קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז-2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/281).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני מזמין את השר מאיר שטרית, בבקשה. הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז-2007, קריאה ראשונה - בבקשה.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אם מותר לי להציע – חוץ מהצעת חוק בניית דירות להשכרה, יש הצעת חוק נוספת: הצעת חוק הגנת הדייר, שכולה שני משפטים ומטרתה לקבוע שלממשלה מותר גם להפחית את שכר הדירה של דיירים מוגנים, ולא רק להגדיל אותו.
עד עכשיו, החוק אפשר לממשלה רק להגדיל אותו לפי המדד, אף פעם לא לקחו בחשבון בממשלה שהמדד יכול לרדת, והממשלה מנועה מלהוריד את שכר הדירה לדיירים מוגנים. הצעת החוק מציעה שתהיה לממשלה זכות, במידה שהמדד יורד, גם להקטין את שכר הדירה לדיירים מוגנים. אם יהיה מקובל עליך, אני מבקש – מאחר שהחוק הזה הוא רק בן שתי שורות ואין לו מתנגדים, שנקיים דיון משולב.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אתה רוצה לשלב את זה גם עם הצעת חוק הגנת הדייר?
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
בדיוק, כי חבל לקיים שני דיונים נפרדים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
מקובל עלי.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
תודה רבה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק - - -
גדעון סער (הליכוד):
סליחה שאני מפריע. לפי איזה סעיף בתקנון מאחדים שתי הצעות חוק בקריאה ראשונה?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
לא, הוא לא מאחד את זה, חבר הכנסת סער.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אני לא מאחד.
חיים אורון (מרצ):
דיון משולב.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
הדיון משולב.
גדעון סער (הליכוד):
דיון משולב זה לא החלטה של ועדת הכנסת?
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
לא, לא, גדעון. יש המון תקדימים בכנסת – אתה מכיר - - -
גדעון סער (הליכוד):
טוב, אני אשב גם על הדוכן, אני גם אעשה לפי התקדימים - -
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
מאה אחוז.
גדעון סער (הליכוד):
- - כי זה דבר – באמת, ברמה העניינית לחלוטין – הכי לא תקין. יש שני נושאים שונים, צריך לדון על כל אחד מהם לחוד.
קריאות:
- - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו נקיים דיון על שניהם, חבר הכנסת סער. השר מבקש – כשהוא עולה לדוכן, לדבר על שניהם. אם זה מפריע לך – תגיד.
גדעון סער (הליכוד):
אה, שהוא ידבר על שניהם?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
כן.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
לא רק הוא.
גדעון סער (הליכוד):
הדיון צריך להיות לחוד.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
גדעון, אתה טועה, סלח לי. יש תקדימים רבים בכנסת, עשינו דיון משולב בהרבה מאוד נושאים – לא רק בהצעה אחת ולא בשתיים, אלא גם בשלוש. כאשר יש קשר בין הנושאים, מותר לדון בשניהם - - -
גדעון סער (הליכוד):
מה הקשר? שאתה השר הממונה, זה בערך הקשר.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
לא, שניהם. אנחנו דנים בדירות להשכרה - - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
השר, השר.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אתה מדבר על תקדימים או שאתה רוצה - - -
גדעון סער (הליכוד):
סליחה, מי האינסטנציה לקבוע את זה?
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
היושב-ראש.
גדעון סער (הליכוד):
לא נכון.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
תבדוק את עצמך.
גדעון סער (הליכוד):
אפילו בחוק ההסדרים - - -
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אני מציע שתבדוק ותראה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת סער, אתה לא ברשות דיבור ואתה העלית בקשה.
גדעון סער (הליכוד):
כן, אני רוצה שהדיון יהיה נפרד.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני מוכן להשיב לך. מאחר שהשר ביקש ורצה דיון משולב, ומאחר שזה לא עלה בוועדת הכנסת ולא במזכירות, ואתה מתנגד לכך, אנחנו נקיים דיון בנפרד, על-פי בקשתך. השר, אני מצטער, אנחנו נקיים דיון בנפרד.
גדעון סער (הליכוד):
מאה אחוז.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אין בעיה, אם כי, אדוני, בהכירי את התקדימים בכנסת, לא פעם אחת ולא פעמיים קיימנו דיון משולב בהרבה מאוד הצעות חוק בכנסת, על-פי החלטת היושב-ראש; ללא ועדת הכנסת וללא אף אחד. אני יכול להביא לך המון תקדימים שאני עצמי עשיתי בכנסת הזאת בדיון משולב. מה ההיגיון לקיים דיון נפרד על הצעת חוק שכולה - - -
גדעון סער (הליכוד):
כי זה חוק אחר, זה ההיגיון.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אז מה? אז מצביעים על כל חוק בנפרד. מה הבעיה? הרי מותר בדיון – במקום שכל אחד יעלה פעמיים, עולים ודנים.
גדעון סער (הליכוד):
בוא נעשה את כל החוקים בדיון אחד.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
גדעון, אתה לא צודק.
גדעון סער (הליכוד):
אני ועוד איך צודק.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אתה לא צודק, ויש תקדימים הרבה שנים לפניך, אבל לי לא משנה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בבקשה, בואו נמשיך.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, על כל פנים, אני מתכבד להציג בפניכם, בפני הכנסת - - -
נסים זאב (ש"ס):
- - - דיון משולב - - -
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
כן, זה מה שאני חושב.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
לא, לא. בדקתי את זה במזכירות, השר שטרית, ומאחר שצריך לבקש אישור מיוחד, ואנחנו לא קיבלנו – לא קרה שום דבר, נקיים דיון בנפרד.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אין לי בעיה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה. אדוני היושב-ראש, נדמה לי שהחוק הזה יעשה מהפכה חברתית בישראל בתחום הדיור, וזאת בדיוק כוונתו.
הצעתי, אדוני היושב-ראש, המונחת פה על שולחן הכנסת, היא הצעה בוורסיה שנייה. את ההצעה הראשונה הצגתי ב-1999 כחבר כנסת באופוזיציה לממשלת ברק, וגם אז הכנסת אישרה אותה – אפילו שהממשלה אז התנגדה - בקריאה טרומית. ההצעה הועברה לוועדת הכלכלה, הוועדה אישרה אותה לקריאה ראשונה, ואז הכנסת התפזרה, אני נכנסתי לממשלת שרון, והחוק מת.
מסתבר שמעגלים נסגרים, ואומרים: מגלגלים זכות על-ידי זכאי וחובה על-ידי חייב – אז הפעם אני שמח שנתגלגלה לידי הזכות לחזור להיות שר השיכון ולהביא את החוק הזה, הפעם כהצעת חוק ממשלתית, מוסכמת עם הממשלה, לעידוד חוק דירות להשכרה.
אדוני, אני רוצה להסביר את הבעיה ואת הפתרון שהחוק מציע. במצב הנוכחי, רבותי חברי הכנסת, אתם יודעים כמוני שזוגות צעירים בארץ, כולם ללא יוצא מן הכלל, נאלצים בעצם לקנות דירות, כי אין להם ברירה אחרת. הברירה היחידה שיש להם היא לשכור בשוק הפרטי דירה מאדם שיש לו דירה נוספת או שתי דירות נוספות.
ואז, מה התוצאה? כל הזמן המשפחה על מזוודות, כי היא לא יודעת מתי בעל הדירה יזדקק לדירה השנייה שלו. אנשים צריכים לעבור מדירה לדירה, והם כל הזמן תלושים באוויר. חוץ מזה, שכר דירה הוא בלתי נשלט. כל אחד גובה שכר דירה שנראה לו. הוא יכול להעלות באמצע את שכר הדירה אם לא נראה לו. אין שום בקרה או רגולציה של שכר הדירה בשוק הפרטי.
במדינת ישראל נוצר מצב שבלית ברירה, כל זוג צעיר משקיע ערב חתונתו את כל הקפיטל שלו – מה שהוא יכול לקבל מההורים, את החסכונות שלו – לוקח משכנתה ענקית וקונה דירה גדולה. לא דירה קטנה, דירה גדולה. למה? כי הוא מפחד שבאמצע, אם הוא יקנה דירת שלושה חדרים, ומחר יהיו לו שני ילדים, הוא יצטרך להחליף דירה. הוא כבר מפחד להסתבך שוב עם כל הביורוקרטיה. לכן, מהתחלה הוא כבר מסתבך מראש, וקונה דירת ארבעה חדרים. התוצאה היא שזוגות צעירים, ומשפחות צעירות בתחילת דרכן, גם אלה שמסוגלים לקנות דירה, מוציאים בשנים הראשונות את רוב משכורתם על המשכנתה, ואם הם לא מצליחים, הם מאבדים את הדירה וגם את המשכנתה. לאותם זוגות צעירים יש בשנים האלה בקושי ממה להתקיים, ואין להם ברירה, הם חייבים לשלם את המשכנתה.
בעולם כולו המצב הזה השתנה מזמן. בעולם כולו הרבה מאוד זוגות צעירים ומשפחות שוכרים דירות ולא קונים דירות. בארץ אין בכלל היצע של דירות לשכירות לטווח ארוך. חוץ מהדיור הציבורי שבזמנו היה, דירות "עמידר" ו"עמיגור", מה שנקרא "דיור סוציאלי", אין בשוק החופשי היצע של דירות בשכירות לטווח ארוך. לכן, בלית ברירה, בישראל נוצר מצב ש-80% מהאנשים הם בעלי דירות על עצמם. בלית ברירה. חלקם מאבדים אותן בדרך, עם כל הסבל והצער שהם עוברים.
