קטע מדברי הכנסת

DOC 6,195 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – פיצוי מופחת לנהג שיכור), התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2186/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – פיצוי מופחת לנהג שיכור), התשס"ז-2007, הצעת חוק של חברי הכנסת גלעד ארדן ויורם מרציאנו. ינמק מהמקום חבר הכנסת גלעד ארדן. גלעד ארדן (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא לעודד נהיגה בטוחה ולמנוע מציבור הנהגים לנהוג במצב של שכרות, וכך להביא לצמצום מספר תאונות הדרכים והנפגעים. ההצעה בעצם מטילה אחריות במקרה של נזק ברכב מבוטח שנגרם בשל היותו של הנהג שיכור, אולם בלי לפגוע בצדדים תמימים אשר ניזוקים מנהיגתם של שיכורים, כך שאלו יוכלו להיפרע על נזקיהם מחברת הביטוח של הנהג השיכור. ההצעה קובעת, כי אף-על-פי שכיום אסור למבטח להתנות את הכיסוי הביטוחי לנזקי הרכב בכך שהנהג לא נהג בשכרות – דרך אגב, לידע כללי, כן ניתן להתנות את הפיצוי הביטוחי בכך שהוא לא נהג תחת השפעת סמים, אבל כיוון שהמגמה היום היא להשוות נהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת סמים, ההצעה קובעת שזכותו של הנהג השיכור לפיצויים מלאים מחברת הביטוח תיפגע, וגובה השיפוי יהיה 70% בלבד. אני מדגיש, חוזר ומדגיש, שכמובן, מדובר אך ורק בפיצוי הכספי, על הנזק שנגרם לכלי הרכב, לא בפיצוי על נזקי הגוף, שהוא כמובן מכוסה במלואו על-פי חוק הפלת"ד. חברת הביטוח עדיין תהיה אחראית לכל הנזקים שייגרמו לצד ג' במקרה זה, כיוון שצד ג' שנפגע מנהג שיכור, הוא כמובן לא אשם בכך שהנהג שפגע בו הוא נהג שיכור. הסנקציה שננקטת כאן היא מול הנהג השיכור, שבעצם מאבד 30% מהפיצוי הכספי, אף-על-פי שיש לו פוליסת ביטוח מקיף. שוב אני מדגיש, אך ורק על נזקי הרכוש. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה אם הנהג הוא לא בעל הרכב? גלעד ארדן (הליכוד): לא חשבתי על זה; נדון על זה בוועדה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת גלעד ארדן. תשובה בשם הממשלה מפי השר יעקב אדרי. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, כך שנהג שיכור יהיה זכאי לפיצוי בגובה מופחת בגובה 70% מחברת הביטוח בגין הנזק שנגרם לרכבו. אני חושב שהצעת החוק של חבר הכנסת גלעד ארדן היא חשובה מאוד והיא במקומה. ועדת השרים לחקיקה תומכת בעניין הזה. אני מציע שנתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת גלעד ארדן. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר יעקב אדרי. כידוע, יש הסכמת ממשלה. לכן חברת הכנסת שלי יחימוביץ מבקשת להתנגד להצעת החוק. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי, חבר הכנסת גלעד ארדן, לפני שאביע התנגדות להצעת החוק שלך, אני רוצה להביע הערכה לפועלך בנושא מניעת תאונות דרכים. ואני אומרת את זה במלוא הכנות. באמת נדיר שחבר כנסת לוקח על עצמו תחום עניין - עד שאתה לקחת אותו על עצמך הוא באמת היה זנוח, ואתה עושה רבות לטובת עניין זה. ואולם, אני מתנגדת להצעת החוק הזאת מכמה טעמים. ראשית, יש חוק במדינת ישראל, והחוק קובע עונשים על נהיגה בשעת שכרות, לפעמים עונשים כבדים, ויש בידי הרשות השופטת כלים מספיקים להעניש מי שנהג בעת שכרות, ובוודאי להחמיר בעונשו אם הוא גרם נזקים לגוף ולנפש ולרכוש. אני מתנגדת לכל מיני פטנטים וטריקים שנועדו להוסיף על מה שכבר יש בענישה הפלילית. אגב, בגלל זה התנגדתי להצעת החוק שגרסה נטילת הטבות מאנשי ציבור שמורשעים בדין – אני לא זוכרת