קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – סייגים לתחולה), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2176/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
יעלה ויבוא חבר הכנסת דב חנין. הצעת חוק זכויות התלמיד.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, אנחנו מציינים היום את יום הילד, וכמנהגה של הכנסת – אני חושב שזה מנהג נכון וראוי – אנחנו עושים זאת לא רק בדיבורים, אלא בניסיון לקדם חקיקה, שכן זאת דרכה של הכנסת, לעשות מעשים ולקדם פעילות בנושאים שהיא עוסקת בהם.
במסגרת הזאת, גברתי היושבת-ראש, הגשנו כמה הצעות חוק לעיון הממשלה, לעיון ועדת השרים לענייני חקיקה. לצערי, דרכן של כמה מההצעות האלה לא צלחה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולכן לא נדון בהן היום. אבל כמה מההצעות אושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולכן אנחנו מעלים אותן היום.
הצעת החוק שאני מתכבד להביא לפני הכנסת היא הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – סייגים לתחולה). ההצעה הזאת נועדה לתקן חוק חשוב, אבל חלקי וחסר, שהכנסת חוקקה בעניין זכויות התלמיד.
עמיתי חברי הכנסת, המצב המשפטי הקיים היום, על-פי חוק זכויות התלמיד, יוצר אפליה בין תלמידים במדינת ישראל; תלמידים אשר לומדים במוסדות לימוד רשמיים נהנים מהגנת החוק, למשל בנושא כמו הרחקה לצמיתות מבית-הספר, הזכות לוועדת שימוע, הקמת מועצת תלמידים, ואילו תלמידים במוסדות לימוד לא רשמיים אינם זכאים לאלה.
הצעת החוק הזאת נועדה לבטל את האפליה הזאת, מתוך השקפת העולם שאומרת שלתלמידים זכויות בסיסיות שהם זכאים להן בלא תלות במוסד שהם לומדים בו.
נקודת המוצא שלנו בהצעת החוק, עמיתי חברי הכנסת, היא שאנחנו חייבים להבטיח שזכויות התלמיד יחולו על כלל תלמידי ישראל.
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת חנין, על-פי הצעת החוק - - -
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת גפני, כל מה שאמרת מקובל ומוסכם עלי. אני רוצה לענות לך יותר מזה: נקודת המוצא של הצעת החוק הזאת, שבפירוש – ואני יודע שזאת דרישתכם וזאת עמדתכם לאורך כל השנים – היא שגם ילד במוסד לימוד חרדי זכאי לזכויות אלה, ואותה אפליה, שכמוך גם אני מתקומם עליה - - -
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת דב חנין, אחריך חבר הכנסת רן כהן. תעלו למעלה, דברו מכאן, כי יש לכם קצת יותר זמן, יש לנו מרווח, תוכלו לדבר יותר.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, גברתי.
אם כן, חבר הכנסת גפני, אני לגמרי מסכים עם דבריך – גם עם דרישתך וגם עם עמדתך. גם תלמיד במוסד חרדי זכאי – קודם כול, כמו שאמרת – לכל התנאים, לכל האפשרויות, למסגרות של חינוך מיוחד. אלה דברים שחבל שאנחנו עדיין צריכים להיאבק עליהם, כי אני לתומי חשבתי שהם צריכים להיות כל כך מובנים מאליהם ומקובלים שאף אחד לא יחלוק עליהם.
אני רוצה להמשיך ולומר לך, חבר הכנסת גפני: אני חושב, מתוך אותה השקפת עולם, של שוויון מלא גם לתלמידים במוסד חרדי, שצריך להחיל את חוק זכויות התלמיד גם על התלמידים האלה. אני אומר את זה כדי שיהיה ברור מאוד שהכוונה שלי היא לא ליצור קשיים במערכת החינוך החרדית. ממש לא. ברור לי שלמערכת החינוך החרדית יש המאפיינים שלה והצרכים שלה, וכאשר החוק הזה יתקדם, כפי שאני מקווה שיתקדם, נצטרך להיכנס להידברות אמיתית ועניינית מאוד כדי להתאים את החקיקה למאפיינים המיוחדים של מערכת החינוך החרדית, שיש לה ערכים ותפיסות משלה.
משה גפני (יהדות התורה):
כל הסעיפים בחוק זכויות התלמידים חלים גם על בתי-הספר החרדיים. כל הסעיפים.
רן כהן (מרצ):
להוציא מועצת התלמידים.
משה גפני (יהדות התורה):
זה נגד החינוך שלה.
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת גפני, בהמשך הדיון בינינו אני מקווה שאצליח לשכנע אותך שהדברים האלה הם לא מנוגדים לחינוך שלכם. אני מקווה שהחינוך שלכם הוא לא נגד מועצות תלמידים.
משה גפני (יהדות התורה):
נגד.
דב חנין (חד"ש):
אני חושב שלא, אבל בסדר, בוא ננהל על זה דיאלוג, בשביל זה אנחנו יושבים בכנסת, כדי שנוכל להידבר.
משה גפני (יהדות התורה):
יש חינוך רשמי. נכשלנו בחינוך?
דב חנין (חד"ש):
אני מציע לחבר הכנסת גפני – אני מציע לא רק לו, גם לעמיתיו, שבנושא הזה ניכנס לדיאלוג וננסה למצות את הדיאלוג הזה. אני מעריך שאפשר להגיע להסכמה ולמנגנונים שגם יבטיחו את זכויות התלמידים וגם יאפשרו לקיים את המאפיינים המיוחדים של החינוך החרדי, אבל נקודת המוצא של החוק היא נקודת מוצא עקרונית; אני חושב שחברי הכנסת החרדים, יותר מכל אחד אחר, צריכים להיות מעוניינים שהחוק הזה – והשקפת העולם השוויונית שגלומה בו - יתקדם, יקודם ואומנם ייכנס לספר החוקים.
אני מסיים בכמה משפטים. אישור החוק הזה יהיה צעד משמעותי מאוד בעיגון הזכות של כלל התלמידים בישראל לקבל חינוך במסגרת אחידה ומתקדמת. מובן שהתפקיד שלנו בכנסת ביום זכויות הילד הוא קודם כול להגן הילדים, להבטיח את הזכויות שלהם ולהרחיב את הזכויות שלהם על כל קבוצות הילדים בכל המסגרות.
אני רק רוצה לציין שהחוק הזה נהנה מתמיכה רחבה מאוד, בין השאר של המועצה לשלום הילד, של "מרכז אדוה", ושל עמותת "אבי", שמקדמת זכויות תלמידים וילדים בישראל.
אדוני היושב-ראש, ממש לפני שעליתי לדוכן נמסר לי שבממשלה – למרות החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה – הוגש ערעור על התמיכה בהצעת החוק הזאת. לכן, מכוח כללי ההגינות הפרלמנטרית, אני מציע – יחד עם הקואליציה – שלא נקיים את ההצבעה על החוק הזה היום, אלא נאפשר תשובה והצבעה במועד אחר. אני רק מקווה שברוח עניינית וחיובית אומנם נקדם את החוק הזה, כי זאת המטרה – אני חושב שהיא צריכה להיות של כולנו. תודה רבה.