קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: הצבא (תיקון - מינוי ראש המטה הכללי לפי המלצת ועדה ציבורית) [הצעת חוק פ/2005/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד ארדן) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק פ/2005, הצעת חוק-יסוד: הצבא (תיקון - מינוי ראש המטה הכללי לפי המלצת ועדה ציבורית), של חבר הכנסת גלעד ארדן. חבר הכנסת ארדן, בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מאותם חברי כנסת שמרגישים היום קצת פראיירים, כי הם נענו לפניית הממשלה, והסכימו להציג את החוק, ולהסכים על תשובה והצבעה במועד אחר. אז ההצבעה לא תתקיים בסוף דברי. אבל הייתי מבקש בכל זאת להקשיב להנמקת הצעת החוק. סעיף 3(ג) לחוק-יסוד: הצבא קובע כי הרמטכ"ל מתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון. חברי חברי הכנסת, אני חושב שלאור מה שעברנו בשנה האחרונה, כולנו צריכים לחשוב היטב היטב על הסעיף הזה, כי, לטעמי לכל הפחות, ראוי לשנות אותו מן היסוד. ביטחון מדינת ישראל זה לא דבר שאנחנו יכולים לתת ליד המקרה, וליד הגורל. כל עוד השיטה הדמוקרטית במדינת ישראל היא כזו שתפקיד שר הביטחון הוא תפקיד של נבחר ציבור, של פוליטיקאי שלא בהכרח בא מתחום הביטחון, אי-אפשר לאפשר שהמצב החוקי יקבע שאדם אחד, קרי שר הביטחון, הוא בעצם מביא לבדו את מי שיהיה מועמד להיות רמטכ"ל. נתאר מקרה דמיוני לחלוטין שראש ממשלה, מתוך אילוצים קואליציוניים כאלו או אחרים, מחליט למנות לשר ביטחון דווקא אדם שאין לו שום רקע בביטחון - גם זה יכול לקרות. אותו אדם יכול לפעמים לשקול אולי שיקולים פוליטיים, אולי שיקולים של יחסי ציבור עצמיים שלו - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת זאב, אתם מפריעים. גלעד ארדן (הליכוד): - - או שיקולים זרים אחרים, ובעצם על-פי חוק-יסוד: הצבא הוא האדם היחיד שמוסמך להביא את מינויו של הרמטכ"ל, את זהותו, בפני ממשלת ישראל. או ניקח מקרה אחר שבו יש כבר רמטכ"ל מכהן, אבל הוא מביע עמדות ביטחוניות, אולי הממשלה וגם ראש הממשלה, וגם שר הביטחון, לא כל כך אוהבים את עמדותיו, והם מעדיפים להחליף אותו ברמטכ"ל אחר, שבאותו זמן אולי הם חושבים שיהיה להם יותר נוח איך שהוא יציג את המצב הביטחוני. נגיד שיקראו לו דן חלוץ במקום בוגי יעלון - ממש נגיד. במצב כזה - שוב, ביטחון ישראל זה לא דבר פעוט, זה הדבר החשוב ביותר, ועל כולנו מוטלת החובה המוסרית לוודא שמי שעוסק בביטחון מדינת ישראל אלה האנשים הטובים ביותר, המוכשרים ביותר והמתאימים ביותר לתפקידם. לכן אני חושב שמתוך המגמה - בכלל בכל הנושא של מינויים שאנשים פוליטיים ממנים אנחנו רוצים לוודא שאותו אדם שמתמנה יש לו הכישורים הטובים ביותר והמתאימים ביותר למינוי. אני חושב שככל שהגוף הבוחר הוא גוף רחב יותר, עם ידע מקצועי יותר, וספקטרום של השקפות רחב יותר ומתחומים שונים, מובן שהתוצאה תהיה טובה יותר. לכן אני חושב שהצעת החוק שמונחת בפניכם היא הצעה מידתית. ההצעה קובעת ששר הביטחון, במקום שהוא באופן אישי יקבע מי יהיה המועמד היחיד לרמטכ"ל הבא, הוא זה שיקים ועדה ציבורית. הוועדה הציבורית הזאת תהיה בת חמישה