קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס"ח-2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/255).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס"ח-2008, לקריאה ראשונה – גם הצעת החוק הזאת היא של חבר הכנסת גלעד ארדן. להעביר את זה לסוף היום בבקשה. רונית תירוש, את יכולה לנמק? רונית תירוש (קדימה): זה של מלכיאור. היו"ר אמנון כהן: כתוב לי פה גלעד ארדן. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): יש שני חוקים. היו"ר אמנון כהן: רונית תירוש, הצעת החוק הזאת היא גם שלך. האם את רוצה להציג אותה? אבשלום וילן (מרצ): הוא הגיע. הוא הגיע. היו"ר אמנון כהן: הוא ידבר בסוף. שב פה. אתה לא תעלה. אתה לא תעלה. כל פעם אותו סיפור אתך. שב שם. אנחנו מדברים על הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר. את חתומה על הצעת החוק. בבקשה, גברתי. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, כנסת נכבדה, אנחנו מבקשים להעלות לקריאה ראשונה את הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס"ח-2008. כשאני אומרת "אנחנו" אני מתכוונת במקרה זה לחבר הכנסת גלעד ארדן ואלי. הציבור כולו עד למספר רב של נפגעים בתאונות דרכים, חלקם הרוגים, חלקם פצועים בדרגות שונות. אני חושבת שמדינת ישראל מזדעזעת בכל פעם שיש פיגוע, ובצדק – הזעזוע מוצדק, אבל כשאנחנו מונים את מספר הנפגעים בתאונות דרכים, אני חושבת שהוא עולה עשרות מונים על מה שקורה לנו בפיגועים, מבחינת המספרים המזעזעים. ודבר לא קורה, ודבר אינו משתנה. למרות מאמצים שכנראה עושים במשרדי הממשלה השונים, עדיין אין שיפור. לכן ביקשנו – גם פה אנחנו לא מבטיחים תרופת קסם, אבל לפחות אפשר לנסות – אני אישית, כאשת חינוך ותיקה, מאמינה שהפלטפורמה הנכונה להטמעת נורמות התנהגות וערכים היא בתי-הספר – מוסדות החינוך שלנו, גני-הילדים שלנו. ככל שנקפיד לטפטף, השכם וערב, גם בגני-הילדים, לגילאים צעירים ובוגרים יותר, יש סיכוי שמשהו בדרך ההתנהגות שלנו – משהו אולי ישתנה. הייתי רוצה מאוד לראות ילדים בוגרים, שמתנהגים בצורה אחראית, גם בדרך הליכתם, גם בדרך נהיגתם, גם בדרך נסיעתם; זה יכול להיות אדם שבאופן פסיבי יוכל להשפיע בזה שהוא לא נוהג – אבל ילד שיושב ליד אבא או אמא, או ליד אח בוגר, בהחלט יכול להעיר את תשומת לבו, ודאי וודאי – אדוני היושב-ראש, זה נראה לי כמו הפרלמנט של יום שישי אחר-הצהריים. היו"ר אמנון כהן: כבוד שר האוצר, אני לא ממשיך בדיון עד שאתה לא קם משם. רונית תירוש (קדימה): אני חוזרת ואומרת, שהפלטפורמה הנכונה להטמעת התנהגות סובלנית יותר, אחראית יותר, בוגרת יותר, היא מוסדות החינוך שלנו, ולכן ביקשנו, באמצעות מוסדות החינוך, להכתיב – לא אנחנו נכתיב, משרד החינוך כמובן, הגורמים המקצועיים במשרד יבנו תוכנית נכונה, שתשנה את נורמות ההתנהגות של כולנו – מתחילים בילדים, כמובן, גם כשהם הולכים ברחוב, גם כשהם רוכבים על אופניים, גם כשהם חוצים כבישים, גם כשהם נוהגים, גם כשהם יושבים ליד אבא, אמא, אח בוגר, אחות בוגרת, שנוהגים ברכב, הם בהחלט יכולים להשפיע בכיוון נהיגה סובלנית יותר, רגועה יותר, ודאי משהו שהוא בהתאם לחוק ולא בניגוד לחוק. בצורה שכזאת אולי נצליח, סוף-סוף, להפחית