הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יעקב מרגי
אברהם מיכאלי
דוד אזולאי
אמנון כהן
יצחק וקנין
שלמה בניזרי
נסים זאב
חיים אמסלם
פ/2212/17
הצעת חוק הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - סמכות שיפוט בהסכמה), התשס"ז-2007
תיקון שם החוק
1.
בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-19531 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, המילים "(נישואין וגירושין)" – יימחקו.
תיקון סעיף 9
2.
בסעיף 9 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
בלי לגרוע מסמכויותיו של בית הדין הרבני על פי כל דין, הסכימו צדדים להסכם גירושין, בהסכם הגירושין, כי לבית דין רבני תהיה סמכות שיפוט בתובענה שעילתה באותו הסכם, לרבות תובענה כאמור שענינה אכיפת ההסכם, ביטולו, שינויו, תוצאות הפרתו או פרשנותו, יהא לבית הדין הרבני שיפוט באותה תובענה."
הוספת סעיף 9א
3.
אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא:
"סמכות שיפוט בהסכמה
9א.
(א)
בסעיף זה –
"חסוי" ו-"פסול דין" - כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-19622;
"ענין אזרחי" – ענין שאינו אחד מאלה:
ענין פלילי;
ענין מינהלי או ענין אחר, שבסמכותו של בית משפט לענינים מינהלים לפי חוק בתי משפט לענינים מינהלים, התש"ס-20003, או שבסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לפי סעיפים 15(ג) ו-(ד) לחוק יסוד: השפיטה4;
ענין שניתן להסכים לגביו כי יהיה בסמכות שיפוטו של בית דין רבני לפי סעיף 9;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-19685.
(ב)
לבית דין רבני תהיה סמכות שיפוט בענין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם, או בענין שהוא דתי במהותו, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(1) כל הצדדים הנוגעים בדבר, הביעו בכתב את הסכמתם לכך;
(2) אחד הצדדים הנוגעים בדבר, לפחות, הוא יהודי; לענין זה, היה אחד הצדדים תאגיד – די בכך שבעל שליטה בו הוא יהודי.
(ג)
פניה לבית דין רבני לדון בענין לפי סעיף זה, תוגש בצירוף הסכמתם, בכתב, של הצדדים הנוגעים בדבר, כאמור באותו סעיף קטן; לא צורפה הסכמתו של צד הנוגע בדבר, יודיע בית הדין לאותו צד, בטופס שנקבע בתקנות, על אפשרותו להסכים לכך שבית הדין ידון בענין; לא התקבלה הסכמתו של אותו צד לסמכות בית הדין כאמור, בתוך התקופה שנקבעה בתקנות, ימסור בית הדין הודעה על כך לצדדים הנוגעים בדבר שהביעו הסכמתם לסמכות בית הדין, בטופס שנקבע בתקנות.
(ד)
היה אחד הצדדים הנוגעים בדבר קטין, חסוי, פסול דין או נעדר, ימסור בית הדין הרבני הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה, ורשאי בית הדין למנות לאותו צד אפוטרופוס לצורך מתן הסכמה לסמכות בית הדין לדון כאמור בסעיף קטן (א) ולצורך ייצוגו לפניו.
(ה)
עד לקבלת הסכמתם בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר לסמכותו של בית דין רבני לדון לפי סעיף זה, לא יקיים בית הדין כל דיון בענין.
(ו)
בענין שהובא בפני בית הדין בהתאם לסעיף זה רשאי בית הדין לדון ולפסוק לפי דין תורה ובלבד שאם אחד מבעלי הדין היה קטין, פסול דין, נעדר או עובד בתובענה בענייני עבודה, לא יהיו זכויותיו פחותות ממה שהיו לפי החוק האזרחי.
(ז)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסעיף 13(ב) לחוק יחסי-ממון בין בני-זוג, תשל"ג-19736 ובסעיף 7 לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-19517.
