קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשס"ז-2007 [הצעת חוק מס' פ/2760/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: הסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשס"ז-2007, של חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת. יעלה ויבוא חבר הכנסת חנא סוייד. אדוני, יש לך עשר דקות. בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק שאני מביא היא לתת פתרונות דיור ומגורים בעבור - - - היו"ר עתניאל שנלר: סליחה, אנחנו נעצור את השעון עד שיהיה שקט באולם. בבקשה, אדוני. חנא סוייד (חד"ש): הצעת החוק מבקשת לאפשר פתרונות דיור ומגורים באמצעות הקמת עיר במחוז הצפון. מן הסתם, ובגלל ההרכב הדמוגרפי של מחוז הצפון והימצאות אוכלוסייה ערבית גדולה שם, ולנוכח מצוקת המגורים והדיור ביישובים הערביים והעדר פתרונות מגורים ודיור ראויים ביישובים הערביים, אחת האופציות להתמודד עם הבעיה הזאת ולספק פתרונות ראויים היא להקים יישוב חדש. מדברים על הרעיון הזה כעל הצעה להקמת עיר ערבית. אני טוען שבמושגים מודרניים אי-אפשר לדבר על עיר ערבית. הרי עיר היא קונטקסט גיאוגרפי ודמוגרפי גדול ואי-אפשר לשלוט על מי שנכנס לגור בה ועל מי שיוצא ממנה. לכן, בהצעת החוק שלי אני מדבר על הקמת עיר מודרנית, עיר פתוחה, דמוקרטית, רב-תרבותית, במחוז הצפון, אשר תהיה פתרון למגורים גם לערבים וגם ליהודים. הבעיות הספציפיות שקיימות ביישובים הערביים - הבעיות האובייקטיביות והסובייקטיביות שגורמות למחסור בפתרונות דיור - אחת הבעיות היא הבעלות על הקרקע. ביישובים הערביים רוב הקרקע היא קרקע פרטית. לחלק ניכר מהאוכלוסייה אין בבעלותו קרקע, ולכן אין לו פתרונות דיור. לכן, ההצעה היא להקים עיר על קרקע של המדינה, על הקצאת קרקע מהמדינה, כך שתהיה אפשרות לכל אזרח לרכוש קרקע ולבנות את ביתו על הקרקע שהוא רכש מהמדינה. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): קיימות נצרת-עילית, כרמיאל - - - חנא סוייד (חד"ש): אני רוצה לספר על בעיות של מעבר אזרחים ערבים למגורים בערים קיימות בצפון. הוזכרו כרמיאל ונצרת-עילית. המעבר של משפחות ערביות ליישובים האלה גורר חיכוכים ובעיות. אני חושב שלא צריך לשקול רק את האפשרות הזאת של מעבר לערים הקיימות, אלא לפתח פתרונות אחרים, כמו הפתרון שאני מציע. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): לבנות לגובה. חנא סוייד (חד"ש): בהצעת החוק שלי אני מדבר על הקמת יישוב עירוני, לא כפר ולא יישוב קטן, כדי שכל אזרח ערבי שירצה להעתיק את מקום מגוריו, לחפש דיור יותר טוב, תשתיות מודרניות - ימצא ביישוב הזה פתרון נאות. יישוב כזה ישמש אב-טיפוס ליישוב חדש שלא מתפתח מיישוב ישן, מקסבות - בעצם זה המקור של רוב היישובים הערביים – ואפשר לתכנן אותו בצורה מודרנית ולספק בו פתרונות מודרניים וראויים. כבר דיברתי על הפתיחות, היינו שזה לא יהיה רק לאוכלוסיה הערבית, אלא לאוכלוסייה שבוחרת באופן חופשי את מקום המגורים שלה. זה צריך להיות יישוב פתוח שגם ערבים וגם יהודים ירצו ויבחרו לגור בו. הצעת החוק שאני מעלה כאן איננה מדברת על כך שהכנסת שולחת את היזמים לבנות יישוב או עיר מחר בבוקר. אני מודע לבעייתיות ולסיבוך בהקמת יישובים חדשים. לכן, הכנסת לא מקבלת החלטה שיזמים פרטיים יתחילו להקים יישוב חדש מחר בבוקר, אלא הכוונה היא לקבע את הרעיון בחוק. הצעת החוק מדברת על המהלכים החוקיים והתכנוניים הראויים והנכונים להקמת יישוב חדש על-פי חוק. הצעת החוק מדברת קודם כול על כך שהממשלה צריכה לקבל החלטה בעניין הזה, במשך שנה. כלומר, אם הכנסת תאשר את הצעת החוק, זה לא אומר שמחר בבוקר יזמים פרטיים יכולים לחגוג ולומר שהם יוזמים או שהם מתחילים לבנות את העיר, אלא זה צריך להיות קודם כול בהחלטת