במידה מסוימת את תאונות הדרכים, שלצערי הרב קורות כאן כמעט מדי יום. התוכנית שביקשנו להחיל במשרד החינוך היא תוכנית שאנחנו לא מתערבים בתכנים שלה, ואנחנו משאירים אותה לגורמים המקצועיים. כדי שלא להקשות גם לא ביקשנו שהצעת החוק הזאת תהיה תקציבית, משום שמשרד החינוך ממילא נוהג לתת תכנים כאלה ואחרים, גם בגני-הילדים, גם בכיתות היסוד וגם בשכבות הבוגרות, ואפשר לנצל את השעות האלה לתוכנית מסודרת, שיש לה התחלה ויש לה סוף, וכל כולה מכוונת לשנות את ההתנהגות שלנו בדרכים. לשמחתי הרבה, שר התחבורה שאול מופז הבטיח שהוא יוסיף תקציבים כדי לרכוש שעות הוראה – שעות לימוד – בבתי-הספר ולהכניס תכנים נוספים על אלה שכבר קיימים. אני חושבת שבשום-שכל אפשר לעבוד בשיתוף פעולה יצירתי מאוד – גם משרד החינוך וגם משרד התחבורה, בכך שנוסיף שעות "צבועות" לנושא הזה, אני חושבת, בשכבות הבוגרות, אבל יחליט המשרד כפי שיחליט, ואז יהיה אפשר לצאת בתוכנית שתוכל אולי למנוע הישנות כל כך גדולה – ואולי אפילו הולכת וגוברת – של תאונות דרכים. אני מצטערת ששרת החינוך עשתה את כל שביכולתה כדי להתנגד להצעת החוק הזאת, אבל אני מודה ושמחה על השכל הישר של הקואליציה ושל מי שמוביל אותה, שהחליט שיש מקום להחיל חוק כזה במדינת ישראל. החידוש – וזאת הפנינה שבכתר – שהחוק הזה מביא הוא לא השעות ולא התכנים, אלא דווקא העובדה הפשוטה, הכל-כך נדרשת, שאף בוגר של מערכת החינוך לא יוכל לצאת עם תעודת בגרות אם מערכת החינוך לא וידאה שהוא נחשף לתוכנית לימודים שנועדה לשנות את הרגליו – או נאמר בצורה חיובית: להטמיע בו הרגלים של התנהגות בכביש, בדרך, משהו אחראי יותר, בוגר יותר ובטוח יותר. לא קבענו שתהיה חובת בחינה, כדי שהוא יוכל לקבל את תעודת הבגרות. לא התערבנו בכלל בצעדים שהמשרד צריך לנקוט. המשרד צריך להחליט איך לעשות זאת. כשם שחינוך גופני הוא מקצוע ונושא חובה שהוא תנאי לקבלת תעודת בגרות, כך גם הנושא הזה יהיה חלק מהחובות של התלמיד בטרם יקבל את תעודת הבגרות, וכך נבטיח שיותר ויותר תלמידים ייחשפו לתוכניות האלה. הדבר לא כל כך פשוט - - - חיים אורון (מרצ): למה זה צריך להיות בחוק? רונית תירוש (קדימה): זה צריך להיות בחוק משום שלצערי הרב מסתבר ששר הולך ושר בא, וכל אחד מחליט על-פי דעתו. בזמני, כאשר הייתי מנכ"לית משרד החינוך, החלנו חובה כזאת - - - חיים אורון (מרצ): - - - רונית תירוש (קדימה): משום שתנ"ך, היסטוריה ונושאים נוספים כבר התקבעו בתוכנית תעודת הבגרות, או בליבה של הלימודים, ואין אף אחד שיוציא אותם משם, והנושא הכל-כך חשוב הזה, שבעיני הוא חשוב יותר מהמקצועות שכרגע הזכרת – כל כולם, אגב, כל המקצועות - כי זה עניין של חיים ומוות, לא נכנס באופן מוסדר, והוא נתון לשיקול דעתו של שר כזה או אחר. אני מזכירה את התקופה שבה דווקא החלנו חובה כזאת בלי להזדקק לחוק, אבל שרת החינוך הנוכחית החליטה שזה לא מספיק חשוב, או אינני יודעת מה הניע אותה למנוע - - - חיים אורון (מרצ): האם את בעד שהכנסת תחוקק את מערכת השעות? רונית תירוש (קדימה): לא, חבר הכנסת אורון. אני חושבת שראוי שתתייחס אלי במלוא הכבוד, משום שהוכחתי שאני יושבת כאן שנתיים וחצי ולא כפיתי על המשרד שום תוכנית לימודים, משום שלא חשבתי שזה נכון. בנושא