הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת יורם מרציאנו רוברט אילטוב פ/2360/17 הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון-פיצוי בשל איסור קבלת זכות), התשס"ז-2007 הוספת סעיף 7א 1. בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-19691, אחרי סעיף 7 יבוא: "פיצוי בשל איסור קבלת זכות 7א (א) עובד שפרש משירות הציבור וחל עליו סעיף 4 (א), יהיה זכאי למשך שנה מיום פרישתו, לקבל מקופת המעביד אשר משירותו פרש, תשלומים חודשיים בגובה שבעים אחוזים משכרו החודשי ערב פרישתו (להלן בסעיף זה – "הפיצוי"). בסעיף זה, "שכר חודשי" - שכר העבודה המובא בחשבון, על-פי דין או הסכם, לעניין חישוב פיצויי פיטורים, כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 19632. (ב) הוראות סעיף (א) יחולו גם לענין עובד שחל לגביו הוראות סעיף 4 (ג) (3), וטרם נכנס לתוקפו ההיתר כאמור בסעיף 4 (ג)(3), לפי התקופה הקצרה מביניהן. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה העובד שפרש זכאי לקצבה מקופת המעביד שמשירותו פרש (להלן – הקצבה), יהיה זכאי לסכום השווה להפרש שבין סכום הקצבה לסכום הפיצוי. (ד) מי שזכאי לקבל תשלומים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ידווח למעביד אשר משירותו פרש, על כל תשלום לו הוא זכאי, בתקופה אשר עבורה היה זכאי, בשל השתכרות שאינה מקופת המעביד אשר משירותו פרש. (ה) היו תשלומים כאמור בסעיף קטן (ד) משולמים על בסיס חודשי, יופחתו מהפיצוי, לו זכאי העובד שפרש, לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); אולם, בשל הוראת סעיף קטן זה, לא יופחת למעלה ממחצית הפיצוי האמור להשתלם לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב).". דברי הסבר חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט – 1969 (להלן – החוק), חל על כלל העובדים הפורשים משירות המדינה וכן על העובדים הפורשים משירות הגופים המנויים בתוספת לחוק. סעיף 4(א) לחוק קובע כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה." הוראה זו, החלה למשך שנה, אם לא ניתן היתר על-פי החוק או אישור שחלפו שנתיים מיום הגמר הטיפול של העובד בנושא הרלוונטי, מביאה במקרים לא מעטים למצבים שבהם עובדים שפרשו מתפקיד בשירות הציבורי מנועים מלהתחיל לכהן בתפקיד אחר בו הם מעוניינים. בכך נגרמת למעשה לפורשים אלו הפסד השתכרות, בתקופה בה הנם מנועים מלהתחיל בעיסוקם החדש. מתוך מטרה מחד גיסא, ליצור תמריץ לעובדים הפורשים למלא אחר הוראות החוק, ומאידך גיסא – לפצות עובדים אלו במידה מסוימת על הפסד ההשתכרות הנגרם להם עקב הוראות החוק, ויחד עם זאת למנוע מצב בו בעלי כישורים יימנעו מלמלא תפקידים בשירות הציבורי בשל ההגבלות אשר יחולו עליהם לאחר סיום התפקיד. מוצע בהצעת חוק זו, לשלם פיצוי לעובדים אשר מנועים מלהתקשר, על-פי הוראות הסעיף, לתקופה של שנה, או לתקופה קצרה ממנה שנקבעה בהיתר שניתן על-ידי הועדה שהוקמה מכוח החוק. הפיצוי המוצע יהיה בגובה של 70% מהשכר הקובע לעניין פיצויי פיטורים (כלומר – אינו כולל החזרי הוצאות, רכיבי עבודה נוספת ותשלומים שנתיים או תקופתיים) וישולם מידי חודש בתקופה בה חלה ההגבלה. מכיוון שהתשלום נועד לפצות בגין הפסד השתכרות ולספק פרנסה בתקופת ההגבלה, מוצע להפחית מהפיצוי כל תשלום חודשי המשתלם לפורש מקופת המעביד לשעבר בשל אותה תקופה. כמו כן מוצע להפחית מהפיצוי השתכרות חודשית אחרת של הפורש, עליה יידרש הפורש לדווח למעבידו לשעבר. אולם על מנת להימנע ממצב שבו הפורשים יעדיפו לשבת בבית ולקבל את מלוא הפיצוי, במקום למצוא מקורות פיצוי חליפיים, מוצע שבגין מקורות ההשתכרות החיצוניים האמורים לא יופחת מעבר למחצית הפיצוי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט באדר התשס"ז – 19.3.07