קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007 [מס' מ/282; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 5), התשס"ז-2007. הדיון יתקיים כך שקודם כול המסתייגים ינמקו את הסתייגויותיהם, כל אחד במסגרת זמן של חמש דקות, כמובן לאחר שיושב-ראש ועדת הכלכלה יציג את הצעת החוק. אני מודיע מראש שמסתייג שלא יהיה כאן כאשר תורו יגיע, לא ידבר. ראשית, אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה להציג את דברו. ראובן ריבלין (הליכוד): האם המסתייגים ינמקו את כל הסתייגויותיהם? היו"ר גדעון סער: כל מסתייג, אם יש לו הסתייגות אחת ואם יש לו שתי הסתייגויות, שזה המירב, יקבל חמש דקות דיבור. קולט אביטל (העבודה-מימד): על כל הסתייגות חמש דקות? היו"ר גדעון סער: לכלל ההסתייגויות. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לשר האוצר ולשר התשתיות, מר בנימין בן-אליעזר – הנה שר האוצר הגיע, ברוך הבא – על כך שהם סייעו אתמול לקדם את הצעת חוק משק החשמל (מחירים מופחתים לשכבות חלשות). זה סוג של מהפכה שהייתם שותפים לה, ואני מברך אתכם על זה. אני חושב שרוב הציבור בישראל מברך אתכם, גם אם הוא נמנה עם הקבוצה החלשה שזקוקה לסיוע הזה וגם אם לא. הצעת החוק היא כמובן של חברת הכנסת סופה לנדבר, חבר הכנסת אמנון כהן ושלי. לעניין הצעת החוק. הצעת החוק הזאת הגיעה לאחר דיונים מעמיקים בוועדת הכלכלה, והיא משמשת מסגרת למשא-ומתן עתידי למבנה משק החשמל הישראלי. הצעת החוק מובאת לכאן לאחר ששר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, התחייב בוועדה, בקריאה הראשונה, בשיחות שלי אתו וגם היום הוא התחייב פעם נוספת, שהוא ידאג לזכויות העובדים ולמעמד שלהם. אני באופן אישי מאמין לשר, מכיר את הרגישות שלו, מכיר את היכולות שלו, ואין לי ספק שהדברים שהוא התחייב עליהם יבוצעו. במסגרת הדיונים בהצעת החוק האריכה ועדת הכלכלה את תקופת המשא-ומתן, כמובן בהסכמת שר התשתיות, משישה חודשים לשמונה חודשים, עד שהרפורמה תיכנס לתוקף. יש פה גמישות, יש רצון להידברות ויש רצון להתקדם, וזה חשוב. אנחנו יודעים על מורת רוח בקרב הוועדים של חברת החשמל. אני קורא להם מכאן לבוא להידברות, אם רוצים במסגרת ועדת הכלכלה – אני אשמח, אם הם רוצים – בכל מסגרת אחרת, לגלות אחריות. אני לא חושב שנכון לשבור את הכלים, אני לא חושב שנכון להעניש מישהו. בסך הכול מדובר בעובדים מסורים, בעובדים מוערכים - - חיים כץ (הליכוד): אני רואה שהאור דולק, משה. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): - - גם על-ידי האוצר, גם על-ידי משרד התשתיות, על-ידי הציבור הרחב, עם כל ההסתה שניסו בשנים האחרונות. מדובר באנשים שעובדים, משתכרים שכר סביר, וכך צריך להיות. אני לא חושב שמישהו מאתנו רוצה לפגוע באנשים שמשתכרים שכר סביר ולגרום שישתכרו שכר מינימום. אנחנו רוצים שעובדי שכר מינימום ישתכרו שכר סביר, ולא להיפך. לכן, אני קורא להם להגיע, לדבר. אין לי ספק, אני ממש בטוח, וברוך השם יש לי חושים לא רעים - יש כוונה להגיע אתם להסכמות. בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך גם את יושב-ראש ההסתדרות על האחריות שהוא גילה ומנע את השביתה היום, ואגב, אני רואה בו בורג חשוב, ציר חשוב במשא-ומתן הזה. היו"ר גדעון סער: תיקנת, יושב-ראש הסתדרות הוא מעל בורג, זה ציר. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): הוא אדם חשוב, אדם רציני, והוא יכול לשמש כמתווך, כמגשר מול משרד התשתיות לגבי זכויות העובדים וכמובן העתיד של חברת החשמל, שהעתיד שלה חשוב לכולנו, כמובן. לעצם הצעת החוק. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 5), התשס"ז-2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. כידוע, תוקפם של הרשיונות שניתנו לחברת החשמל לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, להלן: החוק, למקטעי הפעילויות השונים, היינו לייצור, להולכה, לחלוקה ולהספקה של חשמל, עומד לפקוע ב-3 במרס 2007, לאחר ההארכה של שנה שנעשתה במסגרת חוק החשמל (תיקון מס' 4), התשס"ו-2006, שהתקבל בכנסת ב-22 בפברואר 2006. עניינה של הצעת החוק המונחת בפניכם הוא בהארכת הרשיונות של חברת החשמל ובקביעת מסגרת ליישום השינוי המבני במשק החשמל. בהתאם לחוק, בנוסחו המקורי מ-1996, לא ניתן לבצע פעילויות במשק החשמל ללא רשיונות. החוק גם קבע כי יש לבצע הפרדה בין הפעילויות השונות במשק החשמל. בתיקון החוק שנעשה ב-2003 נקבע כי לא יינתנו רשיונות חדשים לחברת החשמל במבנה הנוכחי של החברה, בלא שינוי מבני. בפועל, הוראות המעבר שנקבעו בחוק ובתיקוניו לא יושמו, ולפיכך, כדי לאפשר את ביצוע השינוי המבני, וכדי שלא תיפגע ההספקה הסדירה של החשמל, מוצע בהצעת החוק שבפניכם לתקן את החוק ולקבוע במסגרתו, כי תוקף הרשיונות שבהם מחזיקה חברת החשמל יוארך בשלב הראשון בכארבעה חודשים. לאחר מכן, אם יידרש, כדי לאפשר התקדמות ביישום מתווה השינוי המבני, ניתן יהיה להאריך את תוקפם של הרשיונות בארבעה חודשים נוספים. אלה שמונת החודשים שדיברתי עליהם קודם. הארכת