הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת:
ישראל חסון
פ/2048/17
הצעת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (תיקון - שירות חירום אזרחי), התשס"ז-2007
תיקון סעיף 1
1.
בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–20021 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(א), לפני ההגדרה "חוק שירות ביטחון" יבוא:
""בין הזמנים" – ימי החופשה שבין תקופות הלימוד בישיבות במהלך השנה".
הוספת סעיף 1א
2.
אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:
"מטרות
1א.
(א) חוק זה מטרתו לקבוע הסדרים בדבר דחיית השירות לתלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, על פי ההכרה בלימוד התורה כערך חשוב בחברה בישראל ועל פי ההכרה שחובת השירות של כל אזרח בישראל היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית.
(ב) השירות לחברה יתבסס על עיקרון השוויון, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות, תוך התחשבות באופיים ובייחודם של המגזרים השונים של החברה בישראל."
תיקון סעיף 2
3.
בסעיף 2 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "ולגבי מיועד לשירות ביטחון" – תימחק.
(2) בפסקה (3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקאות (1), (2) ו-(5)".
(3) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) הוא משרת במערך החירום של העורף, כהגדרתו בסעיף 2א ."
הוספת סעיף 2א
4.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא :
"שירות במערך החירום של העורף
2א.
(א) בסעיף זה, "שירות במערך החירום של העורף" – השתייכות לעתודת החירום של גופי מערך העורף, באחד המסלולים הבאים: פיקוד העורף, בתי חולים, כיבוי אש או משטרת ישראל, בהתאם לתקנות שקבע השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב) שירות במערך החירום של העורף, יכלול שירות פעיל של חודש אחד בשנה, למטרת שמירת כשירות ורענון שנתיים.
(ג) השירות במערך החירום של העורף יתבצע במהלך תקופת בין הזמנים, כהגדרתה בחוק זה.
(ד) הוראות סעיף 34 לחוק שירות בטחון יחולו גם על שירות מילואים במערך החירום של העורף ואולם צו כאמור באותו סעיף יוצא לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים..
(ה) צו דחיית שירות לפי חוק זה, לא יינתן אלא למי שמשרת במערך החירום של העורף."
תיקון סעיף 4
5.
בסעיף 4 לחוק העיקרי, במקום "בסעיף 2(1) ו-(2)" יבוא "בסעיף 2".
תיקון סעיף 5
6.
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי –
(א) במקום "במשך ארבע שנים לפחות, ומלאו לו 22 שנים" יבוא "במשך שלוש שנים לפחות, ומלאו לו 21 שנים, אך טרם מלאו לו 23 שנים,".
(ב) אחרי "התנאים שבסעיף 2," יבוא "למעט התנאי שבסעיף 2(5),".
הוספת סעיף 5א
7.
אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
"שירות מקוצר
5א.
(א) מיועד לשירות ביטחון שחל עליו צו דחיית שירות, לפי סעיף 2, במשך 3 שנים לפחות, והוא בן 21 או יותר, ולא ביקש צו נוסף לפי סעיף 2, יהיה רשאי לשרת שירות מקוצר בן שנים עשר חודשים_(להלן – שירות מקוצר) לפחות ביחידה נדרשת שנקבעה לפי סעיף 13(א)(3)
(ב) מיועד לשירות ביטחון ששירת שירות מקוצר כאמור בפסקה (א), פטור מחובת שירות סדיר."
תיקון סעיף 6
8.
בסעיף 6 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) –
(א) במקום "למטרות בריאות, רווחה, קליטת עליה, שמירת הסביבה וביטחון הפנים ושירותי ההצלה" יבוא "פעיל באחד מגופי מערך העורף, באחד המסלולים הבאים: פיקוד העורף, בתי חולים, כיבוי אש או משטרת ישראל".
(ב) במקום הסיפה החל במילים "שר העבודה והרווחה" יבוא "השר לביטחון פנים, בהסכמת השר ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; שירות במוסדות חינוך ורווחה לא יוכר כשירות אזרחי לענין סעיף זה."
