קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הסדר ההימורים בספורט
(תיקון - שימוש ביתרת הכנסות), התשס"ז-2007
[הצעת חוק פ/2280/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר מגלי והבה:
נעבור לנושא הבא: הצעת חוק פ/2280, הצעת חוק הסדר ההימורים בספורט (תיקון – שימוש ביתרת הכנסות), התשנ"ז-2007, של חברת הכנסת רונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה במועד אחר.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה להסביר את מהות הצעת החוק שלי, ולהקדים ולומר שוועדת שרים אישרה ביום ראשון את הצעת החוק להצבעה, ולאחר יום או יומיים שר הספורט חבר הכנסת מג'אדלה בעצם הטיל וטו בזה שהגיש ערר לממשלה.
אני מוחה על הדרך, משום שראוי היה שהשר ישב בוועדת השרים ויסביר מדוע הוא מגיש ערר. יכול להיות שאילו ישב והיה מנסה להסביר – הוא דווקא לא היה משכנע. בכל אופן זאת הפרוצדורה, ואני אגיד מהי מהות החוק.
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, נא לשבת. אלה שבצד, נא לא להפריע. אדוני שר הבינוי והשיכון, אני יודע שאלה שצריכים אותך יכולים למצוא את הדרך במקום אחר. חבר כנסת איתן, כולנו שמענו אותך בקשב רב. או שתדברו בחוץ או שתיתן לשר לשבת.
רונית תירוש (קדימה):
הייתי שמחה אם השר היה פה, משום שזה יגיע לערר בממשלה, ואני לא אהיה שם כדי להסביר. החוק מנסה להסדיר בצורה הולמת יותר את חלוקת היתרות מההכנסות מהימורים במועצה להסדר הימורים בספורט, דהיינו הטוטו.
ברוך הבא, השר מג'אדלה. מה שקורה הוא שהכספים מועברים מהטוטו, ממועצת ההימורים, לאיגודים ולאגודות הספורט לאחר שמנכים מהם 15% בעבור המנגנונים של מרכזי הספורט, בעיקר "הפועל" ו"מכבי"; גם "בית"ר" וגם "אליצור", אבל בעיקר "הפועל" ו"מכבי".
אין ספק שכל אגורה שנגרעת מהסכומים המועברים לקבוצות פוגעת עוד ביכולת ההפעלה והפעילות של הספורטאים עצמם. לכן קמו שלוש ועדות: הוועדה הראשונה קמה בשנת 1971, ועדת-עציוני, וקבעה שהיקף הכספים המועברים למרכזים גבוה מדי, לא נחוץ, אין צורך בכל כך הרבה מנגנונים ויש להעביר יותר כסף, יותר תקציב, לאגודות ולקבוצות עצמן, דהיינו לפיתוח הספורט בישראל. ההמלצות לא יושמו, לפחות בנושא הזה, וב-1991 הוקמה ועדת-מליניאק, לאותו נושא, ובין השאר גם היא המליצה שיקטינו את היקף - - -
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת סער, חבר הכנסת ביילין ואחרים, מי שעומד כאן רוצה שגם תקשיבו. יש מקום אחר לדבר.
רונית תירוש (קדימה):
גם ועדת-מליניאק, בשנת 1991, המליצה להקטין את היקף ההקצבה למרכזים ולהשאיר יותר כסף לקבוצות הספורט ולספורטאים. גם אז זה לא נעשה. בשנת 2004 קמה ועדת-סטרשנוב, שקבעה בוודאות מלאה שיש להקטין את ההקצבות למרכזים והמליצה להקטין אותם מ-15% ל-5%.
היתה הצעת חוק של חבר כנסת וילנאי, שבעקבות ההמלצות האלה הגיש הצעת חוק דומה. גם זה לא צלח. העניין הגיע לוועדת החינוך; שר הספורט אז, אופיר פז-פינס, ביקש לבדוק כמה דברים. התחלפו השרים ושוב זה לא צלח. את התיק קיבל לידיו השר מג'אדלה, ואין לי ספק שהופעלו עליו כל הלחצים שמופעלים עלי, ואפילו יותר, ואת השר מג'אדלה, שבא מההסתדרות, ובא מ"הפועל" ובא מהמרכז, ודאי לא היה צריך לשכנע לעצור את המהלך הזה. וזה אומנם קרה.
שלשום הגיש השר מג'אדלה ערר ועצר את כל התהליך. אני חייבת לומר ולהביע ולשקף לכם את התסכול שאני חשה נוכח ההתנהלות הזאת, שהיא בוודאי פוליטית, אבל היא פוליטית במידה לא ראויה מבחינתי, משום שלא יכול להיות שתקומנה שלוש ועדות ממלכתיות, שההמלצות שלהן תואמות זו את זו, והשרים – כל אחד מסיבותיו ומהלחצים שמופעלים עליו – ייכנעו להם.
אני רוצה לספר לכם על שיחות טלפון שקיבלתי. אמרו לי כך: למה את הופכת את עצמך לשנואת המרכזים? אמרתי שיש לי תפקיד בחיים, אני לא צריכה להיות פופולרית יותר או פופולרית פחות. כולם יודעים שאני מאוד אוהבת ספורט ואוהדת ספורט והולכת למשחקים. בוודאי לא אזכה לליטוף ולתשבחות על המהלך הזה של הצעת החוק הזאת, שהיא מאוד בעייתית למרכזים, אבל אני לא הולכת על פופולריות, כי התפקיד שלי הוא לעשות את הדברים הנכונים.