כדי לפתור את הבעיה, אדוני היושב-ראש, אני מציע חוק שקובע שכל יזם או אדם שבונה בניין שכולו להשכרה, כל הדירות בו – ההצעה היא שבבניין שייבנה כולו להשכרה חייבות להיות 16 יחידות לפחות, כלומר 16 יחידות או כל מספר אחר מעל 16. יכולות להיות 500 יחידות, או 1,000 יחידות, או כל מספר אחר. אם כל הדירות שבבניין יהיו להשכרה ל-25 שנה לפחות, במלים אחרות – האדם שבונה אינו רשאי למכור אף דירה בבניין 25 שנה, ולכן תירשם הערת אזהרה בטאבו על כל דירה. על-פי החוק הזה, אדם שבונה בניין כזה זכאי להטבות מס כאלה, שכדאי יהיה לו להשקיע בדירות להשכרה, כי התשואה שהוא יקבל על ההשקעה שלו תהיה יותר גבוהה מהאלטרנטיבה – הפקדת הכסף בבנק לחיסכון או קניית איגרות חוב ממשלתיות.
הרי אחת הסיבות הגדולות לכך שאנשים לא בונים היום דירות להשכרה היא שזה לא כדאי. אתה בונה דירה, ונגיד שהדירה עולה לך 150,000 דולר, כדי שתקבל תשואה הגיונית, נגיד שהתשואה היא 5%, מ-150,000 דולר, אתה צריך לקבל סדר גודל של 6,000 או 7,000 דולר לשנה. זאת אומרת, כדי לקבל תשואה נורמלית צריך להשכיר את הדירה ב-600–700 דולר מינימום, אחרת אין לך התשואה המינימלית ביותר. תשואה של 5% היא לא תשואה כלכלית שבגללה כדאי להשקיע כסף. לכן אנשים לא בונים דירות להשכרה. אם הדירה יותר יקרה, ודאי ששכר הדירה עולה לשמים.
לכן, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק קובעת שאדם שיבנה ויעמוד בתנאים אלה, יבנה דירות להשכרה ל-25 שנה ויתחזק את הבניינים ברמה נאותה – בעל הבניין, על-פי החוק, חייב להחזיק את הבניין, את הגינון, לתחזק את כל הבניין בצורה נאותה לאורך כל הזמן. הוא חייב להשכיר לפחות 70% מהדירות במשך התקופה. 70% מהדירות תהיינה תפוסות, כך שהוא לא יוכל להחזיק את הבניין ריק ולא להשכיר, כי הוא יאבד את הטבות המס. לכן הוא חייב להשכיר לפחות 70% מהדירות.
אם הוא עושה את כל אלה, אדוני היושב-ראש, הוא זכאי להטבות האלה: האחת, הוא זכאי אז לקבוע את האמורטיזציה על הבניין לפי בחירתו, בין 5% ל-20% לשנה. הוא יכול לקבוע שהוא רוצה 5% לשנה, 10% לשנה, 15% לשנה או 20% לשנה, הכול לפי תכנון המס שלו.
ההטבה האחרת היא - - -
נסים זאב (ש"ס):
בלאי של הדירה?
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
מהבניין. הוא יכול לפחת את הבניין ב-20% לשנה, אם זה נוח לו מבחינת תכנון מס. חמש שנים - הבניין הופך להיות אפס.
מותר לו למכור את הבניין למישהו אחר, כמו שהוא, כפרויקט להשכרה לחברה אחרת או לאדם אחר. זאת ההטבה השנייה.
אם הוא מחזיק את הבניין עשר שנים ברציפות, ואז הוא מוכר אותו לאדם אחר, הוא פטור ממס שבח. תבין את המשמעות: נגיד שאני הקבלן של הבניין, ואני בונה בניין, ומחליט, על-פי תכנון המס שלי, שאני מפחת אותו 10% לשנה. בתום עשר השנים שאני מחזיק את הבניין, הבניין אצלי בספרים הוא אפס, כי פיחתתי את כולו. לכן, כשאני מוכר אותו, כל הערך שלו בעצם פטור ממס. אני מקבל את ערך הבניין המלא, פטור ממס. אם תחזקתי את הבניין כמו שצריך, תחזוק הבניין כמו שצריך גם מבטיח לי שערך הנכס שלי נשמר.
בא האדם שקנה את הבניין, וגם הוא, אם הוא מחזיק אותו עשר שנים, זכאי לאותה הטבה. הרעיון הוא לגרום לכך שכדאי יהיה להשקיע בדירות להשכרה בישראל.
ההטבה השלישית היא, אדוני היושב-ראש, שאותה חברה יכולה לקזז כל הכנסה שיש לה מהבניין הזה, מכל רווח של עסק של אותה חברה – עסק אחר. לזה אין תקדים בחוקי המס של מדינת ישראל; שנותנים בעצם הטבת מס לקזז מרווח של עסק של אותה חברה. מה הרעיון? אם יהיה כדאי להשקיע כסף בדירות להשכרה, מי המשקיעים הפוטנציאליים? קודם כול קבלני בניין, חברות ויזמים, אבל הפוטנציאל הגדול ביותר להשקעות בבניינים הללו הוא קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קופות הפנסיה, שכל אחת מהן, אדוני היושב-ראש, מחזיקה מאות מיליארדי שקלים כאבן שאין לה הופכין.
מה הם עושים עם הכסף היום? קופות הפנסיה, כזכור, עד לרפורמה ב-2003 שעשינו באוצר, היו מחזיקות 95% מהנכסים שלהן באיגרות חוב ממשלתיות, והמדינה הבטיחה להן תשואה של 4.5%. אנחנו, ברפורמה, הפחתנו את התשואה ל-4%, וקבענו שהמדינה אינה מתחייבת להחזיק יותר מ-30% מהנכסים שלהם. כשאני מדבר על קופת פנסיה, מדובר במיליארדים של שקלים.
קופות הגמל, קופות הפנסיה וקרנות ההשתלמות, שמחזיקות מאות מיליארדים, אם הן ישקיעו רק חלק מהכסף שלהן בבניינים להשכרה, הן יקבלו תשואה טובה יותר מאיגרות חוב ממשלתיות; תשואה יותר גבוהה מ-4% שיש להן היום – הן יכולות לקבל 7%–10%. העמיתים יהיו מרוצים, כי הרווח של הקופות יהיה גדול יותר. אגב, אדוני היושב-ראש, על-פי הניסיון המצטבר בעולם, אלה בדיוק הנכסים שכל הקרנות המוסדיות מחפשות – נכס מניב, ארוך טווח ובטוח ששומר על ערכו.
לכן, לקופות זה טוב, לעמיתים זה טוב, וודאי שלזוגות הצעירים במדינה זה טוב.
תחשוב רגע: אם זוג צעיר לא חייב לקנות דירה, והוא יכול לשכור דירה במקום כלשהו בארץ, הוא יכול לשכור דירה לכמה זמן שהוא רוצה. אף אחד לא יכול להוציא אותו, אף אחד לא יכול לגרש אותו מהדירה שלו. הוא יכול לחיות כמו בן-אדם. לשכור תחילה דירה של שני חדרים, אחר כך לעבור לשלושה חדרים, כעבור כמה שנים, ואז לעבור לארבעה או לשישה חדרים, או לכמה שהוא רוצה. זה משנה באופן פסיכולוגי את תפיסת העולם שלנו לגבי דיור.
חברי הכנסת, אני רוצה שתדעו: בשנה שעברה 50% מהזוגות הצעירים שהתחתנו בארץ לא הצליחו לקנות דירה ולממש את המשכנתה שלהם. כי הפער בין מחיר הדירה ובין המשכנתה הולך וגדל במהירות פנטסטית. לכן זוגות רבים לא מצליחים לקנות דירה. מה עושים הזוגות האלה? או שהם באמת שוכרים במחירי הפקר, או שהם גרים עם ההורים שלהם, או שהם שוכרים דירות בשכונות מצוקה או בתוך חורים.
אתם צריכים לראות איך למשל בתל-אביב, אדוני היושב-ראש, גרים רווקים ורווקות. להערכתי יש בתל-אביב אולי 20,000 רווקים ורווקות. מי שמכיר, או שיש לו בן או בת שגרים בתל-אביב, בירושלים או במקום אחר, יודע מה עוברים הצעירים הללו, כסטודנטים, בשביל לשכור בית, אם הם גרים רחוק מהמקום. הם שוכרים דירות וגרים שלושה-ארבעה בדירה. כל אחד מהם משלם 300–400 דולר. חוץ מזה הם משלמים ארנונה, משלמים מס ועד בית, הם משלמים את רוב משכורתם כצעירים למגורים, ואחרי זה מתחילים לחיות.
אדוני היושב-ראש, נראה לי שבכל העולם כולו עושים את זה כבר מאה שנה. באמריקה, באירופה, ברוב ארצות אירופה, הדבר הזה קיים בהרבה מאוד ארצות. אגב, למדתי את הנושא מקרוב, גם בארצות- הברית וגם באירופה, ועל בסיס זה הכנתי את החוק.
