קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - אישור ועדת החוקה לתקנות סדר הדין האזרחי), התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2036/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - אישור ועדת החוקה לתקנות סדר הדין האזרחי), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני המציע. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מותר לי לעשות את זה בפחות מעשר דקות? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני אודה לך על כך, אפילו בפומבי, לפרוטוקול. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני אעשה את זה בקיצור רב, כי אין תשובה והצבעה, ואני חושב שגם אין צורך להאריך. אנחנו, כבית-המחוקקים, חושבים שכל מה שקשור לחירות הפרט, זכויות הפרט, צריך לעבור את עינה הבוחנת של הכנסת. זה עיקרה של הדמוקרטיה. והנה, יש לנו חוק בתי-המשפט שמאפשר לבתי-המשפט לתקן תקנות כמו במשרדים אחרים – וזה מבורך, כי אנחנו לא יכולים לסתום את הוועדות בתיקון תקנות. דא עקא שמשרד המשפטים, בעיקר בתי-המשפט, תיקנו הרבה מאוד תקנות בהרבה מאוד נושאים, ובחיוך כבר קוראים לזה במסדרונות "החוק המקביל", או "החוק השני". אז כל זמן שאלה תקנות שאינן פוגעות בדברים יסודיים, בכבוד. אבל יש תקנות שתוקנו מבלי שאף עין דמוקרטית של הבית הזה תראה את זה, והן פוגעות בחירותו של הפרט, בזכויותיו של הפרט, דבר שלא יעלה על הדעת. אתן לדוגמה שני מקרים, אף שיש כמה וכמה מקרים. דוגמה אחת, צו עיכוב יציאה מהארץ. אין כמעט דבר יותר פוגע בזכויות הפרט מעיכוב אדם מלצאת מהארץ, אם הוא צריך, לעסקיו וכו'. ודאי שיש מקרים שזה מוצדק. כל הפרוצדורה של עיכוב יציאה מהארץ נעשית בתקנה, מבלי שהכנסת יודעת על מה מדובר שם, מבלי שוועדה אחת מוועדות הכנסת יודעת על מה מדובר שם. ואני בטוח שהכול טוב, הכול בסדר, אבל מכיוון שאנחנו רוצים שהמחוקק, בפרט בנושאים הרגישים האלה, יהיה הכנסת, ולא המערכת המבצעת, לכן עצתי. באה ואומרת הצעת החוק, שבאותם נושאים שהתקנה פוגעת בחירותו של הפרט או בזכויותיו של הפרט, ואלה מקרים מצומצמים - במקרים האלה התקנה תובא לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. דוגמה אחת היא צו עיכוב יציאה. דוגמה שנייה, אם צריכים להיכנס לביתו של חייב כדי להחרים רכוש - ודאי שכניסה לבית של אדם פרטי היא פגיעה חמורה מאוד בחירותו ובזכויותיו, אך ודאי שחייבים לעשות את זה במקרים מסוימים. יש תקנות, כל התקנות האלה לא ראו אף עין דמוקרטית; כלומר, חוקק מבלי שהכנסת ראתה את זה, מבלי שאחת מוועדותיה ראתה את זה. על כן באה הצעת החוק שלי לומר, שכל תקנה מהסוג הזה של בתי-המשפט שפוגעת בזכויות או בחירות, תעבור לדיון לאישור ועדת החוקה. מאחר שוועדת השרים במכה הראשונה לא אישרה את זה, למרות המלצת משרד המשפטים, ואני חושב שהיתה שם אולי אי-הבנה, אני מקווה מאוד שיהיה ערעור ויהיה דיון נוסף בוועדת השרים והם ישנו את דעתם. לכן תשובה והצבעה יהיו במועד מאוחר יותר. תודה רבה, אדוני. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מאוד מודה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי גם על כך שהבטיח וקיים וקיצר בדבריו. הצבעה במועד אחר.