הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
סטס מיסז'ניקוב
ליה שמטוב
סופה לנדבר
יוסף שגל
דוד רותם
ישראל חסון
יצחק אהרונוביץ
פ/3519/17
הצעת חוק המאמנים האישיים, התשס"ח–2008
פרק א': הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"אימון אישי"– מקצוע שייעודו השגת שינוי בר-קיימא המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחייו של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו, תהליך האימון מושתת על מערכת יחסים מתמשכת המאפשרת למתאמן להגדיר את חזונו, ייעודו וערכיו בכל תחום בחייו, לתרגם אותם ליעדים מוגדרים, לבנות תכנית פעולה יישומית להגשמתם ולהוציאה לפועל;
"המנהל" – המנהל הכללי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;
"מחלה מסכנת" –
(1) מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן את בריאותו של אדם הנמצא בטיפולו של בעל תעודת מאמן אישי;
(2) מחלה, לרבות מחלת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מבעל תעודת מאמן אישי את היכולת לעסוק באימון אישי לחלוטין, זמנית או חלקית;
"מאמן אישי" – מי שהוסמך להיות מאמן אישי, רשום בפנקס המאמנים האישיים ויש לו תעודת מאמן אישי בהתאם לחוק זה ;
"המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19581;
"פנקס" – פנקס המאמנים האישיים בהתאם להוראות סעיף 10;
"תעודת מאמן אישי", "תעודה" – תעודה של מאמן אישי שניתן לפי הוראות סעיף 6;
"השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
פרק ב': תעודת מאמן אישי וייחוד התואר
הענקת תעודת מאמן אישי
3.
המנהל יעניק תעודת מאמן אישי לפי הוראות חוק זה.
ייחוד התואר
4.
(א) לא ישתמש אדם בתואר מאמן אישי, או בכל תואר הדומה עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא בעל תעודת מאמן אישי ורשום בפנקס.
(ב) לא יציג עצמו אדם כעוסק במקצוע האימון האישי אלא אם כן הוא בעל תעודת מאמן אישי ורשום בפנקס.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מאמן אישי בתחום הספורט, ובלבד שהוסמך בהתאם לחוק הספורט, התשמ"ח–19882.
איסור התחזות
5.
לא יתחזה אדם לבעל תעודת מאמן אישי, ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודה כאמור, אלא אם כן הוא בעל תעודת מאמן אישי.
פרק ג': תנאים לקבלת תעודת מאמן אישי
תנאים לקבלת תעודת מאמן אישי
6.
(א) מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל תעודת מאמן אישי:
(1) הוא בגיר;
(2) הוא תושב ישראל;
(3) הוא עומד בתנאי הכשירות המנויים בתוספת הראשונה לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות;
(4) הוא אינו חולה במחלה מסכנת;
(5) הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודת מאמן אישי, ולא הוגשו כנגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי.
(ב) המנהל, בהתייעצות עם המועצה, יכיר במוסד לימודים שעמד בתנאים שיקבע; סגל ההוראה במוסד מוכר כאמור, יכלול מאמנים אישיים מוסמכים המורשים לעסוק באימון אישי על פי חוק זה, בעלי ניסיון, בהיקף של ממש, של 5 שנים לפחות באימון אישי.
(ג) המנהל, בהתייעצות עם המועצה, יקבע הוראות לענין הכשרה מעשית, לרבות לעניין המוסמכים לתתה.
(ד) המנהל רשאי להתייעץ עם המועצה לענין נושאי הבחינה והסדריה.
היתר מיוחד
7.
המנהל יהא רשאי להעניק אישור זמני של מאמן אישי לאדם שאינו תושב ישראל או אזרח ישראלי, לתקופה שיורה שלא תעלה על שנה ובלבד שהוכח להנחת דעתו של המנהל כי אותו אדם הוא בעל כשירות באימון אישי והעסקתו נדרשת למטרות הוראה או הדרכה, ובלבד שאותו אדם הוא בעל השכלה והכשרה נדרשת לצורך עיסוק באימון אישי במדינה שבה הוא עוסק באימון אישי, ככל שנדרש באותה מדינה.
הגשת בקשה
8.
(א) אדם המבקש לקבל תעודת מאמן אישי יגיש בקשה למנהל (בחוק זה – המבקש).
(ב) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודה כאמור בסעיף 6.
(ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
החלטה בבקשה למתן תעודה
9.