מאחר שתקציב הספורט הוא גם כך מועט ובזוי ולא וראוי, אז למה עוד לקחת מהמעט שיש ולהעביר את זה למנגנונים, שממילא לא משרתים חלק גדול מאגודות הספורט, בוודאי לא בליגת-העל ובליגה הלאומית?
לכן, אני אומרת, יישארו המרכזים הללו כדי להשתמש בניסיונם הטוב, והוא באמת טוב, בכל מה שקשור לספורט עממי ולליגות לא מקצועיות ולליגות בפריפריה.
היו"ר מגלי והבה:
זה גם נותן שוויון.
רונית תירוש (קדימה):
כן. את המירב ישקיעו שם. בשביל המירב הזה, על-פי בדיקת הוועדות שציינתי קודם לכן, די ב-5%. אני אומרת, קחו 7%, ותתמקדו בעשייה אל מול הפריפריה והספורט העממי והחובבני. ממילא לא "מכבי תל-אביב", לא "הפועל תל-אביב", לא "בית"ר ירושלים" – כל הקבוצות הללו ממילא, גם בכדורגל וגם בענפים אחרים, לא מקבלות שירותים מהמנגנונים של מרכזי "הפועל", "מכבי" וכו'. לכן אין שום סיבה - להפחית מהם את התקציב כפי נקבע להם, וצריך להשאיר להם את התקציב לפעילות שלהם. הם יודעים לנהל את משאביהם בצורה מעולה. תטפלו רק בספורט עממי, בפיתוח הספורט בישראל בכלל, שזה דבר חשוב ונכון, ובקבוצות בפריפריה.
לפיכך, תסתפקו ב-7%. ואני אומרת: לא במכה. ביקשתי בהצעת החוק לעשות את זה בהדרגה. ב-2008 זה ירד ל-11% ושנה לאחר מכן זה יתייצב על 7%. אני חושבת שהייתי מאוד הגונה.
גם אי-אפשר לומר שלא דיברתי עם המרכזים. בהיותי מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט, בעקבות דוח-סטרשנוב, באתי אתם בדברים. זה לא צלח, כפי שצפיתי. צפיתי שזה לא יצלח ואכן זה קרה. ברור שכשרוצים לקחת ממישהו איזו הכנסה או הקצאת תקציב, הוא יילחם על זה, וזה לגיטימי ואני לא מאשימה אותם.
אבל, אני בהחלט מצפה שמשרד הספורט יגלה כאן אחריות לאומית ציבורית וייתן לי להוביל את הדבר הזה. אני אפילו מוכנה להעביר את זה בקריאה טרומית ולבוא שוב בדברים על מנת לבדוק – אולי לא 7%, אולי 8%, אולי 9%, אינני יודעת.
אגב, לא קיבלתי עד היום תשובות מאותה ישיבה עם השר לשעבר אופיר פז-פינס, כשביקשתי אז, באותה ישיבה בוועדת החינוך: תנו לנו להבין על אילו אחוזים אתם כן מדברים. זה לא מה שהיה הוא שיהיה, לא משאירים 15%. אולי 30% אתם צריכים? אולי 10%? תביאו נימוקים, תביאו הצעה משלכם. עד היום לא הביאו לוועדת החינוך הצעה, אף-על-פי שהיושב-ראש אז והיום, הרב מלכיאור, אמר שבתוך חודשיים הוא מכנס עוד פעם ישיבה כדי שיביאו תשובה. לא התכנסה ישיבה, לא הביאו תשובה. אני רואה בזה מין דרך התנהלות נורמטיבית של ליצור סחבת, לקוות ששרים יתחלפו, לקוות שהח"כים או יתחלפו או יתייאשו. אני לא חושבת שזה נכון, אני לא חושבת שזה ראוי.
אני, אגב, כן הולכת פה למהלך אמיץ; אמיץ לנוכח ההתנגדויות, האיומים, אולי אפילו ההכפשות. קל לי מאוד להגיד, מבחינה פופוליסטית: שבי בצד, אל תעשי את זה. אבל אני מנסה לעשות את זה. אם אני לא אמצא אוזן קשבת אצל השרים בממשלה שכן יתמכו בזה, בסופו של דבר, לאחר הדיון בערר - אני חושבת שזאת תהיה תעודת עניות לכנסת כולה. שהרי מה קורה? אנחנו תמיד אומרים שפקידי האוצר מנהלים אותנו. מתברר שגם המרכזים הגדולים והחזקים מנהלים אותנו. אז באמת, בשביל מה לי?
אני קוראת לכם להפעיל שיקול דעת, קודם כול השרים במסגרת הדיון בערר. אני כבר אומרת, אם לא יסכימו לזה השרים, אני אביא את זה לכאן, ואני אנסה לגייס את האנשים הטובים בזכות שכלם הישר וההגינות הציבורית שלהם וכן להעביר את החוק. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת רונית תירוש. כפי שאמרתי בהתחלה, תשובה והצבעה במועד אחר.