קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 103) (ביטול העבירה של תקלה ציבורית), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/240).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא שלנו הוא הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת אורי אריאל, זבולון אורלב ואלי אפללו. אורי אריאל מציג את החוק. יואל חסון (קדימה): יש פה תקלה טכנית. אני צריך לעלות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: האם כבודו מוכן לוותר או שרוצה להציג? אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה קובע, אתה היושב-ראש. אם זה תורו, אני מוותר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הלוח שהיה לפני לא היה מעודכן. חבר הכנסת אורי אריאל, אני אודה לך אם תציג בעוד כמה דקות את החוק שלך. לא היה לי שום ספק בנדיבותו של חבר הכנסת אורי אריאל. אני כרגע עובר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 103) (ביטול העבירה של תקלה ציבורית), התשס"ח–2008, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת יואל חסון. בבקשה אדוני. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אורי אריאל, אני מודה לך מראש על הנדיבות שלך. חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק עקרונית, שבאה לסלק מהעולם את העבירה שנקראת תקלה ציבורית, עבירה שהיא במובן מסוים עבירת-סל, שגדולי השופטים והמשפטנים במדינת ישראל חשבו שמזמן - - - ראובן ריבלין (הליכוד): "אגד" נגד היועץ המשפטי – כבר אמר שלפני 40 שנה היה צריך לבטל את זה. יואל חסון (קדימה): בדיוק. באמת, גדולי המשפטנים ואנשים שמכירים את הנושא הזה חשבו שהדבר הזה צריך לצאת מספר החוקים. התקלה הציבורית הזאת צריך שלא תהיה בספר החוקים שלנו. נוצר מצב ששופטים ראו בסעיף הזה סעיף שאפשר להכניס לתוכו עבירות שלא ניתן להגדיר אותן בספר. נקבע בצורה ברורה שזה דבר שלא ראוי לעשות ולא נכון. אם אדם נאשם על דבר מסוים וצריך לבוא למשפט, צריך שהעבירה תהיה מוגדרת וברורה ושלא יחפשו עבירת-סל, שנקראת תקלה ציבורית, כדי להרשיע אדם לפיה. כאשר מסתכלים על דוגמאות של פסקי-דין ורואים היכן הכניסו את נושא התקלה ציבורית – שלא לדבר על האשמות של משטרת ישראל שהתבססו על זה – מוצאים דוגמאות קצת מגוחכות. אני רואה בהצעת החוק הזאת הצעה שמתקנת את חוק העונשין, הופכת אותו לנכון יותר ומחייבת אותנו למקד את עצמנו בעבירה כאשר אנו באים להאשים בהאשמה שיש בגינה עונש מאסר או עונשים אחרים. לכן, חברי חברי הכנסת, אני אודה לכם מאוד אם תעבירו את הצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה, כדי שוועדת החוקה, חוק ומשפט תמשיך בעבודתה להורדת הסעיף הזה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת יואל חסון. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת רביץ, האם אתה מעוניין לדבר? אתה יכול לומר את דברך מהמיקרופון שלידך. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת יואל חסון, אני רוצה לומר לחברי חברי הכנסת שהמצב הקיים היום כבר סותר את ספר החוקים. זה לאחר שקיבלנו בספר החוקים את החוק המובן מאליו, שלוקח ממקורותינו, שאין עונשין אלא אם כן מזהירים. אני רוצה להוסיף ולומר כי בעונשים חמורים מאוד ההזהרה צריכה להיות כל כך מדויקת, למשל על רצח. צריך להזהיר את האדם שהוא הולך לרצוח אדם פלוני, עד כדי כך. על דברים אחרים יש הזהרות קלות יותר ולא צריך לדקדק. במקרי רצח נאמר: והצילו העדה. מחפשים איך שלא להרוג אותו. לכן, המצב הנוכחי לפי ספר החוקים הקיים אוסר את ההתנהגות הזאת של עבירה אבסטרקטית ציבורית, ששופטים מפעם לפעם מנצלים את חוסר הבהירות כדי להאשים אדם על דבר שנראה להם באותו הזמן דבר חמור. לכן, אני חושב שהצעתו של יואל חסון ראויה בהחלט לתמיכה – להכניס בהירות בעניין הזה. אנחנו לא ששים להעניש בני-אדם כאשר הם אינם מודעים מלכתחילה ובמפורש ועל-ידי ספר החוקים שהדבר שהם עושים אסור. יש דברים בתיקון החברה שמובנים מאליהם, אבל ענישה לפי ספר החוקים אסור לה שתהיה תיאורטית, אבסטרקטית, לקוחה מאיזה עולם שאיננו עומד לשום ביקורת ציבורית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת רביץ. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה, אדוני. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, טוב עשה חבר הכנסת יואל חסון שהציע להעביר את העבירה הזאת מהעולם, כי היה בה שימוש לרעה. היא איננה ברורה, ואז בכל פעם שרוצים בפרקליטות להכביד על מישהו, אז מעבר למה שהוא נאשם באמת – הוא גנב או עשה איזה דבר – מוסיפים את העבירה הזאת. אז כמובן הסניגור צריך להתמודד עם מה שהפרקליטות לא הבינה למה היא שמה, הפרקליטות צריכה לענות, והשופט צריך להתעסק עם זה. בקיצור, בלגן אחד גדול שאין בו טעם ואין בו תוחלת. על זה כבר נאמר: ברוך שפטרנו מעונשו של זה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אריאל, גם על הקיצור הנמרץ בדבריו. חבר הכנסת גפני – איננו; חבר הכנסת מרגי – איננו; חבר הכנסת יעקב כהן – איננו; חבר הכנסת טלב אלסאנע – איננו; חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. אחריו ודאי חבר הכנסת נסים זאב. בזה תמה רשימת הדוברים. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, באין שרים ובאין ממשלה, ובימים ההם אין מלך בישראל, אני רוצה לציין לשבח את חבר הכנסת יואל חסון. מעשה שהיה כך היה בשלהי שנות ה-50. בעשור הראשון למדינת ישראל, כאשר עיצבנו את המדינה וגם את חיי המשפט בה, פרצה שביתה גדולה, ו"אגד" היתה בשביתה זו, שהיתה שביתה פראית, מה שנקרא אז ונקרא היום. היועץ המשפטי דאז מצא לנכון להעמיד את "אגד" לדין על עבירה לפי סעיף 105 לחוק העונשין, שהיא באנגלית, לפי הנוסח של 1936, Public mischief – היזק ציבורי. בית-המשפט העליון, לאחר שהורשעו בבית-המשפט השלום והמחוזי – נדמה לי השופט אגרנט והשופט זילברג, ממעצבי המשפט בישראל, באו ואמרו שהם מתקשים ביותר להבין איך הם יכולים להרשיע ומהם יסודות העבירה של היזק ציבורי. נדמה לי שאתה מכוון פה לאותה סוגיה שהועלתה אז, אולי בלבוש אחר. בעוונותי הרבים אני פוליטיקאי כבר יותר מדי זמן. יותר מ-20 שנה אני פוליטיקאי שעוסק רק בנושאים הפוליטיים, והפסקתי את עיסוקי כמשפטן פעיל בתחום עריכת-הדין. מתוך ביקורים רבים בוועדת החוקה, חוק ומשפט עדיין לא ראיתי שהנושא הזה עלה פעם נוספת. אם אכן נמצא דבר כזה בספר החוקים, מן הראוי שיביאו את מיטב חוקרי המשפט בארץ כדי לבוא ולראות איך מסירים דבר שאין בו יסודות עבירה ברורים, שהנאשם יכול להיות מוזהר בטרם עוברת העבירה, ואם הוא עובר את העבירה הוא יודע שהוא צפוי לעונש. לכן, אני בהחלט אצביע בעד החוק. אני חושב שהוא ראוי לדיון מאוד מעמיד בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כדי שהחוק הזה לא ישמש רק לצורך תיקון חוק העונשין, אלא גם ראשית דרך להיגוי בכל הסוגיה הזאת שחבר הכנסת יואל חסון מעלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת ראובן ריבלין. כאמור, יחתום את הדיון חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני ממש מתפלא איך כל כך בקלות הסכימו לוותר על חוק כזה, חוק העונשין, שאפשר להושיב אדם במאסר שלוש שנים, למצוא עילה כלשהי, סיבה, בכל זאת. לפעמים רוצים להעניש מישהו וצריך לחפש משהו כדי להעניש אותו. אין דבר שהוא לא תקלה ציבורית; כל שביתה היא תקלה ציבורית. "בזק", אם היא שובתת – זה לא תקלה ציבורית? החשמל, כשהוא מושבת – זה לא תקלה ציבורית? כשאנשי הימין מפגינים ברחוב – זה לא תקלה ציבורית? מספיק שהרכב לא היה יכול לנסוע בכביש. ראובן ריבלין (הליכוד): זה לא תקלה. נסים זאב (ש"ס): זה תקלה, זה יותר מתקלה, אבל זה גם תקלה. אפשר להכליל כמעט בכל סעיף תוספת של תקלה ציבורית. לכן, אני חושב שטוב שזה חולף מן העולם. אני מתפלא שכל כך הרבה שנים יש ביקורת של בית-המשפט על הסעיף הזה, ורק עכשיו הולכים לבטל אותו. אבל השאלה היא, האם שופטי בית-המשפט השתמשו בסעיף הזה בשנים האחרונות. זה מה שמעניין. האם היה ניצול של הסעיף הזה כדי להחמיר בענישה בדברים שהם לא רלוונטיים? זה מה שצריך להיות בוועדת החוקה, חוק ומשפט – לקבל את הנתונים בסוגיה הזאת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חברי הכנסת, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 103) (ביטול העבירה של תקלה ציבורית), התשס"ח–2008, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת יואל חסון. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת מתבקשים להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 103) (ביטול העבירה של תקלה ציבורית), התשס"ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד הצעת החוק בקריאה ראשונה – 18, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 103) (ביטול העבירה של תקלה ציבורית), התשס"ח–2008, עברה בקריאה ראשונה, ותוכן לקריאה שנייה ושלישית - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם אפשר לצרף אותי לתומכים אשמח. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לצורך הפרוטוקול נודיע שגם חבר הכנסת זבולון אורלב תמך בהצעת החוק. הצעת החוק תוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.