המנהל רשאי להעניק למבקש תעודה, להתנות את מתן התעודה בתנאים או לדחות בקשה למתן תעודה כאמור, ובלבד שבטרם יחליט המנהל על התניה או על דחייה כאמור ייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.
פנקס המאמנים האישיים
10.
(א) המנהל ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי תעודות; המרשם יכלול את שמו של בעל התעודה ואת מספר התעודה שברשותו, והוא יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ובכל דרך נוספת שיורה השר.
(ב) ביטול תעודה, התלייתה או התנייתה בתנאים, יצוינו בפנקס.
פרק ד': מועצת המאמנים האישיים
מועצת מאמנים אישיים והרכבה
12.
(א) השר יקים מועצת מאמנים אישיים שתמנה 18 חברים (בחוק זה – המועצה) ואלה חבריה:
(1) נציג שימנה השר והוא יהיה היושב ראש;
(2) תשעה מאמנים אישיים, ובעלי ותק של חמש שנים לפחות, בהיקף של ממש, באימון אישי, העוסקים באימון אישי בתחומים שונים;
(3) שני נציגים שימנה השר מבין עובדי משרדו;
(4) שני נציגים שימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו;
(5) שני נציגים שימונו על ידי המועצה להשכלה גבוהה;
(6) שני נציגי ציבור.
(ב) חבר המועצה לא יקבל שכר בעד חברותו במועצה, אך יהיה זכאי לקבל החזר הוצאות סבירות שהוציא בקשר למילוי תפקידו כחבר המועצה בשיעורים שקבע השר.
(ג) הרכב המועצה ומענה יפורסמו ברשומות.
סייגים למינוי
13.
לא ימונה לחבר מועצה אדם שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) עיסוקיו או תפקידיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר המועצה;
(2) הוא הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.
כהונת חבר מועצה
14.
(א) תקופת כהונתו של חבר מועצה תהא שלוש שנים.
(ב) חבר מועצה יכול שיתמנה לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ג) נבצר מחבר המועצה, דרך קבע, למלא את תפקידו או שהוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
(ד) הוגש כתב אישום בעבירה מסוג עוון או פשע נגד חבר המועצה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
התפטרות ומינוי ממלא מקום
15.
(א) התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר וליתרת תקופת כהונתו.
(ב) חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חודשים, רשאי השר למנות לו ממלא מקום באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר, ולמשך התקופה שבה נבצר מחבר המועצה למלא את תפקידו או למשך תקופת ההשעיה, לפי העניין.
תפקידי המועצה
16.
ואלה תפקידי המועצה –
(1) לייעץ למנהל לעניין הכרה במוסדות לימוד לאימון אישי;
(2) לייעץ למנהל לעניין הכשרה מעשית;
(3) לייעץ למנהל לעניין בחינות;
(4) לייעץ לשר בעניין כללי אתיקה לבעלי תעודה;
(5) לפקח על בעלי תעודה;
(6) לפעול להגנה על ענייניהם המקצועיים של בעלי תעודה, לרבות ייזום פעולות מחקר וקידום המקצוע.
סדרי עבודת המועצה
17.
המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בידי השר.
פרק ה': אתיקה מקצועית ומשמעת
אתיקה מקצועית
18.
(א) במילוי תפקידו יפעל המאמן האישי לטובת המתאמן, בנאמנות ובמסירות וינקוט את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה, הנאמנה, הזהירה והישרה של הנתונים לפיקוחו, לרבות עובדים המועסקים על ידו.
(ב) מאמן אישי יוודא, כי בכל אימון יובהר לכל צד הנוגע לענין מיהו המתאמן.
(ג) מאמן אישי לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתקבע המועצה; בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע.
(ד) מאמן אישי ישתמש לציון מקצועו בתואר "מאמן אישי" או בתואר לועזי מקביל שתקבע המועצה, ורשאי הוא לציין גם תואר אקדמי או מקצועי אחר.
(ה) מאמן אישי לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקו כמאמן אישי לבין העיסוק האחר; מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, המועצה רשאית לקבוע כללים ונסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים.
(ו) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם המועצה, ובהתייעצות עם הארגון המקצועי שלדעת השר מייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות, כללי אתיקה מקצועית שחייבים לפעול על פיהם מאמנים אישיים, מתמחים ושותפות מאמנים אישיים.
שמירת סודיות
19.
