קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הקמת ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2373/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצעת חוק הקמת ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ז-2007, שמספרה פ/2373, של חבר הכנסת יצחק לוי וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני; עד עשר דקות לרשות אדוני. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש את הצעת חוק הקמת ועדת שמיטה ממלכתית, הצעה שלי ושל חברים רבים בכנסת מסיעות שונות – אם אפשר קצת לשמור על שקט, זה יקל עלי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין, אני מבקש מאדוני לשבת. תודה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כבוד המועמד לנשיאות. ובכן, רבותי, בהקדמת הדברים: בספר ויקרא, תחילת פרשת בהר, התורה מצווה עלינו לשמור שמיטה: וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור, שנת שבתון יהיה לארץ. והיתה שבת הארץ לכם לאוכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך. ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול. המצווה שקראתי עכשיו לכם, מצוות השמיטה, יש בה שני יסודות הכתובים בתורה: האחד הוא לומר לך "כי לי כל הארץ". הווי אומר, האדמה, אין עליה בעלות מוחלטת של אנשים, אלא הבעלות המוחלטת היא של בורא עולם. ולכן אחת לשבע שנים אדם לא זורע, לא חורש ולא מעבד את האדמה, ובזה הוא מראה שהוא לא אדון על האדמה. הדבר השני, זה האספקט הסוציאלי, כלומר, באותה שנה הכול הפקר. כל אחד יכול להיכנס לכל שדה ולקחת, במגבלות מסוימות – כל אחד יכול להיכנס לכל שדה ולקחת מפירות העצים ומכל מה שגדל בשדה. זה מה שמצווה אותנו התורה. כמובן, בעקבות התורה יש מסכת במשנה, מסכת שביעית, יש סוגיות בגמרא ויש הלכות, והתפתחה ספרות הלכתית סביב השמיטה. לצערנו הרב, לאחר חורבן בית שני פסקה השמיטה. וכיוון שכפי שקראנו כתוב, כי תבואו אל הארץ, וזו מצווה התלויה בארץ, כאלפיים שנה לא קיימו שמיטה. לא היתה שמיטה בארץ-ישראל כי לא היתה קהילה יהודית – היתה קהילה, אבל לא היה ציבור יהודי בארץ-ישראל שקיים שמיטה. עם תחילת הציונות, לפני כ-100 שנה, התחילו לעסוק שוב בעניין השמיטה, והתחילו לעורר את הדברים. וגם הרבנים התחילו לפסוק מחדש איך אנחנו מקיימים שמיטה בדור שלנו. האם שמיטה מן התורה או מדרבנן, מה האפשרויות וכן הלאה וכן הלאה. הראשונים שעסקו בכך במדינת ישראל – היו לפניהם, אבל במדינת ישראל – הם הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל. לפניהם - הרב קוק, החזון-אי"ש, גם תוך כדי הקמת המדינה, לפני ואחרי, הרב יצחק אלחנן. עסקו בזה. יש הרבה מאוד פוסקים שעסקו בזה, אבל אלה שמסגרו את העניין פחות או יותר בהוראות הראשונות שהם נתנו היו הרב הרצוג והרב עוזיאל, והם התחילו להורות הלכות. מאז יש התפתחות הלכתית בעניין הזה, ויש רצון של החקלאים ושל הציבור לראות איך אנחנו שומרים על השמיטה בישראל. לא אכחיש ולא אכחד – יש פסיקות שונות. לא כל הרבנים מסכימים לגבי הדרך לשמור שמיטה היום. אנחנו מכירים את השיטה של החזון-אי"ש, מכירים את השיטה של הרב קוק, הרב עובדיה כתב רבות, הרב אלישיב יש לו שיטה בעניין הזה – כל אחד יש לו שיטה. אבל אנחנו כמדינה נסמכים על הרבנות הראשית בישראל. הרבנים הראשיים לישראל הם שמובילים את עניין השמיטה. מדינת ישראל עוסקת בעניין השמיטה. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: - - - לקח צד ברור. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כמובן. גם בפעם שעברה לקחו צד. כל אחד לוקח צד. אבל הם הרבנים הראשיים לישראל, ואני מציע לעבוד עם הרבנות הראשית. אין לי פתרון יותר טוב, ואני חושב שזה הפתרון הנכון, לעבוד עם הרבנות הראשית. יפתח בדורו כשמואל בדורו. מי שנבחר נבחר, והם אלה שממונים לבוא ולנהל את העניין, וצריך לעבוד עם הרבנות הראשית. מדינת ישראל מתייחסת לעניין השמיטה, מקצה תקציב כדי לנהל שמיטה. מנהל את זה משרד החקלאות, עם האוצר. שר החקלאות הוא זה שעוסק בכך. להצעה יש שתי מטרות. המטרה הראשונה היא לעגן את העניין באופן הצהרתי – שמדינת ישראל מטפלת בענייני השמיטה והיא לוקחת חלק בענייני השמיטה. ההצעה אומרת שהאחראי על החוק הוא שר החקלאות, מוקמת ועדה שבראשה עומד הרב הראשי לישראל או מי מטעמו, ויש כאן מנגנון של עבודה במשך כל שבע השנים: לקחים מהפעם הקודמת, הכנה לשמיטה הבאה. הוועדה בכנסת שתקבל את הדיווחים היא ועדת הכלכלה של הכנסת. המטרה השנייה בהצעה הזאת היא שהדברים ייעשו בצורה מסודרת - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני רואה שאתה כבר מקבל תגובות מן הציבור. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גם השנה, אדוני השר, לדעתי, לטעמי, הוועדה או הגופים המטפלים בזה התעוררו קצת מאוחר. אני יודע שיש שמטפלים ואני יודע שמשרד החקלאות מעורב, ואני יודע שעושים עבודה, אבל התחילו מאוחר. אולי בגלל בעיות של פסיקה, אולי בגלל בעיות של התארגנות ברבנות, אולי הבעיה היא כי האוצר לא העביר כסף – אינני יודע. החוק הזה בא לומר: יש ועדה שצריכה לשבת באופן מתמיד ולדאוג לדברים, שהדברים ייעשו כמו שצריך. ראשית, אני רוצה לומר שאין לזה שום נפקות לשמיטה הקרובה. קריאה: - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אין נפקות לשמיטה הקרובה. כי השמיטה הקרובה היא כבר קרובה וכבר עוסקים בזה וכבר – אני מקווה שמשרד החקלאות והרבנות ינהלו את זה כמו שצריך. שנית, אני רוצה לומר שמאוד התפלאתי שוועדת השרים התנגדה. שוחחתי עם שר החקלאות, שוחחתי עם שר המשפטים. שר המשפטים אמר לי: אני לא מתנגד לעצם העניין, אבל זו הוראה מינהלית, זו לא הוראה של חוק. אני חושב שזה לכבוד למדינת ישראל שזה יהיה בחוק, ואני חושב שאפשר לשכנע את ועדת השרים. לכן, על-פי הצעתו של שר החקלאות – והיה מעורב גם השר הרצוג, כי אמרתי לו שמדובר על הסבא שלו כאן, הדברים שהסבא שלו התחיל אותם – אבל על-פי הצעתו של שר החקלאות, אני בהחלט מסכים שהתשובה וההצבעה יידחו בשבועיים, כדי לאפשר דיון נוסף בוועדת השרים. אני מקווה, אדוני השר, שתהיה הסכמה ונוכל לקדם את זה. אני חושב שזה נדבך חשוב לעניין של מדינה יהודית דמוקרטית, שיהיה חוק שיסדיר, לא בפרטים אבל במסגרת, את עניין השמיטה. תודה רבה, רבותי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת הרב יצחק לוי. תרשום לי בבקשה, הרב לוי, פתק; אני כבר לא אלך לשיעור הלכה יומי בבית-הכנסת. אני כבר שמעתי היום שיעור. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה רבה. אני שמח שהועלתי גם בדברי תורה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): שר החקלאות הוא נגד החוק הזה. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: - - - הוא לא נגד.