הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
דוד רותם
אריה אלדד
אורי אריאל
יצחק גלנטי
עתניאל שנלר
פ/2362/17
הצעת חוק מרשם הפרות מעבידים, התשס"ז-2007
הגדרות
1.
בחוק זה -
"גוף ציבורי" - כמשמעותו בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-19761.
"הממונה לפי חוק חופש המידע" - מי שמונה לפי סעיף 3 לחוק חופש המידע, התשנ"ח- 19982;
"המשרד" - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
"חוק העבירות המנהליות" - חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 3;
"מעביד" - לרבות מעסיק בפועל, קבלן כוח אדם, וכן מי שהעבודה אצלו מבוצעת על-ידי קבלן שירותים לגבי עובדים המועסקים על-ידי קבלן השירותים לשם ביצוע העבודה שהוזמנה, למעט מעבידים או סוגי מעבידים, שהשר פטר אותם לעניין תחולתו של חוק זה;
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-19964 ;
"קבלן שירותים" - קבלן המבצע עבודה או הנותן שירותים לפי הזמנה או על-פי חוזה קבלנות, כמשמעותו בחוק חוזה קבלנות, התשל"ד–19735;
"השר" - שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
ניהול המרשם
2.
(א)
המשרד ינהל מרשם ובו פרטי רישום לעניין כל מעביד שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת, כאמור בסעיף 3.
(ב)
פרטי המרשם יימסרו למשרד מאת מי שנקבע לכך ובדרך שנקבעה לכך בתקנות.
(ג)
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשרד לנהל רישומים אחרים הדרושים לו לצרכיו.
פרטי רישום
3.
(א)
ואלה פרטי הרישום:
(1)
הרשעות ועונשים שהוטלו על המעביד בגין הפרת הוראות חוק מן החוקים המפורטים בתוספת או בקשר להפרת חוק מחוקים אלה, בין אם במסגרת דיון בבית דין לעבודה ובין אם במסגרת דיון בפני ערכאה שיפוטית אחרת.
(2)
בפסקי דין בהליכים אזרחיים שכתוצאה מהם חויב המעביד לשלם לעובד סכום כסף כלשהו בגין הפרת הוראת חוק מן החוקים המפורטים בתוספת, או בקשר להפרה כאמור.
(3)
הודעות ברירת משפט, הודעות קנס וכיוצא באלה החלטות שניתנו על-ידי השר, עובדי המשרד או פקחים שמינה השר או שנמצאים תחת פיקוחו, לפי כל דין, לרבות לפי חוק העבירות המנהליות - ובלבד שמדובר בהליך חלוט.
(ב)
הרישום לא יכיל פרטים מזהים של אדם, אלא אם כן התקבלה לכך הסכמתו המפורשת למעט פרטי המעביד שאליו מתייחס פרט הרישום;
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע רשימת חוקים והפרות, אשר בנסיבות שייקבעו לא יהוו פרטי רישום.
פרסום המרשם
4.
(א)
המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
(ב)
תוכן המרשם יפורסם באתר המשרד, באופן תמציתי ותוך ציון נושאי ההליך, בדרך שתיקבע על ידי הממונה על חופש המידע במשרד או על ידי מי שהשר מינה לעניין זה.
(ג)
המרשם יעודכן מעת לעת בפרקי זמן סבירים, בהתאם לתדירות שיקבע השר, והוא יכלול תמצית של פרט הרישום, לרבות: פרטי המעביד וכתובתו הרשומה, נסיבות המקרה שהובילו להחלטה נשוא פרט הרישום, וכן קישור לפרטי רישום אחרים של אותו מעביד, אם קיימים.
סמכות שלא לרשום פרט רישום או לקצר את תקופת הרישום
5.
(א)
לבית דין לעבודה ולבית משפט שבפניו נשמע ההליך הטעון רישום במרשם תהיה הסמכות להורות על אי-רישום פרט רישום במרשם לפי סעיפים (3)(א)(1) ו- (3)(א)(2), או על קיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ב)
הסמכות כאמור בסעיף קטן (א) בעניין פרטי רישום לפי סעיף 3 (א) (3) תהיה בידי השר.
נפקות הרישום
6.
גוף ציבורי רשאי להביא במסגרת שיקוליו בכלי התקשורת עם מעביד את עובדת רישומו של המעביד במרשם לפי חוק זה.
התיישנות הרישום ומחיקתו
7.
(א)
פרט הרישום יישמר במרשם למשך של עד 5 שנים, או למשך תקופה שהוחלט עליה בהתאם לסעיף 5, ולאחר מכן יהיה פתוח לעיונו של גוף ציבורי במשך 3 שנים נוספות.