תוקפם של הרשיונות מעבר ל-1 בנובמבר 2007 תוכל להיעשות, לפי המוצע, רק במסגרת צו יישום, שיקבע את אופן יישום השינוי המבני במשק החשמל לפרטיו. תקופות הארכה נוספות ייעשו בשלבים, בהתאם לביצוע הפעולות השונות לקראת יישום השינוי המבני ובהתאם לאבני דרך בתהליך זה, שעיקרן הקמת תאגידים אשר יאפשרו קבלת רשיונות בהתאם להוראות החוק. תקופות ההארכה הכוללות יהיו ביחס לרשיונות ייצור - עד יום 1 בינואר 2009, ביחס לרשיון חלוקה - עד ל-1 בינואר 2010, וביחס לרשיון הולכה - עד ליום 31 בדצמבר 2010. הצעת החוק הזאת כוללת כמה תיקונים נוספים הדרושים לביצוע השינוי המבני, ובין השאר, הפרדה בין פעילות ההולכה לפעילות ניהול המערכת, וקביעה כי ניהול המערכת יהיה פעילות הטעונה רשיון לפי החוק. כל זה ייעשה בידי חברה ממשלתית נפרדת החל מיום 1 בספטמבר 2008. רשיון ניהול המערכת יהיה רשיון ספק שירות חיוני, אשר יחולו לגביו, בין היתר, החובות ליתן שירות לכלל הציבור, באמינות וביעילות. בעל הרשיון יהיה רשאי לתת הוראות לבעלי הרשיונות האחרים, בין היתר כדי להבטיח את האיזון הנדרש בין היצע החשמל ובין הביקוש לחשמל. הצעת החוק גם מסדירה את הוראות המעבר ביחס למערכת החשמל שמופעלת כיום בידי חברת החשמל. במסגרת זו מוצע כי לעניין רשיונות ייצור - בשלב הראשון, שלוש חברות - יינתנו הרשיונות על בסיס תמהיל דלקים דומה ככל הניתן, וללא פיצול בפועל של תחנות הכוח הפחמיות. מוצע כי בעלי הרשיונות הללו יהיו ספק שירות חיוני עד לקביעה אחרת. לעניין רשיונות החלוקה - בשלב הראשון, ארבע חברות - מוצע כי הם יינתנו באופן שהעלויות התפעוליות של בעלי הרשיונות יהיו דומות ככל הניתן. בהתאם להוראות המוצעות, החל מיולי 2013 לא תוכל המדינה להחזיק ביותר מ-51% מאמצעי השליטה בחברות הייצור והחלוקה, לעומת הפרטה של 30% מהיקף הייצור והחלוקה כבר בשנת 2008, כפי שקבוע כיום בחוק. דהיינו, עד אמצע שנת 2013 יופרטו לפחות 49% מחברות הייצור והחלוקה. בהתאם לחוק המוצע, יהיו רשאים שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר לדחות את כל המועדים המפורטים בהצעת החוק, למעט את שתי התקופות הראשונות המתייחסות להארכת תוקף הרשיונות של חברת החשמל, של ארבעה חודשים ועוד ארבעה חודשים, בחצי שנה, לשם קידום מטרות החוק. הצעת החוק שבפניכם מסדירה גם אפשרות ליתן בתקופת הארכת הרשיונות המוחזקים בידי חברת החשמל רשיונות ייצור לעניין תחנות כוח שלגביהן לא היה רשיון קודם לכן. מטרת ההוראה - לאפשר מתן רשיונות ייצור לתחנות-הכוח החדשות של חברת החשמל – אלון-תבור, גזר וצפית - שבהתאם להוראות החוק כיום, לגביהן לא ניתן לתת לחברת החשמל רשיונות ייצור. רק להסביר את החלק האחרון - יש כמה תחנות שעובדות היום – לא עובדות, אבל הן צריכות מעת לעת לעבוד ללא רשיון – והצעת החוק הזאת באה להסדיר את זה. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. אנחנו עוברים לדיון בהסתייגויות. ראשון המסתייגים - חבר הכנסת ראובן ריבלין. אביגדור יצחקי (קדימה): ההצבעה היא בסוף? היו"ר גדעון סער: ההצבעה היא לאחר הצגת ההסתייגויות ולאחר שאאפשר לשר התשתיות - - - קריאה: - - - היו"ר גדעון סער: כן, אני מאפשר כרגע לכל מסתייג לנמק את הסתייגותו, אחר כך יתייחס שר התשתיות, ונעבור להצבעה. יובל שטייניץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כמה הסתייגויות יש? היו"ר גדעון סער: ברגע זה רשומים לפני שמונה מסתייגים. אינני יודע אם כולם יהיו כאן כדי להציג את הסתייגויותיהם, אבל רשומים שמונה מסתייגים. יובל שטייניץ (הליכוד): כל אחד חמש דקות. תצלצלו לפני ההצבעה, נכון? היו"ר גדעון סער: יש להניח. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, אדוני שר התשתיות - גם שר האוצר נמצא בפתח האולם - אני אומַר זאת בלי היסוסים, אני תומך בחוק. גם סיעתי קיבלה החלטה עקרונית לתמיכה בחוק. היו בין חברי אפילו שחשבו שהממשלה לא הולכת מספיק כאשר היא קובעת שינוי מבני ואינה הולכת להפרטה מלאה. אומַר זאת אף שאני באופוזיציה: אנחנו חושבים שלמרות הקיתונות אשר נשפכו והותרסו כלפי מפלגתי וראש מפלגתי, בשבתו כראש ממשלה וכשר האוצר, כי בשני המקרים הוא ביקש לקיים את אותה רפורמה, אנחנו לא משנים מעמדתנו, משום שאנחנו רואים מכאן מה שראינו משם ואנחנו חושבים שהתהליך והרפורמה ראויים, ולכן הסתייגותי היא הסתייגות לדיבור בלבד. אני גם יודע, כמו שרבים מהעובדים יודעים, שבלי הרפורמה ובלי השינויים המתבקשים, יש סכנה לקיומה של חברת החשמל, יש סכנה ליכולת של מדינת ישראל לעמוד בכל אותן התחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כאשר הקימה תשתית לתפארת, שאין כדוגמתה במדינות רבות אחרות. כל הדברים האלה מחייבים אותנו לשינויים מבניים אשר בסופו של דבר - אי-אפשר להתעלם מזה - יביאו גם להפרטה. בשלב הנראה לעין, ההולכה תמיד תישאר בידי המדינה, כך שנושא ההפרטה כאן הוא פחות חמור. אני גם עמדתי מול חברי, וביניהם רבים מתומכי ותומכי תנועתי מבין העובדים, כאשר הם באו וביקשו שקודם כול יינתנו רשיונות על מנת שלא