הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
שרה מרום שלו
יצחק גלנטי
אלחנן גלזר
יצחק זיו
פ/2323/17
הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון - תשלום מזונות לחייל בשירות חובה), התשס"ז-2007
תיקון סעיף 1
1.
בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-19591, בסעיף 1(א) -
(1) במקום ההגדרה "בגיר" יבוא:
""בגיר" - מי שאינו קטין";
(2) במקום ההגדרה "קטין" יבוא:
""קטין" - כל אחד מאלה:
(1) מי שלא מלאו לו 18 שנים;
(2) מי שלא מלאו לו 22 שנים, ובלבד שהוא משרת בשירות צבאי, כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-19862, או בשירות לאומי כהגדרתו בחוק שירות לאומי, התשי"ג-19533;"
דברי הסבר
ע"פי המצב החקיקתי הקיים, פוקעת חובתם של ההורים לשאת במזונות ילדיהם בהגיע הילד או הילדה לגיל 18. מעבר לגיל זה, אין ההורים חייבים ע"פי חוק להשלים את צרכיהם הבסיסיים של ילדיהם.
ההנחה כי אדם בן 18 ומעלה יכול לכלכל את עצמו אינה נכונה בהכרח במציאות הישראלית, שבה קיימת, ע"פי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן – "חוק שירות ביטחון") , חובת שירות צבאי לתקופה של 3 שנים לגברים ותקופת שירות קצרה יותר לנשים.
במהלך תקופת שירות החובה בצה"ל, ברוב המקרים, אין החיילים יכולים ורשאים לעבוד, זאת בעת שהשכר החודשי המשולם ע"י צה"ל אינו מספיק למחייה בסיסית.
כאשר הורי החייל גרים ביחד ומקיימים חיי משפחה תקינים, בד"כ ילדיהם המשרתים בשירות חובה מסתמכים על תמיכתם הכוללת מזון, ביגוד, דיור וכו'. המצב שונה כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים, שאז הילדים המשרתים בצה"ל לעיתים קרובות נקלעים למצב של חוסר תמיכה וחוסר יכולת לספק את צרכיהם הבסיסיים מצד ההורים וזאת עקב הפרידה.
המדינה הכירה כבר בחוקי גמלאות שונים, כי זכות לגימלה של ילד שהתייתם מאב או מאם אינה פוקעת באופן אוטומטי בהגיעו לגיל 18, והיא נמשכת לגבי משרתים בצה"ל או בשירות לאומי עד גיל 21.
מהטעמים הנ"ל, מוצע איפה לקבוע בחוק העיקרי חובה על ההורים לשאת במזונות ילדיהם עד גיל 22, כל עוד הילדים טרם סיימו את שירות החובה/שירות לאומי לפי חוק שירות ביטחון.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/10) ועל ידי חברת הכנסת סופה לנדבר ואחרים (פ/388).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07