קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק חובת יידוע על תשלומים בשפה הרוסית ובשפה האמהרית, התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2214/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק פ/2214, הצעת חוק חובת יידוע על תשלומים בשפה הרוסית ובשפה האמהרית, התשס"ז-2007, של חברי הכנסת יוסף שגאל ורוברט אילטוב. האם חבר הכנסת רוברט אילטוב פה? מי? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אני. היו"ר מגלי והבה: אז למה גברתי לא מעדכנת? בסדר. בבקשה. אני מזמין את חברת הכנסת סופה לנדבר לנמק את הצעת החוק. תשובה והצבעה במועד אחר. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה להציג את הצעת החוק של חברי הכנסת יוסף שגאל ורוברט אילטוב. בהצעת החוק הזאת מדובר על כך שהמסמכים הרשמיים של מדינת ישראל, שמגיעים לעולים חדשים שנמצאים במדינת ישראל, יהיו בשפת האם, עם תרגום - אם מסמך של הביטוח הלאומי, אם מסמך של צבא-הגנה לישראל, אם מסמך של רשות המסים, ומסמכים אחרים. עכשיו אני רוצה להסביר מה זה בעצם לתרגם את המסמכים האלה לשפת האם בשביל עולים חדשים. אנחנו מדינה שקולטת עלייה, ואתם יכולים להבין מה זה, בשביל עולה חדש, שמגיע אליו הביתה מסמך שהוא גורלי, או יכול להיות גורלי עבורו, והוא לא מבין אותו, וגם אין לו שכנים שיכולים לתרגם אותו ואין לו ילדים שכבר למדו את השפה, והוא לא מבין מה כתוב בו. אני חושבת שהמסמכים האלה יכולים להיות גורליים. אני חושבת שאנחנו מדינה שיש לה לפחות פרטנזיה להיות מדינה ידידותית כלפי אותם אזרחים, שהם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אם אנחנו עכשיו, לשנייה, נסגור את העיניים ונרגיש את החושך – אותו הדבר מרגיש אדם שלא מבין את השפה. וזה לא משנה באיזו שפה זה כתוב, כאשר הוא לא מבין אותה השפה. כנראה כולם זוכרים את התקופה שבה התחיל גל העלייה מחבר המדינות. אז הייתי חברת מועצת העיר אשדוד, ובשליחות של הסוכנות התבקשתי על-ידי אורי גורדון, זכרו לברכה, לנסוע ללדיספולי. אני זוכרת שאנשים רבים, לפני שהגיעו לכאן כמאסה, כגל עלייה, נסעו דרך רומא, נסעו לאמריקה, נסעו לקנדה, נסעו למדינות אחרות, והיו צריכים לקבל שם אישור. נדהמתי איך האמריקנים קלטו את האנשים האלה. הם היו מאוד ידידותיים כלפי האנשים האלו. כל מסמך שהיה צריך להגיע למישהו, תרגמו לשפה שהוא מבין. רוב האנשים שם היו דוברי רוסית, ומובן שהם תרגמו לרוסית. אנחנו מדינה שקולטת עלייה, אבל אנחנו בתוכנו לא תמיד אוהבים את העולים שמגיעים למדינה. לכן מה הפלא כאשר אנחנו רואים את הסקר, ש-80% מהעולים לא מרגישים שהם ישראלים? פעם עמדתי באולם, האולם היה מלא מקצה לקצה. ישבו שם עולים חדשים, ופסיכולוגים עמדו על הבמה ושאלו: מי אתם? הם ציפו שכל אחד יענה: "ישראלי אני". אבל כל אחד, פרט לאדם אחד שנולד כאן ושירת כאן בצבא – והיו שם עולים חדשים מכל העדות – כולם ענו: "אני רופא", "אני אבא", "אני אמא", "אני סבתא", "אני אשדודי", "אני מראשון". אבל אף אחד, פרט לישראלי הזה, לא אמר "אני ישראלי". כדי שאנשים במדינת ישראל ירגישו שהם ישראלים, אנחנו צריכים לתת להם תחושה שזה הבית, ואנחנו כמדינת ישראל נעשה הכול כדי לקלוט אותם טוב במדינת ישראל. בגלל זה כל עולה חדש צריך לקבל את המסמכים בשפה שהוא מבין. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת לנדבר. כפי שאמרתי, תשובה והצבעה במועד אחר.