הדבר השלישי, אדוני היושב-ראש, אני גם מתכוון, בעקבות הצעת החוק, לשנות את שיטת הסיוע לנזקקים לדיור. היום, מה המדינה עושה? כאשר אדם צובר 1,400 נקודות ומעלה, המדינה משתתפת ב-600 שקלים בחודש. נגיד שהאיש חי מהבטחת הכנסה ויש לו 600 שקלים בחודש, מישהו ישכיר לו בית ב-600 שקלים בחודש? ברור שזה לא ריאלי. לצערי, לפני שנתיים קוצצה השתתפות המדינה מ-1,230 שקלים ל-600 שקלים בחודש. זאת אומרת, האיש שחי מהבטחת הכנסה צריך לקחת מלחמו ממש ולשכור בית בסלאמס, בתוך חור, במחיר הנמוך ביותר שהוא יכול להשיג. במצב הזה כל חסרי האמצעים מתרכזים במקום אחד והסיכוי שלהם לצאת ממעגל העוני הרבה יותר קטן.
אני מציע לשנות את השיטה של סיוע המדינה. על-פי הצעתי, בעתיד נפעיל את מה שמופעל בארצות-הברית הרבה מאוד שנים. אדם שזקוק לסיוע בדיור מקבל ממדינת ישראל ואוצ'ר, על סמך בדיקה כלכלית שלו באחת מסוכנויות הניהול של הדירות כמו "עמידר" ו"עמיגור", שייבדק כל שנה מחדש. בוואוצ'ר הזה הוא יכול לשכור דירה איפה שהוא רוצה, במקום המגורים שלו. המשכיר, בעל הדירה, לוקח ממנו 25% ממשכורתו, ואת ההפרש המדינה תשלם ישירות לבעל הבית. כך זה עובד באירופה, כך זה עובד בארצות-הברית. שם, בארצות-הברית, זה עובד - - -
נסים זאב (ש"ס):
גם היום נותנים ישירות למשכיר. אני אומר לך את זה באחריות.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
היום נותנים את הכסף לשוכר.
נסים זאב (ש"ס):
למשכיר.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
היום נותנים לאיש את הכסף והוא משלם לאדם שהוא שוכר ממנו.
חיים אורון (מרצ):
הוא מביא חוזה ומקבל כסף.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
ודאי. לכן, הפיקוח בעניין הזה יהיה הרבה יותר הדוק, כי אז המדינה תבטיח את רמת המגורים של האנשים הללו, וגם אם הם חסרי אמצעים הם יחיו כמו בני אדם.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני השר, היית כל כך בהיר שהשתכנענו.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
תודה רבה. דבר אחרון, כדי לדחוף את ביצוע החוק, מאחר שכידוע אני אחראי גם על מינהל מקרקעי ישראל, הוריתי למינהל מקרקעי ישראל להכין בכל הארץ מגרשים, כדי שנוכל להוציא בשנה הזאת, אם ירצה השם – ואני מקווה שנעביר את הצעת החוק הזאת במהירות גם בקריאה שנייה ושלישית - מכרזים על המגרשים הללו, רק לבנייה להשכרה. זאת אומרת, הרעיון הוא לגרום לכך שבשנה הראשונה תיבנינה אלפי יחידות דיור להשכרה.
אדוני היושב-ראש, מחכים לחוק הזה יזמים מחוץ-לארץ, קופות מוסדיות וקבלנים וחברות ישראליות, שרוצים לעשות את המלאכה הזאת. אני מאמין, אדוני היושב-ראש, שבעקבות החוק הזה יחול שינוי מהותי, מהפכה כמעט, בצורת הדיור בישראל. זוגות צעירים ומשפחות לא יהיו חייבים לקנות דירות מראש אלא יוכלו בשנים הראשונות של חייהם לשכור דירות, ועם הזמן, כאשר הם מתבססים ויש להם יכולת כלכלית, תמיד יוכלו לעזוב את הבניין המושכר ולקנות דירה היכן שהם רוצים.
לכן, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, אני מקווה שתאשרו את החוק הזה ומודה לכם אם תעשו זאת, כדי שנעביר אותו להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכלכלה. אני רוצה מראש להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, שביקשתי ממנו לזרז את הדיון כדי שנוכל להשלים את חקיקתו בקריאה שנייה ושלישית עוד במושב הזה של הכנסת, ולצאת לדרך עם מכרזים עם תום המושב הזה של הכנסת.
דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע תודות. אני רוצה להגיד תודה לשר האוצר ולאגף התקציבים, וגם לראש אגף המסים ג'קי מצא - שלצערי היום הוא מחוץ לאגף המסים וסגור בביתו - על הסיוע המקצועי בניתוח הצעת החוק ובהכנת כל פרטי הטיפול במיסוי. הוא עשה עבודה מקצועית יוצאת מן הכלל; הוא, היועצת המשפטית של אגף המסים וכל עובדי אגף המסים. כמו כן, עובדי משרד השיכון, היועצים והעוזרים שלי, הכלכלנים והיועצים המשפטיים, אנשי משרד המשפטים, כל מי שהיו מעורבים בעניין – תודה לכולם.
נדמה לי, אדוני היושב-ראש, שבכל תחנה שדנו בחוק הזה סוף-סוף הבינו שהחוק צריך להיחקק, כי הממשלה אישרה את העיקרון של החוק. כולם נתנו יד וכולם יבואו על הברכה, כי כל אחד מכיר את הבעיה אצלו מקרוב. אני בטוח שאין פה חבר כנסת שלא מכיר את הבעיה באופן אישי, מקרוב - שהבן או הבת מתחתנים וצריך לקנות דירה. כולם מכירים את הבעיה, ואני מקווה שזה יהיה פתרון יוצא מהכלל להרבה מאוד משפחות שהיום אין להן תשובה.
אדוני היושב-ראש, אני מבקש לאשר את שני החוקים; גם את החוק להשכרה וגם את החוק להגנת הדייר, שהסברתי קודם. מטרתו להסמיך את הממשלה להפחית את שכר הדירה לדיירים מוגנים כאשר המדד יורד. היום היא מנועה בגלל ניסוח חוק לא מוצלח בעבר.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לשר הבינוי והשיכון. כפי שאמרתי, נעשה הפרדה בין שני החוקים. נעבור לדיון על הצעת החוק לעידוד בניית דירות להשכרה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח. חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת משה גפני.
חיים אורון (מרצ):
אינו נוכח.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, אין ספק שהצעת החוק טובה. היא באה לפתור בעיה מסוימת, אבל בעיה קטנה, קטנה מאוד בתחום הדיור.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
למה?
יעקב מרגי (ש"ס):
אמרתי שהצעת החוק טובה, אבל הגואל רחוק מלהגיע לכל המשבר במלאי הדירות. מכובדי כבוד השר, סליחה מכבודך, אני רוצה לנווט את הדיון בהזדמנות שיש לי לדבר על נושא הדיור הציבורי.
היום יש משבר קשה מאוד בתחום הדיור הציבורי. ממשלות ישראל פשעו וחטאו בקטע הזה. אתה יודע בדיוק איך הוועדות במשרדך עובדות: ועדה ראשונה, ועדת חריגים, ועדה עליונה, ועדה ציבורית. זה לעבור שבעה מדורי גיהינום. ארבע שנים מאז קבלת ההחלטה משרד השיכון לא מצליח למצוא דירה אחת מתאימה לאותו פונה. החוק הזה לא נותן לזה מענה, כי הוא לא עוסק בדיור הציבורי.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אמרתי שלא צריך לחכות יותר. נותנים ואוצ'ר. תרשה לי לתקן אותך, הבעיה שלנו היא לא אישורים. יש 3,000 משפחות שיש להן אישור ביד לדיור ציבורי ואין דירות. אין לנו כסף לקנות.
יעקב מרגי (ש"ס):
ואם כבר יש דירה אין כסף לשפץ אותה. עוד סעיף אבסורדי בתקנות שלכם, שאם הדירה לא משופצת לא ניתן להעביר אותה. גם זאת בעיה. אני חושב שמדינת ישראל יכולה להפריש, כמו שעשו בעבר, ולרכוש מלאי של דירות לדיור הציבורי. לא יקרה כלום. מישהו קבע שלא עושים את זה יותר, נתקעים עם זה, ואני אומר לך שאנשים נאנקים.
יש מחסור בדיור לציבור החרדי. מדברים על תוכניות לעיר חרדית בנגב, מדברים על קציר-חריש, אבל תכל'ס, התחושה בציבור היא שהנושא הזה לא מטופל. אני לא חושד בכוונותיך הרציניות, אבל המשבר בתחום הדיור הציבורי קשה מנשוא, וזה ממש גורם להרס משפחות. זה גורם לאווירת נכאים בציבור, זה ממרמר אנשים. רוצים לחיות.
לדאוג לכך שזוג צעיר ישלם כל החיים שלו שכר דירה ובסוף יגיע לפנסיה עם קצבת זיקנה כשצריך לשלם שכר דירה - גם זה לא חזון. נכון, לשנים הראשונות צריך לתת לו מענה. אני מקווה שהרמתי נושא לדיון, ואני מקווה שהוא יתנהל בקצב הנכון והמהיר. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת אורי אריאל; אני לא רואה אותו. אחריו - חבר הכנסת מאיר פרוש.
חיים אורון (מרצ):
זה לא לפי הסדר במחשב.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
זה הסדר לפני. ניתן לתקן את זה. אחריו - חבר הכנסת חיים אורון.