הזה אני חושבת שכן נכון, בעיקר כאשר אני רואה כיצד שרת החינוך נוהגת כרגע בנושא הזה, שהוא כל כך בחיינו, בנפשנו ובדמנו. רק רציתי להוסיף ולומר, שהתוכנית הזאת לא יכולה לבוא, מן הסתם, כלאחר יד; היא דורשת שיהיו מורים שיוסמכו לנושא הזה לצד שעות שלדעתי כבר קיימות. בזמנו, בהיותי מנכ"לית משרד החינוך, כבר התחלתי, בתיאום עם אוניברסיטת בר-אילן, להכשיר צוות גדול של מורים לנושא הזה, כדי שזה לא יהיה משהו שרלטני, משהו שנידון לכישלון מרגע שמורה לא מוסמך נכנס לכיתה ללמד, וככל שייכנסו יותר מורים מוסמכים כך הנושא הזה יתפוס תאוצה, ייכנס ויהפוך לנורמה. אני שמחה מאוד שזה עורר אותך, חבר הכנסת אורון, לבקש לעלות לדוכן ואולי לדבר דברים בזכות העניין – אני מניחה שתדבר אולי נגד החובה שבחוק. אבל, האמן לי, שנתיים וחצי אנחנו מנסים להתחיל מהלך – ככל שאני משתכנעת שזה נתון לשיקול דעתו של שר כזה או אחר, אני משתכנעת שנכון היה להביא את זה בחקיקה, והחקיקה היא מאוד עדינה, היא לא קובעת את התכנים, היא לא כופה תכנים, היא לא כופה את מספר השעות, היא בעצם לא כופה כמעט שום דבר, למעט מלה, או משפט פשוט: תלמיד יקבל תעודת בגרות רק לאחר שנחשף לחומר לימודים שמנחה אותו כיצד לנהוג בצורה זהירה בדרכים. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: גברתי, זאת הצעת חוק תקציבית, את יודעת. רונית תירוש (קדימה): לא, היא לא תקציבית. היו"ר אמנון כהן: כתוב לי שהיא תקציבית. רונית תירוש (קדימה): הוועדה החליטה שהיא לא תקציבית. היו"ר אמנון כהן: כרגע היא תקציבית, ולכן צריך להיערך. רונית תירוש (קדימה): אז מישהו הונה אותנו פה. גלעד ארדן (הליכוד): הממשלה לא מתנגדת. רונית תירוש (קדימה): הממשלה גם לא מתנגדת, אז בכלל אני לא צריכה 50 מצביעים. אני קוראת לחברים להצביע בעד. היו"ר אמנון כהן: יש פה רשימת דוברים, וברגע זה נעלתי אותה. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עתניאל שנלר – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים זאב – אינו נוכח; חבר הכנסת יובל שטייניץ – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון, תורך הגיע – הדובר האחרון, ונעבור להצבעה. אבשלום וילן (מרצ): - - - לחזור לחוק שלי. היו"ר אמנון כהן: אבו, רק בגללך. יואל חסון (קדימה): בעד רונית תירוש באופן אישי. הכול אישי. קריאה: - - - היו"ר אמנון כהן: אבל הבנתי שהממשלה תומכת, אז זה לא רלוונטי. רונית תירוש (קדימה): הממשלה תומכת, אבל - - - היו"ר אמנון כהן: אם הממשלה תומכת זה לא רלוונטי. רונית תירוש (קדימה): הוא רוצה להגן על שרת החינוך. חיים אורון (מרצ): בשעה הזאת אני לא יודע במה. אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת תירוש, אני נשבע במלה "שומרית" – אין לי משהו אחר להישבע בו; המלה "שומרית", זה מה שהיינו נשבעים בו בתנועת הנוער – שאני מאוד מחשיב את הנושא של בטיחות בדרכים, אבל יש לי קושי: האם הדרך לפעול בנושא שאני מחשיב אותו מאוד היא במסגרת הצעת חוק שמתערבת בתוכנית הלימודים? רונית תירוש (קדימה): לא קראת את התוכן. ביקשתי להתעלם. חיים אורון (מרצ): רגע, רגע, דקה. היו"ר אמנון כהן: תני לו להתחיל. זה פתיח. חיים אורון (מרצ): ממה נפשךְ, אם היא לא מתערבת - - - רונית