הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת גלעד ארדן קולט אביטל יצחק אהרונוביץ זבולון אורלב דוד אזולאי רוברט אילטוב אפי איתם אריה אלדד זאב אלקין חיים אמסלם אורי אריאל שלמה ברזניץ אליהו גבאי אלחנן גלזר משה גפני שמואל הלפרט צבי הנדל נסים זאב יואל חסון שי חרמש משה כחלון לימור לבנת סופה לנדבר אברהם מיכאלי אלכס מילר סטס מיסז'ניקוב מרינה סולודקין מאיר פרוש יעקב מרגי דוד רותם ראובן ריבלין יוסף שגל ליה שמטוב משה שרוני רונית תירוש עתניאל שנלר פ/2175/17 הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - ייצוג מערכת בתי המשפט בוועדה לבחירת שופטים) תיקון סעיף 4 1. בחוק-יסוד: השפיטה1, בסעיף 4 - (א) בסעיף קטן (ב), במקום "שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו" יבוא: " שהם נשיא בית המשפט העליון או שופט בית המשפט העליון שייבחר נשיא בית המשפט העליון, שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט מחוזי בדימוס שייבחר חבר נשיאי בתי המשפט המחוזיים, שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט שלום בדימוס שייבחר חבר נשיאי בתי משפט השלום." (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שכיהן כחבר בועדה למינוי שופטים לא יתמנה על פי סעיף קטן (א), אלא לאחר תום שנתיים מיום סיום כהונתו בוועדה." דברי הסבר הועדה לבחירת שופטים היא הגוף הבלעדי הבוחר את השופטים בכל הערכאות השיפוטיות. על פי מחקר שביצעה יחידת המחקר והמידע של הכנסת, מסתבר כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבה לשופטי בית המשפט העליון עמדה מכרעת בהליכי מינוי שופטים. ריכוזיות שופטי העליון בועדה מאפשרת להם השפעה אדירה על הליך המינויים בכלל הערכאות השיפוטיות, בעיקר לאור העובדה שברוב המקרים, עמדת שופטי העליון בהצבעות בועדה הינה זהה ולעיתים אף מתקיימות התייעצויות מוקדמות בקרב שופטי בית המשפט העליון לגביי זהות המועמדים בהם יתמכו שופטי בית המשפט העליון החברים בועדה. במצב הקיים עלולה להיווצר תלות בשופטי בית המשפט העליון, של משפטנים בשירות הציבורי השואפים להתמנות כשופטים ושל שופטים המכהנים בבתי משפט השלום והמחוזי המעוניינים להתקדם לערכאה גבוהה יותר שכן הם ירצו לקבל את תמיכתם של השופטים בועדה ותלות כזו פוגעת בחירות המחשבה ובשיקול הדעת בכל מערכת המשפט. בנוסף, העובדה שבועדה לבחירת שופטים חברים רק נציגים מבית המשפט העליון יוצרת פוטנציאל מוגבר לניגוד עניינים בבחירת שופטים לבית המשפט העליון שכן הנטייה הטבעית של כל אדם היא לבחור באנשים שדעותיהם ותפיסותיהם המשפטיות דומות לאלו של הבוחר. מצב זה מנוגד לרצון בקיומו של פלורליזם מחשבתי בבית המשפט העליון. לכן, מטרתה של הצעת החוק היא לפזר את שיקול הדעת בהרכב הועדה ולמנוע השפעת יתר של בית המשפט העליון הפוגעת באמון הציבור באופן בחירת המועמדים על ידי הועדה. זאת, באמצעות שילוב שופטים גם מבתי המשפט השלום והמחוזי. עם זאת, השינוי המוצע לא מפחית מחלקה היחסי של הרשות השופטת בהרכב הועדה למינוי שופטים ומשאיר לה את אותו משקל שהיה לה. יודגש שוב כי ההצעה שומרת על "מאזן הכוחות" בין רשויות המדינה בועדה ואינה משנה אותו. ראוי לציין כי הכנסת מחילה על עצמה נורמה זו של פיזור שיקול הדעת - הנוהג הוא כי בועדה לבחירת שופטים חברים חברי הכנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. בנוסף, שילובם של שופטים מערכאות נמוכות יותר ישפר את תפקוד הועדה ואת מקצועיות הליך המינוי, משום שלשופטים אלה היכרות מעמיקה יותר עם התנהלותם וכישוריהם של המועמדים לכהונה בערכאות אלה וזהו ידע שלעיתים רבות חסר לשופטי בית המשפט העליון הנאלצים לבסס את החלטותיהם על המלצות נשיאי בתי המשפט ולא על בסיס היכרות ישירה והתרשמות אישית מתפקוד המועמדים. צריך לזכור שעיקר עיסוקה של הועדה הוא בחירת שופטים לבתי משפט השלום ולבתי המשפט המחוזיים ולכן ישנה חשיבות כה רבה לנציגות גם מערכאות אלו, שכן להם הניסיון היומיומי במתרחש בכותלי בתי המשפט בערכאות הנמוכות וכפועל יוצא גם יכולת הבנה עמוקה יותר לגביי הניסיון הדרוש ממועמדים לכהונה בהם. שילוב שופטים מערכאות שיפוטיות שונות יאזן את הרכב הועדה לבחירת שופטים וירחיב את שיקול הדעת באופן שיביא לבחירת שופטים ראויים יותר ולחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באדר התשס"ז – 19.2.07