יראו בהצעת החוק שאנחנו עומדים להעביר בעוד שעה קלה, איזה שוט ואיום כלפיהם, משום שאמרתי להם שבשנת 1996, כנציגו של ראש הממשלה דאז, אני ניהלתי משא-ומתן עם חלק מהעובדים, עם חלק מוועד העובדים, על מנת לראות ולגבש איזו דרך שבה ננהל משא-ומתן לפני הצגת החוק על שולחנה של הכנסת, ולצערי הרב, אז נענינו, ונמצאנו במצב שלאחר 11 שנה לא הגיעו עדיין לשום הסכמה. האיום הוא איום הדדי, וכל עוד האיום הוא איום לגיטימי מצד הממשלה, האומרת: רבותי, השינוי המבני הוא חובתנו – לא זכותנו – חובתנו כממשלה המנהלת גם את ענייני החשמל, אני חשבתי שגם בעניין הזה צריך להדוף בעדינות את התנגדותם של העובדים, אשר אפילו עזבו את ישיבת הוועדה. אני רק מוכרח לציין עובדה, שכאשר הייתי שר התקשורת – בעזרת קודמי, גם השרה לימור לבנת וגם מחליפה השר פואד בן-אליעזר, שאני זכיתי להחליף אותו - קיימנו משא-ומתן עם עובדי "בזק" והצלחנו להגיע למצב שבו לא רק שינוי מבנה אלא הפרטה נעשו על דעת העובדים. אני מוכרח לומר שחברת הכנסת יחימוביץ, אשר הגיעה לכנסת - כאשר זכיתי להכירה כחבר עמית בוועדת הכספים וכאדם היושב על-ידה במקום קבוע בוועדה, ראיתי דברים שלא הייתי ער להם לפני הגעתה. יש לה עמדות מאוד מבוססות, עקרוניות, וגם כשאני לא משכיל להסכים להן, אני משכיל להבין אותן. אני מוכרח לומר שיש כמה תופעות מדאיגות ביותר, ולכן, הבטחנו בוועדת הכספים הבטחה שהיתה לא רק על דעת שר התשתיות, אלא מפיו של שר התשתיות, שהעובדים עוד יאמרו הלל, יברכו - - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: - - - ראובן ריבלין (הליכוד): בוועדת הכספים. העובדים עוד יברכו ויגמרו את ההלל על אותה רפורמה, אשר מוצאת מתחת ידך הלכה למעשה, שכן לא יהיה מצב שבו העובדים ייפגעו. עם זה, אי-אפשר שלא לתת את לבנו למצב שבו עובדים צעירים יכולים להיות מוחלפים על-ידי גורמים אשר ירכשו את הניהול באותם חלקים אשר למעשה יופרטו - יוחלפו בעובדי קבלן. אלה דברים שחברת הכנסת יחימוביץ מתריעה עליהם ואנחנו צריכים לקחת אותם לתשומת לבנו. שלא יהיה מצב שבו אנשים אשר עבדו והקימו את תשתיות חברת החשמל – אחת החברות שהיא העמודים שעליהם נשענת מדינת ישראל – ימצאו את עצמם פתאום מקופחים מבחינת זכויותיהם, שאותן קנו בעמל כפיהם, ואסור שאנחנו נפגע בהן. אנחנו נימצא שם בכל העת ובכל רגע, ואנחנו, כמו שאנחנו תומכים בחוק, כך נתמוך בעובדים שלא ייפגעו ויינזקו כתוצאה מהשינויים המחויבים. אנחנו נצביע בעד החוק. היו"ר גדעון סער: תודה, חבר הכנסת ריבלין. המסתייג הבא, חבר הכנסת דוד טל - אינו נוכח, לכן הוא לא יוכל להציג את הסתייגויותיו. יש לו שלוש כאלה. חבר הכנסת אבשלום וילן, ואחריו - חבר הכנסת חיים אורון. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הסעיף של פיצול חברת החשמל לארבע חברות במטרה לאפשר לחלקים מהייצור לעבור לחברות פרטיות בעתיד ולפתוח תחרות בענף הוא נושא כבד משקל מאוד. הוא לא עולה עכשיו לראשונה. זה תהליך ארוך, ואני מודה שגם אחרי שהייתי בוועדת הכלכלה בדיון הראשון - לא השני - וגם לאחר ששוחחתי עם מנכ"ל המשרד ועם השר, אני חושב שיש כמה שאלות שעדיין אין עליהן תשובות ברורות. השאלה הראשונה, והיא ברמה העקרונית - ייצור חשמל הוגדר בכלכלה עד לפני כמה שנים כמוצר ציבורי. האם פירושו של דבר הוא שאם אתה מייצר אותו באופן משותף היעילות הכלכלית שלו גדלה? ב-20 השנים האחרונות התחילו בעולם להכניס את ענף החשמל לתחרות ונפרדו מההגדרה הזאת של חשמל כמוצר ציבורי. ההגדרה הכי פשוטה של מוצר ציבורי היא ביטחון. ברור לגמרי שמדינה אחראית לביטחון. אפשר להקים צבאות פרטיים, ובדרך כלל התוצאה תהיה פחות יעילה. התוצאה הכלכלית של ביטחון כאשר הוא מפוצל היא פחותה - תוצאה פחות טובה. בקליפורניה עשו פחות או יותר אותו דבר ולא היתה הצלחה גדולה. בחלק גדול ממדינות ארצות-הברית נעשו מהלכים כאלה גם של הפרטת מערכת חשמל - גם של פיצול. בחלק זה הצליח, בחלק זה כשל. אין שום ביטחונות שהמהלך הזה יצליח. השאלה השנייה - בישראל יש בכל זאת ההיבט הביטחוני. מי כמו שר התשתיות, שהיה שר הביטחון - אני אומר פה, לצערי, שאם ממשלת ישראל היתה מקשיבה למה שהוא אמר ביום הראשון של מלחמת לבנון השנייה אולי כל פניה של המלחמה הזאת היו אחרים לחלוטין. אבל בתחום הזה, למרות הכול, חלק ממקורות החשמל והאנרגיה שלנו כבר היום מותקפים, אז כאשר יהיו ארבע חברות-בנות וחלקן גם יעברו תהליכי הפרטה, מי ייקח את האחריות? רק אתמול דנו בוועדת הכלכלה בנושא נמל אילת - הפרטת "צים", סיפורים שלמים. פחות משנתיים אחרי הפרטת "צים", היא הולכת לסגור את קו המכולות לאילת, כי יותר נוח לה לעשות תחנת מעבר בג'יבוטי, להעביר את המכולות ולהביא אותן ישירות לאשדוד ולחיפה. ספק אם נמל אילת ישרוד אחרי המהלך הזה. הוא לא יחזיק כלכלית, ואז יהיה צורך להתחיל להסביר, למרות החלטות ממשלת ישראל שנמל אילת הוא יעד אסטרטגי - ולהזכירכם, גם מבצע סיני ב-1956 וגם מלחמת ששת הימים פרצו כי סגרו את מצרי טיראן וסגרו את היציאה הדרומית שלנו. אז פתאום, בשם הפרטת "צים" נמל