קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2591/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: הנושא הבא: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), של חבר הכנסת גלנטי. בבקשה אדוני, עד עשר דקות. יצחק גלנטי (גיל): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, בשנת 1954 המליצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות למדינות החברות בה לציין מדי שנה את יום הילד הבין-לאומי. התאריך שנקבע הוא 20 בנובמבר, היום שבו אישרה העצרת הכללית את האמנה לזכויות הילד בשנת 1989. האמנה לזכויות הילד היא הסכם הקובע את מכלול החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בהם. כאשר מדינה החברה באו"ם מאשרת את הסכמתה לקיים את האמנה, היא מתחייבת לפעול ברוח האמנה ולקבל את החוקים המופיעים בה. הצורך ביצירת אמנה נבע מהעובדה שבמשך מאות שנים ילדים לא נחשבו לשווי ערך או שווי זכויות למבוגרים. אי-שווין עלול להביא לניצול, לחוסר צדק ולהתעלמות מהצרכים האמיתיים של הילדים. כמה נושאים לדוגמה העולים מהאמנה לזכויות הילד: הבטחת השמירה על עצם החיים אומרת שילדים זכאים לקבל טיפול רפואי אשר יגן עליהם ויבטיח התפתחות תקינה, כמו קבלת חיסונים נגד מחלות. האמנה מציינת שכל ילד זכאי לתנאי קיום בסיסיים, כמו אוכל וקורת גג. גם כיום קיימת בעולם תופעה של ילדים שמסיבות שונות מוצאים את עצמם ברחובות הערים ונאלצים לדאוג לעצמם לאוכל ולקורת גג. ילדים אלה חשופים לניצול מצד מבוגרים בעלי כוונות שליליות ולעתים גם להתעללות גופנית. הם מועסקים בעבודה קשה וממושכת תמורת שכר זעום. מדובר גם בילדים צעירים מאוד, האמורים ללמוד בבית-הספר, וכך גם נמנעת מהם הזכות הבסיסית לרכוש השכלה וחינוך, העשויים להבטיח להם עתיד טוב יותר. עוד קובעת האמנה כי יש לשתף ילדים בהחלטות המשפיעות על חייהם, למשל מעבר לעיר אחרת או מגורים בפנימייה מחוץ לבית כדי להרחיקם מהסביבה המוכרת להם. בהמשך לאמנה לזכויות הילד יש זכויות בסיסיות רבות ונוספות אשר עדיין אינן מעוגנות בחוק. אחת מהן מובאת בהצעת החוק אשר בחרתי להציג לכם היום. הצעת חוק זאת מבקשת לאפשר לילד לקיים קשר בסיסי עם קרוביו. החוק קובע כי קרובי הקטין זכאים לפנות לבית-המשפט על מנת להסדיר את זכויות הביקור ואת הקשר עם אותו קטין. עלינו לזכור כי טובתו של הקטין חייבת להיות בראש מעיינינו, ובית-המשפט הוא זה שיקבע אם יתקיים קשר בין הקטין ומשפחתו המורחבת. רבותי, החוק הישראלי מכיר בתוצאה המשפטית של קרבת משפחה לקטין. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בחיוב קרובים לשאת במזונות קטין כאשר הוריו אינם מסוגלים לעשות כן – סעיף 4 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מקנה סעיף 72 הקיים רשות לקרובים להביע דעה ביחס לקטין בהליכים הנוגעים לאפוטרופסות ומשמורת. עם זאת, חסרה בחוק הנוכחי קביעה מתבקשת, שלפיה לצד חובת המזונות קיימת לקרובים גם זכות לכאורה להיפגש עם הקטין. מטבע הדברים, זכות זו תלויה במכלול הנסיבות. שאלת טובת הקטין היא המבחן העיקרי, שכן ההנחה היא שהפגישה עם הקרובים היא בראש ובראשונה לטובת הקטין ורק אחר כך באה לספק את כמיהת הקרובים לקשר. הצעת חוק כזו, זהה בעיקרה, הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת, ומספרה פ/3372. רבותי, אני העליתי את החוק להצגה בלבד. החוק יובא להצבעה במועד אחר. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. היות שאין תשובה והצבעה, אנחנו עוברים לנושא הבא.