הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
יואל חסון
פ/2308/17
הצעת חוק תוכנית מימון להשכלה גבוהה, התשס"ז-2007
מטרה
1.
חוק זה מטרתו ליצור תמריצים כלכליים שיבטיחו מימון לימודים לכל אזרח ישראלי החפץ בכך ולקדם צמצום פערים ושוויון הזדמנויות בחברה.
הגדרות
2.
בחוק זה -
"לימודים" – לימודים, לרבות הוראה, מדע ומחקר, במוסד להשכלה גבוהה לרבות אוניברסיטה ומכללה אקדמית ובמוסד להכשרה מקצועית.
"מוטב" – אזרח ישראלי שלזכותו נפתחה תכנית חיסכון ללימודים על ידי הורהו;
"מוסד להכשרה מקצועית" – מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה, וכן מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר העבודה והרווחה, השר לביטחון הפנים, שר הבריאות, שר החינוך או שר התיירות הכיר בו, כל אחד מהם בתחום אחריותו, לענין חוק זה;
"מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-19581 וכן מכללה או מוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך והתרבות הכיר בהם לענין חוק זה;
"תכנית חיסכון ללימודים" – תכנית חיסכון שנפתחה בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק זה;
"מכללה אקדמית" - כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;
תוכנית חיסכון ללימודים
3.
(א) כל אזרח ישראלי רשאי לפתוח תכנית חסכון למימון לימודים בישראל לטובת ילדו (להלן – חוסך).
(ב) תכנית החיסכון ללימודים תיפתח עם הפקדתו הראשונה של החוסך, החל מיום היוולדו של המוטב, ותסתיים עם פדיונה המלא על ידי המוטב (להלן – תקופת החיסכון); ההפקדות לתכנית החיסכון יופסקו בהגיע המוטב לגיל 18.
(ג) בתכנית החיסכון רשאי החוסך להפקיד מידי חודש, סכום כסף בשיעור שיקבע שר האוצר, ורשאי הוא לקבוע כי השיעור יקבע באופן פרוגרסיבי, על בסיס תשלומי הביטוח הלאומי המשולמים על ידי החוסך.
(ד) מדינת ישראל תשלים את סכום החיסכון לפחות לשיעור השווה לגובה שכר הלימוד במוסדות הלימודים שהמדינה משתתפת בתקציביהם.
(ה) שר האוצר יקבע תנאים ואמות מידה לקביעת שיעור השלמת סכום החיסכון על ידי המדינה, ובלבד שהסכום בתכנית החיסכון יספיק למימון כל שנות הלימודים.
מועד הזכאות לפדיון תכנית החיסכון
4.
הזכאות למשיכת הכספים, לפי חוק זה תחל עם הגיעו של המוטב לגיל 20;
מימוש תוכנית החיסכון
5.
(א) במועד הפדיון יועמדו לרשות המוטב סכום החיסכון בתוספת ריבית, הצמדה ורווחים נוספים שהצטברו עד למועד הפדיון, עם הגשת בקשה בהתאם לתקנות וכללים שקבע השר; כספים שנותרו בתכנית החיסכון ימשיכו לצבור ריבית, הצמדה ורווחים נוספים.
(ב) כספי הפדיון יועברו ישירות לקופת המוסד ללימודים;
החזר כספי החיסכון
6.
(א) חוסך, שהמוטב בתכנית החיסכון שפתח הגיע לגיל 35 ולא מימש את תוכנית החיסכון לצורך מימון לימודים, יזוכה בסכום שהופקד על ידו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שהצטברו על חלק הסכום שהופקד על ידו, וללא זכאות לחלק הסכום שהופקד על ידי המדינה ולהפרשי הצמדה וריבית שהצטברו על חלק זה כאמור.
(ב) שר האוצר רשאי לקבוע כללים ותנאים להגשת בקשה להחזר כספי החיסכון כאמור בסעיף קטן (א), בטרם הגיעו של המוטב לגיל 35.
ביצוע ותקנות
7.
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו לרבות:
(1) תקנות לעניין הליך הגשת בקשה לפדיון ומימוש תכנית החיסכון ללימודים לפי סעיף 5 לחוק זה;
(2) תקנות לעניין החזר כספי החיסכון לפי סעיף 6 לחוק זה;
(3) תקנות לעניין אופן קביעת חריגים לעניין מועד הזכאות לפי סעיף 4 לחוק זה ולעניין שיעורי השתתפות המדינה לפי סעיף 3 לחוק זה.