אילת כבר לא חשוב, ומסביר מנכ"ל "צים" בוועדה שבאמת הוא לא חשוב, שחובת ההוכחה עלינו. מה אני רוצה לומר בזה? אם בהסכם הזה לא יעוגנו כל הנושאים הביטחוניים ואיך מדינת ישראל נשארת אחראית למערכת החשמל, עם כל הכבוד להפרטות - ואני מכיר את התשובות, השר הסביר והמנכ"ל הסביר את יכולת גיוס ההון. אבל אייל גבאי, אתה לא היית כרגע כשדיברתי. לפני שנתיים שכנעת אותנו להפריט את "צים". "צים" עומדת לסגור את קו המכולות לאילת. יש לך מניית זהב - תפעיל את מניית הזהב. תשמור על האינטרסים הלאומיים. הנקודה השלישית היא העובדים. אני מקבל את מה שאמר חבר הכנסת ריבלין. בנושא זה איני יכול לומר שהעובדים באים בידיים נקיות, כי שאלתי את השר והמנכ"ל: מדוע חיכיתם לרגע האחרון? מדוע אתם מביאים את זה עכשיו, כשהרשיון יפוג בעוד שלושה, ארבעה ימים? ואז הסבירו לי שהיה המשחק המקובל במקומותינו של השהיה, ורק ברגע האחרון התחיל להתנהל משא-ומתן רציני. באופן עקרוני אני מאוד לא אוהב שמביאים חקיקה כשוט כדי להפעיל מהלך. לצערי, שוב נכנסנו לתסריט הזה, ואני חושב שהעובדה שהעובדים לא הגיעו להבנה משותפת היא מצערת, וגם העובדה שתהליך של שמונה חודשים התחיל להתנהל ברצינות רק בחודש האחרון ולא נשאר מספיק זמן, ומכל מקום אי-אפשר להוביל מהלך כל כך כבד. אגב, אני אומר גלויות – אני חושב שהמהלך יוביל גם לצמצום מספר העובדים, ואולי אין מנוס, אבל זה חייב להיות בצורה מסודרת, בצורה אחראית. אנשים צריכים לצאת לפנסיה, גם אם מוקדמת, בצורה מכובדת, ואני מקווה מאוד שגם אם היום זה יעבור פה, שהמהלך עם העובדים – מדובר פה על שמונה חודשים - אכן יהיה כזה שכל הצדדים יצאו נשכרים. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה, חבר הכנסת וילן. חבר הכנסת חיים אורון, ואחריו - אם יהיה כאן - חבר הכנסת מוחמד ברכה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני שר התשתיות, אני הולך להצביע נגד הצעת החוק הזאת, והסיבה העיקרית היא שאני יודע שחוף המבטחים שאתה רוצה לעגון בו הוא לא חוף המבטחים של התוכנית הזאת. אם הייתי יודע שזה חוף המבטחים של מערכת החשמל – יש לי ביקורת, תיכף אגיד אותה - הייתי אומר: טוב, בואו נראה, ננסה קצת. עשו פשרה, בעיקרה פוליטית, עוד לפני הפשרה עם העובדים יצרו משהו של ביניים. זה לא יעבוד כך בהסדר ביניים, קודם כול, כי הכוחות החזקים בממשלה או במשק לא רוצים את הפתרון הזה. איך אני יודע? כי נער הייתי גם זקנתי, פואד, ואני רואה מה קורה מסביב. מאיפה להתחיל? מהבנקים? מ"בזק"? מהדואר? מהשירותים הציבוריים? מקופות-החולים? לאן ללכת בדיוק? אני לא מתחיל את הדיון הזה דווקא מהעובדים. אתה יודע, פואד, אני הצבעתי נגד מכירת "בז"ן חיפה" אף-על-פי שקנו את העובדים והם הסכימו. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: גם אני. חיים אורון (מרצ): אתה מחזק את מה שאמרתי קודם. היום הגעת לפשרה - אני אומר את זה בכל ההערכה - ככה איך שהוא, וזה עובר. הם אומרים: יאללה, ניתן לפואד להעביר את זה עכשיו, ובסיבוב הבא נראה, הוא כבר יהיה במשרד האוצר או במשרד הביטחון. פואד, הזכרתי את זה בדברי הקצרים - - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 45 מיליארד - - - חיים אורון (מרצ): אתחיל מזה. לחברת החשמל יש חוב של 45 מיליארד. בתהליך הזה החוב נעלם? שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: לא, אבל אם לא יהיה התהליך הזה - - - חיים אורון (מרצ): רגע, אני רוצה להתמודד עם השאלה הבסיסית. אם היית אומר לי ש-45 מיליארד הם גירעונות מתמשכים של חברת החשמל, הייתי אומר, בוא נבדוק. חלק גדול מאוד מ-45 המיליארד, לפי מה שאני יודע, הם השקעות. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: שליש. חיים אורון (מרצ): פואד, אני יודע על מה אני מדבר. חצי נוסף, כאשר ממשלת ישראל מהנימוקים שלה מחליטה – שאלתי את השאלה הזאת בישיבה הקודמת ואני שואל אותה עכשיו: תגידו לי בכמה יעלה מחיר החשמל בשביל לכסות חוב של 45 מיליארד. רק תגידו לי. אני יודע שהוא יעלה. אז יגידו: תשמע, בשביל להחזיר 45 מיליארד החשמל צריך להיות יקר פי-1.5. הרי למה עופר לא נכנס לחשמל? למה לא נכנסו לחשמל? כי אמרו לכם שבמחירים – כבר היה רשיון, לא מעכשיו. חמש, שש שנים יש רשיון להפיק חשמל. למה הסקטור הפרטי לא נכנס להפיק חשמל, חבר הכנסת הנדל? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - חיים אורון (מרצ): רגע, על זה מדובר. מאין תבוא התחרות? שלוש חברות שיעבדו אותו הדבר - לא תהיה תחרות. תהיה תחרות - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא, זה לא אותו הדבר. חיים אורון (מרצ): יש כאן מונופול טבעי בתחום ההולכה. אין מקום בעולם - אולי אני טועה - - - שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: אין, לא מפצלים. חיים אורון (מרצ): אני יודע, לכן לא יעזור שום דבר. ללהב, כמו לגני-טל בעבר וכמו ליד-בנימין בהווה, אינשאללה, יגיע קו חשמל אחד. איפה תקנה חברת החשמל את החשמל בשביל להביא לך אותו הביתה? על זה אין תחרות. כרגע הסקטור הפרטי לא נכנס לתחרות, פואד, כי הוא אומר: במחירים האלה אי-אפשר להרוויח כסף. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: אתה טועה. הסקטור הפרטי לא נכנס עד עכשיו כי לא היה לו גז טבעי שיכול היה להבטיח - אחרי שנסעתי למצרים לפני ארבעה שבועות ופתרתי את כל הסבך - - - חיים אורון (מרצ): רגע, סליחה, הגז הזה יודע לעבוד רק אצל עופר או גם אצל אורי בן-נון - הזול? אם יש אפשרות לייצר חשמל בזול יותר, שייצרו בזול יותר. אגב, אין לי ויכוח על הצורך ביצירת אופציה של ייצור חשמל על-ידי כל גורמי המשק. לא זה הוויכוח כאן. הוא הוכרע בחוק לפני כמה שנים, ואם עופר או חברה אחרת רוצים לייצר חשמל הם ייצרו חשמל, לא זה הוויכוח. הוויכוח הגדול הוא כשאומרים ארבע חברות ממשלתיות. זה לא ייגמר בארבע חברות ממשלתיות. הרי רוב התומכים בזה אומרים את זה בגלוי - מה אני צריך לחשוד בכשרים? היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת אורון. חיים אורון (מרצ): אני מסיים. לכן אני אומר לך - ולא אמרתי שום דבר על העובדים, שצריך להגן על זכויותיהם. אני חושב שוועד העובדים של חברת החשמל עשה נזק גדול לציבור עובדי חברת החשמל בשורה של מאבקים לא צודקים. אמרתי להם בחוץ שאין לי בעיה, אני תמיד תומך בציבור שלא מצביע בשבילי; אז לא היתה לי בעיה להגיד להם את זה לפני כמה שנים. הרי ברור לגמרי שהם לא הולכים להצביע לנו, אני יודע בדיוק למי הם מצביעים. איך הסבירו לי קודם למה מפלגת העבודה נתנה חופש הצבעה? זה הקליינטים שלנו. אז אמרתי להם, חברים, אתם לא קליינטים – אגב, כמה כן – לכן יכולתי להגיד גם לפני שנה וגם לפני שנתיים: חלק ממה שאתם עושים לא בסדר. זה לא אומר שבשביל שכר ממוצע של 16,000 שקל צריך לגרש מהמדינה, וכל הדיבורים של אנשים שיושבים על משכורות של 100,000 שקל ומטיפים מוסר למי שמתפרנס בכבוד. ציינת בדברי הפתיחה שלך, ואני יכול לציין מניסיוני, את המסירות - - - היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת אורון. חיים אורון (מרצ): אני מסיים. היו"ר גדעון סער: לא, הבטחת לי את זה לפני דקה. חיים אורון (מרצ): לכן, כל המהלך הזה בשביל לקצץ את כוחו של ועד העובדים - אני בכלל לא שם. אני לא בטוח שסוף מעשה במחשבה תחילה. אני חושב שכאן היה רצון קודם כול לכפות את העניין הזה, ולכן אני אצביע נגד. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת אורון. חבר הכנסת מוחמד ברכה - אינו נמצא. חבר הכנסת חנא סוייד - אינו נמצא. חבר הכנסת דב חנין - מסתייג לפני האחרון. אחריו – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, לפני שאומר כמה דברים לגופו של עניין ולגופו של החוק, שאנחנו כמובן מתנגדים לו, אני רוצה לומר לך, אדוני השר, כמה מלים של הערכה בנושא שבו דיברת עם חבר הכנסת אורון. אני חושב שהפעולה שלך, אדוני השר, בנושא קידום ייבוא הגז הטבעי לישראל, בין היתר למשק החשמל, היא פעולה חשובה, חיונית, חיובית. אני מברך אותך על הפעולה הזאת, ואני מקווה שישראל תמצא את הדרך לגוון את מקורות הגז הטבעי שפתוחים בפניה, בוודאי עם מצרים ועם הרשות הפלסטינית. יש מקורות גז סביבנו, וגז הוא פתרון נכון יותר וגם זול יותר, ובסופו של דבר גם נקי יותר ובריא יותר מבחינת הציבור. אבל אחרי מילות הברכה האלה אני חייב לומר שאנחנו מתנגדים להצעת החוק הזאת מכול וכול. אנחנו מתנגדים גם להנחות היסוד שעומדות מאחוריה וגם למסקנות הנובעות מההנחות האלה. החוק שלפנינו הוא צעד משמעותי בכיוון הפרטתה של חברת החשמל. אני לגמרי מסכים עם דבריו של חבר הכנסת אורון. זה צעד בדרך וזאת חוליה חשובה בדרך שהיא דרך בעייתית, שתוביל אותנו למצב פחות טוב בתחום משק החשמל. עמיתי חברי הכנסת, אני משוכנע שיש שירותים ציבוריים בסיסיים שלא צריך להפריט אותם, לא נכון להפריט אותם, לא יעיל להפריט אותם, זה לא אינטרס ציבורי להפריט אותם. מהלך ההפרטה שמתבצע במקומותינו, בין היתר בתחום החשמל, מונע על-ידי אמונה אידיאולוגית עמוקה - אני יודע, אדוני השר, שאתה באופן אישי אולי לא מהמאמינים הגדולים בדת החדשה הזאת, אבל זאת אמונה ששלטת בממשלת ישראל הנוכחית, כמו גם בממשלת ישראל הקודמת. מאחורי האמונה האידיאולוגית הזאת יש גם אינטרסים כלכליים, כי הפרטה, כפי שהניסיון ההיסטורי מלמד, היא בדרך כלל העברה של נכסי הציבור במחיר מוזל, במחיר הזדמנות - את זה אנחנו תמיד רואים בפרספקטיבה היסטורית - לטובתם של בעלי הון מקורבים לצלחת. האמת היא שהעולם מלא בדוגמאות של הפרטות של שירותים ציבוריים שגרמו נזק לציבור. הדוגמאות רבות מספור. אתן את הדוגמה הקלאסית הידועה של הפרטת הרכבת בבריטניה לעומת הרכבת הציבורית בצרפת. הרכבת בבריטניה הופרטה - הרכבת בצרפת היא ציבורית. הרכבת בצרפת יעילה, מהירה, זולה, נוחה, ומי שעובר את התעלה לצד השני נתקל ברכבת מיושנת, אטית, לקויה, ואין תיאום בין חברות הרכבת השונות. הכול ירד למטה חוץ מדבר אחד, אדוני השר, שעלה מעלה מעלה, וזה המחיר, הדבר היחיד שעלה. גם הניסיון בהפרטת משק החשמל הוא ניסיון רע. הדוגמה הידועה ביותר, אדוני