חומר רקע
י' באב התשפ"ה
4 באוגוסט
2025
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה
לדיון ועדת החוקה ביום.2025
.8
5 בעניין הצעת חוק ה 'סיוע המשפטי (תיקון מס30
) (סיוע
לאזרחים ותיקים שנפגעו מעוקץ או ניצול כלכלי), התשפ"ה–
2025
/, מ1859
על שולח ן הוועדה מונחת הצעת חוק ממשלתית המבקשת להעניק ייצוג משפטי מטעם לשכות הסיוע
המשפטי
לאזרחים ותיקים שנפגעו מעוקץ או ניצול כלכלי .
ה
תיקון המוצע
לשכ
ו
ת הסיוע המשפטי
מעניקות ייצוג משפטי חינם לאוכלוסיות מעוטות יכולת, בעניינים ובהיקפים שנקבעו
בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–
1972
(להלן– החוק ) ובתקנות שהותקנו מכוחו. ככלל, מתן הסיוע מותנה
בעמידה במבחן זכאות כלכלית ובבדיקת הסיכוי המשפטי של ההליך, אך יש מספר עניינים שבהם ניתן סיו ע
משפטי בלא בחינת
המצב הכלכלי , בלא בחינת הסיכוי המשפטי או
בלי לבחון את שני ההיבטים האמורים .
כעת מוצע ל
העניק סיוע משפטי גם לאזרחים ותיקים שנפגעו מעוקץ או ניצול כלכלי . מוצע כי הסיוע יינתן
בכפוף לבדיקת הסיכוי המשפטי אך ללא בדיקת מצבם הכלכלי ,. לפי דברי ההסבר בשנים האחרונות ניכרת
עליה מתמדת ב תופעה של
עוקץ וניצול כלכלי של אזרחים ותיקים . הקושי והבושה לשתף אחרים בניצול
ה כלכלי שחוו, חוסר
בידע וב ,מודעות, כמו גם חשש מהתמודדות עם הפעולות הנדרשות לתיקון המצב
הופכים את אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ל אוכלוסייה פגיעה במיוחד
ל
תרמיות כלכליות .
הקשיים
המתוארים מביאים גם לכך שמרבית המקרים של עוקץ או ניצול כאמור אינם מדווחים ומטופלים, או
.נזנחים אחרי הגשת התלונה
בהצעת החוק מוצע לתקן את התוספת לחוק הסיוע המשפטי ולקבוע כי יינתן סיוע משפטי , בלא עמידה
במבחן ,זכאות כלכלית בכל הנוגע להליך בשל עילות שעניינן עוקץ או ניצול כלכלי–
,טעות, הטעיה, עושק
גזל, תרמית וכד' (לנוחותכם, סעיפי החוק המוזכרים ברשימת העילות
ב הצעת החוק, מובאים בנספח
)למסמך זה .עוד מוצע כי הסיוע האמור יינתן ככל ש מדובר באדם שמלאו לו65
שנים ו העילה מבוססת על
ניצו
ל של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה של האדם .
לבסוף מוצע כי תחילת החוק תהיה
שלושה חודשים מיום פרסומו,
על מנת לאפשר לסיוע המשפטי להיערך
.ליישומו
נקודות לדיון
1.
נתונים ורקע להצעת החוק:
מ
דברי ההסבר ע
ו לה כי
בשנים האחרונות התופעה
של עוקץ וניצול כלכלי של אזרחים ותיקים הולכת
.ומתרחבת מוצע כי הוועדה תבקש
נתונים על היקף התופעה,
,מספר הנפגעים, מגמת ההתרחבות
,מאפייני קהל היעד
ו
ההיערכות ו האמצעים החלופיים להתמודדות
עם התופעה מעבר לאפיק המשפטי.
2.
קבוצת האוכלוסייה שתהיה זכאית לסיוע:
,כאמור מוצע כי הזכאות לסיוע מש
פטי תינתן לאדם
:שמתקיימים בו שני תנאים
האחד, שמלאו לו
65
שנים ;השני , שהוא נפגע מה"עוקץ" כתוצאה
מניצול של קושי ,חולשה ,מצב קוגניטיבי ,מצב בריאותי
או קשיי שפה.