(א) מאמן אישי ישמור בסוד, לא יגלה ולא יעביר לאחר ידיעה או מסמך שהובאו על ידי המתאמן או מטעמו תוך כדי מילוי תפקידו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) הדבר דרוש לשם מניעת פשע;
(2) נדרש לכך מאת בית משפט;
(3) נדרש מכוח חובה שבדין לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות;
(4) אם הדבר דרוש לשם התייעצות מקצועית, ובלבד שלא ימסור נתונים, שיש בהם לחשוף את שם המתאמן, זהותו;
(5) על פי הרשאה מפורשת של המתאמן בכתב.
(ב) מאמן אישי ינקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדיו ישמרו על סודיות הידיעות או המסמכים המגיעים לידיעתם.
עבירות משמעת
20.
מאמן אישי שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
(1) נהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
(2) עבר על הוראה מהוראות סעיף 18, או על כלל מהכללים שקבע השר לפי הסעיף האמור;
(3) עבר על הוראות סעיף 19;
(4) השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;
(5) גילה חוסר מקצועיות, חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמאמן אישי;
(6) הורשע בפסק דין סופי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כמאמן אישי;
מינוי ועדת משמעת
21.
(א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים (להלן – ועדת משמעת), וממלאי מקומם שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת של מאמנים אישיים.
(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו –
(1) שופט בדימוס שימנה השר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) נציג משרד המשפטים שהוא חבר לשכת עורכי הדין;
(3) מאמן אישי בעל ותק של חמש שנים לפחות, שאינו עובד המדינה;
(ג) חבר המועצה לא ימונה לחבר ועדת המשמעת.
(ד) הוראות סעיף זה שעניינן חברי ועדת משמעת יחולו גם על ממלאי מקומם.
קובלנה
22.
נוכח היועץ המשפטי למשרד התעשיה המסחר והתעסוקה או עורך דין, עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שהוא הסמיך לכך (להלן – התובע) כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל תעודה עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.
תקופת כהונה
23.
(א) חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של שלוש שנים, אך רשאי השר, על פי המלצת המועצה, לשוב ולמנותו מחדש לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התחיל חבר ועדת משמעת לדון בעניין, יהיה רשאי לסיים את העניינים הנוגעים לדיון זה.
(ג) מינוי חברי ועדת המשמעת יפורסם ברשומות.
הפסקת כהונה
24.
(א) חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם הוא התפטר מחברותו בוועדת המשמעת על ידי מסירת כתב התפטרות לשר.
(ב) השר רשאי להעביר את חבר ועדת המשמעת מכהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2) הוא הורשע בפסק דין סופי בעבירת משמעת לפי חוק, לרבות חוק זה, או הורשע בפסק דין סופי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת;
(3) הוא הוכרז פושט רגל וטרם הופטר;
(4) הוא חדל מלמלא אחר התנאי בסעיף 20(ב) שמכוחו מונה לחבר ועדת המשמעת.
השעיה מכהונה
25.
השר רשאי להשעות את חבר ועדת המשמעת מכהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא הועמד לדין משמעתי לפי חוק, לרבות חוק זה – עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו;
(2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שלדעת השר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת – עד למתן פסק דין סופי.
אי-תלות
26.
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרותו של הדין.
תובע ותפקידיו
27.
(א) התובע לפני ועדת המשמעת (בחוק זה – תובע) יהיה עורך דין שהסמיכו לכך היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) קובלנה על עבירת משמעת תוגש בידי תובע.
(ג) תובע רשאי גם לחקור תלונות על עבירות משמעת של מאמן אישי מייצג.
(ד) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)3, וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שעשה תובע.
(ה) המועצה רשאית למנות ועדת תלונות שתסייע לתובע במילוי תפקידו.
(ו) לא תוגש קובלנה אם חלפו מעל חמש שנים מהמועד שבו נודע למועצה על ביצוע עבירת המשמעת המיוחסת למאמן אישי.
הודעה למתלונן על אי הגשת קובלנה
28.
(א) החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.
(ב) על החלטה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המתלונן לערור לפני המועצה בתוך 30 ימים מיום המצאתה.
מחיקה אינה מונעת הגשת קובלנה
29.
בוטל רישומו של מאמן אישי בפנקס או הותלה רישומו בפנקס אין בכך כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת ובלבד שהקובלנה הוגשה בתוך שנה מיום ביטול הרישום או התלייתו.