ממשלה ובהתייעצות עם רשויות התכנון והבנייה – המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שיש לה תפקיד מאוד חשוב והיא שוקלת את כל הפרמטרים הרלוונטיים: את העניינים הדמוגרפיים, את העניינים הגיאוגרפיים, עניינים של תשתיות, עניינים סביבתיים. כלומר, ההצעה בנויה, built-in בתוכה - המהלך הנורמטיבי והסדיר של הקמת יישובים. אני מניח שרוב חברי הכנסת שמעו ששר הפנים – שאמור לענות, ובעצם מתוקף תפקידו לטפל בעניין כזה – דיבר על הרעיון בהתלהבות בשבוע שעבר, ואני מברך אותו על כך. אבל מהחשש ששר הפנים – שהיום מתלהב מהרעיון הזה ומסכים לו, זה לא פלא – בעוד חודש, חודשיים, שלושה חודשים, יהיה בתפקיד אחר ובמקומו יבוא שר שהוא לא כל כך מתלהב מהרעיון הזה, המסקנה היא שבהעדר שר שמאמין בזה ומסכים לזה, הרעיון הזה ירד לטמיון. לכן, יש צורך לקבע ולעגן את הרעיון הזה ואת ההצעה הזאת בחוק, ואז כל ממשלה וכל שר שיבוא למשרד הפנים אחרי השר הנוכחי – שבעיקרון, כפי שהוא מתבטא ואומר, הוא בעד הרעיון הזה – אז אנחנו יכולים לשמור על הקיימוּת של הרעיון הזה ואנחנו נהיה בטוחים שהממשלה תהיה מחויבת לרעיון והיא תקצה את המשאבים הדרושים והראויים לכך. לכן, אני פונה לחברי הכנסת – במיוחד לנוכח המצוקות שאנחנו רואים ביישובים הערביים, לנוכח העובדה שמאז קום המדינה לא הוקמו יישובים חדשים עבור האוכלוסייה הערבית או כפתרון בעיקרון או בעיקר לאוכלוסייה הערבית, אני חושב שהגיע הזמן לתמוך בהצעה כזאת, ליזום את הפרויקט החשוב הזה, אפילו להכריז עליו כפרויקט לאומי, מכיוון שזה אמור לפתור בעיות של חלק ניכר ושל פלח חשוב באוכלוסייה במדינת ישראל, שסובל מבעיות. זאת אומרת, זה לא בא כקפריזה או כפנטזיה, אלא זה בא לפתור בעיות קונקרטיות. אנחנו מכירים מצבים שבהם הרבה יישובים ערביים כבר לא יכולים להתפתח ולהתרחב, מכל מיני סיבות אובייקטיביות – בגלל סמיכות לתשתיות לאומיות, בגלל מגבלות סביבתיות. יש יישובים שכבר פיזית, עניינית, אי-אפשר להרחיב אותם. ואז, מה הברירה בפני אותו ציבור, בפני אותן משפחות? כפי שאמרתי, המעבר ליישובים קהילתיים הוא כמעט בלתי אפשרי, המעבר ליישובים ותיקים מלווה בבעייתיות ובחיכוכים מאוד קשים, ועכשיו ננקטים כל מיני צעדים בערים כמו כרמיאל ונצרת-עילית, לא לאפשר למשפחות ערביות להיכנס. לכן, ההצעה הזאת באה לדבר ולספק פתרון מעשי ותכנוני ראוי ונכון לבעיה אקוטית קיימת ורצינית. ומכאן אני פונה בעיקר לשר הפנים, לשרי הממשלה ולכלל חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, לתת יד לרעיון הזה ולהצעת החוק הזאת. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת סוייד. יעלה ויבוא וישיב שר הפנים, השר מאיר שטרית. בבקשה, אדוני. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על הצעת החוק של חבר הכנסת חנא סוייד. ברור שהצעת החוק עלתה בעצם על הפרק בעקבות ההודעה שלי שהחלטתי לקדם הקמתה של עיר ערבית בגליל. אבל אני חושב, חבר הכנסת סוייד, שאין שום צורך בחוק כדי להקים עיר. לא מקימים עיר באמצעות חוק, כי לפי זה יקום מחר כל אחד ויגיש הצעת חוק להקים עיר כזו ועיר כזו ועיר כזו. אני מקווה, חזקה עליך שאתה מבין שאני מתכוון למה שאני אומר, ולא אמרתי מהפה ולחוץ. משרד הפנים עובד – כמו שאמרתי, מינהל התכנון קיבל ממני הנחיה לאתר מקום מתאים להקמת עיר בגליל, עיר ערבית מודרנית, משוכללת, שתיבנה כעיר חדשה בישראל, כדי לתת תשובה לזוגות צעירים רבים במגזר הערבי שאין להם היום פתרון דיור בגלל מצוקת קרקעות, כי הקרקעות בהרבה מאוד כפרים ויישובים נגמרות - - - ליה שמטוב (ישראל ביתנו): יש להם - - - שר הפנים מאיר שטרית: כן, יש מלא קרקעות בגליל, רק שיבואו. יש בגליל מקומות לעשרות אלפי משפחות בכל - - - ליה שמטוב (ישראל ביתנו): - - - שר הפנים מאיר שטרית: רק שיבואו. נו מה, שיבואו. גברתי, יש עשרות אלפי - - - ליה שמטוב (ישראל ביתנו): שיבואו לשם. שר הפנים מאיר שטרית: עושים. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): לא עושים כלום. שר הפנים מאיר שטרית: טוב, תגישי הצעה לסדר-היום אם את רוצה, ואפשר לדון בזה ולהסביר מה הממשלה עושה בגליל כדי לתת הטבות לאנשים שבאים לגליל ולנגב. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): רק רוצים להוריד הטבות. היו"ר עתניאל שנלר: חברת הכנסת, תודה. שר הפנים מאיר שטרית: גברתי, אנחנו לא דנים עכשיו בגליל ובנגב. אין בעיה בגליל ובנגב ליהודים שרוצים לשבת, אין שום בעיה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שבני האוכלוסייה הערבית הם אזרחי מדינת ישראל מכל בחינה שהיא, הם חייבים התייחסות ותשובה על בעיית הדיור שלהם, אצלם אין פתרון מניח את הדעת. והתוצאה היא – בגלל מצוקת הקרקעות – שמי שאין קרקע להורים שלו או לו בכפר, באופן פרטי, הוא לא יכול לבנות בית והוא נשאר בעצם ללא פתרון דיור. ב. אני מסתובב ומבקר ביישובים ערביים ומדבר עם צעירים וצעירות ערבים. אחת המצוקות הקשות שלהם היא חוסר היכולת שלהם לצאת מתוך המעגל של היישוב המסורתי, הקהילתי, ולעבור פאזה. באין פתרון כזה – פתרונות של קרקע ופתרונות של דיור אחר – הם נאלצים, בלית ברירה, להיכנס לגור בתוך יישובים יהודיים ולקנות דירות בתוך יישובים יהודיים. התנועה היום קיימת – בנצרת-עילית, בכרמיאל. יש, אם אני לא טועה, אלפי משפחות שהעתיקו את מגוריהן מהכפרים הערביים לתוך נצרת, לתוך כרמיאל ולמקומות אחרים. ולכן, לדעתי - - - ליה שמטוב (ישראל ביתנו): אבל לא מהסיבה הזאת - - - היו"ר עתניאל שנלר: חברת הכנסת ליה שמטוב. שר הפנים מאיר שטרית: גברתי, מה את מתווכחת אתי, אני לא מבין. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו שמענו את הערותייך עד כה שלוש פעמים. שר הפנים מאיר שטרית: אני חושב שחייבים משום כך לתת פתרון אחר לדיור, והקמתה של עיר כזאת בגליל תיתן באמת תשובה אמיתית, חבר הכנסת סוייד, ליישוב ערבי. אני אמרתי מעל במת הכנסת, ואני חוזר על זה: עוד השנה תובא על-ידי הצעה לממשלה לקבל החלטה להקים עיר ערבית. אני כמובן לא אביא הצעה לפני שמינהל התכנון יאתר את המקום וימצא את המקום המתאים, כיוון שיש פה בדיקות רבות שצריך לעשות במקביל: מה הקרקע המתאימה, בעיות של איכות סביבה, של שטחים ירוקים, של נגישות, של תחבורה, של תעסוקה. הרי ברור לך שאת כל זה אי-אפשר לעשות באמצעות חוק. חנא סוייד (חד"ש): זה מה שאני מציע בדיוק. שר הפנים מאיר שטרית: אי-אפשר לעשות באמצעות חוק. לא, לא צריך חוק. אם אני עושה את זה מראש – לא צריך שום חקיקה בעניין הזה, כיוון שחוק לא יכול לפתור את הבעיות שאני מציג. חוק לא יכול להכתיב איפה תקום עיר, הוא לא יכול לבדוק את ההיבטים, הוא לא יכול לקבוע מה התנאים. יש חוק התכנון והבנייה, ומינהל התכנון קובע באמת היכן ניתן להקים עיר, מה החסרונות, מה היתרונות של כל מקום, מה ההיבטים הסביבתיים, האקולוגיים, היבטי קרקע, היבטי תכנון, היבטי תחבורה, נגישות, תעסוקה. כל הנושאים האלה חייבים להיבדק. לכן, אי-אפשר להקים עיר מהיום למחר. אגב, גם כשהקימו את העיר מודיעין, נניח, קדמה לזה עבודה. קדמה לזה עבודה של שנים. חנא סוייד (חד"ש): אני לא מציע - - - שר הפנים מאיר שטרית: אז מה אתה כן מציע? אתה מציע בחוק. לא צריך חוק. אני אומר לך: חוק לא יפתור את זה. כשאני אומר לך שלדעתי עוד השנה, אם ירצה השם, נביא החלטה לממשלה, וכשיש החלטת ממשלה זה מה שקובע, אני מקווה שזה באמת יקדם את זה ויביא לכך שתקום עיר ערבית בגליל, שתיתן תשובה לזוגות צעירים מכל המגזר, שיהיה להם היכן לגור. כי היום, לדעתי, אדוני היושב-ראש, לצערי, אין