(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשימת החוקים שפרטי הרישום בקשר אליהם יתיישנו בתוך תקופה קצרה יותר מזו הנקובה בסעיף קטן (א), ובלבד שזו לא תפחת מחצי שנה.
ביצוע ותקנות
8.
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)
השר רשאי לשנות את התוספת, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
תוספת
(סעיף 3)
1.
חוק אירגון הפיקוח על עבודה, התשי"ד - 1954.
2.
חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז - 1987.
3.
חוק דמי מחלה, התשל"ו - 1976.
4.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח - 1998.
5.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד- 1993.
6.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג - 1993.
7.
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז - 1997.
8.
חוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958.
9.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1985.
10.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002.
11.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.
12.
חוק החניכות, התשי"ג – 1953.
13.
חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, התשס"א – 2000.
14.
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט – 1949.
15.
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.
16.
חוק חופשה שנתית, התשי"א– 1951.
17.
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998.
18
חוק מידע גנטי, התשס"א – 2000.
19.
חוק עבודת נוער, התשי"ג - 1953.
20.
חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954.
21.
חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א - 1991.
22.
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963.
23.
חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
24.
חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח - 1998.
25.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.
26.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ז-1996.
27.
חוק שעות העבודה והמנוחה, התשי"א - 1951.
28.
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל - 1970.
29.
פקודת מחלקת העבודה, 1943.
30.
פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945.
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק היא לנהל רישום מסודר של מעסיקים שהפרו חוק מחוקי המגן במשפט העבודה הישראלי.
החוק אינו קובע סנקציות כלשהן בגין ההיכללות במרשם, אך הוא מסמיך גוף ציבורי, ששוקל התקשרות עם המעביד פלוני, לשקול בין יתר שיקוליו את עובדת רישומו של המעביד במרשם המעבידים שסרחו.
מוצע לקבוע הגדרה רחבה למונח "מעביד", ולהחיל את החוק באופן מפורש גם על קבלני שירותים. ההגדרה של "קבלן שירותים" נוּסחה בשים לב לניסוח שכבר נתקבל בחקיקה הישראלית: ר', למשל, סעיף 2 (ג) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א - 1991, וסעיף 15ד לחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987.
עוד יש לציין, כי המשרד הממשלתי האמון על ניהול המרשם הוא משרד התעשייה המסחר והתעסוקה - לאחר שהסמכויות של שר העבודה, לו הוענקו הסמכויות לפי דיני העבודה באופן מסורתי על-פי דיני העבודה, הועברו לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה בהחלטת ממשלה שאושרה במליאת הכנסת בשנת 2003.
נוכח העובדה שהמרשם בנוסח המוצע אינו גורר סנקציות פליליות או השלכות מסוג אחר, מוצע לכלול בו קשת רחבה של פרטים, שאינם מסתכמים ברישומן של עבירות פליליות בלבד, אלא גם פסקי דין במישור האזרחי או החלטות במישור המינהלי, שקשורים, במהותם, להפרות של חוקי המגן או שנובעים מהפרות אלה.
כך, למשל, אין כל סיבה שלא ליתן פומבי להחלטה של בית הדין לעבודה לחייב מעביד לשלם לעובד לשעבר פיצוי פיטורין שלא שולמו לו בשעתו: אף אם ההחלטה אינה בגדר הרשעה בפלילים, יש בה כדי להצביע על הפרה של חוק מחוקי המגן. כ"שסתום בטחון" למקרי-קצה מוצע להקנות לבית הדין לעבודה וכל לכל ערכאה שיפוטית אחרת (ובכלל זה בית משפט שלום או מחוזי, לפי העניין) סמכות להורות על אי-רישום החלטה נתונה במרשם.
יצויין, כי גם היום קיימות יוזמות פרטיות של אירגונים שעוסקים בקידום זכויות העובדים לפרסם החלטות שיפוטיות שעניינן הפרת חוקי העבודה, בהסתמך על פסקי הדין שנגישים לציבור המשפטנים והעוסקים בתחום. המצב הנוכחי מזכיר את המצב ששרר ערב חקיקתו של חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1981, ויש לפעול להסדרתו באמצעות רישום מסודר על-ידי גוף ממשלתי.
הצעת החוק נועדה, איפוא, לשמור על זכוית העובדים להרתיע את המעסיקים אף מהפרות שאינן גוררות סקציות פלילית, מתוך השאיפה שהקלון הציבורי יגביר אף הוא את הציות להוראות חוקי המגן ויקל על אכיפתם.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת יגאל יאסינוב וקבוצת חברי כנסת (פ/3444).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה ע"י חבר הכנסת יורי שטרן ז"ל (פ/ 3389/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07