הדיון בוועדת משמעת
30.
(א) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
(ב) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות תובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (בחוק זה – נקבל), אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בנוכחות נקבל באחד מאלה:
(1) סניגורו של הנקבל מתייצב במקומו;
(2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת רשאית הוועדה לדון בענינו שלא בפניו.
(ג) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות נוכחותו של אדם אחר מאלה האמורים בסעיף קטן (ב), בדיון, כולו או חלקו.
פסילת חבר ועדת משמעת
31.
(א) תובע או נקבל רשאי לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
(ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
(ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
(ד) על החלטת ועדת המשמעת בענין פסלות רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך שלושים ימים מיום המצאת ההחלטה.
סדרי הדין
32.
שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות בענין או שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
דיני ראיות
33.
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.
אמצעים משמעתיים
34.
(א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס שלא יעלה על כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19774 (להלן – חוק העונשין);
(4) התליית הרישום בפנקס לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
(5) ביטול הרישום בפנקס.
(ב) מי שרישומו בפנקס בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(5), לא יבקש חידוש הרישום לפני שעברו חמש שנים מיום ביטול הרישום; המועצה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש הרישום או לסרב לו.
פרסום
35.
(א) ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה בדרך שתקבע; הועדה תהיה רשאית שלא לפרסם את החלטתה רק אם החליטה על אמצעי משמעת לפי סעיף 34(א)(1) עד (3); החלטה לא תפורסם אלא בדרך שתורה עליה ועדת המשמעת.
(ב) החלטת ועדת המשמעת לא תפורסם כל עוד ניתן לערער עליה ואם הוגש ערעור כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט הדן בערעור אחרת.
(ג) ועדת המשמעת תמציא לחברי המועצה העתק של החלטותיה.
ערעור
36.
(א) על החלטת ועדת המשמעת רשאים תובע ונקבל לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידיעתם.
(ב) בית המשפט המחוזי ידון בערעור כדן יחיד; פסק דינו יהיה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
(ג) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, לרבות החלטה על פרסום כאמור בסעיף 31, אלא אם כן נקבע אחרת בידי ועדת המשמעת או בידי בית המשפט.
(ד) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לדיון בערעור.
התלייה עד סיום הדיון
37.
(א) הוגשה לוועדת המשמעת קובלנה נגד מאמן אישי או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 20(6), רשאית היא אם מצאה שחומרת הענין או טובת הציבור מחייבת זאת, ולאחר שנתנה למאמן האישי הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את רישומו בפנקס עד לסיום הדיון; לא הסתיים הדיון בתוך שלושה חודשים מיום התלית הרישום, בטלה ההתליה אלא אם כן האריכה אותה הועדה.
(ב) על החלטת התליה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 36.
דין משמעתי ודין פלילי
38.
(א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר, אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה נגד מאמן אישי בשל אותו מעשה או מחדל ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
(ב) הוגש נגד מאמן אישי כתב אישום בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון בפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.
פסק דין במשפט פלילי
39.
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך ועדת המשמעת כנגד אותו נקבל.
סמכויות עזר
40.
(א) ועדת המשמעת רשאית ביוזמתה או לבקשת בעל דין:
(1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
(2) להזהיר או להשביע עד בהתאם לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם–19805;
(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19716, לשם גביית עדות;
(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית המשפט.
(ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א), וסירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הועדה, רשאי בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה לכפות את הציות להוראות הועדה, על פי בקשת יושב ראש הועדה, בדרך של מאסר שלא יעלה על חודש ימים או בדרך של הטלת קנס שלא יעלה על האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין.
פרק ו': עונשין והוראות כלליות
עונשין
41.
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1) עובר על הוראה מהוראות סעיף 4;
(2) מגלה או מעביר לאחר ידיעה או מסמך שהובאו לידיעתו על ידי מתאמן או מטעמו תוך כדי מילוי או עקב תפקידו בניגוד להוראות סעיף 19.
ביטול תעודה
42.
המנהל רשאי לבטל תעודה לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התעודה ניתנה לו על סמך מידע כוזב.
ביצוע ותקנות
43.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, ובאישור וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו לרבות לעניין גביית אגרה, בעד בקשה לקבלת תעודה ובעד בחינות.
תחילה
44.
תחילתו של חוק זה ________ מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
הוראות מעבר
45.