תיקון סעיף 9
4.
בסעיף 9 לחוק העיקרי, לאחר המלים "או בפקודת הירושה" יבוא "וכן בעניני גיור".
תחולה והוראות מעבר
5.
(א)
פסק בוררות שנתן בית הדין ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו ניתן בסמכות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-19688.
(ב)
בית הדין מוסמך להמשיך ולדון בענין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים, או בענין שהוא דתי במהותו, שהוגש לבית הדין בהסכמת כל בעלי הדין, ושהדיון החל בה ערב כניסת חוק זה לתוקף, ואולם בעלי הדין רשאים לבחור אם בית הדין ימשיך לדון בענין כבורר או שידון בענין לפי הוראות חוק זה.
(ג)
הוראות החוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 2 לחוק זה, יחולו גם על הליכים התלויים ועומדים בבית דין רבני ביום פרסומו של חוק זה, ופסק דין שניתן על ידי בית דין רבני לפני תחילת תקפו של חוק זה, ושהיה ניתן כדין אילו אותה שעה היה חוק זה בתוקף, רואים אותו כאילו ניתן כדין.
(ד)
הוראות החוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 3 בחוק זה, יחולו גם על הסכם להתדיין בפני בית דין רבני שמועדו קדם ליום תחילת חוק זה, ואולם בהסכם שקדם לתחילתו של חוק זה לפיו בית דין רבני ידון בענין כלשהו כבורר, רשאים בעלי הדין לבחור אם בית הדין ידון בענין כבורר או שידון בענין לפי הוראות חוק זה.
דברי הסבר
מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן בחוק את הפרקטיקה הרווחת, שלפיה בתי הדין הרבניים דנים בהסכמת הצדדים בענינים שאינם מעניני המעמד האישי; וכן לעגן בחוק את סמכותם הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים שהתגלעו בקשר לפסקי דין שניתנו על ידם.
בפסק הדין שניתן ביום ח' בניסן תשס"ו, 6.4.06) בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים), קבע בית המשפט העליון כי "עקרון החוקיות" מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים שאינם בגדר עניני נישואין וגירושין, תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת.
בית המשפט העליון הכיר בצורך של ציבורים נכבדים בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. זכות זו נובעת מזכות היסוד לגישה חופשית לערכאות המשפטיות, לרבות זו של בית הדין הרבני.
בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם, בהסכמת הצדדים, בבירור משפטים בעניינים אזרחיים, בסכסוכים שבין עובד למעביד ובענינים שהם דתיים במהותם. על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול. מאות ואלפי פסקי דין רבניים בעניני ממון, בדיני עבודה ובעניני הלכה פורסמו בקבצים של פסקי דין רבניים, והינם חלק מן
המשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב, הן בישראל, לפי חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, והן בכל תפוצות הגולה.
כמו כן, מן הראוי לעגן בחוק את הסמכות הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בתובענה שעילתה בפסק הדין, בין אם ענינה באכיפת פסק הדין, בביטולו, בשינויו, בתוצאות הפרתו או בפרשנותו. הלכה למעשה בתי הדין הרבניים עסקו בכך בכל שנות קיומם.
צמצום הסמכות על פי פסיקת בג"ץ עלול להביא לריבוי דיונים בתביעות ביטול גטין בטענת "גט מוטעה" וחלילה לריבוי ממזרים. כמו כן, עלול הדבר להגביר תופעות פסולות של סרבנות גט ודרישה ליישום מלא של הסכמי הגירושין בטרם הגט, עקב חשש שדיוני המשך בקשר להסכם הגירושין לא יידונו עוד בבית הדין הרבני.
יש לציין כי לצורך יישום החוק לא תידרש תוספת תקציבית, הואיל והצעת החוק מעגנת בחקיקה את הפרקטיקה הקיימת ממילא בבתי הדין הרבניים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באדר התשס"ז – 26.2.07