דברי הסבר
השכלה והכשרה מקצועית הם מפתח לקידום הפרט והחברה במדינה. ההשכלה וההכשרה מקדמות את סיכוייו של היחיד לתעסוקה, לשכר גבוה יותר, למיצוי אישי ולקידום בעבודה. כמו כן, ההשכלה וההכשרה משפיעות על הפיתוח הכלכלי במדינה, על השגשוג ועל ההשתלבות במגמות של קידמה טכנולוגית.
בעבור ישראל, ההון האנושי הוא משאב חיוני במיוחד לכלכלתה וחוסנה.
עם השנים שינתה מערכת ההשכלה הגבוהה את פניה וחלו שינויים בתפקידים המיוחסים לה. בתחילה כיוונו המוסדות את תלמידיהם למצוינות ולעשייה מחקרית, והחל מאמצע שנות ה- 80 הלכה והתבססה גישה לפיה, השכלה גבוהה היא מצרך שצריך להיות נגיש לכול. ההשכלה הגבוהה נתפסת כיום כהמשך טבעי במערכת החינוך וכאמצעי לצמצום פערים חברתיים ולקידום השיוויון בחברה. אלא שגישה זו אינה באה לידי יישום מלא בארץ, אם בשל תנאי הקבלה המחמירים למוסדות האקדמיים והעל-תיכוניים וגובה שכר הלימוד הגבוה אשר אינו מתאים לכל כיס.
יש לציין כי מדינות שונות בעולם מקיימות הסדרי הלוואות ממשלתיות במודלים שונים לסטודנטים במוסדות להשכלה כדוגמת: אוסטרליה, הולנד, בריטניה וגרמניה.
מטרת הצעת חוק זו להבטיח לכל אזרח ישראלי שירצה בכך את היכולת לרכוש השכלה והכשרה ללא קשר להכנסתו או להכנסת הוריו.
האמצעי למימוש מטרה זו היא יצירת תוכנית חיסכון שתיפתח החל מיום היוולדו של כל אזרח ישראלי ואשר תנוצל אך ורק לשם לימודים לרבות הוראה, מדע ומחקר, במוסד להשכלה גבוהה לרבות אוניברסיטה ומכללה אקדמית ובמוסד להכשרה מקצועית.
חשיבותה של ההצעה בעצם הנגשת ההשכלה הגבוהה לכל שכבות האוכלוסייה וצמצום הפערים החברתיים, כמו גם יצירת שיוויון הזדמנויות בהשכלה ובתעסוקה.
ההצעה נבנתה מתוך התאמה למבנה התא המשפחתי הישראלי בו רבה השפעתם של ההורים על קבלת ההחלטה של ילדיהם באשר ללימודים גבוהים ובכלל. תופעה זו מודגשת במשפחות בעשירונים התחתונים והיא תגבר לאור המנגנון המוצע לפיו פוקעים כספי החסכון בגיל 35 תוך אובדן של סכום משמעותי אם הכסף לא נוצל לצרכי לימודים.
ההצעה גם תפחית את חוסר הוודאות בקרב הורים רבים שלא יודעים איך וכמה לחסוך על מנת להבטיח את עתיד ילדיהם.
לפיכך, מוצע כי כל אזרח ישראלי יהיה רשאי לפתוח תכנית חסכון למימון לימודים בישראל לטובת ילדו, וכי מדינת ישראל תשלים את סכום החיסכון שהופקד על ידי ההורים לשיעור השווה לפחות לגובה שכר הלימוד במוסדות הלימודים שהמדינה משתתפת בתקציביהם. בנוסף, מוצע כי שר האוצר יקבע תנאים ואמות מידה לקביעת שיעור השלמת סכום החיסכון על ידי המדינה, ובלבד שהסכום בתכנית החיסכון יספיק למימון כל שנות הלימודים.
כמו כן, מוצע כי לימודים לרבות הוראה, מדע ומחקר, במוסד להשכלה גבוהה לרבות אוניברסיטה ומכללה אקדמית וכן מכללה או מוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך והתרבות הכיר בהם לענין חוק זה ובמוסד להכשרה מקצועית כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, יראו בהם לימודים לעניין חוק זה.
בנוסף מוצע לקבוע תנאים לזכאות ולמימוש כספי החיסכון ולהחזרם במידה שלא נוצלו לטובת לימודים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באדר התשס"ז – 12.3.07