(א) מי שהוכיח כי עסק באימון אישי, בהיקף של ממש, בתקופה שלא פחתה מ-5 שנים מיום תחילתו של חוק זה, יירשם בפנקס המתנהל לפי חוק זה, אף אם לא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 6(3), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.
(ב) מי שלמד אימון אישי בהיקף של 120 שעות, עשה הכשרה מעשית או צבר 100 שעות לפחות של אימון אחר והוכיח ידע וניסיון לפי הנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה אם מתקיימים בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6, למעט התנאים לענין הכשרה מעשית ובחינות, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.
(ג) מי שהחל לימודיו כמאמן אישי ערב תחילתו של חוק זה, במוסד שלא הוכר בידי המנהל, המנהל רשאי לדרוש כי ישלים את לימודיו במוסד שהכיר וכן ישלים הכשרה מעשית או יתנה את מתן התעודה בבחינות נוספות שקבע.
תוספת
תנאי הכשירות
(סעיף 6(3))
(א) השכלה – הוא הוסמך כמאמן אישי על ידי מוסד לימודים שהוכר על ידי המנהל, ומשך הלימודים לא פחת מ-120 שעות אקדמיות.
(ב) הכשרה מעשית – עשרה אימונים בהיקף של 100 שעות, לפחות, בפיקוח ובהנחיית מוסד הלימודים.
(ג) עמידה בבחינות שקבע המנהל.
דברי הסבר
בתחילת שנות השמונים החלו שיטות מעולם האימון הספורטיבי – הכולל גם אימון אישי – לחלחל אל עולם העסקים ומשם התרחב השימוש גם לתחומים נוספים, כולל פתרון בעיות בחיים האישיים. שיטות ופתרונות אלה תופסים לעיתים קרובות את מקומם של יועצים ארגונים או פסיכולוגים.
על פי איגוד האימון הבינלאומי ה-ICF (International Coach Federation), מוגדר האימון (קואוצ'ינג) כ"שותפות מקצועית בין מאמן מוסמך ואדם או קבוצה, שותפות התומכת בהשגת תוצאות יוצאות מגדר הרגיל, בהתבסס על מטרות שהוצבו על ידי האדם או הקבוצה".
הקואוצ'ינג (Coaching) משתמש בכלים ובמתודות מכווני תוצאה שנאספו מתחומים שונים על מנת להשיג רמת יעדים וגבוהה בטווחי זמן קצרים.
כיום פועלים בישראל למעלה מאלף מאמנים אישיים, ובעוד שבעולם כולו קיימים 27 בתי ספר שהוסמכו לאימון, בישראל הוקמו בשנים האחרונות למעלה מעשרים בתי ספר המציעים קורסי אימון שונים, אולם אף אחד מהם לא מפוקח על ידי המדינה. התוצאה הנה קלות רבה בה הופכים אזרחים מן השורה למאמנים אישיים או מכריזים על עצמם כמאמנים אישיים, ועוסקים בהכוונת חייהם של הלקוחות, ללא בחינות כניסה וללא פיקוח מקצועי. בהיעדר תנאי הסמכה ברורים, בהיעדר דרישות קבלה ברורות, בהיעדר קוד אתי לעוסקים בתחום ולנוכח ריבוי הגורמים בשוק, נותר התחום פרוץ ופתוח לשרלטנים, הפוגעים באנשי המקצוע ופוגעים באותם אזרחים המבקשים הכוונה אישית.
חוק זה נועד לרשות את תחום האימון האישי ולקבוע אמות מידה ברורות בנוגע לכישוריו של מי שמבקש להיקרא באימון אישי. כידוע מדובר בתפקיד רגיש ביותר, הכרוך באחריות רבה והוא בבחינת "דיני נפשות". במסגרת החוק ניתן דגש גם למרקם מערכת היחסים והחובות שחב המאמן האישי למי שמבקש להיעזר בשירותיו ומשית עליו חובות אמון, זהירות, הגינות ויושרה בדומה לחובות המוטלים על בעלי מקצועות חופשיים אחרים או נושאי משרה בתפקידים בהם כרוכה חובת אמון בתחומים שהמחוקק בחר להסדיר ברגולציה וזאת על מנת לקיים מערכת של בקרה וסינון של מי שמבקש לעסוק בתחום רב אחריות זה. החוק יבטיח שירותים נאותים תוך יצירת מערכת של יחסי אמון בין נותן השירותים העסקיים למקבלם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר ב' התשס"ח – 31.3.08