חברים: שופט בדימוס של בית-המשפט העליון; שלושה אלופים במיל'; מישהו שהיה בעברו מנכ"ל משרד הביטחון. מובן שההרכב הזה יכול להשתנות אם יהיו הצעות טובות יותר במהלך החקיקה. אני מדגיש שוב ששר הביטחון הוא זה שיקבע את זהות החברים בוועדה, אבל לפחות נדע כולנו שמבחינת הידע הביטחוני וניקיון האינטרסים של מי שיושב וממליץ על המועמד לרמטכ"ל, עשינו את המיטב שיכולנו ולא התערבבו פה שיקולים זרים. אני חייב לציין שלאחר מלחמת לבנון האחרונה, כאשר שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ היה מעורב בהמלצה למינוי הרמטכ"ל הנוכחי – דרך אגב, במקרה הזה אני הסכמתי לחלוטין עם המלצתו, אבל אי-אפשר להשאיר את זה ליד המקרה וצריך שהממליצים יהיו בוודאות אנשי מקצוע בתחום – הופעתי בכמה ערוצי תקשורת ויחד אתי הופיע מתן וילנאי, שהיה אלוף בצה"ל והיום מכהן כסגן שר הביטחון. הוא הביע תמיכה מלאה בהצעת החוק ואף הוסיף עוד טענות שונות לכך שצריך לתמוך בהצעת החוק הזאת. מסיבות שאינן ברורות לי – אני עוד אברר אותן - לצערי ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד. אני מקווה שלא מתוך שיקולים צרים ופרטיים של שר הביטחון הנוכחי, שידוע עליו שהוא אדם שלא כל כך אוהב לשמוע אנשים אחרים. נכון שיועצי התקשורת אמרו לו שהוא צריך להיראות כאהוד המתייעץ, אבל אני חושש מאוד שההתנגדות שהיתה בוועדת השרים לחקיקה לא היתה התנגדות עניינית, כי עד לרגע זה לא הצלחתי להבין מה הסיבה. שוב, אני לא מפקיע את הסמכות משר הביטחון, אני רק מבקש שהוא יביא את ההתייעצות הזאת - אני לא אקרא לזה רעיונות עבודה – את המועמדים בפני ועדת אנשי מקצוע, אשר תמליץ בפניו מי היא חושבת שיהיה האדם המתאים ביותר. מובן שאפשר להוסיף לחוק הזה עוד הליכים שיאפשרו לו לבקש מהוועדה עוד מומלצים ולהכניס הליכים נוספים. לטעמי הרעיון בבסיסו הוא רעיון נכון ואני מקווה שבסופו של דבר הכנסת תתמוך בו. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חברי הכנסת, אין תשובה, אבל יש מתנגד - חבר הכנסת אורון. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אין הצבעה כי אין תשובה. היו"ר קולט אביטל: השר לא נמצא ואין תשובה, אבל יש מתנגד להצעה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אי-אפשר. הוא לא יכול להתנגד. רן כהן (מרצ): גם ההתנגדות תהיה במועד אחר. מיכאל איתן (הליכוד): אולי השר ישכנע אותנו להתנגד, אז איך אנחנו יכולים להצביע בעד או נגד? יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ההתנגדות תיעשה לאחר התשובה. היו"ר קולט אביטל: אין תשובת ממשלה. אפשר להביע התנגדות ותהיה הצבעה. יכולה להיות הצבעה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חבר הכנסת ארדן אמר שלא תהיה הצבעה. היו"ר קולט אביטל: אתה לא רוצה? גלעד ארדן (הליכוד): היום בבוקר הממשלה ביקשה ממני לדחות ואני הסכמתי. היו"ר קולט אביטל: בסדר גמור. חבר הכנסת וילן, אתה רוצה להתנגד? יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הוא לא יכול להתנגד, אם אין תשובת שר. מיכאל איתן (הליכוד): ההתנגדות יכולה להיות רק אחרי תשובת השר. היו"ר קולט אביטל: תודה.