פתרון לאוכלוסייה הערבית שרוצה להעתיק מגוריה מתוך הכפר החוצה, לגור במקום מודרני, משוכלל, עם כל התנאים. אגב, לפי התקנון, כאשר הממשלה מחליטה להקים עיר, מטילים על מינהל התכנון להתחיל בתכנון, מקימים אז מועצה מכוננת שתפקידה ללוות את הקמתה של העיר, ונכנסים באמצעות משרד השיכון לכל התהליך של תשתיות, פיתוח, כדי להקים את העיר. זה תהליך - - - מיכאל איתן (הליכוד): למה לא ביהודה ושומרון? שר הפנים מאיר שטרית: יהודה ושומרון, כפי שאתה יודע, יש החלטת ממשלה – לא החלטת ממשלה; יש התחייבות ממשלתית – לא להקים יישובים נוספים ביהודה ושומרון. חיים כץ (הליכוד): לא רק - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): - - - קריאות: - - - היו"ר עתניאל שנלר: חברי, אנחנו מדברים עכשיו על עיר ערבית בגליל. שר הפנים מאיר שטרית: חברים, אנחנו לא יכולים לבנות ביהודה ושומרון. רק בתוך ישראל. סיעת ישראל ביתנו, ברור לי שמבחינתכם, השאיפה שלכם זה לעשות טרנספר של כל הערבים ליהודה ושומרון או למקום אחר. זאת לא עמדת הממשלה. קריאות: - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): אני אציע להם להקים גרעין - - - אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): המטרה של ישראל ביתנו לדאוג לעם ישראל. היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, הדיון היום – סליחה – על הקמת עיר ערבית, ואני משוכנע שהשר בדברי תשובתו מתייחס רק לעניין הזה, אין לי ספק. שר הפנים מאיר שטרית: זאת לא עמדת הממשלה, מה לעשות. דוד רותם (ישראל ביתנו): השר רוצה לעשות טרנספר רק ליהודים - - - מה אתה מציע - - - היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת רותם. חבר הכנסת רותם, השר מבקש לענות לך. שר הפנים מאיר שטרית: להזכירך, חבר הכנסת רותם, מפלגתכם היתה בממשלה ותמכה בכל החלטות הממשלה, גם בעניין הקפאת התנחלות וגם בהתחייבות הממשלתית וגם בניהול משא-ומתן לשלום עם הפלסטינים. תמכתם בקווי היסוד של הממשלה - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): אנחנו תמכנו בהצבעה? מעולם לא. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת רותם, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. אתה לא מאפשר לשר לסיים את דבריו. דוד רותם (ישראל ביתנו): אבל יש גבול. אי-אפשר להגיד - - - שר הפנים מאיר שטרית: קווי היסוד של הממשלה אומרים במפורש שהממשלה תנהל משא-ומתן לשלום תוך הקמת מדינה פלסטינית לצדה של ישראל. נכנסתם על בסיס קווי היסוד האלה, ואתם חתומים עליהם. מה לעשות? דוד רותם (ישראל ביתנו): איפה ההקפאה? שר הפנים מאיר שטרית: אני מבין למה ישראל ביתנו יצאה מהממשלה. לא הבנתי למה היא נכנסה. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני השר, מכיוון שהנושא עכשיו מאוד ברור, והוא לא הנושא המדיני, ולא יהודה ושומרון, אני מבקש לאפשר לשר לסיים את תשובתו על הקמת עיר ערבית בגליל. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני, לא הפרעתי להם. דיברתי לעניין. היו"ר עתניאל שנלר: לא נפריע לך יותר. בבקשה, אדוני יסיים. שר הפנים מאיר שטרית: על כן, אדוני היושב-ראש, אני מציע להסיר את הצעת החוק מסדר-היום, כאמור, כי אין צורך בחוק הזה. אני חושב שהממשלה עושה נכון בקידום העניין של הקמת עיר ערבית, בוודאי לא באמצעות חוק. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 9 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – 3 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשס"ז-2007, נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 9, נגד – 41, שלושה נמנעים. הנושא ירד מסדר-יומנו. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני מבקש להוסיף אותי בעד.