נסים זאב (ש"ס):
קולט לא נקלטה במחשב.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
היא לא נקלטה, אבל יש לה זכות, כי היא עומדת להחליף אותי עוד מעט.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביקשתי את רשות הדיבור כדי לברך את השר. אני חושבת שזאת בשורה גדולה וטובה בהרבה מובנים ובהרבה מישורים. קודם כול, בנושא הבנייה להשכרה, אדוני השר, אתה התחלת לגלגל את המהלך הזה לפני שנים. כשהתמנית לשר לקחתי ממך את הלפיד וניסיתי להוביל את הנושא בכנסת הקודמת. נתקלתי בקירות אטומים בכל מקום, ודאי באוצר, ואפילו במשרד השיכון.
אני חושבת שזה חוק נכון וצודק גם משום שהוא אולי ישנה קצת את הרגלי החשיבה והצריכה של הישראלים. הצורך ברכישת דירה, הטלת חובות על אנשים, גיוס כספים - ההורים בדרך כלל נושאים בנטל שנים, וכשהם גומרים לשלם את המשכנתה של עצמם, הם מתחילים לשלם את המשכנתה של הילדים, ואין לזה סוף; הרכושנות הזאת, שכולנו צריכים שיהיה לנו בית, כי אם לא כן, אוי ואבוי. עובדה היא שבהרבה מדינות בעולם אנשים מסוגלים לגור בשכירות ובתנאי ששכר הדירה יהיה בפרופורציה מתאימה לרווחים, להכנסה. עובדה היא שהדבר גורם לפחות קביעות במקום אחד וליותר ניידות.
עובדה היא שזהו חוק נכון וצודק לא רק לאנשים צעירים אלא גם לציבור העולים. אם נדע להוסיף עליהם גם את ציבור העולים האתיופים - שלהם אנחנו מקנים כטובה גדולה משכנתה אומללה של כ-60,000 דולר, שמחייבת אותם לקנות דירה זולה בשכונת עוני וגורמת לכך שבסופו של דבר אנחנו במו ידינו יוצרים גטאות, אני חושבת, אדוני השר, שבזה אולי נשלים את המלאכה.
אני רוצה לברך אותך ולהודות לך על כך שיכולת לעשות מה שאני לא יכולתי, ואני רוצה לבקש ממך שתוביל גם בעניין הדיור הציבורי - ודאי בעניין הדיור לעולים ועל אחת כמה וכמה הדיור לאתיופים - את המהפכה הדרושה בחשיבה, שהיא קצת מקובעת. אני חושבת שאנחנו חייבים לדאוג לפזר את העולים במקומות יותר חזקים, שימצאו בהם גם תמיכה בחברה וגם עבודה, ולא לסגור אותם בגטאות חסרי תקווה. תודה רבה, ואני מקווה שעם זה נצא לדרך הטובה. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחברת הכנסת קולט אביטל. חבר הכנסת אורי אריאל - אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, בשורה התחתונה אני אצביע בקריאה ראשונה בעד החוק, ואני לא רוצה להוסיף על המצוקות שבהן דובר. בכל זאת, אני רוצה להעיר כמה הערות ולשאול כמה שאלות, היות שהנושא יועבר לוועדת הכלכלה ואני לא אוכל לעשות זאת שם.
כאשר עברתי על החוק - ואני מודה שבאופן לא מאוד מעמיק - מניתי ארבע-חמש הטבות מצטברות. יש כאן הטבה בפחת מואץ, שהיא מאוד משמעותית, יש פטור ממס שבח, יש אפשרות לקיזוז רווחים מול עסקים אחרים, דבר שהוא מאוד מאוד משמעותי והשר יודע זאת, יש פה יכולת למכור את הבניין אחרי שמסיימים את הפחת המואץ, למשל, למכור אותו למישהו אחר אחרי כל הטבות המס. אבל אין, אדוני השר, שום דרך שמשהו מזה יגיע לשוכר.
היה ראוי שבהצעת חוק כזאת מישהו יעשה תחשיב בהצעה הכחולה. דיברת על דירה של 150,000 דולר. מה זה אומר? שלא תהיה אי-הבנה, מדובר כאן על כסף ציבורי. נכון שבמשרד האוצר בימינו הטבת מס היא לא הוצאה, אלא רק כשזה מגיע לשווי שימוש ברכב. אגב, אני לא נגד שווי שימוש ברכב ועוד כמה הטבות מס. אדוני השר, אמרת ש-5% הם תשואה לא מספקת ואתה רוצה להגיע לתשואה של 7% או אולי של 6.5%.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אפילו של 10%.
חיים אורון (מרצ):
אולי יש פה כבר 8%? אולי יש פה 10%? אולי נמצא מנגנון שיחלק חלק מההטבה הזאת גם לשוכר?
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
זה מה שקורה.
חיים אורון (מרצ):
איך זה קורה?
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
יהיו תקנות.
חיים אורון (מרצ):
סלח לי, אדוני השר, אני מכיר. יגידו לי שהמחיר נקבע בשוק. איך אני יודע שאני לא אומר דבר שהוא בשמים? אתה זוכר - גם אתה ותיק פה - שלפני כמה שנים, כשהיתה עלייה גדולה מחבר המדינות, אמרו שצריך לפטור את האזרחים ממס הכנסה על רווחים מהשכרת דירות; לכל אחד יש דירה שנייה ושלישית, ושישכיר אותה בלי לשלם מס הכנסה. לפני שנתיים חשבתי שאפשר להפחית קצת את ההטבה, כי אמרו שזה מעלה את דמי השכירות. איך אמרת? כל אחד מכיר. נו, אני שומע היום על דמי השכירות של דירות בתל-אביב, שבעליהן פטורים ממס, ואני אומר: אלוהים אדירים, איפה ההפרש? אומרים לי: שמע, זה שוק חופשי. אי-אפשר להתערב.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אבל יש תקרה.
חיים אורון (מרצ):
יש תקרה בשמים. שוק חופשי. אדוני השר, יש לי תחושה בקצות האצבעות, ואולי היא לא מדויקת. היה כאן רצון ענק לפרוץ נושא, וכבר כמה פעמים לא הצליחו. לתת כזה בונוס? היות שמדובר כאן בחלוקת כספי ציבור, אני מקווה שהכנסת תדע לבדוק עד איזו נקודה זה ראוי. אני לא אומר שפה יקבעו את מחירי הדירות, אל תבין אותי לא נכון.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אפשר להעיר הערה? מה אומר האוצר? מה שאתה אומר. אנחנו מפסידים הכנסות. אמרתי: חברים, אתם לא מפסידים כלום, כי היום אף אחד לא בונה. היום כל הקבלנים בונים דירות להשכרה בחו"ל. נכון שלפי הצעתי הם יקבלו על כל דירה במקום 50% מסים אולי רק 30%, אבל הם יקבלו מכפלות של אלפי פעמים. האוצר, לא רק שהוא לא יפסיד כסף, הוא יקבל יותר. יהיו יותר עובדים במשק, יבנו יותר בתים.
חיים אורון (מרצ):
זה לא הטיעון שלי. הטיעון שלי הוא אולי לא אוצרי.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
לא, אתה צודק.
חיים אורון (מרצ):
גם להטבה יש שיעור, בעיקר כשהיא לא מתחלקת על 100,000 שוכרים.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
היא תתחלק.
חיים אורון (מרצ):
היא לא תתחלק, כי מה שיקבע את מחיר הדירות בתל-אביב יהיה ההיצע והביקוש.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חבר הכנסת עזמי בשארה – איננו. חבר הכנסת ואסל טאהא - איננו. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו - חבר הכנסת מיכאל נודלמן. אחרון הדוברים ברשימה הוא חבר הכנסת שמואל הלפרט, ובכך הרשימה סגורה. חבר הכנסת זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כבוד השר, יש איזו אשליה שהיום הוא יום בשורה. איך כתוב? "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה". ממשלת ישראל כבר מחלקת אדמות חינם. האם למישהו יש אשליה שהקבלנים לא ירצו להרוויח, אדוני השר? אפשר שהשר ישמע אותי? אם הוא עסוק, אני אחכה.
היו"ר קולט אביטל:
סליחה, חבר הכנסת אורון, אנחנו מבקשים את תשומת לבו של השר.
נסים זאב (ש"ס):
אחרת אני אלך לכותל להתפלל. עדיף.
אדוני השר, הבאת את הדוגמה של ארצות-הברית. בארצות-הברית התשלום הממוצע בהשכרת דירות הוא 1,200–1,500 דולר לחודש.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
בניו-יורק.
נסים זאב (ש"ס):
בניו-יורק. אגיד לך מה החישוב הכלכלי שיעשה כל קבלן. אני לא חושב שפתאום יצמחו פה 1,000 קבלנים שיתחרו עם גאידמק על פרויקטים והשכרתם, כי כל קבלן עושה את החשבון שלו מראש כמה הוא ירוויח בשורה התחתונה, אחרת הוא לא הולך לעשות עסקים. הוא גם לא יהיה השליח של הממשלה הזאת אם בסופו של דבר אין לו רווחים.
אני רוצה לומר לך שהחישוב הפשוט של כל קבלן הוא אם הוא מרוויח את האחוזים שלו, ובתקופה של עשר שנים הוא צריך להרוויח 100%. הרי אנחנו באים לפתור מצוקה של משפחות שזקוקות ל-100 מטר מינימום, וכך זה גם על-פי החוק. כמה עולה דירה של 100 מטר? כמה?