(2) בסעיף קטן (ה) –
(א) במקום "ארבע שנים לפחות ומלאו לו 22 שנים" יבוא "שלוש שנים לפחות ומלאו לו 21 שנים".
(ב) במקום "על ידי השר" יבוא "על ידי השר לביטחון הפנים".
הוספת סעיף 6א
9.
אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא:
"מנהלת שירות אזרחי
6א.
(א) מוקמת בזאת, במשרד לביטחון הפנים, מנהלת שירות אזרחי, אשר תפקידה יהיה לארגן ולנהל את ביצוע השירות האזרחי, וכן את השירות במערך החירום של העורף, על פי העקרונות הקבועים בחוק זה.
(ב) כללים ותקנות לפעילות המנהלת ייקבעו על ידי השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת."
תיקון סעיף 7
10.
במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:
"חובות מי שחל עליו צו דחיית שירות
7.
(א) מי שחל עליו צו דחיית שירות לפי חוק זה חייב לקיים את התנאים שנקבעו בהתאם לסעיפים 4 או 5, לפי הענין.
(ב) מי שחל עליו צו דחיית שירות וחדל להתקיים בו אחד מהתנאים שבסעיף 2(1), 2(2) או 2(5), חייב להתייצב בלשכת הגיוס הקרובה למקום מגוריו בתוך 30 ימים.
(ג) הסתיימה תקופת תוקפו של צו דחיית שירות לפי חוק זה, חייב מי שמועד התייצבותו נדחה, להתייצב בתוך 14 ימים בלשכת הגיוס כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם נקבע מועד אחר להתייצבותו."
תיקון סעיף 8
11.
בסעיף 8 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "רשימת הישיבות המוכרות תפורסם ברשומות."
תיקון סעיף 9
12.
בסעיף 9 לחוק העיקרי, בהגדרה "ישיבת הסדר" בסופה יבוא, "ושפורסמה ברשומות בהתאם לסעיף 8".
תיקון סעיף 11
13.
האמור בסעיף 11 לחוק העיקרי יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) מי שנתן תצהיר כוזב לפי סעיף 2(3) ו-2(4) לחוק זה, דינו – מאסר חמש שנים".
תיקון סעיף 13
14.
בסעיף 13 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א)(3), במקום "שירות אזרחי לפי סעף 6(ה)" יבוא "שירות מקוצר לפי סעיף 5א".
(2) בסעיף קטן (ב), המילים "למעט תקנות לפי סעיף 6(א)" – יימחקו.
תיקון סעיף 16
15.
בסעיף 16(ב) לחוק העיקרי, במקום "חמש" יבוא "שלוש".
תחילה
16.
מנהלת שירות אזרחי כאמור בסעיף 6א תוקם בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
דברי הסבר
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 (להלן – חוק דחיית שירות) התקבל בכנסת ביום י"ד באב התשס"ב (23 ביולי 2002). בדברי ההסבר לחוק, ניתן לראות כי מטרתו היתה "לאפשר לצה"ל לקלוט את האוכלוסיה החרדית למסגרות המתאימות להם ובמקביל לאפשר לתלמידי הישיבה "שנת הכרעה", שבסיומה רשאי התלמיד לחזור ללימודיו התורניים בישיבה או להשתלב, בכפוף לצורכי הצבא, בשירות צבאי מקוצר או בשירות אזרחי, וכן בשירות מילואים".
במבחן הזמן, החוק במתכונתו הנוכחית אינו משיג את תכליתו. נכון לסוף שנת 2005, מתוך 45,639 בני ישיבות שנמצאים בהסדר, רק כ-3% (כ-1,432 בני ישיבות) בחרו לצאת לשנת ההכרעה, ורובם חזרו ללימוד בישיבה. בפועל, פחות מאחוז אחד מבני הישיבות אשר בהסדר שירתו בסופו של דבר בשירות צבאי או אזרחי.