תירוש (קדימה): אתה מניח - - - חיים אורון (מרצ): אם היא לא מתערבת, וזאת רק ההצהרה שהתלמיד ייחשף, יש לזה שם אחר: הצהרת חוק. אבל, הצהרת חוק עוברת ככה. שר האוצר רוני בר-און: - - - רונית תירוש (קדימה): זה לא תקציבי. שר האוצר רוני בר-און: - - - חיים אורון (מרצ): אדוני השר, זה מפריע לי. הרי יש כמה מנגנונים - - - רונית תירוש (קדימה): - - - שר האוצר רוני בר-און: אין תמיכה של הממשלה בזה. רונית תירוש (קדימה): אני מצטערת מאוד - - - חיים אורון (מרצ): אדוני, אני מבין שהמשא-ומתן עם הממשלה יותר חשוב, ובכל זאת אני רוצה לדבר אל המליאה. אדוני היושב-ראש. קריאה: - - - רונית תירוש (קדימה): אני לא אומרת על הממשלה. אני - - - קריאה: - - - רונית תירוש (קדימה): למשרד האוצר - שידבר עם הפקידות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מה ההתלהבות? אדוני הדובר, חבר הכנסת אורון, אתה יכול להמשיך. חיים אורון (מרצ): לא, אני לא יכול לדבר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני שר האוצר. אדוני שר האוצר. רונית תירוש (קדימה): אני נגד - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת סער וארדן. סער וארדן. חיים אורון (מרצ): זה לא עניין כל כך אידיאולוגי, ואני לא הופך אותו לכזה. ישבתי ושמעתי וראיתי את הצעת החוק, ואני עולה ומשיח - - - רונית תירוש (קדימה): - - - שר האוצר רוני בר-און: - - - רונית תירוש (קדימה): - - - שר האוצר רוני בר-און: הממשלה מתנגדת להצעת החוק. רונית תירוש (קדימה): הממשלה לא מתנגדת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אוקיי, שמענו את ההודעה. אני מבקש משר האוצר לשבת. שמעתי אותך, וודאי גם כל האחרים שמעו. אדוני הדובר, אני מוסיף לך דקה, ואתה יכול להמשיך לדבר. רונית תירוש (קדימה): אז אני מחזירה את - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אי-אפשר כך. אני מעיר את ההערה בהקשר אחד: זאת לא הפעם הראשונה שעולות הצעות חוק שעניינן מערכת הלימודים. אני חושב שצריך להיזהר בזה, זה הכול. אני אומר יותר מזה: הרי המנגנון קיים כבר היום, רק לצערי הרב לא משתמשים בו, והסבה את תשומת לבי - - - רונית תירוש (קדימה): אתם עושים לי תרגיל. חיים אורון (מרצ): לא, אני לא מוכן כך. עם כל הכבוד, שיצאו החוצה ויתווכחו עם השר. רונית תירוש (קדימה): חבל שהמושב הזה – חבל. הייתי מראה לכם. שר האוצר רוני בר-און: לי את היית מראה? רונית תירוש (קדימה): כן, לך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברת הכנסת תירוש, זאת הצעת חוק שלך? רונית תירוש (קדימה): כן. מי אתה? מי אתה? שר האוצר רוני בר-און: - - - רונית תירוש (קדימה): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת כהן וסער, תעשו לי טובה. יש פה יותר מדי התרחשות במליאה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה בישיבה. חיים אורון (מרצ): קיים המנגנון שמאפשר להורים להשפיע על תוכנית הלימודים באמצעות - - -. אני לא - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נו, אם אני לא משתלט - חברי הכנסת כץ ולבנת. חיים כץ (הליכוד): לא אמרתי כלום. