 21 שנים ומרכז חייו היה בשטח המפונה שלוש שנים רצופות בסמוך לפני היום הקובע, לפיצוי בסכום של 4,800 שקלים חדשים. מוצע להגדיל את הפיצוי ולהעמידו על סך של 10,000 ₪. הפיצוי נועד להקל על המשפחות שנאלצו בינתיים לבזבז חלק ניכר מהפיצוי כתוצאה מאבטלה, מגורים זמניים והוצאות בלתי צפויות, שהחוק לא מפצה עליהם. הדבר גרם לכך שהרבה משפחות יתקשו להקים בית חדש, מה עוד שהן צפויות לתקופת מעבר מורכבת וקשה. כן מוצע, לבטל את מגבלת הגיל ולתת פיצוי על כל שנה שבה היה מרכז חייו של הזכאי בשטח המפונה (ראה בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'). כן מוצע לקבוע מינימום של 15,000 ש"ח לסכום המענק. לסעיף 47 מוצע להעניק הלוואה עומדת להתיישבות נגב וגליל לכל מי שמרכז חייו היה בישוב המפונה, ללא תנאי, ולקבוע כי בנוסף לתחום המוניציפאלי של אשקלון, גם התיישבות ביישוב ניצן ואזור ניצנים תזכה בהלוואה עומדת זו. ממילא, חלק משטח ניצנים היה בתחום אשקלון ונגרע ממנה. כן מוצע ליתן מענק בסך 112,500 ₪ על מנת לעודד זכאים לעזוב את אתרי המגורים הזמניים או הדיור הזמני ולעבור למקום הקבע. בסופו של דבר, מענק זה יסייע לזרז את ההעתקה הקהילתית, דבר שיש בו אינטרס לאומי, ויקטין את החשש שחלק מהמשפחות ישארו באתרים הזמניים והמדינה תתקשה לפנותם. הדבר גם יקל על משפחות, שהפסידו חלק ניכר מהפיצויים, לקבל החלטה לעבור לישוב הקבע ולהגשים אותה במהירות. לסעיף 62 בחוק לא הובאה בחשבון שנת 2004 והדבר גרם לפגיעה לעסקים רבים. הדבר נעשה מתוך חשש שזכאים יתאימו את הדו"חות לשנת 2004. במקרים רבים הדבר גרם לפגיעה לא מוצדקת. ספק אם החשד הצדיק פגיעה כזו. בינתיים גם הוגשו כבר מרבית הדו"חות לשנת 2004 ולכן גם לגופו של ענין אין מקום לחשד. בנוסף לכך, היו מקרים מסויימים שבהם ערכו של העסק צריך להיקבע לפי תקופה קצרה יותר וזאת מסיבות שונות. בענפים שונים כגון בענף המלונאות החלה הפגיעה כבר בתקופת האינתיפאדה הראשונה. הפיצוי הניתן לעסק כזה מכה אותו במכה נוספת מעבר לזו שהוכה על ידי המצב הביטחוני. יש לקבוע מבחנים מיוחדים להערכת ערכו הכלכלי של עסק כזה כ"עסק חי" על מנת שהפיצוי ישקף את ערכו הריאלי של העסק, ללא שיפגע מהמצב הביטחוני, ששרר באזור המפונה. התיקון מאפשר לתקן את העיוותים שנוצרו כתוצאה מכך. לסעיף 81 מוסד ציבור שהיה פעיל ובמגמת התפתחות מוכחת, חלק חשוב בהצלחתו היא המשך התפתחותו. המשיכה של קהל הנזקקים לשירותיו של מוסד ציבור נבנית במידה רבה על הצלחתו המוכחת, ואחד מסוגי ההוכחה העיקריים (בצד הצלחות התלמידים וכדו') הוא "מבחן התוצאה", דהיינו נהירת הקהל אל מוסד הציבור, שאותותיו הם התפתחותו. לפיכך, יש לאפשר למינהלה להעניק למוסד ציבור את האמצעים שיאפשרו את המשך התפתחותו הצפויה, אשר תיקבע על פי מגמת ההתפתחות שלו עד לפינוי. לסעיף 84 א. לסעיף 84(א) - החוק קובע, כי כאשר אגודה שיתופית היא בעלת עסק של השכרת מקרקעין, היא לא תהיה זכאית לפיצוי. הכוונה היתה, שאגודה שהשכירה נכסי מקרקעין שהוקמו על ידי המדינה או על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, או תאגיד שהוקם בחוק לא יזכו את האגודה בפיצוי. התיקון מבהיר, כי