ראשית ,, מוצע כי הוועדה תדון בתנאי שני זה ובנטל שהיא עלולה להטיל על מבקש הסיוע המשפטי
.שיצטרך לבסס שהוא נפגע כתוצאה מקושי, חולשה, מצבו הקוגנטיבי וכיו"ב זאת במיוחד בהתחשב
בכך ש ,ככלל ביסוס מצבו האמור של הנפגע אינו תנאי שהוכחתו תידרש לצורך הוכחת התקיימות עילת
התביעה עצמה .בהליך בפני בית המשפט
מוצע כי הוועדה תשמע מנציגי הממשלה כיצד תיבחן העמידה בתנאי זה על ידי הסיוע המשפטי, ומהו
.רף ההוכחה הנדרש להתקיימותה
בהקשר זה יצוין כי מדובר בתנאי חריג משום שלרוב שאלת הזכאות
לסיוע משפטי תלוי
ה
בעמידה מבחן
קונקרטי וחד-
משמעי
שאינו דורש הפעלת שיקול דעת,
דוגמת מהות
ה
עילה או מבחן הכנסה.
למצער, האם ניתן
לקבוע שמעל גיל מסוים
יינתן הסיוע
גם ללא עמידה בתנאי השני
(בכפוף כמובן
.)"ל"מבחן הסיכוי המשפטי
,שנית בהתחשב בכך
שמטרת התיקון היא ל סייע במאבק בתופעה של עוקץ וניצול כלכלי ע"י הענקת
,סיוע משפטי לאוכלוסיות פגיעות מוצע כי הוועדה תדון בשאלה האם יש מקום להבחין לעניין
ה סיוע
ה משפטי בין אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ובין אוכלוסיות פגיעות
נוספות ,דוגמת חסרי ישע
ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית . בהקשר זה יצוין
למשל שחוק הגנת הצרכן
מתייחס לאזרחים
,ותיקים, חסרי ישע וקטינים יחד
וקובע
נסיבות מחמירות במקרים בהם הטעיה או הפעלת השפעה בלתי
הוגנת נעשו כלפי
אחת מ אוכלוסיות פגיעות אלה)(במישור הפלילי והמינהלי.
,בדומה לכך גם החלטת
ממשלה450
, א ליה מפנים
דברי ההסבר, מתייחסת ל
כך שתופעת ה עוקץ וניצול צרכנים אינה נוגעת
לאזרחים ותיקים בלבד
(וכך גם עולה משמה–
"תכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים
אזרחים ותיקים
וצרכנים פגיעים אחרים
.)"במיוחד בעידן משבר הקורונה
3.
העילות שבגינן יינתן הסיוע:
מוצע כי הוועדה תדון בעילות שנכללו בהצעת החוק, ותבחן
מדוע נבחרו דווקא העילות המנויות בהצעת
החוק והאם יש
עילות נוספות
שיש
לכלול במסגרת התיקון,
דוגמת
עילות נוספות מחוק הגנת הצרכן .
בנוסף מוצע לשקול לבחון האם יש מקום להוסיף
עילות שעניינן הפרה נלווית לעיל
ות העיקריות , כמו
הפרת חובת זהירות של גוף פיננסי ע
ל שלא מנע את התרמית, או לחלופין
הפרה של עילות ספציפיות
דוגמת סעיף24
ל
חוק חובת תשלום, התשע"ט–
2019
. יצוין כי דברים ברוח דומה עלו גם בהערות הציבור
לתזכיר הצעת ,החוק
בין היתר משום ש ,"הקושי באיתור המעוולים שגרמו ל"עוקץ מוביל לעיתים לכך
ש
הגופים הפיננסיים הם הגורמים היחי דים שניתן לנקוט מולם.בהליכים לצורך השבת הכספים
נספח– סעיפי החוק אליהם מפנה ההצעה
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-
1973
14
.