היושב-ראש, היא הפרטת מערכת החשמל בארצות-הברית. בנושא הזה מאמרים מעניינים נכתבו בעקבות אותה הפסקת חשמל קולוסאלית שהיתה בארצות-הברית לפני כשנתיים. הפסקת החשמל הזאת נגרמה - - - אביגדור יצחקי (קדימה): אין כאן הפרטה. אצלנו זה לא הפרטה. היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת יצחקי, אחר כך אני אאפשר לשר התשתיות להשיב למסתייגים. ראובן ריבלין (הליכוד): חבר הכנסת יצחקי, אתה יודע יותר טוב מפואד שזאת הפרטה, שבסופו של דבר זאת תהיה הפרטה. אביגדור יצחקי (קדימה): יש הולכה שהיא מונופול טבעי, ובארצות-הברית זה לא מונופול טבעי. דב חנין (חד"ש): גם בארצות-הברית זה מונופול טבעי. אביגדור יצחקי (קדימה): לא נכון. דב חנין (חד"ש): זה תמיד מונופול טבעי. חיים אורון (מרצ): זה מונופול, לא טבעי. דב חנין (חד"ש): לא. אביגדור יצחקי (קדימה): יש מונופול, המונופול יחליט מי יוליך, מי יצא - - - היו"ר גדעון סער: אף שזמנך תם, אני מוסיף לך דקה מרגע זה. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת יצחקי, כיוון שאני יודע שאתה מכיר את הנושא, אתה לא שמעת את פתיחת דברי - אנחנו עושים צעד משמעותי בכיוון של הפרטה. אני יודע שיש בעיה עם מערכת ההולכה. אגב, זאת היתה הבעיה גם בארצות-הברית. בכלל במערכת החשמל אין אותה כדאיות בהשקעה בכל אחת מהחוליות של המערכת. זה מה שהוביל בסופו של דבר לאותה הפסקת חשמל גדולה שהיתה בארצות-הברית. זאת גם תהיה הבעיה אצלנו, כי עם כל הליקויים במשק החשמל בישראל - ויש מה לשפר בו, יש מה לשפר גם בחברת החשמל. אפשר להפוך את המקום הזה ליותר פתוח למגוון של עובדים, גם מהפריפריה, לעובדים ערבים, יש מה לתקן, אבל עדיין המערכת הזאת היא מערכת מתפקדת, מערכת שמייצרת חשמל בזול, שמגיע לציבור הישראלי ברמה נמוכה של תקלות. תסתכלו על המקומות שבהם הדברים האלה הופרטו ותראו דוגמאות אחרות. משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. זכויות העובדים בפועל מאוימות במהלך הזה. לא במקרה העובדים יצאו לשביתה. לא במקרה העובדים יוצאים למאבק. העובדים האלה צודקים. הם מבינים שהזכויות שלהם בסכנה. כיוון שאני חושב שהעובדים החזקים אינם האויבים של העובדים החלשים יותר, אלא הם יכולים לפרוץ את הדרך גם לקבוצות נוספות של עובדים, אני חושב שהמאבק הזה הוא מאבק נכון וצודק לא רק למענם, אלא למען כלל ציבור העובדים בישראל. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת חנין. המסתייגת האחרונה היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אחריה אני מאפשר לשר להשיב למסתייגים, ונעבור להצבעה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני יושב-הראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, ההסתייגויות שלי אינן הסתייגויות לדיבור, אלא הסתייגויות להצבעה על סעיפים מסוימים, ועל כן אני אבקש מכם להקשיב להנמקתן ולהצביע עבורן, גם אם אתם תומכים נלהבים ביותר ברפורמה. ההסתייגות הראשונה שלי היא לסעיף 2 בחוק. אני מבקשת למחוק את הפסקה הראשונה בסעיף 2, ואם הסתייגות זו תתקבל, ההסתייגות הזאת נוגעת גם לסעיף 7 בחוק. אני מבקשת להשאיר את הסעיף הזה, את העניין הזה, במתכונתו הקיימת, שלפיה נקודות המגע מתבצעות על-ידי חברות החלוקה המקומיות. כך נהוג בכל העולם וכך גם הגיוני ויעיל לעשות, כי הפריסה האזורית היא גם זולה יותר וגם נגישה יותר ללקוח, שמטבע הדברים מעוניין בנקודת מגע אחת עם כל סל השירותים הרחב שמסופק לו על-ידי חברת החשמל. כאן אני מגיעה לעניין העובדים בסעיף הזה, אם כי הוא לא המרכזי שבו. עוסקים בשירותים האלה באותן נקודות כמה אלפי עובדים – כנראה כ-2,500. הם פרוסים בכל הארץ בחמישה מחוזות של חברת החשמל. השירותים האלה – אני אציין בשולי הדברים, אם כי לא ממש בשוליהם – זוכים פעם אחר פעם, והם זכו כבר שמונה שנים ברציפות, במקום הראשון בסקרי איכות השירות בחברות התשתית ובחברות השירותים לאזרח. ידוע שהשירותים של חברת החשמל הם מן המשובחים בארץ, אם לא המשובחים ביותר. הפסקה הזאת שאני מבקשת למחוק, משמעותה היא פירוק של אחד מגופי השירות הטובים בארץ, ביטול של היכולת של כל אזרח לגשת אל המוקדים האזוריים הקרובים למקום מגוריו, וגם שלילת האפשרות של האזרחים לקבל את כל סל השירותים במקום אחד. במקום זה, יהיה צורך לבנות מחדש, מאפס, מערך חדש, מערך שירות יקר ביותר, ל-2.5 מיליוני צרכנים, וכל חברת ייצור תידרש לפרוס אותו ברמה ארצית כדי לתת ללקוחות שלה את הפיזור הראוי ברחבי הארץ. אין שום היגיון לדרוש הקמה מחדש ופיזור מחדש של מערך כזה ואז גם להכפיל אותו בארבע, כשנכון להיום יש כבר מערך כזה שהוא זול, נגיש, בעל ניסיון של עשרות שנים והוא פרוס כדי לקיים רמה גבוהה של שירותים. בלתי סביר בעליל להפוך את מדינת ישראל לשפן ניסיונות בצורה הזאת של נתינת שירותים. אין שום מדינה בעולם שהסעיף הזה הוחל בה ברפורמה בחשמל, ולכן אני מבקשת לבטל את התיקון לסעיף 4 לחוק, ואחר כך את התיקון לסעיף 60 בחוק, שמאפשר לחברות החלוקה לתת שירותי אספקה לזמן קצוב בלבד. זאת ההסתייגות הראשונה שלי