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ישראל כץ וחברת הכנסת לבנת, אבקש לשבת. השר מג'אדלה. חיים אורון (מרצ): טוב, אני אדבר בפעם אחרת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: סיימנו עם הדוברים בהצעת החוק הזאת. חברי הכנסת, הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס"ח-2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש, קריאה ראשונה. שר האוצר רוני בר-און: ההצעה היא תקציבית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שמעתי את הודעת שר האוצר בשם הממשלה: הממשלה מתנגדת להצעת החוק. גדעון סער (הליכוד): אבל יש פה שאלה. גלעד ארדן (הליכוד): תמשוך את החוק. שר האוצר רוני בר-און: רק על - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ועדה שדנה צריכה להגדיר את ההצעה ולקבוע אם היא תקציבית או לא תקציבית. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, האם אפשר לדבר? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן. נא לפתוח את המיקרופון לחבר הכנסת גדעון סער. שר האוצר רוני בר-און: הצבעה, נו. גדעון סער (הליכוד): השאלה הרלוונטית, לפני שהממשלה מתנגדת, היא אם הוועדה הגדירה את הצעת החוק הצעה תקציבית. אם הוועדה לא קבעה שהיא תקציבית, אין להתנגדות הממשלה נפקות לעניין ה-50. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: קודם כול, חבר הכנסת גדעון סער, אתה ודאי צודק, וזה בדיוק מה שאמרתי. לפי מה שנמסר לי ממזכירות הכנסת, הוועדה שדנה בהכנתה של הצעת החוק לקריאה ראשונה קבעה כי הצעת החוק היא הצעה תקציבית. שר האוצר רוני בר-און: - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ארדן, בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): אני מבקש לומר משהו לפרוטוקול. כמו בכל דיון, הוועדה ביקשה את הערכת העלות ממשרד האוצר. ההערכה שנתקבלה לאחר כמה ימים היתה הערכה תקציבית של – דומני – 20 או 30 מיליון ש"ח. בעקבות זאת יצרנו קשר עם הרפרנט במשרד האוצר, והוא ביקש שנסכים לשנות בהצעת החוק סעיף כלשהו כך שההצעה תחדל להיות תקציבית בעיניהם והם לא יתנגדו לה. חתמנו על הסכם כזה עם הרפרנט במשרד האוצר, ועוד מעט יביאו לכאן את ההסכם. אם הרפרנט לא עדכן את שר האוצר, צר לי מאוד על כך. אני אומר לפרוטוקול שיש התחייבות כתובה כזאת שלנו. אם שר האוצר עדיין עומד על עמדתו, שהצעת החוק היא תקציבית והוא מתנגד לה, אנחנו נמשוך את הצעת החוק, אבל מעתה ואילך נלמד מכך לקח: לא ינוהל עוד שום משא-ומתן. צר לי מאוד שאת התסכולים של שר האוצר על היום הזה הוא מוציא דווקא בנושא לימודי בטיחות בדרכים, שהוא כל כך חשוב. חבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ארדן, העמדה ברורה. היוזמת השנייה של הצעת החוק, חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. בזה נסיים את הפרק הזה. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, העברתי ליושב-ראש הקואליציה החדש, הצעיר, המתחיל, כמה מסמכים שכפו עלי - - - חיים כץ (הליכוד): מה זה "מתחיל", הוא עשה טירונות. רונית תירוש (קדימה): הוא לא זקן, הוא חדש וצעיר, והוא צריך ללמוד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: סגן השר והבה. קריאה: - - - רונית תירוש (קדימה): סליחה, אל תתערב. חיים כץ (הליכוד): את יכולה להסביר? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. חברת הכנסת תירוש, אני מבין מאוד ללבך, ולכן נתתי לך לדבר. זה לא מעניינה של המליאה. את רוצה להגיד משהו לגופו של עניין – בבקשה. רונית תירוש (קדימה): לגופו של עניין, העברתי ליושב-ראש הקואליציה כמה מסמכים, שבהם התכתבתי גם עם רביב סובל ממשרד האוצר. התשובה שקיבלתי לא אמרה שזה תקציבי, כי – מה עשינו במסמכים? התחייבתי שאני לא מבקשת שעה אחת נוספת על מה שקיים במערכת החינוך ממילא. כל החידוש בחוק הזה הוא שתלמיד לא יקבל תעודת בגרות אם לא נחשף לתוכנית של לימודי בטיחות בדרכים, שקיימת ממילא. שר האוצר רוני בר-און: - - - רונית תירוש (קדימה): אילו תכנים יכניסו – אני לא מתערבת. כלומר זה לא תקציבי. ענה לי רביב סובל שהוא לא מתערב בתכנים, וגם אני לא מתערבת בתכנים. הוא לא כתב לי שם שזה הופך את הצעת החוק לתקציבית. את כל המסמכים העברתי ליושב-ראש הקואליציה, ולכן הזכרתי אותו, מר מגלי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: טוב, גברתי, כפי שאמרת - - - רונית תירוש (קדימה): אבל, עכשיו, כשאני מבקשת את המסמכים כדי להראות אותם אולי גם לשר האוצר, שפקידיו היו מכותבים, יושב-ראש הקואליציה אומר לי שהוא לא מוצא אותם. זאת המצוקה שאני נמצאת בה כרגע, ואין לי יכולת להוכיח. יואל חסון (קדימה): מה אני, הארכיון שלךְ? רונית תירוש (קדימה): לא, אתה לא ארכיון. אתמול נתתי לך את המסמכים. יואל חסון (קדימה): - - - חיים כץ (הליכוד): אתה מתחיל. לימור לבנת (הליכוד): - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, שתי נקודות חשובות ורלוונטיות אולי קצת יותר מכמה דברים שנאמרו: דבר אחד – מונחת לפני הצעת החוק שמונחת לפניכם, וכתוב בה, ואפילו בהבלטה: הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה. זה מה שקובע, נכון לעכשיו. דבר אחר שקובע הוא בקשת שני המציעים שלא לקיים כרגע הצבעה על הצעת החוק הזאת. אנחנו עוברים לסעיף הבא. שר האוצר רוני בר-און: אין דבר כזה. אתה הכרזת על הצבעה. הם יכולים למשוך את החוק, ואז החוק מת. רונית תירוש (קדימה): הוא לא הכריז על ההצבעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, לא הכרזתי על שום הצבעה. שר האוצר רוני בר-און: שמישהו יביא את הפרוטוקול. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא הכרזתי על שום הצבעה. אתה יכול בהחלט לבדוק את הפרוטוקול. שר האוצר רוני בר-און: תשאל את המזכיר. אתה הכרזת על הצבעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני לא הכרזתי על שום הצבעה. אני עדיין שולט בדברי. גלעד ארדן (הליכוד): מה קורה לך? מה אתה הופך את זה לעניין אישי? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אין בעיה. חברי הכנסת ואדוני שר האוצר, הפרוטוקול ייבדק, ואם הכרזתי על הצבעה לתוך הפרוטוקול – אני אשנה את עמדתי. כרגע, למיטב זיכרוני וידיעתי, לא הכרזתי על הצבעה. גלעד ארדן (הליכוד): החוק לא מת. בקריאה ראשונה אפשר למשוך אותו ולבקש לא להצביע עליו. שר האוצר רוני בר-און: - - - גלעד ארדן (הליכוד): תפסיק להלך אימים על המזכירות פה כל הזמן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: המזכיר יבדוק בפרוטוקול.