לא ישלל פיצוי מאגודה שהשקיעה ממשאביה היא להקמת העסק ו/או רכישתו. ב. לסעיף 84(ז) – התיקון יאפשר פעולות האגודות השיתופיות בתקופות הביניים עד לאחר שנתיים מיום שעברו לישוב הקבע. לאגודות השיתופיות אין הכנסות בתקופת הביניים, אך פעולתן לטובת התושבים בתקופה זו, ובמיוחד לשמירת המרקם הקהילתי היא חשובה במיוחד. התיקון בא להבטיח מימון פעילות זו. לסעיף 85 א. בעקבות פינוי הישובים הסתבר, כי מרבית התושבים מעוניינים בהעתקה קהילתית. הדבר תואם יפה את תכלית החוק. הסתבר, כי בגלל שהגדרת המתיישבים מוגבלת לזכאים לפי סעיף קטן (א) יתקשו קבוצות מסויימות לבצע את ההעתקה הקהילתית. בנוסף לכך, הסתבר, כי אנשים שהיו חלק בלתי נפרד מהקהילה במשך שנים רבות, כגון: זוגות צעירים לא נחשבו על ידי מינהלת סל"ע כ"מתיישבים" וזאת עקב פרשנות דווקנית של הסעיף. הדבר גרם להתמרמרות, לפיצול במשפחות ולפגיעה בשמירת המרקם הקהילתית. בחלק מהקהילות אירע פיצול גם עקב רצונות שונים של חברים באגודה לגבי מקום המשך פעילות האגודה. התיקון המוצע יאפשר להתגבר על תקלות אלו ולהחיש מתן פתרונות של העתקה קהילתית. התיקון מאפשר גם למי שזכאי וביום הקובע היה חבר באגודה שיתופית שפעלה בישוב, להשתלב בחיי הקהילה ולהצטרף להעתקה הקהילתית. ההעתקה הקהילתית נועדה לתת מענה לכל האנשים שגרו או שהיו קשורים לקהילות שפונו. מענה זה נועד לצמצם את הפגיעה והנזק האפשריים מהפינוי. התיקון נועד לקבוע עקרונות שיבטיחו כי המינהלה תדאג לכך שכל זכאי שיהיה מעונין בכך יוכל לעבור עם הקהילה. התיקון גם מרחיב את הגדרת הזכאים להעתקה קהילתית שכן גם מי שלא היה זכאי לפיצוי לפי "מסלול ב'" וגם מי שלא היה בעל בית מגורים שייך לקהילה ועל כן יש לנסות ולהקטין גם לגביו את הנזק הנפשי והחברתי מהפינוי ולשתפו בהעתקה הקהילתית. לגבי מי שאין ידו משגת לרכוש מגרש בישוב הקולט נקבעו הוראות שיאפשרו מתן הלוואה ו/או עזרה בשכירת דירה. כן נקבעו הוראות שנועדו לאפשר פיתוח עתידי של הישוב. ב. לסעיף 85א' - תנועות מיישבות שונות השקיעו סכומים שונים באזור המפונה. השקעות אלו נעשו מתוך כוונה להביא לקידום ושגשוג הישובים באזור ולרווחת וקידום מקצועי של המתיישבים. עם ההתנתקות ירדו השקעות אלו לטמיון, ועל כן מן הדין לפצות תנועות אלו על ההשקעות הנזכרות. לתוספת השלישית לסעיף 11 בסעיף 11(ב) מוצע להבהיר, שלא יופחת מהרווח התפעולי בגין שכר נורמטיבי סכום העולה על מחצית הרווח התפעולי לפני השינויים לפי ס"ק (ב). כן מוצע לקבוע שיש לעדכן את סכום הרווח התפעולי בהתאם לפיצוי שהיה מגיע לעסק אילו היה תובע ומקבל פיצוי מס רכוש, וזאת על מנת לנטרל נזקים והפסדים שנגרמו עקב אירועים ביטחוניים. אחרת, ימצא כי לא די בנזק שסבלו התושבים מאירועים אלו בזמן שהתרחשו, אלא גם הפיצוי שלהם יופחת בהתאם. זו פגיעה חמורה במיוחד משום שבגלל שיטת המכפיל, הרי כל 1000 ₪ הפסד מתבטאים בפיצוי בכ - 7,000-9,000 ₪. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי יהודה אריאל וקבוצת חברי הכנסת ומספרה פ/1644/17. ------------------------------------ הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בשבט התשס"ז – 22.1.07