הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת משה גפני שלי יחימוביץ חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41), התשס"ח-20087 תיקון סעיף 58 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-19941 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 58 - (1) בסעיף קטן (ב), במקום "2 חודשים" יבוא "חודש", במקום "18 חודשים" יבוא "6 חודשים" ואחרי "הוכיח למוסד כי" יבוא "בשל טיפולים רפואיים להם הוא נזקק מחוץ לישראל או"; (2) בסעיף קטן (ד), אחרי פיסקה (3), יבוא: "(3א) על אף האמור בפיסקה (3), שילם אדם למוסד תשלום מיוחד עם חזרתו לארץ, בסכום הכולל הקבוע בפיסקה (3), יראוהו כמי ששילם תשלום מיוחד במשך 6 חודשים רצופים, כאמור בפיסקה (3), ואולם במשך תקופת ההמתנה בה היה חייב אילולא שילם את התשלום המיוחד, לא יהיה זכאי אותו אדם לשירותי הבריאות הקבועים בתוספת השמינית"; (3) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "ו) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השמינית." הוספת התוספת השמינית 2. בחוק העיקרי, אחרי התוספת השביעית יבוא: "תוספת שמינית (סעיף 58)" דברי הסבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, קובע בסעיף 58 הוראות לעניין הגבלת זכותו של תושב ששהה מחוץ לישראל לשירותי בריאות. בהתאם לחוק, תושב שנעדר מהארץ תקופה ארוכה, ולא שילם במהלכה דמי ביטוח בריאות, יידרש להשלים תקופת המתנה עד שיהיה זכאי לשירותי בריאות. תקופה זו הינה ככלל 2 חודשים לכל שנת היעדרות, עד 18 חודשים, ואולם ניתן לקצרה באמצעות תשלום מיוחד. הסדר זה פוגע קשות בתושבים שנעדרו מהארץ תקופות ממושכות, ושולל מהם את הזכות הבסיסית לבריאות ולטיפולים רפואיים מסובסדים. לעתים נזקקים תושבים חוזרים לטיפול רפואי שאינו סובל דיחוי, והעלויות הכרוכות בטיפול רפואי פרטי הופכות אותו לבלתי נגיש לרבים. לפיכך, מוצעים שינויים אלה: א. קיצור תקופת ההמתנה, כך שתהיה בשיעור של חודש כנגד כל שנת היעדרות מהארץ; ב. קיצור תקופת ההמתנה הכוללת, כך שלא תעלה על ששה חודשים; ג. סמכות למוסד לביטוח לאומי לקבוע תקופת המתנה קצרה יותר אם ההיעדרות מהארץ היתה בשל טיפולים רפואיים בחו"ל; ד. מתן אפשרות לשלם את התשלום המיוחד בתשלום אחד במקום בשישה תשלומים, כדי לקצר את התקופה שבה אדם לא זכאי לשירותים רפואיים, וזאת בסייג מסוים – בתקופה שקוצרה לא יהיה אדם זכאי לשירותי בריאות מסוימים שייקבעו בתוספת השמינית. בעת הכנת הצעת החוק, תקבע הוועדה שתדון בו את תוכן התוספת השמינית, ומוצע אף לקבוע כי שר הבריאות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות יוכל לשנות את התוספת. הרעיון הוא כי ככלל, יכללו בתוספת טיפולים מיוחדים ויקרים במיוחד. חשוב להזכיר כי לאחרונה פסק בין הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו כי ניתן לפרש את סעיף 58 כך שניתן לשלם את התשלום המיוחד בתשלום אחד – בש"א 8539/06 חיניץ נ' ביטוח לאומי סניף תל אביב (ניתן ביום ל' בתשרי התשס"ז - 22.1.06). בית הדין לא חסך ביקורתו על נוסח הסעיף: "לצערנו, נוכחנו כי נוסחו של סעיף 58 כיום הינו מופת לאי-בהירות ולבלבול. למעשה בכדי לתהות על קנקנה של פרשנות המשיב היה עלינו לקרוא סעיף זה מספר פעמים, לבדוק את נוסחי החקיקה הקודמים ואת הצעות החוק השונות שהביאו לשינויים בחוק... העובדה כי לשון החוק הינה כבדה ומסורבלת אין בה כדי לפתור את המחוקק מכיבוד פרשנות חלופית לפרשנות לה טוען המשיב. למעשה אי-נהירותו של דבר חקיקה זה יש בה משום טשטוש והטעיה." (סעיפים 20 ו-23 להחלטה). ואולם, לאור העובדה שהחלטת בית הדין ניתנה על סמך פרשנות הסעיף, שלא היתה מקובלת על המוסד לביטוח לאומי, ובהתחשב בנסיבות המקרה שבפניו, ובהתחשב בכך שבית הדין קבע כי הסעיף "הוא פוגעני ועשוי לגרום לתושבים פוטנציאליים רבים לשוב ולגור בישראל", מוצע לתקן את החוק באופן שיבהיר את הנושא. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני (פ/2091/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באדר התשס"ז – 26.2.07