הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת שי חרמש פ/2361/17 הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - מגורים הולמים, קנס מנהלי והמועד להגשתו), תשס"ז – 2007 הגדרות 1. בחוק עובדים זרים, תשנ"א-19911 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 יבוא: ""היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות פרקליט מפרקליטות המדינה או מפרקליטות מחוז, בדרגת סגן בכיר לפחות, אשר הוסמך לעניין חוק זה על ידי היועץ המשפטי לממשלה;". תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 סעיף קטן (ב), בפסקה (4) לחוק העיקרי, אחרי "בהתאם להוראות סעיף זה" יבוא "כמו כן, יראו כעבירה נפרדת כל ליקוי מהותי שנפל במבנה מגורים שהעמיד מעביד או מעסיק בפועל לשימושם של עובדים זרים המועסקים על ידו, בנוסף, היו מספר העובדים המתגוררים במבנה גדול מן המותר בתקנות שהותקנו לפי חוק זה, יראו עובדה זו כליקוי מהותי אחד לעניין סעיף זה;". תיקון סעיף 6 3. (1) אחרי סעיף 6(ה) לחוק העיקרי יבוא: "(6)(ו)(1) נקבעה עבירה לפי חוק זה כעבירה מנהלית לפי חוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-19852, לא יוטל קנס מנהלי בשל עבירה כאמור ולא יוגש בגינה כתב אישום, אם עברו שישה חודשים מיום שנודע על העבירה למפקח או לרשות מוסמכת אחרת.". "(6)(ו)(2) ניתן לנקנס הזדמנות להביא את טענותיו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לאשר הגשת כתב אישום או הטלת קנס מנהלי אף לאחר שעבר המועד הנקוב בסעיף קטן (1), אם שוכנע כי בנסיבות העניין עולה העניין הציבורי שבהטלת הקנס המנהלי או בהגשת כתב אישום.". "(6)(ו)(3) הוראות סעיף קטן (1) לא יחולו על כתב אישום שהוגש כנגד אדם שהוטל עליו קנס מנהלי במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (1), או במועד מאוחר יותר באישור היועץ המשפטי לממשלה, כאמור בסעיף קטן (2), והודיע על רצונו להישפט על העבירה." (2) אחרי סעיף קטן 6(ו) לחוק העיקרי יבוא: "(6)(ז) לא יוטל על אדם קנס מנהלי בשיעור כולל העולה על 20,000 שקלים חדשים, בשל עבירות על חוק זה, אשר נתגלו במהלך ביקורת יחידה של המפקח, אלא בהסכמת הממונה או סגנו, לאחר שנתן לנקנס הזדמנות להביא טענותיו בפניו". דברי הסבר הצעת החוק נועדה להסדיר עניינים הנוגעים להטלת קנסות מנהליים בגין עבירות על חוק עובדים זרים. בשנים האחרונות נתגלו ליקויים חמורים באכיפת חוק עובדים זרים על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. תופעות של חוסר מידתיות והטלת קנסות בסכומי עתק בגין ליקויים קלי ערך חזרו ונישנו. כך, למשל, ידוע על מקרים בהם נקנסו מעסיקי עובדים זרים בענף החקלאות בעשרות אלפי ש"ח בשל פח זבל סדוק או חלון שבור, באמצעות "הכפלה מלאכותית" של הקנס המנהלי הקצוב וכן תופעה של מספר עובדים זרים המתגוררים באותו מבנה, וזאת ללא כל הצדקה עניינית. כמו כן, במקרים רבים הוטלו קנסות מנהליים מספר שנים לאחר ביצוע ביקורת על ידי מפקח לפי סעיף 6 לחוק העיקרי. פער הזמנים פגע קשות ביכולתם של המעסיקים להתגונן ולהגיש בקשות מנומקות לביטול קנס או לשקול להגיש בקשה להישפט על העבירה. זאת, בעיקר נוכח הקושי לשחזר עובדות מזמן אמת ולאתר מסמכים, או לבדוק העניין עם העובדים הזרים עצמם – אשר לא אחת עזבו את הארץ במהלך התקופה הארוכה שחלפה מאז ביצוע הביקורת ועד מועד הטלת הקנס. במגעים שנערכו בין נציגי המגזר החקלאי לבין גורמים בכירים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הודו האחרונים, כי אכן נפלו