הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דוד רותם אורי אריאל עתניאל שנלר יצחק גלנטי פ/2464/17 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - פרסום שם חשוד), התשס"ז- 2007 תיקון סעיף 70 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-19841 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 70(ה2) יבוא: "(ה3) לא יפרסם אדם: (1) שמו של חשוד או פרט אחר מפרטי חקירה כנגד חשוד שהינו בעל מקצוע מוסדר, ואשר בעניין חקירה זו טרם הוגש כנגד החשוד כתב אישום, וזאת ככל שהחקירה נוגעת לעיסוקו המוסדר, אלא אם לבקשת צד מעוניין, מצא בית המשפט, כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום על פני הנזק שעלול להיגרם לחשוד עקב הפרסום; (2) פרט על כתב אישום שהוגש כנגד בעל מקצוע מוסדר, הנוגע לעיסוקו במקצוע מוסדר, טרם חלפו 30 ימים ממועד הגשת כתב האישום; (3) פרט על תובענה שהוגשה כנגד בעל מקצוע מוסדר, טרם חלף המועד הקבוע בדין להגשת תגובה לתובענה זו. (ה4) על אף האמור בסעיף קטן (ה3) בפסקאות (1) ו-(2) רשאי בית המשפט להתיר פרסום כאמור במקרים חריגים ולבקשת צד מעוניין, אם מצא כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום המיידי על פני הנזק שעלול להיגרם לנאשם או לנתבע עקב הפרסום. (ה5) לעניין סעיף זה, "מקצוע מוסדר" – מקצוע אשר העיסוק בו טעון רישיון לפי כל דין." דברי הסבר אין חולק בדבר חשיבות עקרון פומביות הדיון. אולם, עקרון זה יש לאזן כנגד הפגיעה הגלומה בפרסום שלילי חד צדדי. בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעה לפיה תובע מעביר את כתב התביעה לתקשורת, מיד עם הגשת התביעה. בנוסף, לעתים מתפרסמת ידיעה אודות חשוד, טרם הגשת כתב האישום כנגדו. פרסום החקירה או התביעה טרם היתה בידי הנתבע או החשוד אפשרות להגיש תגובה, מביאה לפרסום לא מאוזן כנגד הנתבע או החשוד. לעיתים רבות, התובע מוסיף לתביעתו טיעונים מופרכים ו"ציוריים" אך ורק על מנת שאלה יופיעו בתקשורת ככלי לניגוח הנתבע. בנוסף, לא פעם קיים חוסר איזון בין הסיקור הנרחב שמקבלת ידיעה בדבר חשדות או טענות כלפי בעל מקצוע, בעוד שאלו טרם נתבררו, לבין האזכור הפעוט לו זוכות תוצאות הבירור. הדברים חמורים במיוחד כאשר מדובר בטענות כנגד בעל מקצוע חופשי בנוגע לתחום עיסוקו, שהרי פרנסת בעל מקצוע זה תלויה בשמו הטוב ובמוניטין שרכש. בכך מוטל לא פעם עונש בלתי מוצדק בדמות נזק בלתי הפיך לשם הטוב של בעל המקצוע, גם כאשר צדקתו של הנתבע מוכחת בסופו של יום. לאחרונה, התקבל תיקון בחוק בתי המשפט, המאפשר לבית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום. מאחר שהפרסום עשוי להתבצע ללא ידיעה מוקדמת של החשוד, הרי שיש מקום לקבוע שהכלל הוא שאין לפרסם פרטים אודות החשוד טרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם בית המשפט מצא כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום על פני הנזק שעלול להיגרם לחשוד עקב הפרסום. בנוסף, מוצע לקבוע שלא ניתן יהיה לפרסם פרטים בנוגע לכתב אישום או לתובענה אזרחית, בטרם תחלוף תקופה המאפשרת לנאשם או לנתבע להגיב על הטענות כנגדו. במקביל, מוצע להעניק לבית המשפט שיקול דעת לאפשר פרסום במקרים חריגים, אם בית המשפט סבור שהאינטרס הציבורי שבפרסום המיידי חשוב מהנזק שעלול להגרם עקב הפרסום. מוצע להגביל את איסור הפרסום בנוגע לחקירות ולכתבי אישום שהוגשו כנגד בעלי מקצועות שהעיסוק בהם מוסדר על פי דין, מתוך הנחה שמקצועות אלה מבוססים על מוניטין, ועל כך שמקצועות אלה מפוקחים ממילא על ידי הרשויות, ולא ייגרם כל נזק לציבור אם תהא דחייה קלה בפרסום, אשר תאפשר לנאשם להתגונן בפני ההאשמות גם בתקשורת. להלן נוסח סעיף 70 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, כפי שהוא היום: "70. איסור פרסומים (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט. (ב) לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט. (ג) לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט, שם קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי סעיפים 345 עד 358, סעיף 360 וסעיפים 208 עד 214 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו של הקטין. (ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם. (ה) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין. (ה1) (1) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום. (2) זכותו של חשוד לבקש מבית המשפט לאסור פרסום שמו לפי הוראות סעיף קטן זה תובא לידיעתו בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (3) שר המשפטים יקבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, טופס להגשת בקשה לבית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד לפי הוראות סעיף קטן זה. (ה2) לענין סעיף זה - "חשוד" - מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית; "שם של חשוד" - לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד. (ו) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים." הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש עשרה על ידי: חבר הכנסת רשף חן ומספרה פ/1351; חבר הכנסת איוב קרא ומספרה פ/2134. הצעה דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גפני משה והוסבה להצעה לסדר היום, ומספרה פ/1585/17. הצעה דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע עשרה על ידי חברי הכנסת שגל יוסף ואילטוב רוברט ומספרה פ/2195/17. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשס"ז – 21.3.07