היו"ר קולט אביטל:
תלוי איפה.
נסים זאב (ש"ס):
בכל מקום במדינת ישראל.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
בבאר-שבע היא עולה 80,000 דולר.
נסים זאב (ש"ס):
נאמר 100,000 דולר.
היו"ר קולט אביטל:
איפה? גם אני מוכנה לקנות.
נסים זאב (ש"ס):
בבאר-שבע. נראה שזה חוק שטוב לבאר-שבע בלבד.
יואל חסון (קדימה):
- - -
נסים זאב (ש"ס):
בירושלים דירה של 100 מטר עולה 300,000 דולר.
היו"ר קולט אביטל:
יותר.
נסים זאב (ש"ס):
אני מדבר על ממוצע של שכונות בפריפריה, לא על מרכז העיר. אנחנו באים לפתור פה את הבעיה של באר-שבע?
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
לא, של כל המדינה.
נסים זאב (ש"ס):
האם אתה חושב שאנשי ירושלים ייסעו לבאר-שבע? לרב מרגי לא אכפת, הוא כבר חי שם ונולד שם, אבל אחרים חושבים פעמיים אם להגיע לבאר-שבע. לכן יש פה אשליה שהולכים לפתור בעיה. זאת אומרת שאם דירה עולה 100,000 דולר, קבלן צריך להרוויח את ה-100,000 דולר בתוך עשר שנים, אחרת העסקה לא משתלמת. אתה מסכים אתי?
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
הוא ירוויח אותם.
נסים זאב (ש"ס):
תסביר לי איך יכול להיות שקבלן יבנה דירה ב-100,000 דולר בבאר-שבע והוא ירוויח בעשר שנים 100,000 דולר אם הוא לא משכיר את הדירה ב-1,000 או ב-800 דולר לחודש.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
בקלות. אני אסביר לך איך.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת זאב, זה מרתק, אבל זמנך תם. שלוש דקות נגמרו.
יעקב מרגי (ש"ס):
כוחו במותניו.
נסים זאב (ש"ס):
אני מוכן לחבר את שני החוקים יחד במקום החוק הבא, אבל אי-אפשר לדבר כך.
היו"ר קולט אביטל:
לא, אתה לא תוותר על זכות דיבור.
נסים זאב (ש"ס):
כי אני פשוט צריך ללכת. אדוני השר, אני רוצה להזכיר לך שחוק הדיור הציבורי היה פה על שולחן הכנסת. כל אחד אמר: מצאנו את הגואל והמושיע, ואנחנו יודעים מה קורה היום. הכספים לא עוברים לקופת המדינה כדי לרכוש דירות. מי שהתעשר, אם בכלל, אלה המשפחות, ולא אלה שגרים שם. זאת אומרת שהמשפחות - הילדים או בני המשפחה - הרוויחו מכל העסקה הזאת. יכול להיות שהמטרה היתה לא לפתור את המצוקה של אותן המשפחות, אלא לפצות את המשפחות שגרות זמן רב כל כך בדירות האלה.
אמרנו: בואו ניתן להם ירושה. אם זאת היתה מטרת החוק, להעניק ירושה ליורשים, לבני המשפחות שלהם, זו היתה צריכה להיות הצעת החוק כלשונה, אבל לא היה צריך להציג בשורה שיש בה אשליה שהולכים לפתור מצוקת דיור.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל נודלמן, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת יואל חסון.
נסים זאב (ש"ס):
אני אעניש את עצמי, ובפעם הבאה אני - - -
היו"ר קולט אביטל:
בפעם הבאה אתה לא רשום. פרופסור נודלמן, בבקשה.
מיכאל נודלמן (קדימה):
כבוד השר, אתה מדבר עם חבר כנסת שהעביר עליך ביקורת ולא ידע על מה הוא מדבר.
נסים זאב (ש"ס):
חשוב לו שאני אשתכנע.
מיכאל נודלמן (קדימה):
אתה תשתכנע כשתדע שמשנת 1990 מחכות 50,000 משפחות בתור לדירה, דירה קטנה. מדובר באנשים לא כל כך צעירים, שבכל שנה צריכים לעבור מדירה לדירה. אתה תשתכנע כשתדע כמה סטודנטים עובדים ולא לומדים כמו שצריך, כי אין להם איפה לחיות. כמה צעירים מסתדרים אחרי הצבא? אם השר נותן לנו פתרון, אתה לא מסכים לפתרון הזה?
נסים זאב (ש"ס):
אני מסכים, אבל שהשכירות תהיה מינימלית. הוא פשוט לא הבין, אני מנסה להסביר לו.
מיכאל נודלמן (קדימה):
אתה לא נתת פתרון אחר. זה פתרון טוב שקיים בכל מדינות העולם. כפי שחברי הכנסת אמרו, גם חברת הכנסת קולט אביטל, חיכינו לפתרון הזה, אבל לבד לא היינו יכולים לעבור את משרד האוצר ואת משרד הבינוי והשיכון. כל הכבוד לשר האוצר ולשר הבינוי והשיכון, שניסחו חוק טוב.
אני תומך במה שאתה מציע. אני חושב שזו מהפכה שפותרת את הבעיה. מדברים פה על בנייה ציבורית. איפה בונים בנייה ציבורית? מי גר בבנייה ציבורית? שכונות עוני אנחנו בונים. בצורה הזאת אין שכונות עוני. יש ניסיון בתחום בכל העולם, אז פה אנחנו צריכים להיות הכי חכמים ולהתווכח אם השר צודק או לא? השר צודק במאה אחוז. אני מברך אותך, השר שטרית, על הצעת חוק כל כך טובה. אפשר לשפר ולתקן אותה, אבל הרעיון טוב, כי הוא מקובל בכל העולם.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, ולאחר מכן - חבר הכנסת דב חנין. אני חושבת שיש ישיבה של ש"ס.
יעקב מרגי (ש"ס):
הסיעה - - -
יואל חסון (קדימה):
כל הכבוד גם על הנוכחות.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אין לנו בכנסת הרבה רגעים של חגיגה אמיתית, אבל זה רגע של חגיגה אמיתית, ואני מציע שלא נקלקל את החגיגה. אני אומר את זה כצעיר שחי במדינה הזאת וסביבתו היא צעירה, ואני יודע מה עובר היום על צעירים ועל זוגות צעירים. קודם כול אני מדבר על צעירים שנאלצים לשכור דירות, וגם על זוגות צעירים שרוצים אחר כך לקנות דירות.
אדוני השר, רציתי להגיד לך שאני גאה בך על הצעת החוק. אני גם זוכר את שיחתנו במטה קדימה לפני הבחירות בנושא הזה, כשבנינו את תוכנית הפעולה.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
לא תכננתי להיות שר - - -
יואל חסון (קדימה):
לא תכננת. אני באתי אז כיושב-ראש מטה הדור הצעיר של קדימה, כשבנינו את תוכנית הפעולה של קדימה. אז באמת דיברת על הפתרון הזה, וזה גם מה שנכנס לתוכנית הפעולה. אני יותר מִשָּׂמֵחַ שזה לא רק בתוכנית פעולה ובניירות, אלא שמעכשיו, בעזרת השם, זה ממש חוק במדינת ישראל.
זה הצעד הראשון, וחייבים לתת לו צ'אנס כדי לשנות את החשיבה ואת התפיסה לגבי דיור בחברה הישראלית, כך שאנשים יראו בדיור ובדיור נאות דבר שניתן להשיג אותו. דיור נאות הוא מאוד מאוד חשוב.
לכן, אדוני השר, אני שמח שאני חבר בוועדת הכלכלה. אני אהיה מאוד פעיל בדיונים שם. הדיור הזה, הבנייה הזאת וחלוקת המגרשים צריכים להיות בפיזור נכון, כדי שלא תהיה שכונה של דירות כאלה, אלא באמת יהיה פיזור של דירות בשכונות הרגילות, ולא ייווצרו כאן קבוצות של דירות בשכירות. לכן הפיזור הוא קריטי ביותר.
נושא נוסף שאני רואה בו חשיבות הוא השיתוף עם הרשויות המקומיות בחלוקה הזאת עם המינהל - התייעצויות עם הרשויות המקומיות מבחינת חלוקה נכונה. הרי סביר להניח שרוב הדיירים יהיו עולים או זוגות צעירים וכדומה. הפיזור של האוכלוסייה בתוך רשות מקומית - איפה לבנות את הבניינים האלה - קריטי מאוד.
חבר הכנסת זאב, אני שומע את זה הרבה פעמים בכנסת. אנחנו נמצאים בחברה פתוחה, ומי שמרוויח בה הוא לא פושע. אני רוצה למצוא קבלנים ולתת להם יכולת להרוויח מהעסק הזה, כי אחרת העסק הזה לא יעבוד. להרוויח זה לא מלה גסה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אחרת הם לא יבנו.