וגם השלישית יחד. בעניין הספציפי הזה, בהסתייגות שלי לסעיף 2 ולסעיף 7, אני מבקשת לציין בשולי הדברים שמעולם לא הוצג בעניין שום נייר עמדה מטעם שום גורם שיסביר את פשר הסעיף התמוה הזה ברפורמה. ההסתייגות השנייה שלי – הקודמת היתה הראשונה והשלישית – לא נוגעת לסעיף ספציפי, אלא מבקשת להוסיף סעיף נוסף, והוא זכות ערעור בהחלטות בבקשות מקדמיות. אציין שמשק החשמל מצריך השקעות עתק בתנאי חוסר ודאות מאוד קשים של תנודתיות גדולה מאוד במחירי הדלק, הליכים סטטוטוריים מתמשכים, רגולציה שמשתנה בתדירות גבוהה. תחנת כוח אחת שיש להקים עולה בסביבות מיליארד שקלים, ועוד מיליארדים שדרושים בשוליים – לא בשוליים - להשקעה בהולכה ובחלוקה. בכל תחומי הכלכלה המתקדמים שקיימים היום, אם ברשות להגבלים עסקיים ואם ברשות ניירות ערך, יש רשות ערעור, החלטות מקדמיות מתפרסמות ואפשר לערער עליהן. רשות החשמל מקבלת החלטות מורכבות ביותר, שההשפעה שלהן על תפקוד המשק היא מרחיקה לכת. עד היום הרשות מסרבת להחיל עליה מנגנוני בקרה, ובראשם מתן זכות ערעור לבית-משפט על ההחלטות שלה. אני מבקשת לכלול בחוק את זכות הערעור הזאת, כפי שהיא קיימת כאמור על גופים רבים אחרים במשק. לסיום, אני מבקשת לומר, חברי שר התשתיות, שהסיטואציה הזאת שבה אני עומדת ומצביעה בניגוד לעמדתך היא לא פשוטה לי - לא אישית, בגלל קשרינו הטובים מאוד, ולא אכביר מלים, ולא פוליטית, אבל אידיאולוגית ודאי שאני שלמה אתה. אמר כאן חברי חבר הכנסת רובי ריבלין, שיבוא יום והעובדים יגמרו את ההלל על הרפורמה הזאת, ואני משוכנעת שאתה תיטיב להגיע להסכמה עם העובדים, אם כי בעודי עומדת כאן, אני לא מייצגת את עובדי חברת החשמל. אני בטוחה שהעובדים הקיימים בחברת החשמל בסופו של דבר יֵצאו מרוצים עם תנאי פרישה טובים. אני חושבת, מה יקרה לעובדים בחברת החשמל בעוד 20 ו-30 שנה. לא הייתי רוצה שהעובדים הגאים, המשתכרים בכבוד, המסוגלים לפרנס את משפחותיהם בשכר סביר, יהפכו לעבדים המכונים עובדי קבלן, וזה מה שיקרה כתוצאה מההפרטה הזאת. ומדובר בהפרטה; קודם כול הפרטה של 49% מהחברה, ובבוא היום, כפי שאמרו לי ברשות החברות הממשלתיות – ולא אנקוב כאן בשמות – יבוא גם השלב הבא, של הפרטת חברת החשמל כולה. בסופו של דבר, אחרי ההפרטה, אנחנו נישאר בלי נכס אסטרטגי, ביטחוני וכלכלי מהמעלה הראשונה, שהיום הוא בידיים של כולנו, של כל אזרחי מדינת ישראל. היו"ר גדעון סער: זה מעבר להנמקת ההסתייגויות, זה כבר לגוף החוק. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): כן, אבל היו לי שלוש הסתייגויות. היו"ר גדעון סער: זה נכון. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): משפט אחרון. בסופו של דבר, אותו נכס אסטרטגי, ביטחוני וכלכלי חשוב ששייך לכולנו, שנותן שירות מעולה לאזרחי מדינת ישראל, יהיה בידיה של משפחה עשירה אחת, אולי שתיים - כולנו גם יודעים מי הן - ובסופו של דבר גם מחירי החשמל יאמירו. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה לחברת הכנסת יחימוביץ. ישיב למסתייגים השר התשתיות הלאומיות. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, לאחר עבודה מאומצת, שנמשכה חודשים רבים, של משרד התשתיות הלאומיות ושל אנשי משרד האוצר, ובראשם שר האוצר, אני מגיש היום לאישורכם הצעת חוק שעניינה תיקון חוק משק החשמל בסוגיית ביצוע השינוי המבני בחברת החשמל. עלו כאן הרבה מאוד הסתייגויות. דבר אחד אני יכול להבטיח לכם - ההסתייגויות האלה, אנחנו נביא אותן בחשבון במשא-ומתן עם העובדים. עניינו של השינוי המבני בחברת החשמל הוא פיצול החברה לפי מקטעי הפעילות השונים ותאגוד חברות באופן שיאפשר יצירת תחרות במשק הזה. הצעת החוק המוגשת היום לאישורכם מתונה יותר מהמצב החוקי היום, הקובע כי חברת החשמל תחל בהליכי הפרטה כבר בשנת 2008. לעומת זאת, הצעת החוק שאנחנו מגישים היום מדברת על שליטה של הממשלה על החברה ועל מכירת 49% ממניות החברה לציבור, כך שהשליטה תמיד תישאר בידי המדינה; וגם זה, לפי הצעת החוק לא מדובר על היום אלא על 2013, וייתכן שזה אפילו יגיע ל-2015. מכובדי, אני סבור שחברת החשמל היא חברה טובה ויש לה עובדים מצוינים ונאמנים. עם זאת, ביצוע השינוי המבני בחברת החשמל הוא כורח המציאות. השינוי המבני יביא להתייעלות בחברה, יאפשר גיוס הון שיבטיח את האיתנות הפיננסית, וכך גם יאפשר הגברת התחרות תוך שילוב יצרני חשמל פרטיים במשק החשמל. החוק המתוקן יהווה מסגרת לפעילות החברה ויאפשר מתן רשיונות ייצור חשמל לתחנות-כוח חדשות שהוקמו על-ידי החברה. לסיום, נוסף על מסגרת החוק, יוארכו רשיונות החשמל, כפי שאמר פה יושב-ראש ועדת הכלכלה, לתקופה של ארבעה חודשים ועוד ארבעה חודשים, באישור שר האוצר ואנוכי, עם אופציה להארכה לתקופה דומה - כלומר שמונה חודשים - שבמסגרתם ננהל משא-ומתן עם עובדי החברה. אני מודיע כאן לבית הזה שאני מתכוון בשבוע הבא להזמין אלי את נציגי העובדים, את יושב-ראש ההסתדרות החדשה, בוודאי ובוודאי את הממשלה אתי - כלומר משרד האוצר ורשות החברות - כדי להתחיל משא-ומתן. אני מקווה שהוא יהיה