הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יצחק לוי פ/2304/17 הצעת חוק חוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 9) , התשס"ח-2008 תיקון סעיף 8 1. בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-19851 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (א1), יבוא: "(א1) המפקח או הרשם רשאי להטיל קנס בשיעור נמוך משיעור הקנס המינהלי הקצוב שנקבע לעבירה, מטעמים שיירשמו, אם שוכנעו כי בנסיבות העניין קיימות נסיבות מקלות מיוחדות". תיקון סעיף 8א 2. (1) בסעיף 8א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "בתוך זמן סביר בנסיבות העניין וימציא את החלטתו כאמור לפונה", יבוא "בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לו, וימציא את החלטתו כאמור לפונה; לא ניתנה ההחלטה במועד האמור, יראו את הבקשה לביטול ההודעה כאילו נתקבלה על ידי התובע המוסמך." (2) בסעיף 8א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "אלא אם הורה התובע המוסמך אחרת, ביוזמתו או לבקשת הנקנס, מטעמים שיירשמו, בהתחשב בסיכויי הבקשה לביטול ההודעה ובמידת הנזק שייגרם לנקנס אם ישולם הקנס במועדו." הוספת סעיף 8ב 3. אחרי סעיף 8א לחוק העיקרי, יבוא: "ערר על החלטת תובע 8ב נקנס שהגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף 8א לחוק זה, ובקשתו נדחתה, כולה או בחלקה, רשאי לערור על ההחלטה, מנימוקים משפטיים בלבד, בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגת סגן בכיר לפחות, שהוסמך לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה; הוגש ערר לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף 8א בשינויים המתחייבים." הוספת סעיף 11א 4. אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי, יבוא: "דיווח ליועץ המשפטי לממשלה 11א רשם או מפקח שהטיל קנס מינהלי, יעביר, מדי שנה, לא יאוחר מ-90 יום לאחר תום כל שנת עבודה, דיווח תמציתי ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע לקנסות המינהליים שהוטלו על ידו במרוצת השנה שחלפה; היועץ המשפטי לממשלה יעביר סיכום הדיווחים האמורים לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לא יאוחר מ-1 ביולי מדי שנה." דברי הסבר יישומו של חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו – 1985, מגלה כי לא אחת נפגעים נקנסים בשל העדר בקרה מספקת על הגופים המטילים קנסות מינהליים. בכך קיים סיכון בלתי מבוטל להטלת קנסות בלתי מוצדקים או מופרזים. עקרונית, עומדת לנקנסים זכות להגיש בקשה להישפט, ואולם זכות זו, שסיכון ניכר בצידה (הן בהחמרת הקנס הן ברישום פלילי, כמו גם בעלויות משמעותיות של ניהול ההליך המשפטי) איננה מייתרת שמירה על זכויות הנקנס בהליך המינהלי גופו. הצעת חוק זו נועדה לחזק את מנגנוני הפיקוח על הטלת קנסות מינהליים, ובכך ליצור איזון ראוי בין הצורך באכיפה מהירה ויעילה של החוק, לבין זכויותיהם של הנקנסים. לסעיף 1: למציעי החוק הגיע מידע לפיו מפקחים (בעיקר ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה) הטילו לא אחת קנסות מינהליים בשיעורים מצטברים גבוהים במיוחד, תוך "הכפלה" מכאנית של מספר עבירות שעבר לכאורה הנקנס בסכום הקנס המינהלי הקצוב. הדבר עלול לגרום לתוצאות בלתי מוצדקות, כאשר לעתים נשמעת הטענה לפיה ידי המפקחים כבולות והם אינם רשאים להפחית מסכום הקנס, אף אם מדובר במעשה קל ערך (שאינו עומד בתנאי הגנת "זוטי דברים" הקבועה בסעיף 34יח לחוק העונשין, תשל"ז – 1977). לפיכך, מוצע להסמיך את המפקח, באישור התובע המוסמך, להטיל קנס בשיעור נמוך מהשיעור קנס המינהלי הקצוב שנקבע לעבירה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. לסעיף 2: מוצע להסמיך את התובע להורות על דחיית המועד לתשלום הקנס במקרה בו הוגשה בקשה לביטול קנס. כמו כן, נוכח תלונות רבות שנשמעו בנוגע למשך הזמן הרב החולף עד להחלטת התובע המוסמך, מוצע להגביל את משך הזמן האמור ל – 90 ימים, כאשר בקשה שלא נענתה בתשובה כלשהי תוך 90 תיחשב כבקשה שנתקבלה. לסעיף 3: על מנת לחסוך בזמן שיפוטי, מוצע להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט בכיר מפרקליטות המדינה, לדון בערר על החלטה הדוחה בקשה לביטול קנס, המבוסס על טיעונים משפטיים בלבד (להבדיל מטיעונים עובדתיים). כך, למשל, טענה משפטית לפיה במקרים מסוימים של ריבוי עבירות יש להטיל קנס חופף, באופן מלא או חלקי (ולא קנס מצטבר באופן מלא), הנה טענה משפטית אשר מן הראוי לאפשר העלאתה בפני גורם משפטי בכיר שאינו קשור למשרד הממשלתי שהטיל את הקנס המינהלי. לסעיף 4: על מנת להגביר הבקרה והפיקוח על הגורמים המטילים קנסות מינהליים, מוצע לחייב כל מפקח או רשם למסור בתום כל שנה דין-וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה, אשר תמצית ממנו תועבר לעיון ועדה החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר התשס"ז – 12.3.07