)(א
מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע
או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את.החוזה
)(ב
מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא
ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם
ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק
.שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה
)(ג
טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני
.הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן
)(ד
"טעות", לענין סעיף זה וסעיף15
– בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיו ת
.העסקה
15
.
מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את
"החוזה; לענין זה, "הטעיה– לרבות אי-
גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על
.הצד השני לגלותן
17
.
)(א מי שהתקשר בחוזה עקב
כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל
.את החוזה
)(ב
.אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה
18
.
מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או
הגופנית או חוסר.נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה
חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-
1981
2.
)(א
לא יעשה עוסק דבר–
במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד
ההתקשרות בעסקה– העלול להטעות צרכן בכל ענין מהות י בעסקה (להלן–
הטעיה); בלי לגרוע
:מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה
(1)
;הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות
(2)
;המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס
(3)
;מועד ההספקה או מועד מתן השירות
(3
)א המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות ה ספקה לאזור, כהגדרתו בתקנות
שעת חירום (יהודה והשומרון– שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-
1967
, כפי
;שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת
(4)
השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים
,בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס
המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים
;כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי
(5)
;דרכי הטיפול בנכס
(6)
;זהות היצרן, היבואן או נותן השירות
(7)
;השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות
(8)
;מקום הייצור של הנכס
(9)
תאריך הייצור של הנכס;או תאריך תפוגתו
(
10
)
;החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות
(
11
)
;התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם
(
12
)
קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש
;בו
(
13
)
המחיר הרגיל או המקובל א;ו המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית
(
14
)
,חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם
טעות
הטעיה
כפיה
עושק
איסור
הטעיה
;תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם
(
15
)
;השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ
(
16
)
;שירות אחזקה ותנאיו
(
17
)
;תנאי אחריות לנכס או לשירות
(
18
)
;כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה
(
19
)
.היות העסקה שלא במהלך עסקים
(
20
)
.היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה
(
21
)
.תנאי הביטול של עסקה
)(ב לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס ש יש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור
.למתן שירות
(ב1)
לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן
.בתחום העסק או בחצריו
(ב2)
עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את
הודעתו.באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק
)(ג
.הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת
3.
)(א
לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה–
מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר
העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של
חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן–
הפעלת השפעה
.)בלתי הוגנת
)(ב
,בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן
כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:
(1)
הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפני צרכן את הרושם שהוא מוגבל ביכולתו לעזוב
;מקום
(2)
;מנע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי תנאיה
(3)
,ערך ביקורים חוזרים ונשנים בבית צרכן כדי לשכנעו לקשור עמו עסקה, אף שהצרכן הביע
במפורש א;ו במשתמע, את רצונו כי יימנע מכך
(4)
ביצע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, אף שהביעו, במפורש או
;במשתמע, את רצונם כי יחדל מכך
(5)
;ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן
(6)
ניצל את העובדה שצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסק ה במידה מספקת לשם הבנת
;העסקה
(7)
;איים או נקט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו
(8)
;סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן
(9)
יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת, אף שאין פרס או הטבה כאמור או שנדרש
תשלום מהצרכן
;או תנאי אחר כדי לקבל את הפרס או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש
(
10
)
מנע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המנוהל על ידי עוסק (בפסקה זו–
מקום) מזון או
שתייה מאותו סוג הנמכר במקום, אלא אם כן המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא
יחולו אם המשטרה או מ ,מונה ביטחון כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים
התשנ"ח-
1998
., הורו על מניעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור
]פקודת הנזיקין [נוסח חדש
52
.
גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע
לוקח אותם, מעכב.אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת
56
.
תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא
;איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו אולם אין להגיש תובענה
על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי
.כך נזק ממון
איסור
הפעלת
השפעה
בלתי הוגנת
גזל
תרמית