יואל חסון (קדימה):
הם לא יבנו. נראה לי שבמדינת ישראל כל מי שמדבר על להרוויח הוא כאילו פושע. ראוי שאנשים ירוויחו, וצריך שאנשים ירוויחו. זה משק שרוצה שאנשים ירוויחו בו. אלא מה, אני מסכים שראוי – אדוני השר, אני אשמח אם תתייחס עכשיו או אולי בוועדה להגבלת שכר הדירה או להתייחסות לשכר דירה, זאת אומרת שיהיה סטנדרט סביר לגובה שכר הדירה, אם על-פי חדרים ואם על-פי מטרים. ראיתי שבהצעת החוק אין התייחסות לעניין הזה. שיהיה שכר דירה הוגן, מקובל בשוק, אולי שישבור קצת את השוק, כי היום השוק קצת משתולל, כמו שאתה יודע. אני חי בתל-אביב, ושם צרפתים קנו את כל הדירות ושברו את כולנו. אני מקווה שאיזון כזה של שכר דירה סביר מול רווחיות הוגנת יביא למסחר הוגן ויביא להצלחה של הפרויקט הזה. שוב, אדוני השר, תודה רבה, ואני מקווה שההצעה תעבור. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת צבי הנדל.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, החוק שלפנינו הוא בסך הכול חוק ראוי. אני אומר את הדברים כמי שדווקא תומך בדיור ציבורי. הייתי רוצה לראות בנייה לדיור ציבורי בישראל. אני חושב שזה נכון, אני חושב שזה ראוי. בתחום הדיור הציבורי יש הרבה מה לתקן ולשפר, אבל הכלי הזה של הדיור הציבורי הוא ראוי וחשוב, ורצוי היה לקדם אותו.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מי שמאמין בקומוניזם ולא ירצה דיור ציבורי - היה צריך לבדוק אותו.
דב חנין (חד"ש):
אתה צודק, חבר הכנסת הנדל.
אני גם רוצה להציע, אדוני השר, שתשלימו את הכלים הכלכליים שאתם נותנים בחוק הזה שאתם מקדמים, שמעודדים את הבנייה להשכרה, גם בחיובם של אלה שנהנים מהתמריצים הכלכליים במסגרת מסוימת של שכר דירה. אני חושב שלפחות באותן דירות שנבנות במסגרת הזאת של עידוד להשכרה – מול הגזר שניתן בדמות התמריצים הכלכליים צריכה להיות גם מחויבות כלשהי לשכר דירה ראוי וסביר ומוגבל.
בחוק הזה יש בסך הכול מבט רחב על שאלות של עבודות בנייה ומטרת הבנייה והשגת התוצאה הרצויה, תוך שימוש בכלים מתאימים, ולכן, אדוני השר, אני חייב לומר לך שאני מאוד מופתע שהוא מגיע מבית-מדרשה של הממשלה שאתה שותף בה.
יואל חסון (קדימה):
חבר הכנסת חנין, פעם אחת תן לנו מחמאה. מגיעה לנו מחמאה, תן לנו מחמאה.
דב חנין (חד"ש):
השר עושה עבודה ראויה, והוא יודע שאני מאוד מעריך את עבודתו. אבל, לצערי, חוק כזה מאוד לא מאפיין את הממשלה הזאת, גברתי היושבת-ראש. זו ממשלה שעושה עבודות בנייה וחפירה בלי חשיבה רחבה, אפילו בלי חשיבה נקודתית, בלי היתר בנייה כדין. הורסים אצל האוכלוסייה הבדואית, אדוני השר, שאתה מופקד עליה, בתים של אנשים שאין להם בית אחר, ומסתבר שממשלת ישראל עומדת מאחורי עבודת בנייה שנעשית במקום הכי רגיש בעולם בלי היתר בנייה כדין.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אל תיפול גם אתה בשקרים האלה. כדי לשפץ דבר שנשבר לא צריך היתר בנייה.
דב חנין (חד"ש):
אלה לא שקרים, זה המצב. זה לא דבר שנשבר.
יואל חסון (קדימה):
מה היה קורה אם היו נופלים מאות מתפללים מהגשר הזה?
דב חנין (חד"ש):
אני שמח על ההתרגשות, אבל ההתרגשות לא צריכה להעלים את העובדות. הממשלה הזאת עושה את הדברים בלי התחשבות באנשי המקצוע. קראתי את מכתבם של ארכיאולוגים שפנו לממשלה וביקשו שלא לעשות את העבודות האלה, מכיוון שהן פוגעות בשרידים ארכיאולוגיים שנמצאים באזור הזה וחשוב לשמור עליהם ולא לפגוע בהם.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גם ב"אורוות שלמה" חשבו כך, ושמעתי אותך זועק על זה...
דב חנין (חד"ש):
אני מדבר על ממשלת ישראל. אתה מייד עולה לדוכן, חבר הכנסת הנדל. זה נעשה תוך התעלמות מוחלטת מהשכנים. לא רק בלי תיאום אתם, אלא מסתבר שתוך צפצוף ארוך על הרגשות והרגישויות שלהם.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
שקר.
דב חנין (חד"ש):
לא שקר, אדוני. שמעתי את הדברים מפי אנשים המעורבים בעניין. הדבר הזה גם יוצר שינוי בסטטוס-קוו במקום רגיש ומשמעותי, ויש לו השלכות מדיניות וביטחוניות הרות אסון. לכן, גברתי היושבת-ראש, אני מקווה שדווקא החשיבה הרחבה והכוללת תאפיין את הממשלה הזאת, ולא מעשים חפוזים שבעצם מקלקלים הרבה במקום לתקן. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. שכחת לציין שגם הצלחנו למנוע בנייה במקום רגיש, בהרי ירושלים.
דב חנין (חד"ש):
אכן.
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה, חבר הכנסת צבי הנדל.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, להוציא ממני ביום אחד שני קומפלימנטים על הממשלה הזאת – אני חייב לבדוק בציציות שלי.
היו"ר קולט אביטל:
מה היה הראשון?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
הראשון לראש הממשלה על ההתנהלות שלו בקשר לאזור הכותל.
דב חנין (חד"ש):
אולי הוא צריך לבדוק את עצמו.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מקווה שהוא לא יישבר באמצע ולא יסטה סטיות בלתי מובנות, אבל נכון להיום – אמרתי לו את זה בפניו ואני אומר את זה גם מעל לבמה – הוא עושה מעשה ראוי, הוא מוביל את זה כמו שצריך. בדקו את הסוגיה הזאת למעלה משנתיים כדי שזה יתנהל כמו שצריך, ולא צריך ליפול ברשת של חבורת שקרנים פתולוגית שמציגים מצג שווא שמי שלא מכיר את המקום יכול להאמין - ויש כאלה שמאמינים ומוליכים שולל. על כך - ברכתי.
הדבר השני, אמרתי היום לשר השיכון, שהיה אצלנו בסיעה, שאני מברך אותו על הצעת החוק שהוא מגיש היום. כמעט אי-אפשר להגזים בחשיבותה. כל אחד מכיר את זה מפן כזה או אחר. אני התוודעתי לכך בצורה הכי חריפה כשהייתי בתפקיד שנמצא בו היום חבר הכנסת נודלמן, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, ויושבת-ראש הישיבה עסקה בתפקיד הזה בקדנציה הקודמת. החשיבות עצומה. כמעט אי-אפשר להגזים בעניין.
אין לי ספק, אדוני השר, שיהיו בעיות, ומה שחבר הכנסת נסים זאב העלה הוא אחת הסוגיות. אבל רק מי שלא עושה לא מתקדם ואולי גם לא טועה. צריך לעמוד עם אצבע על הדופק וצריך לראות איך מלווים את זה וצריך לטפל ולטפח וללטף ולהשקות בשביל שהצמח הזה יגדל הכי טוב שאפשר.
בנושא נכסי דלא-ניידי, הדיור במדינת ישראל כתפיסת עולם, בעיני זה אחד הדברים היותר חשובים שנעשו מאז שאני זוכר את עצמי עוסק בסוגיה הזאת. מהפכה שעדיין לא כל כך מודעים לה כנראה, אבל אם היא תצליח, בעזרת השם, היא משנה לחלוטין את תפיסת העולם של מבנה המשפחה. בסוגיה הזאת של המגורים יש כמעט שעבוד של כל המשפחה לשנים רבות, והיא לא תצטרך לעשות את זה בסיטואציה שהשר סרטט לנו, של צעיר ששוכר דירה קטנה בתחילת דרכו ועם הזמן הוא יכול להחליף אותה. בנושא הדיור זה כמעט ימות המשיח. ברכתי להצלחה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חבר הכנסת יעקב כהן, ואחריו – חבר הכנסת שמואל הלפרט.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה לקדם בברכה את שר השיכון, שיש לו כוונות ורצונות טובים, ועושה כל שביכולתו כדי לפתור את המצוקה הנוראית בדיור הציבורי.
אני חושב שהמצוקה הזאת היא בראש מעייניהם של אזרחי ישראל. אי-אפשר להעלות על הכתב ולתאר את המצב היום, כש-50% מהאזרחים לא יכולים להשיג קורת גג. למעלה מ-50% לא מימשו את המשכנתאות, כי זה לא עוזר להם - זה לא יעזור להם אם הם לא מגיעים לדיור משלהם.