ליקויים בהטלת קנסות מנהליים בלתי מוצדקים על המעסיקים. אכן, לאחרונה חל שינוי לטובה, תוך התמקדות האכיפה באותם מקרים נדירים בהם בוצעו עבירות חמורות ומקוממות כגון אי תשלום שכר מינימום ואי הוצאת ביטוח רפואי. עם זאת, בשיחות עם גורמי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הועלתה על ידיהם הטענה כי חלק מהבעייתיות נעוצה בנוסח החוק, אשר אינו מגן די הצורך על הנקנסים מפני הטלת קנסות שווא, ואינו מאפשר להם לקבל החלטה מושכלת בשאלת הגשת בקשה לביטול קנס ו/או בקשה להישפט. לפיכך, מוצעים מספר תיקונים נחוצים על מנת ליצור איזון ראוי בין העניין הציבורי בהענשת מעסיקים שפגעו בזכויות עובדים זרים המועסקים על ידיהם, לבין החשש משימוש שרירותי ובלתי מרוסן בסמכות להטיל קנסות מנהליים, בלתי מוצדקים שיוטלו על מעסיקים תמי-לב שלא ביצעו כל עבירה. לסעיף 1: מוצע להקנות לפרקליטים בכירים בפרקליטות המדינה או בפרקליטות המחוז סמכות לאשר הטלת קנסות במקרים חריגים כפי שיפורט בהמשך החוק המוצע. הצורך במעורבות גורמי פרקליטות המדינה נועד על מנת לאפשר ביקורת פנים-מנהלית על אכיפת החוק, ולמנוע שימוש בלתי מרוסן בסמכות להטיל קנסות מנהליים. לסעיף 2: מוצע להבהיר כי כל ליקוי מהותי שנפל במבנה מגורים ייחשב כעבירה נפרדת, ולפיכך ניתן יהיה להטיל בגין כל ליקוי מהותי, כאמור, קנס מנהלי נפרד. כך למשל, אם מעסיק העמיד לרשות העובדים הזרים המועסקים על ידו שני מבני מגורים ובכל אחד מהם נפלו שלושה ליקויים מהותיים – ניתן יהיה להטיל על המעסיק בגין ליקויים מהותיים אלה קנס מצטבר בשיעור פי שישה מהקנס המנהלי הקצוב (כיום – 5,000 * 6 = 30,000 ש"ח). כמו כן, מוצע להורות כי קנס מנהלי יוטל אך ורק בגין ליקוי "מהותי" במגורים, על מנת למנוע הטלת קנסות בגין זוטי דברים. עוד מוצע להבהיר כי אין קשר בין מספר העובדים המתגוררים בכל מבנה מגורים שנפל בו ליקוי מהותי, לבין מספר העבירות שעבר המעסיק בקשר עם ליקויים אלה: כל ליקוי מהותי ייחשב כעבירה נפרדת, גם אם במבנה הלקוי התגורר עובד זר אחד בלבד. התיקון נדרש, מחד גיסא, על מנת למנוע מצב בו מעסיק נענש מספר פעמים על אותו מעשה או מחדל – ומאידך גיסא על מנת לתמרץ מעסיקים לוודא כי המגורים הולמים וכי לא נפלו בהם ליקויים מהותיים כלשהם. לסעיף 3: מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להטיל קנס מנהלי או להגיש כתב אישום בגין עבירה מנהלית על החוק העיקרי, אלא במהלך ששת החודשים הראשונים שחלפו מאז ביצוע הביקורת על ידי המפקח, התיקון המוצע נועד להבטיח למעסיקים הזדמנות סבירה להתגונן כנגד הקנס, לרבות הגשת בקשה לביטול הקנס והגשת בקשה להישפט, ולמנוע מצבים בהם מופתעים מעסיקים לקבל קנסות חודשים ארוכים ואף שנים לאחר ביצוע הביקורת, במקרים רבים לאחר שבביקורת עצמה לא נמסר להם על כל ליקוי שנתגלה בה. על מנת לאפשר הטלת קנס מנהלי במקרים חריגים, מוצע להסמיך פרקליטים בכירים מפרקליטות המדינה או מפרקליטות מחוז להטיל קנס מנהלי או להגיש כתב אישום גם לאחר שחלפה תקופת ששת החודשים האמורה, וזאת לאחר שמיעת הנקנס. כמו כן, מוצע להבהיר כי הוראת הסעיף לא תחול על הגשת כתב אישום כנגד נקנס שהודיע על רצונו להישפט, ואשר הקנס המנהלי הוטל עליו בהתאם להוראות הסעיף המוצע. בנוסף, נוכח ריבוי הקנסות המצטברים הגבוהים המוטלים על מעסיקים בשל ריבוי עבירות (בחלק מהמקרים מגיעים הקנסות למאות אלפי ש"ח), מוצע כי קנסות בשיעור גבוה במיוחד (מעל 20,000 ₪) לא יוטלו אלא באישור הממונה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07