מהיר ואינטנסיבי, ובסופו נצא לדרך יחד בהסכמת העובדים. אני בטוח ומשוכנע בזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני בעד. שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: לסיום, אני מבקש מכם להירתם למאמץ לפיתוח משק החשמל בישראל ולתמוך בחוק המוצע. אני מבקש לדחות את כל ההסתייגויות. רשמתי את כולן. אני מתחייב שאנחנו נביא אותן בחשבון במשא-ומתן שאני אקיים. תודה רבה לכם. היו"ר גדעון סער: תודה לשר התשתיות הלאומיות. אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. לשם החוק אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע תחילה על שם החוק כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 18 בעד שם החוק – 63 נגד – 11 נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, 63 הצביעו בעד ו-11 הצביעו נגד. אני קובע ששם החוק, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות לסעיף 1. חבר הכנסת ריבלין, להצביע? ראובן ריבלין (הליכוד): לא. היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת טל – אינו נמצא. חבר הכנסת וילן - אינו נמצא. חבר הכנסת אורון, להצביע? חיים אורון (מרצ): להסיר. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת רן כהן, מוחמד ברכה וחנא סוייד לא נמצאים. חבר הכנסת חנין, להצביע? דב חנין (חד"ש): להצביע. היו"ר גדעון סער: מסתייג אחד, ועל כן אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת חנין לסעיף 1. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 16 נגד – 57 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר גדעון סער: 57 הצביעו נגד ההסתייגות, 16 הצביעו בעד ההסתייגות. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. לפיכך, אנחנו מצביעים על סעיף 1, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 20 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 63 נגד – 12 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר גדעון סער: סעיף 1 אושר כהצעת הוועדה ברוב של 63 נגד 12. אנחנו עוברים להסתייגות לסעיף 2 של חברת הכנסת יחימוביץ. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 18 נגד – 54 נמנעים – אין ההסתייגות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, 18 הצביעו בעד, 54 הצביעו נגד. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. אני עובר להצבעה על סעיף 2 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 22 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 63 נגד – 10 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר גדעון סער: 63 הצביעו בעד, עשרה הצביעו נגד. אני קובע שסעיף 2 אושר כהצעת הוועדה. חבר הכנסת דוד טל - אינו נוכח, על כן איני מקיים הצבעה על הסתייגויותיו לסעיפים 3 ו-4, ועובר להצבעה על סעיפים 3–6 כהצעת הוועדה, שכן לסעיפים 5 ו-6 אין הסתייגויות. הצבעה מס' 23 בעד סעיפים 6-3 – 65 נגד – 11 נמנעים – אין סעיפים 6-3 נתקבלו. היו"ר גדעון סער: 65 הצביעו בעד, 11 הצביעו נגד. אני קובע שסעיפים 3–6 אושרו כהצעת הוועדה. על הסתייגותה של חברת הכנסת יחימוביץ לסעיף 7 איננו מצביעים, שכן ההסתייגות לסעיף 2 לא התקבלה. על כן נצביע על סעיף 7 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 24 בעד סעיף 7 – 63 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 7 נתקבל. היו"ר גדעון סער: 63 הצביעו בעד ו-11 הצביעו נגד. אני קובע שסעיף 7 אושר כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגותה של חברת הכנסת יחימוביץ אחרי סעיף 7 - הסתייגות שעניינה תיקון חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות - 19 נגד - 50 נמנעים - 3 ההסתייגות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ אחרי סעיף 7 לא נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, 19 הצביעו בעד - לדעתי זו ההסתייגות שזכתה למספר הרב ביותר של קולות - 50 הצביעו נגד, שלושה נמנעו. על כן אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. אני עובר להצבעה על סעיף 8, שעליו אין הסתייגויות - כהצעת הוועדה. רן כהן (מרצ): איפה עמיר פרץ? היו"ר גדעון סער: נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד סעיף 8 - 62 נגד - 10 נמנעים - 1 סעיף 8 נתקבל. היו"ר גדעון סער: 62 הצביעו בעד, עשרה הצביעו נגד, נמנע אחד. אני קובע שסעיף 8 אושר כהצעת הוועדה, ועל כן, למעשה, החוק אושר בקריאה השנייה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש - - - היו"ר גדעון סער: תברר עם חבר הכנסת מרציאנו אחרי ההצבעה. אני עובר להצבעה על החוק בקריאה השלישית. הצבעה מס' 27 בעד החוק - 61 נגד - 12 נמנעים - אין חוק משק החשמל (תיקון מס' 5), התשס"ז-2007, נתקבל. היו"ר גדעון סער: אדוני שר התשתיות, השגת רוב מוחלט, לא רוב יחסי - 61 הצביעו בעד החוק, 12 הצביעו נגד החוק. אני קובע שחוק משק החשמל (תיקון מס' 5), התשס"ז-2007, אושר בקריאה השלישית.