אני חושב שזה הדבר הראשון שצריך לעמוד על סדר-היום: שכל זוג שנישא יוכל להשיג דיור משלו. לצערנו, בשנים האחרונות, כמו שהמדינה מתנערת מכל בעיות החברה המציקות היא התנערה גם מהנושא הזה, והיתה נסיגה קשה בסיוע לדיור; ביטלו את המענקים, הורידו את הסיוע בשכר דירה, שינו את הקריטריונים לסיוע בשכר דירה. היום להגיע לסיוע בשכר דירה זה כמעט כמו לזכות במפעל הפיס: צריך להשתכר מינימום 3,500 ש"ח ולא יותר מ-3,700 ש"ח - מי שיודע לפתור את התשבץ הזה זה כמו קליעה למטרה. זה, עם עוד תנאים שמעמידים. לכן אני חושב, שעצם הרעיון - - -
נסים זאב (ש"ס):
חשוב להגיד, ושיהיה ממצה את עצמו, כדי - - -
יעקב כהן (יהדות התורה):
ברור, הסתפקות, מיצוי עצמי. הדבר הראשון שאנחנו משיגים בחוק הזה הוא סיוע בשכר דירה, וזה דבר גדול. קיווינו שיגיע הדיור הציבורי - שהמדינה תבנה. היא מכרה בשנים האחרונות 20,000 דירות ולא בנתה אף דירה אחת שהיתה צריכה לבנות בעצמה. לצערנו, זה רק במקצת. הגענו למצב של סיוע בהשקעת הון - המדינה מסייעת בהשקעת הון.
אני רוצה להגיד דבר אחד. אנחנו צריכים לדאוג שגם באזורים הדתיים יימצאו מקומות לאכלס, כי המצוקה שם מאוד קשה ורבה, וצריך לבנות גם במקומות האלה.
דבר שני שצריך לעמוד עליו הוא - המדינה משקיעה, נותנת הטבות לקבלנים, וצריך להגביל אותם כדי ששכר הדירה לא יהיה בלי שום תקרה. בסיוע שהשר דיבר עליו, שייקחו מהשוכר 25% ממשכורתו - אז בירושלים זה יסייע לו וגם בבני-ברק ובאזור המרכז, אבל באזורי הצפון והדרום זה לא סיוע גדול; אם כל שכר הדירה הוא 250 דולר אז הסיוע לא יהיה כל כך גדול. לכן אני אומר שצריך למצוא את הנקודה של הגבלת שכר דירה, לשנות את הקריטריונים, להחזיר את המענקים שהיו בעבר, לפתוח את הסניפים של החברות המשכנות בכל הערים.
אני מקווה שהדיון יגיע לוועדת הכלכלה, שאני חבר בה, ואנחנו נמצא היכן לעשות את התיקונים, נשפר ונעשה את המקסימום כדי לייעל לטובת הציבור. אני חוזר וקורא לשר: יש קונה עולמו בשעה אחת. תצליח, בעזרת השם.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת שמואל הלפרט. השר ירצה להשיב? בקצרה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, אדוני שר השיכון, כנסת נכבדה, מצוקת הדיור של הזוגות הצעירים מטרידה כל זוג צעיר בארץ. הממשלה הקודמת וזו הנוכחית פגעו לצערנו הרב פגיעה קשה במגזר החברתי בכלל ובתחום הדיור בפרט – במענקי דיור לזוגות צעירים ובהלוואות.
הצעת החוק שלך, אדוני השר, קשורה לזוגות הצעירים. אני רוצה להביע הערכה מיוחדת על מאמציך לפתרון בעיית הדיור באמצעות חוק בנייה להשכרה. אנחנו מקווים שהתוכנית תקרום בקרוב עור וגידים ותכלול בנייה גם למגזר החרדי בריכוזים המיועדים לציבור הזה, כמו שהבטחת לי הרבה פעמים.
הדבר יכול להביא פתרון אמיתי לזוגות צעירים. הדבר אפשרי. את שכר הדירה צריכים לקבוע לפי מבחן הכנסה.
אני רוצה לציין שבעבר היו הצעות רבות ומעשיות לבניית דירות להשכרה בלי שזה יעלה לממשלה כסף, אולם משום מה הממשלה דחתה אותן פעם אחר פעם ללא שום סיבה מוצדקת. אתה צודק, אדוני השר, שמגלגלים זכות על-ידי זכאי, לכן אנחנו מקווים שאתה תהיה זכאי ותצליח לפתור את הבעיה הכאובה הזאת.
התוכנית חשובה במיוחד משום שמשנת 1998 אין בתקציב משרד השיכון תקציב ייעודי לסיוע לזוגות צעירים. התקציב למשכנתאות ירד בשנת 2005 בהשוואה לשנת 2001 ב-55%. תקציב הסבסוד פחת ב-83% ובמרכיב המענקים יש ירידה של 96%. כתוצאה מכך בשנת 2005 לא נוצל אפילו שליש מהתקציב. לכן חשוב מאוד, כבוד השר, שתפעל גם להחזרת המענקים לזוגות צעירים ולחסרי דיור לקדמותם.
ברור שלא כל זוג צעיר ילך מייד לפרויקט דיור להשכרה, אחרי שבמשך 50 שנה הצליחו לעשות שטיפות מוח ולשכנע כל זוג צעיר שהוא חייב לרכוש דירה. אני רוצה לחזור על הצעה שכבר העליתי בעבר - לתת פטור ממע"מ לזוג צעיר פעם אחת בחיים לקניית דירה ששוויה עד 120,000 ש"ח.
היו"ר קולט אביטל:
יש כאלה?
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
120,000 דולר, סליחה.
דב חנין (חד"ש):
נעשינו אופטימיים שיש דירות זולות.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אמרתי כבר בעבר שההצעה לא תעלה כסף לממשלה. להיפך, אם הצעתי תתקבל, בניית הדירות לזוגות צעירים תגדל במידה ניכרת והממשלה תקבל יותר מסים.
אני רוצה להעלות פעם נוספת את נושא השתתפות המדינה בתשלום שכר דירה. כיום זכאי להשתתפות בשכר דירה רק זוג שהכנסתו בין 3,795 ש"ח ל-4,744 ש"ח. מי שהכנסתו נמוכה או גבוהה יותר לא זכאי. מי כמוך יודע, אדוני השר, שמיליון איש במדינת ישראל שהכנסתם מתחת ל-3,500 ש"ח אינם יכולים ליהנות מהסיוע בשכר דירה. האם זה הגיוני? האם זה מתקבל על הדעת?
לסיום, אדוני השר, כדי שהתוכנית שלך תפתור באמת את בעיית הדיור לזוגות צעירים כמו שאתה רוצה, ההשתתפות בשכר דירה חייבת להיות פרוגרסיבית. צריך להתחיל מהכנסה הנמוכה ביותר עד לסכום שהזוג מסוגל לממן בכוחות עצמו את שכר הדירה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אדוני השר, בבקשה, ולאחר מכן נעבור להצבעה.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, התבקשתי קודם כול להודות לכל המתדיינים ולענות על חלק מהדברים שעלו.
ראשית, לחששות של חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת זאב, אין לך מה לחשוש, הרי שום קבלן לא יבנה שום דירה להשכרה אם הוא לא ירוויח. לזה בדיוק נועד החוק - לגרום לכך שאנשים שיבנו להשכרה ירוויחו.
אני רוצה שתדע, ואני חושב שאתה יודע - כל דירה שנבנית בארץ, כמעט 50% מעלות הדירה היא מסים. אז לא הגיונית ההתנגדות שנוצרה, שהיתה תמיד החלטית ומוחלטת, בטענה שיפסידו הכנסות; היא לא לעניין, זה מה שהסברתי להם. אמרתי: תראו, היום בעולם כולו קבלנים ישראלים בונים וקונים אלפי דירות להשכרה. למה הם עושים את זה שם? כי שם הם מרוויחים. פה בארץ הם מפסידים ולכן הם לא עושים את זה פה. אז יכול להיות שבדירות להשכרה לא תקבלו 50% ממחיר הדירה מסים, אלא תקבלו 30%, אבל תקבלו את זה במכפלות גדולות מאוד של אלפי דירות בכל שנה. התוצאה היא שייכנס יותר כסף לאוצר, יהיו הרבה יותר מקומות עבודה והשוק ינוע.
אם יבנו פה אלפי דירות, זו תהיה תעשייה שלמה שתעסיק אלפי אנשים. מכל בחינה כלכלית, אם לא מסתכלים דרך החור של הגרוש על הכלכלה, זה צעד נכון.
העניין השני - ברור לך, ואני אומר את זה לכל מי שחוששים מגובה שכר הדירה: בשוק היום שכר הדירה לא מפוקח. הוא חופשי. תחשוב מה יקרה לשכר הדירה בשוק, בלי שום התערבות שלנו, אם נוסיף 5,000 דירות בשנה. אתה מסכים אתי ששכר הדירה ירד ירידה ממשית ומיידית? חד וחלק.
יש שני מנגנונים שיכולים להבטיח את זה: האחד - הורדת מחיר השוק על-ידי תוספת גדולה של דירות. זה היצע וביקוש. השני - בעל הבניין חייב לאכלס לפחות 70% מהדירות בממוצע לאורך עשר שנים. אם שכר הדירה יהיה גבוה מדי, אנשים לא ישכרו אצלו, והוא יפסיד את כל ההטבות – אין פחת מואץ, אין פטור ממס שבח, אין כלום. אם המחיר יהיה גבוה מדי אנשים לא ישכרו. הוא יהיה חייב להשכיר במחיר שהאנשים ירצו, אחרת הם לא יבואו אליו. זה מנגנון שני שיוצר איזון. הוא יהיה חייב להסכים למחיר נמוך.