את לשון ההצעה הזאת. אני חושבת שאין צורך להכביר עוד מן הגורן ומן היקב על מה שהדין הפלילי כבר אומר. זאת סיבה אחת. סיבה נוספת: אני לא מוצאת שום טעם לשלשל לכיס של חברות הביטוח עוד כסף על חשבון הנהגים הפוגעים. אכן, לנהגים האלה מגיע בדין עונש, הקבוע בחוק, אבל לתת את הבונוס הזה לחברות הביטוח – לחלוטין לא מקובל עלי. הן מרוויחות מספיק, ואנחנו כאן המחוקקים לא צריכים להוסיף עוד על רווחיהן השמנים ממילא. מילא אם הכסף הזה היה הולך למטרה אחרת, הייתי אומרת ניחא, אולי. ולו מהטעם הזה אני מתנגדת להצעת החוק הזאת. הנימוק השלישי: אתמול בוועדה לזכויות הילד דנו באריכות, בדיון מרתק ביותר, בתופעת שתיית האלכוהול אצל בני-נוער. בכוונה אני אומרת "שתיית אלכוהול" ולא "אלכוהוליזם". אלכוהוליזם זאת מחלה; שתיית אלכוהול זאת מכת מדינה ונורמה חברתית. עלו רעיונות מרעיונות שונים איך להגביל חופש תנועה של בני-נוער בשעות מסוימות ואיך לא לתת להם להיכנס למועדונים מסוימים. גם שם הבעתי עמדה נחרצת נגד חקיקה בעניין הזה. אין לשתיית אלכוהול מופרזת תרופה אחרת מהתרופה החינוכית, ההסברתית, הטיפול בתופעה הזאת משורש. סנקציות מסנקציות שונות – בוודאי לא סנקציות כאלה, שלא מקובלות עלי מטעמים אחרים – לא יועילו לפתרון הבעיה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לחברת הכנסת יחימוביץ. נעבור להצבעה. לא שמתי לב שמציע החוק מבקש להגיב, ויש לו זכות; בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): חבר הכנסת כחלון, אודה לך אם תשב במקומך. חברת הכנסת יחימוביץ, גם אני מעריך מאוד את פועלך למען האזרח הקטן ואת ההתמודדות המתמדת שלך מול תאגידים גדולים, שהרבה פעמים עושקים את האזרח הקטן. עדיין תני לי את הקרדיט שבנושא הזה של המאבק בתאונות הדרכים אני לא מנסה להמציא את הגלגל. זאת הצעה שנלמדה ממקומות אחרים בעולם. אני אסביר את הסיבה העיקרית. הסיבה היא שבמדינת ישראל יש בעיה קשה של אכיפה – ודרך אגב, היא הרבה יותר גדולה מבמקומות אחרים בעולם – ולכן ההסתברות שהנהג לפעמים חושב שיש סיכוי שהוא ייתפס – דרך אגב, מספר בדיקות האלכוהול, בגלל חוסר בכוח-אדם במשטרת ישראל, בגלל חוסר באמצעים, הוא פשוט מספר מגוחך – ההסתברות להיתפס כמעט לא קיימת. לכן גם במדינות אחרות בעולם נוקטים לפעמים מדיניות ביטוחית כדי לעודד או לא לעודד תופעות מסוימות. את צודקת בדבר אחד שלא חשבתי עליו, ואני מוכן להגיד שאני מתחייב עליו אפילו עכשיו - שאותו הפרש, אותם 30% שהנהג השיכור מאבד, לא צריכים ללכת לטובת חברת הביטוח, לא היא זאת שצריכה ליהנות מכך. אני מתכוון להציע, אם החוק הזה יעבור, בלי קשר אלייך, שאותם 30% שהנהג השיכור מאבד ילכו לתקציב הרשות הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים. אני מקווה שבכל זאת תשקלי לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת גלעד ארדן. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – פיצוי מופחת לנהג שיכור), התשס"ז-2007. נסים זאב (ש"ס): אנחנו לא רוצים נהגים שיכורים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני השר, אני מחכה לסיום ההתרגשות. שב, אדוני. חבר הכנסת ארדן, אני יכול לבקש ממך אישור לעבור להצבעה? תודה. חברי הכנסת, ההצבעה כמעט החלה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון - פיצוי מופחת לנהג שיכור), התשס"ז-2007, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, התוצאות הן 21 בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה של הכנסת.