בפסיקת בג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת (טרם פורסם), אשר ניתנה בתאריך 11 במאי 2005, אמר ביהמ"ש העליון את דברו בנושא באופן הברור ביותר. על פי הפסיקה, החוק הנוכחי ודרכי יישומו נגועים כבר עתה ב"וירוס" אי החוקיות ואם לא יובא שינוי, קיים חשש רציני שהחוק ייהפך לבלתי חוקתי. האופן שבו התייחסה הממשלה עד כה לחובתה להציע כלים במסלולי השירות הצבאי והשירות האזרחי לשם ביצוע החוק, מעורר חשש כבד שמא החוק אינו ישים כלל ויש לקוות כי גורמי השלטון ישכילו לתקן את הדרוש תיקון, שכן אין זה מתפקידו של ביהמ"ש לשמש כאפוטרופוס לבני קבוצת הרוב ולהוציא עבורם את הערמונים מהאש.
הפתרון לבעיה חברתית זו הוא חברתי, מוסכם, המבוסס על סובלנות והבנה והוא מונח על כתפי הכנסת, בית נבחרי העם. זוהי חובתה המצפונית אשר צריכה לעמוד מעל לכל שיקול פוליטי קואליציוני.
מלחמת לבנון השניה חשפה בפנינו את המחסור העמוק בכוח אדם מסייע, בפעילות מערך העורף. עשרות של עמותות וארגוני סיוע, שבשורותיהם אלפי מתנדבים, מלאו את החלל הגדול שנוצר ועל כך חבה להם אוכלוסיית הצפון, כמו גם החברה הישראלית כולה, תודה והערכה. מעורבותם של אנשי הציבור החרדי בכל אותם עמותות וארגוני סיוע היא גדולה ומשמעותית.
יתכן אפוא, כי בעקבות מלחמת לבנון השנייה נוצרה ההזדמנות לפיתרון חברתי מוסכם, אשר ייתן מענה לשתי הסוגיות הללו גם יחד, וזאת על ידי מיסודה של מערכת שירות אזרחי והשתייכות למערך החירום של גופי מערך העורף, בדגש על הפעלתם במצבי חירום ומשבר לאומיים.
הצעה זו לתיקונו של החוק (להלן: החוק החדש) מושתתת על שלושה עקרונות:
עיקרון ראשון – חובת השירות, כערך בתפיסת האזרחות – בחברה ישראלית רב גונית, אשר המכנה המשותף בה רופף ביותר, תפיסת האזרחות מחייבת פרק זמן של שירות למדינה לחיזוק ההזדהות של האזרח עם מדינתו.
עיקרון שני – זהותה היהודית של מדינת ישראל – הכרה בחשיבות ערך לימוד התורה בישראל ובצורך לשמרו כמוטיב מרכזי במורשת ישראל וכחלק מזהותה של המדינה.
עיקרון שלישי – מדתיות – התיקון לחוק יאפשר שילוב נכון יותר בין עיקרון השוויון לבין ההכרה בחשיבות לימוד התורה ויאזן את הפגיעה בערך השוויון על ידי החלת עקרון "הנותן יותר, יקבל יותר".
החוק החדש יקדם את איחוי הקרעים בעם ויפחית את האנטגוניזם בציבור החילוני כלפי הציבור החרדי, מכיוון שהוא יקדם את שילובם בחברה, הן בחובות והן בזכויות.
משמעות התיקון אינה גיוס כללי, או גיוס בכפייה, של כל תלמידי הישיבות. התיקון לחוק יאפשר שירות לתלמידי הישיבות תוך התחשבות רבה במגזר החרדי, ויתווה נתיב כניסה זהירה של סמלי המדינה אל תוך הישיבות, שלא במהלך הלימודים ומבלי לפגוע בלימודי התורה, ובכך יפתח צוהר ראשון לאוכלוסיה החרדית אל עבר תפיסת השירות והאזרחות.
-----------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' בשבט התשס"ז – 29.1.07