העניין השלישי - שאלת מאיפה הוא ירוויח 10%. נתתי לך דוגמה: אם אני בעל הבניין ואני מפחת לשנה 10%, כבר הרווחתי 10%, כי בתום עשר שנים אני רשאי למכור את הבניין בפטור ממס השבחה. אז הרווחתי את כל ה-10% של הבניין מראש. מה זה נותן לי? זה נותן לי אפשרות לבנות בניין, להשכיר אותו בשכירות נמוכה יחסית ועדיין ליהנות מרווח. אם אפשר לעשות את זה בניו-יורק, שם מחיר הקרקע גבוה פי-אלפים מבארץ, בתל-אביב, פי-אלף מבירושלים – והקבלנים עושים את זה, לא אחד, לא שניים ולא שלושה – ודאי שאפשר לעשות את זה בארץ. זה עובד.
מי שקורא את החוק רואה שכתוב שהשר רשאי להתקין תקנות בתחום החוק. בשלב הראשון אנחנו ניתן לשוק לעבוד תקופה מסוימת כדי לראות איך זה עובד. אולי הוא יעבוד בלי צורך בהתערבותנו. אבל אם נראה שיש ניצול לרעה, יש לי תקנות מוכנות, שגם אותן למדתי מארצות-הברית, כדי לשלוט בכך שלא יוכלו להעלות את שכר הדירה, שיהיה פיקוח, שלא תהיה השתוללות מוחלטת בשכר הדירה.
שימו לב שהם מוגבלים בחוק. אנחנו מגבילים את גודל הדירות שעליהן הם זכאים להטבה בבניין – שלא יעלו על 110 מטר. כי הכוונה של החוק היא לא לבנות פנטהאוזים במיליוני שקלים כדי שישכירו אותם ויקבלו הטבות. זה לא המקרה. הכוונה שלנו היא לבנות דירות להשכרה - בכל הארץ, רבותי, כולל לאוכלוסייה החרדית.
קציר-חריש הוא אחד היישובים הראשונים שאנחנו הולכים לבנות בהם. תהיה שם בנייה להשכרה. זה חלק מהתוכנית. כרגע עצרתי את היציאה למכרז הראשון על 500 דירות, כי אמרתי שלהתחיל ב-500 דירות בקציר-חריש זה לא רציני בעיני.
יעקב מרגי (ש"ס):
כל הכבוד.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
נצא לפחות ב-1,500 דירות, ואני מקווה שבשלושת החודשים הקרובים כבר נצא למכרז בקציר-חריש כדי להתחיל את הבנייה. חלקן יהיו דירות להשכרה. כבר איתרנו שטחים בכל הארץ, כאמור, כדי לאפשר היצע.
דבר אחרון - לגבי הנזקקים, הדיור הציבורי, חבר הכנסת מרגי: כל המחלות שאתם מדברים עליהן – אתם צודקים, אני בוכה עליהן. אני בן של דיור ציבורי, עד שנישאתי לא היתה לנו דירה. גרתי עם ההורים בצריף. כראש מועצה עוד גרתי בצריף עם ההורים, כל חיי. כראש מועצה ארבע שנים גרתי כרווק עם ההורים שלי בצריף.
יעקב מרגי (ש"ס):
בחולות.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
בחולות, בצריף. אני מכיר דיור ציבורי. אני אומר לכם: רבותי, זה לא בלתי פתיר. מה שאני מציע פה הוא מהפכה מבחינת הגישה לדיור ציבורי. אני רוצה שתדעו: מדינת ישראל משתתפת היום בשכר דירה של 150,000 משפחות – עולים חדשים, אוכלוסיות נזקקות; 150,000 משפחות. העלות למדינה היא 1.5 מיליארד ש"ח. בעצם המדינה משלמת השתתפות ב-150,000 דירות. תחשבו רגע שהמדינה אומרת לבעלי בניינים: נספק לכם קליינטים ונשכור מכם דירות באמצעות הוואוצ'רים. זה יוריד את המחירים בצורה חד-משמעית.
ברור שאדם שגר בתל-אביב ישלם שכר דירה גבוה יותר ממי שגר בבאר-שבע. זה ברור, כי מחיר הקרקע בבאר-שבע נמוך יותר, ומחיר הבנייה נמוך יותר, ומחיר הפיתוח נמוך יותר, והאגרות זולות יותר. לכן גם מחיר הדירה נמוך יותר, ושכר הדירה הוא חלק אינטגרלי מזה. בתל-אביב דירה בשכר דירה תעלה יותר מאשר בבאר-שבע. זה ברור. אחרת כולם ירצו לגור בתל-אביב, כולם ירצו לגור בירושלים.
ברור שמי שיש לו אמצעים לא זקוק לעזרת המדינה, אבל אלו שאין להם אמצעים, האוכלוסיות החלשות, ניתן להם ואוצ'רים בהבדל ענקי. חבר הכנסת יעקב כהן אומר שמי שגר בדרום, הסבסוד שלו לא כל כך גבוה. נכון, בצדק. כי הוא גר במקום שבו שכר הדירה נמוך. אבל משפחה עם שישה ילדים או עם שמונה ילדים, שצריכה דירה גדולה, יכולה לשכור דירה של שישה, שבעה חדרים? היא לא יכולה. בחיים היא לא יכולה. אין דבר כזה בכלל. במצב האלטרנטיבי זה אפשרי. הדירה לא הולכת לאיבוד - הבניין נשאר קיים כל הזמן.
לכן, חברים, זה שינוי בתפיסה. אני מקווה שבעזרת השם הכול ילך למישרין וחלק. אבל בהחלט יכול להיות שבתחילת הדרך יהיו מחלות ילדות. אני מקווה שלא. ניסיתי ללמוד משגיאות של אחרים. השקעתי הרבה זמן והרבה מחשבה בלימוד החוקים האמריקניים, ויש באמתחתי עוד כמה דברים בדרך גם בעניין של הדיור. ניסיתי ללמוד מהשגיאות של אחרים, כי הם כבר עברו את זה על בשרם עשרות שנים. למדתי מהם, נפגשתי עם כל הארגונים, עם שר השיכון האמריקני ועם כל האנשים שמתעסקים בעניין, וסיירתי וראיתי פרויקטים.
במקומות שבנו פרויקט להשכרה - פרויקט של כמה מאות דירות, נניח - בעל הנכס מחזיק במקום מינהלה, עם מנהל שמטפל בדיירים, מחזיק את הגינון, מחזיק את הדירות, בודק מה קרה לדיירים, בודק את הניקיון של הדירות. הוא עובר בית-בית בכל יום. יש מודעות, יש פעילות לדיירים. יש בעל בית. אגב, מי שרוצה לראות וללמוד, תסתכלו מה קורה בהוסטלים לקשישים שאנחנו בונים. זה לתפארת.
היו"ר קולט אביטל:
חשבתי שתציע לנו סיור בניו-יורק.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
בבקשה. כל מי שנשאר לדיון הזה יבוא לסיור. אנחנו מחזיקים קשישים בהוסטלים מוגנים, דיור מוגן לקשישים, באיכות גבוהה מאוד. קשישים שגרים שם משלמים 8% מהכנסתם מקצבת הזיקנה, זה הכול. הם מקבלים דירה מוגנת ושמורה 24 שעות ביממה, עם פעילות, יש סיוע בהכנת אוכל, בכביסה ובכול. זו ברכה רבה.
חברים, השנה הפעלתי בהסכמת האוצר תוכנית לעודד זקנים שגרים בדירות דיור ציבורי, מחזיקים דירות של שלושה, ארבעה חדרים שקשה להם להחזיק ומשלמים הון – לשכנע אותם לעבור להוסטל, כי חלקם לא רוצים לעבור לדיור מוגן. לקחת אותם ביד, להראות להם – מי שיעבור יקבל מענק, נוסף על כך ששכר הדירה שלו ירד באופן דרסטי. זה מענק של 60,000-30,000 ש"ח - -
נסים זאב (ש"ס):
אדוני השר, שוכנענו, אנחנו יכולים להצביע.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
- - כדי שיעברו לדיור מוגן. בזה אני מסיים, גברתי היושבת-ראש. במשלי כתוב: בחוכמה ייבנה בית ובתבונה יתכונן. כדי לבנות בית צריך חוכמה. אבל צריך תבונה הרבה יותר גדולה בשביל לכונן את הבית ולשים משפחה בפנים, שתחיה. גברתי היושבת-ראש, כמי שגדל בצריף כל חייו, אני אומר לכם: אין דבר יותר חשוב מהיכולת לתת למשפחה קורת גג ראויה לשמה.
היו"ר קולט אביטל:
נכון.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אם לוקחים משפחה חלשה - ולא כל משפחה היא עבריינית או עושה נזק - ושמים אותה בדירה נורמלית, בשכונה נורמלית, יש להם דגם לחיקוי, יש להם ממי ללמוד. לילדים שלהם יש סיכוי לצאת ממעגל העוני, כי הם גם ילמדו בבתי-ספר נורמליים בשכונה נורמלית, מגוננת וירוקה. הם יראו אחרים שגרים אתם באותו בית וילמדו מהם ויחקו אותם. אם מכניסים את כל העוני למקום אחד, לגטו של עוני, אף אחד לא יצא משם. הדבר שהכי מנחה אותי, ולכן אני כל כך נחרץ להעביר את החוק הזה, הוא היכולת להניע אנשים מבחינה חברתית; להביא אותם לכך שיהיה להם סיכוי לצאת ממעגל העוני. הדירה היא הדבר הראשון במתן הסיכוי הזה. תודה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה, בשעה טובה. הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה - נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה,
התשס"ז-2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. אני מבינה, אדוני השר, שהיא תעבור לוועדת הכלכלה. תודה רבה.