קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2375/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמנון כהן:
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה), התשס"ז–,2007 של חברי הכנסת ואסל טאהא וג'מאל זחאלקה - ינמק חבר הכנסת ואסל טאהא. בבקשה, אדוני.
משה גפני (יהדות התורה):
אמרתי לשרה המקשרת: כשאנחנו נהיה בשלטון, בעזרת השם, נאפשר לכם להעביר הצעות לסדר-היום.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה), התשס"ז–2007. מוצע שהכספים המועברים מהמדינה לרשויות המקומיות למטרות מתן שירותי רווחה ישמשו רק את המטרות שלהן נועדו ובכך יבטיחו את מתן שירותי הרווחה לתושבים הזקוקים להם. הצעת החוק הזאת עברה בקדנציה שעברה בקריאה טרומית כמעט ללא מתנגדים. משום-מה היא לא הועלתה לקריאה ראשונה אחרי ההבטחות של היועצת המשפטית של משרד הרווחה, להמתין ולהמתין, כדי שהממשלה תיקח את הזמן להציע הצעת חוק דומה, חשובה, שתפתור את הבעיה ותיתן מענה לכל השאלות שבגינן הצעתי את ההצעה הזאת.
אדוני היושב-ראש, אדוני שר הפנים, מי כמוכם יודע איזה משבר עבר ועובר על הרשויות המקומיות, משבר קשה, ועד עכשיו חלק מהעובדים לא קיבלו שכר. בדקתי היום עם עיריית טייבה. קיבלו שתי משכורות, כשעשרות משכורות העובדים לא קיבלו, ובהם גם העובדים הסוציאליים. שירותי הרווחה מופסקים כמעט ברשויות האלה. ענייני הרווחה, אפילו ביטוח - הראייה של הרשות, כשאין לה כסף לשלם משכורות, לבצע פעולות, תהיה חסרה ואפילו פגומה. לכן הצעתי את ההצעה הזאת, כדי להעניק שקט למחלקות חשובות, ללשכות הרווחה שמטפלות בבעיות חברה, שמטפלות בבעיות מאוד חשובות וחמורות, במיוחד של האוכלוסייה הזקוקה לעזרה, החלשים, בכל כפר וכפר, בכל עיר ובכל מועצה.
הממשלה הבטיחה להציע חוק שייתן מענה, ולצערי לא הציעה חוק. לכן נאלצתי להעלות אותו שוב בקדנציה הזאת. מניסיון אישי שלי אני יודע כי כשלא מייעדים כספים ברשויות, בחלקן הגדול זה יגרום לאי-יציבות, ואני עד לכך שבכמה רשויות האי-יציבות נובעת מהסיבה הזאת.
ואם אנו רוצים לזכור טוב, אני מזכיר לאדוני שר הפנים את מערכת החינוך. לפני כמה שנים היתה תסיסה בכל הרשויות, שביתות נקודתיות, בכל תיכון ותיכון, שביתה בעיר x, למחרת במועצה y, עד שהכנסת חוקקה את חוק החינוך שייעד את הכסף לחשבון מיוחד, ומאז אנו חשים, אנו עדים לשקט תעשייתי ולמערכת חינוך יציבה בכל התיכונים בארץ.
לכן, העניין הוא חשוב ויש ללמוד, אבל, לצערי הרב, מי שדוחף ומי שמונע ומי שמנע את חקיקת החוק הזה, וגם את החוק שהבטיחה הממשלה, אלו הבנקים. נציגי הבנקים באו כאן לכנסת והתחילו ללחוץ על משרד האוצר, על משרד הפנים, על כל המשרדים – כולל השלטון המקומי, שהוא מתנגד מטעם אחר – כדי להכשיל את החקיקה הזאת, כי החקיקה הזאת פוגעת בבטוחות המוענקות לבנקים.
אבל, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, הבנקים, יש להם הכלים להגן על עצמם. הבנקים, יש להם כל הכלים שבעולם ללחוץ ולהגן על עצמם ולקבל את הזכויות שלהם מכל גורם שהוא, אפילו מהממשלה. אבל מה יעשו המסכנים האלה, העובדים הסוציאליים, שמטפלים בשכבות החלשות, כשאין להם חלב בבית, כשאין להם משכורת, ולא יוכלו לטפל – ודאי שהם לא יוכלו לטפל בבעיות של האוכלוסייה הזקוקה לעזרה, מפני שהם הפכו להיות נזקקים, גם הם הפכו להיות אוכלוסייה שדורשת עזרה.
לכן, החקיקה הזאת באה כדי לעזור לאוכלוסייה הזאת, למטפלים, לשכירים, לעובדים, לעובדים הסוציאליים – לכל הלשכות האלה – כשבעצם הממשלה מעבירה 75% משכרם לרשויות, תוך כדי השתתפות הרשויות ב-25%. אני חושב שכשמשריינים 75%, לפחות אנחנו מבטיחים את השירות, מבטיחים את העובדים הסוציאליים, נותנים להם את הכלי לשרת את החברה ואת האוכלוסייה החלשה, ולא להפוך אותם לאוכלוסייה חלשה, שזקוקה לעזרה.
הממשלה ניסתה – בתיקון 31 – לפתור בעיות, ואז אמרתי מעל הדוכן שזה לא יפתור את הבעיות. זה פתר חלקית את עניין המשכורות, אבל לא פתר את הבעיות. כל הזמן, כל רגע, כל יום, כל חודש – עולה לנו שמועצה זו או עירייה זו לא שילמה משכורת, לא לעובדים הסוציאליים ולא לעובדים האחרים.
יש צורך גם בחקיקה בכל נושא השכר בעיריות, והיו הצעות חוק. אני חושב שאם משרד הפנים והשלטון המרכזי באמת פניהם לארגן את היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בצורה נאותה, בצורה מסודרת, עליהם גם לחשוב על החקיקה בענייני שכר.
כשמחוקקים חוק בענייני שכר וכשהשלטון המרכזי תופס את עניין השכר שהוא מעביר – חובתו לראות איפה זה מושקע. נכון, זה פוגע קצת בסמכויות ראשי הרשויות, אבל אני בטוח שחלק גדול מראשי הרשויות ישמח על החקיקה הזאת, זה מוריד מעל גבם עול כבד.
לכן, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני פונה אליכם לתמוך בחקיקה הזאת ולאפשר גם לעובדים הסוציאליים וגם ללשכות הרווחה לעבוד בשקט, כדי שתהיה עבודתם פורייה. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. אנחנו מבקשים משר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית, להביא את עמדת הממשלה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת, ואני אסביר מדוע. אני בטוח שכוונתו של חבר הכנסת ואסל טאהא טובה, אבל המעשה לא פותר את העניין, ואני אסביר מדוע.
ראשית, זה נוגד את תפיסת העולם שלנו, זה נגד עצמאותה של הרשות המקומית. הרעיון הוא שהרשות המקומית – תקציבה יהיה עצמאי ויהיו לה האפשרות והחופש לפעול בתוך תקציבה ולהחליט מתי משלמים מה ואיפה. אם אנחנו נלך ונמסגר כל תקציב שהממשלה מעבירה בחשבון נפרד – כמו שחבר הכנסת ואסל טאהא מציע – לרשות לא יהיה שום חופש פעולה, ומותר לרשות שיהיה לה חופש פעולה.
מה שאתה מציע שונה מנושא החינוך, כי בחינוך ההשתתפות של הממשלה היא 100% ההוצאה, ברוב הסעיפים. כשמדובר על שכר מורים, משרד החינוך מעביר לרשות המקומית את כל השכר של המורים, ולכן שם השריוּן פתר את העניין. פה זה לא יפתור, כי ממילא משרד הרווחה במקרה הטוב מעביר 75% מההקצבות, ו-25% הרשות משלמת מתקציבה שלה, כך שאם אין לה כסף לשלם שכר לעובדים הרגילים, גם העובדים הסוציאליים הם חלק מעובדי העירייה, ואין סיבה שהם יקבלו שכר ואחרים לא. לכן, בעניין הזה זה לא פותר את הבעיה שאתה מנסה לפתור.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שההצעה איננה עולה בקנה אחד עם תפיסת משרד הפנים, וגם איננה פותרת את הבעיה שחבר הכנסת ואסל טאהא מנסה לפתור.
אני חושב שהפתרון הוא כך: בדרך כלל, איפה הבעיות קיימות? ברוב הרשויות המקומיות אין בעיה, חבר הכנסת טאהא. ברשויות הבעייתיות – שם תמיד יש בעיה, ולא משנה איך תסגור, הם לא ישלמו את השכר. אני מקווה שלאט לאט אנחנו מפחיתים, כמו שאתה רואה, את מספר הרשויות שיש בהן בעיות כאלה – לפעמים על-ידי פיזור, לפעמים על-ידי עזרה, תלוי במצב של כל רשות מקומית - ואני מקווה באמת שבדרך זו נצליח יותר, אדוני היושב-ראש.
אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום.
היו"ר אמנון כהן:
את החוק.
שר הפנים מאיר שטרית:
את הצעת החוק.
היו"ר אמנון כהן:
להסיר. להצביע נגדה, אתה מתכוון. חבר הכנסת טאהא רוצה להתייחס, בבקשה.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אומנם הממשלה מעבירה 100% שכרם של המורים, ואומנם זה הצליח, אבל למה לא חושבים להצליח גם פה? את ה-25% של השתתפות הרשויות בשכרם – בסמכותך, אדוני השר, כשר הפנים, להעביר תקנה, לקצץ את זה מהמענק, ולהעביר את ה-100% לשכרם. אני חושב שזאת לא פגיעה. זה יכול ליצור יציבות ברשויות המקומיות.
שר הפנים מאיר שטרית:
בעניין עובד רשות מקומית, אין הבדל - - - עובדים סוציאליים, כולם עובדי הרשות.
ואסל טאהא (בל"ד):
אני יודע שיש חופש פעולה ויש סמכויות לראשי רשויות, אבל אנחנו עדים – כי אנחנו בשנת בחירות, ומי כמוך יודע שלא פותרים את הבעיה על-ידי פיזור מועצות. חקיקה - זה יותר טוב מאשר לפזר מועצות. אתה יודע שפיזור מועצות – או מינוי מועצות – לא פותר את הבעיות. לפעמים מערימים בעיות ולפעמים גורמים לבעיות, וגורמים לגירעונות. יש לנו תוצאות ברורות ויש רשימות של מועצות מקומיות שאחרי מינוי הוועדות, הגירעון – במקום שהוא יצטמצם, הוא עלה.
לכן, העניין כרוך במדיניות, ואני חושב שהחקיקה הזאת תמנע את ההשתוללות של ראשי רשויות בעניין כספים המיועדים לרווחה. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה.
אנחנו עוברים להצבעה, חברי חברי הכנסת – הצבעה על חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה). אפשר להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 10
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 24
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה),
התשס"ז–2007, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 10, נגד – 24, אין נמנעים. הצעת החוק הזאת הוסרה מסדר-היום.
ה